| A | B | C | D | E | F | G | H | I | J | K | L | M | N | O | P | Q | R | S | T | U | V | W | X | Y | Z | AA | AB | AC | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | הערות: | ||||||||||||||||||||||||||||
2 | 1 | לשם נוחות וארגון, רשימת הנושאים למדידה (הקריטריונים) ערוכה על פי השלבים הסטנדרטים שמאפיינים פרויקט. מצופה ממתכנן לחזור ולוודא את סעיפי הקיימות לאורך העבודה על הפרוייקט על פי רלוונטיות הנושאים ועיתוי העבודה בפועל. יודגש שסדר זה אינו קובע את סדר החשיבות בין הנושאים השונים והמגוונים, למעט היתייסות לשלב ההכנות וטרום תכנון, שרצוי להתייחס אליו מראשית הדרך. | |||||||||||||||||||||||||||
3 | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||
4 | 3 | ||||||||||||||||||||||||||||
5 | 4 | ||||||||||||||||||||||||||||
6 | |||||||||||||||||||||||||||||
7 | פרק | תת פרק | נושאים למדידה | הגדרה (intent) | פורמט קיים | הגדרה מתוך הסקר (התלבטות) | הכלים בהם מוצע למדוד את הקריטריון | סימוכין ומקורות אפשריים לכתיבת הקריטריונים למדידה | תקדימים לפרוייקטים המייצגים קריטריון זה | ||||||||||||||||||||
8 | פרק 1 - הכנות וטרום תכנון | פורמט חדש מוצע | |||||||||||||||||||||||||||
9 | היערכות לקראת תכנון הפרויקט הינו שלב קריטי בפרויקט, בעל השפעה מהותית על טיב התכנון, עמידה בלוחות זמנים, אמינות תקציבו ואיכות התוצר. הדרישות והשיקולים בפרק זה נפרשים על מגוון נושאים רחב: בחירת אתר הפרויקט, זיהוי והערכה נכונה של סוגיות הנובעות מהמקום הנבחר, זיהוי בעלי העניין הקשורים למקום ולסוגיות שנמנו; בחקר, סיקור ותיעוד המידע אודות האתר וסביבתו ועוד. מענה מקצועי לדרישות שלב זה תאפשר קבלת בסיס אמין להמשך תהליך התכנון והביצוע. | שולחנות עגולים- סיכום עיקרי דברים | |||||||||||||||||||||||||||
10 | תת-פרק 1.1 - האתר והפרוגרמה | - לציין דרישה להסתכל מעבר לגבולות הפרויקט. - לוודא שהמסמך גם מתייחס לפרויקטים בשטחים הפתוחים. | |||||||||||||||||||||||||||
11 | לחצי הפיתוח, הגוברים יוצרים לחץ על השטחים הפתוחים בארץ. בחירה מושכלת של אתר הפרויקט מסוגלת למזער קונפליקטים בהמשך תהליך התכנון. גיבוש פרוגמה תכנונית ומקיפה לפרויקט, בעלת מטרות מוגדרות עבור תחומי הקיימות כפי שמופיעות בכלי המדידה (חברה, סביבה, כלכלה), תעלה את הסיכויים לממש את שלבי הפרויקט השונים בזמן, בתקציב ועל פי האיכות המובטחת מתחילת הדרך. | דוגמא למדדים לתוכניות אב/כלליות/בשלב סטטוטורי | דוגמא למדדים לתוכניות מפורטות ולשלב התפעול / תחזוקה | מקורות / גורמים מוסמכים | דוגמאות מוצלחות | דגשים: מתווה וזמנים | |||||||||||||||||||||||
12 | 1 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.1 האתר והפרוגרמה | פיתוח קרקעות מופרות | מיקום האתר במרחב בנוי קיים. העדפת פיתוח במרחב הבנוי המצופף ,קרקעות מזוהמות (brownfield) או פיתוח המחדש שטחים מופרים (grayfields) תוך המנעות מפיתוח שטחים פתוחים. | - מאחר והנושא של חוסן עירוני בתחום המים מאד חשוב, מומלץ להרחיב את הסקר של המצב הנוכחי, כולל: להזכיר כאן את הדרישה לסקר הידרולוגי / גיאו-הידרולוגי / וקרקע | מיקום הפרויקט יחסית ליעודי קרקע בתוכניות מתאר ארציות/מחוזיות/מקומיות מאושרות-מוסכמות תיעוד ההיסטוריה של האתר (שימושים קודמים, תיעוד על זיהום וכו') | תכנון פעולות טיהור/ניקיון תיעוד על פעולות טיהור/ניקון שנעשו באתר | |||||||||||||||||||||
