1 | דפוס ונציה | אוקספורד 35 | אוקספורד 410 | |
---|---|---|---|---|
2 | פרק לא <כח> תורה | פרשת תורה | ||
3 | <פסקה א> | <פסקה א> | <פסקה א> | |
4 | ויי' פקד את שרה | ויי' פקד את שרה | ויי' פקד את שרה | |
5 | זש"ה הן אל לא ימאס תם | זש"ה הן אל לא ימאס תם | זש"ה הן אל לא ימאס תם | |
6 | ולא יחזיק ביד מרעים | ולא יחזק ביד מרעים | ולא יחזיק ביד מרעים | |
7 | הן אל לא ימאס תם | הן אל לא י"ת | ||
8 | זה אברהם | זה אברהם | זה אברהם | |
9 | שעשה כמה שנים מצטער עד שלא תלד שרה | שנצטער על שרה שלא תלד | שנצטער על שרה שלא תלד | |
10 | אעפ"כ לא הניחו | אע"ף כן לא שכחו ולא מאסו ולא | אעפ"כ לא שכחו ולא מאסו | |
11 | ונתן לו בן | ונתן לו בן | ||
12 | שנא' ויי' פקד את שרה וגו' | שנ' ותלד שרה לא' ב"ל | ||
13 | ואומ' ותהר שרה ותלד לאברהם בן לזקוניו | |||
14 | הן אל לא וגו' | הה"ד הן אל לא ימאס תם | ||
15 | ולא יחזיק ביד מרעים | ולא יחזיק ביד מרעי' | ולא יחזיק ב"מ | |
16 | זה ביתו של אבימלך שחיזקן ועצרן | זה אבימלך וביתו שעצרן ומחלישן ולא חזקן | זה אבימלך וביתו שעצרן והחשיכן ולא חזקן | |
17 | ומנין שעצרן | ומנין שעצרן | ||
18 | שנאמר כי עצר עצר וגו' | שנא' כי עצור עצר יי' בעד כל רחם לבית אבימלך וגו' | שנ' כי עצר עצר יי' וגו' | |
19 | א"ר אבהו | א"ר אבהו | א"ר אבהו | |
20 | שתי פיות שבהן בבני אדם | שתי פיות יש בבני אדם | ||
21 | אחד מלמעלה ואחד מלמטה | אחד אחד מלמעלה ואחד מלמטה | ||
22 | עצר הקב"ה כל מה שהיה לאבימלך | ומשניהם סגרן הב"ה לאבימלך | ושניהי' סגרן הב"ה לאבימלך | |
23 | לו ולאשתו ולעבדיו ולשפחותיו | ולכל בני ביתו | ואשתו ולכל ביתו | |
24 | ולבהמתו ולצאנו ולבקרו | |||
25 | היאך עצר | |||
26 | אלא סתם פיהם שלא לדבר דבר | |||
27 | נחירן שלא יריחו בה | |||
28 | עיניהם שלא יסתכלו בה | |||
29 | אזניהם שלא ישמעו תפלתה | |||
30 | תשמישן שלא ידבקו עמה | |||
31 | שנא' כי עצור עצר יי' בעד כל רחם לבית (אמיל) אבימלך | כי עצר עצר יי' | ||
32 | למה על דבר שרה אשת אברהם | |||
33 | פה התחתון זה טוב | פה תחתון הרי טוב | ||
34 | פה עליון למה כדי שלא יהו יכולין לדבר ולעשות תפלה | פה עליון למה כדי שלא יהיו יכולין לעשו' תפלה | ||
35 | ויש אומרים כל האברים וכל הנקבים שבהם עצר וסתם | ויש אומ' כל האיברין שהיו בהם עצר | ||
36 | מנין שנאמר כי עצור וגו' | שנא' כי עצור עצר יי' בעד כל רחם | לכך כתי' כי עצר עצר יי' | |
37 | הכל סתם ועצר | |||
38 | על דבר שרה אשת אברהם | עד"ש | ||
39 | ותאמר | ושמא תאמר על מה שאמ' הכתו' על דבר שרה | שמא תאמר | |
40 | בזכותה בלבד | בזכותה בלבד היה ולא בזכות אברהם | בזכותה ולא בזכות אברה' | |
41 | והרי כתי' כי עצר עצר יי' שתי פעמים | הרי כתי' כי עצר עצר יי' שתי פעמים | ||
42 | מלמד שבזכות שניהם עשה הב"ה אותן הרפואות | בזכות שניהם עשה הב"ה | ||
43 | ת"ל אשת אברהם | ת"ל אשת אברהם | ת"ל אשת אברהם | |
44 | וכיון שהתפלל אברהם עליהם | וכיון שקרא והתפלל אברהם להב"ה וענה לו | וכיון שקרא אברהם להב"ה והתפלל אליו | |
45 | מיד ריפאן הקדוש ברוך הוא | מיד נתרפא | מיד נתרפא | |
46 | שנאמר ויתפלל אברהם וגו' | שנא' ויתפלל אברהם אל האלי"ם וירפא אליהם וגו' | שנ' ויתפלל אברה' אל האל' וגו' | |
47 | אמ' הקב"ה לאברהם את מתפלל על אחרים שילדו | אמר הב"ה לאברהם אתה התפלל על אחרים ותרפאו וחכית עליהם | אמ' הב"ה לאבר' אתה התפללת על אחרים ונתרפאו | |
48 | ושרה אשתך אינה יולדת | |||
49 | חייך אני אחוס עליך ועל אשתך | |||
50 | וארפא לך מן עקרותה שאינה יולדת | גם ארפא לשרה אשתך שאינה יולדת | ||
51 | ותלד לך בן | |||
52 | מיד ויי' פקד וגו' | מה כתי' ויי' פקד את שרה כאשר אמר | שנ' ויי' פק' א"ש | |
53 | ותהר ותלד (בן) שרה לאברהם | |||
54 | לפיכך אמ' הכתו' הן אל לא ימאס תם | הוי הן אל לא ימאס תם | לפי' בא הכתו' ללמד הן אל לא י"ת | |
55 | ||||
56 | ||||
57 |
1 | דפוס ונציה | אוקספורד 35 | מעיין גנים ל, א | |
---|---|---|---|---|
2 | <פסקה ב> | <פסקה ב> | ||
3 | ד"א ויי' פקד את שרה | ד"א ויי' פקד את שרה | ||
4 | זש"ה ולא ידבק בידך וגו' | זש"ה חיים וחסד עשית ופקודתך שמרה רוחי וגו' | ||
5 | ונתן לך רחמים וריחמך | אמר אברהם חיים הוספת לי כשהחזרת לי שרה | ||
6 | וחסד נטית על שרה שלא נטמאה ביד ערלים | |||
7 | כגון פרעה ואבימלך | |||
8 | ועוד וחסד עשית עמדי ששמעת תפלתי והודעתיך לכל באי עולם | |||
9 | ונתת בעבורי רפואה לאבימל' ולביתו ע"י | |||
10 | שנא' וירפא אלי"ם את אבימלך וגו' וכתי' ואהבת לרעך כמוך | |||
11 | אמ' להן משה זה סימן יהא בידך | אמ' להם משה לישראל | ||
12 | בני תהיו אוהבין זה לזה ויהיה שלום ביניכם | |||
13 | כל זמן שאתה מרחם על חברך | שכל מי שאוהב את חבירו ומרחמהו | ||
14 | אף הב"ה מרחם עליך | הב"ה מרחם עליו | ||
15 | אם אין לך רחמים על חבירך | וכל מי שאין אוהב את חבירו ומרחמהו | ||
16 | אין הקב"ה מרחם עליך | אין הב"ה מרחם עליו | ||
17 | וכן את מוצא | ומנין שכן מצינו באיוב ובחביריו | ואמרו ז"ל | |
18 | כל זמן שהיה איוב אומ' כנגד חביריו וחביריו כנגדו | כל זמן שהיו מרחמין אוהביו זה את זה ומרחמין זה על זה | כל זמן שהיה איוב וחבריו אוהבין זה את זה ומרחמי' זה על זה | |
19 | היתה מידת הדין מתוחה | מדת הדין נמתחת | היתה מדת הדין נמתחת | |
20 | ולא היה יכולה להזיקן | ולא היתה יכולה להזיקן | ||
21 | כיון שנכנסה איבה וקנאה ותחרות ביניהם | וכון שנכנסה ביניהן איבה ותחרות | ||
22 | ניתן רשות לשטן ולמדת הדין להפרע מהם | |||
23 | ומנין שנכנס' איבה ביניהם | |||
24 | שנאמר ועתה שחקו עלי וגו' | שכן אמ' איוב ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים וגו' | שנ' ועתה שחקו עלי צעירים וגו' | |
25 | ומנין שנפרע | ומנין שנפרע ממנו | ||
26 | שנא' ויצא השטן מאת פני יי' ויך את איוב בשחין רע וגו' | שנ' ויצא השטן | ||
27 | והן אומ' לו | ואף חביריו השיבוהו ואמרו לו | ואף חבריו השיבוהו ואמרו לו | |
28 | גם שב גם ישיש בנו וגו' | גם שב גם ישיש בנו וגו' | גם גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים | |
29 | בא הכתו' ללמדך שמרוב איבה דבר זה | לומ' לך שמתוך איבה דבר איוב דבר זה | ||
30 | אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני | |||
31 | ולא בשביל שראה אביהם מימיו לעולם | ולא בשביל שראה אבותיו מימיו | ||
32 | וכיון שנתפלל על חביריו | וכיון שחזר להתפלל בעד רעהו | וכיון שחזר להתפלל בעד רעהו | |
33 | מיד נתרצה לו הקב"ה | השיב הב"ה שבותו | השיב הב"ה שבותו | |
34 | שנאמר ויי' שב את שבות איוב | שנא' ויי' שב את שבות איוב וגו' | שנ' ויי' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו | |
35 | אימתי | ואימתי שב הב"ה את שבות איוב | ||
36 | בהתפללו בעד רעהו | (שנא') כיון שרחם ונתפייס ונתן לבו להתפלל בעד רעהו | ||
37 | כך אבימלך כל זמן שהיה לו קטטה עם אברהם | כך (הב"ה) אבימלך כל זמן שהיה לו קטטה עם אברהם | ||
38 | היה מצטער | היו מצטערין שניהם | ||
39 | שנאמר כי עצר עצר וגו' | שנא' כי עצור עצר יי' | ||
40 | וכיון שהתפלל עליו אברהם | כיון שבקש אברהם רחמי' עליהם | ||
41 | מיד נתרצה על שניהם | מיד נתרצו שניהם | ||
42 | שנאמר ויתפלל אברהם וגו' | שנא' ויתפלל אברהם אל האלי"ם | ||
43 | וירפא אלי"ם את אבימלך וגו' | |||
44 | ומה כתי' אחריו ויי' פקד את שרה | מה כתיב בתריה ויי' פקד את שרה |
1 | דפוס ונציה | אוקספורד 35 | |
---|---|---|---|
2 | <פסקה ג> | <פסקה ג> | |
3 | ד"א ויי' פקד את שרה | ד"א ויי' פקד את שרה | |
4 | זש"ה יי' צבאות שוב נא | זש"ה אלי"ם צבאות שוב נא | |
5 | הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת | הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת | |
6 | הבט עתה והבט כמו שהבטחת בהבט | ||
7 | ומנין ש(ב){ה}בטיח בהבט | ||
8 | ויי' פקד את שרה כאשר אמר | שנאמ' ויי' פקד את שרה כאשר אמר | |
9 | מה אמר אלא ראה | ומה אמ' בא וראה | |
10 | כשרצה הב"ה לשמח את אברהם אבינו | ||
11 | בטובתן של ישראל ובגדולתן | ||
12 | אחז בידו והעלהו לשמי מרום | ||
13 | מה כתי' ויוצא אותו החוצה וגו' | שנא' ויוצא אותו החוצה ויאמ' הבט נא השמים וגו' | |
14 | העלה אברהם לשמים | הוצא אותו החוצה מחללו של עולם | |
15 | שאין חוצה אלא שמים | ואין חוצה אלא שמים | |
16 | שנא' הן אראלם צעקו חוצה וגו' | ||
17 | שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות | ואומ' עד לא עשה ארץ וחוצות | |
18 | כיון שהעלה אותו לשמים | וכיון שהעלהו | |
19 | אמ' לו הסתכל מה יש למטה | אמ' לו הב"ה מלמעלה למטה מה יש למטה | |
20 | שנאמר הבט נא השמימ' | ||
21 | הרי שהיה למעלה מן הכוכבים | מכאן אתה למד שהיה אברהם למעלה מן הככבים | |
22 | שאין הבט אלא מלמעלה למטה | שאין הבט אלא מלמעלה למטה | |
23 | שכך ישראל אומ' להקב"ה הבט משמים ורא' | שכן ישראל אומרי' להב"ה הבט משמים וראה וגו' | |
24 | אף אברהם העלה אותו למעלה מן הכוכבים | אף אברהם כשהעלהו למרום למעלה מהככבים | |
25 | ואמ' לו הבט נא השמימה | היה מביט לו השמימה | |
26 | אמ' לו אברהם רבונו של עולם | באותה שעה אמ' אברהם להב"ה | |
27 | את מתפלל עלי ואומ' לי הבט נא השמימה ואני מסתכל | כשם שאתה אומ' לי הבט ואני מביט | |
28 | לפיכך כביכול שתסתכל למטה | כך אתה הבט | |
29 | ותקיים מה שאמרת לשרה | וקיים מה שאמרת | |
30 | שוב אשוב אליך וגו' | שוב אשוב אליך כעת חיה וגו' | |
31 | שנאמר אלהים צבאות שוב נא | לפי' אמ' הכתו' אלי"ם צבאות שוב | |
32 | הבט משמים וראה ופקד גפן זאת | הבט נא משמים וראה ופקוד גפן זאת | |
33 | ואין גפן אלא שרה | ואין (זאת) {גפן} אלא אשה | |
34 | שנאמר אשתך כגפן פוריה וגו' | שנא' אשתך כגפן פוריה וגו' | |
35 | אמ' לו הקב"ה ואני פוקד ומקיים מה שאמרתי | אמ' לו הב"ה לאו לאברהם כן אעשה ואפקוד כאשר אמרתי | |
36 | ויי' פקד את שרה | היינו דכתי' ויי' פקד את שרה |
1 | דפוס ונציה |
---|---|
2 | <פסקה ד> |
3 | ד"א ויי' פקד את שרה |
4 | זש"ה וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם וגו' |
5 | אותה שאמרה אחרי בלותי וגו' |
6 | בניתי הנהרסות |
7 | אותה שכתוב בה חדל להיות לשרה אורח כנשים |
8 | נטעתי הנשמה |
9 | למועד הזה כעת חיה וגו' |
10 | ויי' פקד את שרה |
1 | דפוס ונציה | אוקספורד 35 | אוקספורד 410 | |
---|---|---|---|---|
2 | <פסקה ה> | <פסקה ה> | <פסקה ה> | |
3 | ד"א ויי' פקד את שרה | ד"א ויי' פקד את שרה | ד"א ויי' פקד א"ש | |
4 | זש"ה וגם נצח ישראל לא ישקר וגו' | זש"ה וגם נצח ישראל לא ישקר | זש"ה וגם נצח ישראל לא ישקר | |
5 | ולא ינחם וגו' | ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם | ||
6 | אמ' הב"ה לא אהיה כבשר ודם | אמ' הב"ה על בני אדם שכתו' בהם כל האדם כוזב | אמ' הב"ה על בני אדם שכתו' בהם כל האדם כוזב | |
7 | אלישע בשר ודם | הרי שיבא ויאמר לשונמית | הרי אלישע עתיד שיאמר לשונמית שיהיה לה בן (ש) | |
8 | כמו שכתו' ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם וגו' | שנ' ויעבר אלישע שונם ושם אשה גדולה וגו' | ||
9 | מפני שהאכילה אותו השונמית | ובשביל הלחם שהאכילהו | ובשביל הלחם שהאכילתו | |
10 | שנאמר ותחזק בו לאכל לחם | |||
11 | אמ' לה למועד הזה כעת חיה את חובקת בן | אמ' אליה' למועד הזה כעת חיה וגו' | אמ' למועד הזה את חובקת בן | |
12 | וקיים שנאמר ותהר האשה ותלד בן למועד הזה וגו' | מיד ותהר האשה ותלד בן וגו' | מיד ותהר האשה ו"ב | |
13 | על אח' כמה וכמה אני שאמרתי לאברהם | ואני שאמרתי לאברהם | ואני שאמרתי לאברהם | |
14 | למועד הזה כעת חיה והנה בן לשרה אשתך | שוב אשוב אליך וגו' | שוב אשו' אלי' והנה בן ל"א | |
15 | וכתי' ואת בריתי אקים את יצחק וגו' | וכתי' ואת בריתי אקי' א"י וגו' | ||
16 | שאני מקיים | על אחת כמה וכמה שאני ראוי לקיים את דברי | עאכ"ו שהוא ראוי לקיים דברי | |
17 | לפיכך אמר בלעם לא איש אל ויכזב וגו' | כמו שנא' לא איש אל ויכזב וגו' | כמו שכתו' לא איש א"ו | |
18 | אלא מה כתי' ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו | מיד ותהר ותלד שרה לאברהם בן | מיד ותהר ותלד שרה לב"ל | |
19 | אמ' דוד כי הוא אמ' ויהי הוא צוה ויעמד | לפי' אמ' דוד כי הוא אמ' ויהי | לפי' אמ' דוד ברוח הקד' כי הוא אמר ויהי הצ"ו | |
20 | הוי כאשר אמר ויעש יי' לשרה כאשר דבר | |||
21 |