13 | 2 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.1 האתר והפרוגרמה | שימור קרקעות חקלאיות | שימור הקרקע העידית (הקרקע הפורייה ביותר) לדורות הבאים על ידי שימור קרקעות חקלאיות, קרקעות פוריות, ושטחי חקלאות בעלי חשיבות לאומית ליצרנות חקלאית ולדימוי החקלאי של המרחב | - נושא המים חיב לקבל הדגשה במסמך (כולל ניקוד גבוה) | מיקום הפרויקט יחסית שטחים חקלאיים במרחב ניסוח דרישה להתייחסות לנושא בהוראות התוכנית | תוכנית המראה את מיקום האתר לתכנון ולביצוע, יחסית לשטחים החקלאים | 1. קרקע עידית - הגדרה: . [SSM, USDA Handbook No. 18, October 1993 Prime Farmland 2. סקר קרקע. משרד החקלאות ופיתוח הכפר: ממ"ג http://www.moag.gov.il/subject/gis/Pages/Shchavot_merkaziot.aspx | ||||||||||||||||||||
14 | 3 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.1 האתר והפרוגרמה | שטחי הצפה | זיהוי ושימור שטחי הצפה תוך חיזוק תפקידם במערך האקוסיסטמה המקומי והאזורי | מיקום הפרויקט יחסית שטחי הצפה כולל דו"ח המלצות בנדון ניסוח דרישה לנושא בהוראות התוכנית | תוכנית המראה את מיקום האתר לתכנון ולביצוע, יחסית לשטחי הצפה, כולל מידת הטמעת ההמלצות של הדו"ח | ||||||||||||||||||||||
15 | 4 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.1 האתר והפרוגרמה | חוסן תכנוני - תכנון המתחשב בגורמי סיכון מרחביים, סביבתיים ואירועי קיצון אקלימיים | צמצום או המנעות מפיתוח בשטחים המועדים לסיכונים סביבתיים ואירועי קיצון כדוגמת שטחי הצפה, קו החוף, אזורי שריפות, אזורים גיאולוגיה רגישים (בולענים, שיפועים חדים, מפולות קרקע וכד') | הערכה ומיפוי של גורמי סיכון מרחביים וסביבתיים, כולל המלצות בנדון ניסוח דרישה להתייחסות לנושא בהוראות התוכנית | התייחסות בפועל להערכה/מיפוי של גורמי הסיכון, לרבות קשר עם בעלי עניין האחראיים לנושאים וסיכומים לגבי פתרונות משולבים שיוטמעו בפרויקט | זיהוי נושאים הקשורים להיערכות למצבי קיצון כדוגמת: שריפות, מלחמות, רעידות אדמה, נסיגת מצוקי כורכר, מז"א קיצוני, סופות, גלי חום, ומצבי חירום אחרים | המשרד להגנת הסביבה - תדריך להיערכות לשינויי אקלים בישראל עמ' 143 מתווה להיערכות הרשויות המקומיות | ||||||||||||||||||||
16 | 5 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.1 האתר והפרוגרמה | פרוגרמה ברת קיימא | יצירת פרוגרמה תכנונית המציבה מטרות מוגדרות עבור תחומי הקיימות כפי שמופיעות בכלי המדידה (חברה, סביבה, כלכלה), תוך בחינת גמישות לשינויים לפי צרכים על פני ציר הזמן. | הגשת פרוגרמה המתייחסת לשלושת תחומי הקיימות תוך הגדרת מטרות ויעדים ברורים לכל מטרה, כאשר כל הנושאים בעלי משמעות ויכולת בחינה ומדידה בהמשך (הבהרה: "מיזעור נזקים" אינה מטרה). ניסוח הוראת תוכנית המחייבת דרישה לגיבוש פרוגרמה משולבת, לרבות במצבים שתוכנית תשווק כפרויקט "תכנון-ביצוע" ע"י קבלנים/זכיינים, ו/או כאשר פרויקט תחולק כתתי-פרויקטים נפרדים. | דו"ח מסכם על אופן הטמעת היעדים בפועל, תוך ציון הישגים, שינויים, כשלים, ו/או נושאים שעדיין בתהליך. בתהליכי מכרז בשיטת "תכנון ביצוע", נדרש אישרור של הזכיין/קבלן הזוכה לפרוגרמה שהוגדר ע"י מזמין העבודה (ו/או הגדרת מטרות ויעדים חדשים) | יצירת פרוגרמה תכנונית המציבה מטרות מוגדרות עבור תחומי הקיימות כפי שמופיעות בכלי המדידה (חברה, סביבה, כלכלה), תוך בחינת גמישות לשינויים לפי צרכים על פני ציר הזמן. | |||||||||||||||||||||
17 | תת-פרק 1.2 - צוות התכנון | - רצוי לציין שנדרש גם כלכלן סביבתי - להדגיש את החשיבות לשלב הידרולוג מתחילת התכנון - נדרש יישור קו של המושגים בין כולם | |||||||||||||||||||||||||||
18 | גיבוש צוות מקצועי רב תחומי ע"פ דרישות מטרות הפרוגרמה שהוגדרו, הינו צעד הכרחי למימוש פרויקט מוצלח ועמידה במטרות הפרויקט. התיאום הרוחבי בין הגורמים הרבים המעורבים בפרויקט הינו לרוב "אתגרי", ודורש מחויבות של מקבלי ההחלטות והנהלת הפרויקט לקידום שקיפות, שיתוף ידע רוחבי ושיתוף פעולה בתוך צוות התכנון. | ||||||||||||||||||||||||||||
19 | 6 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.2 צוות התכנון | צוות רב תחומי | שילוב צוות יועצים רב תחומי מתחילת תהליך התכנון להבטחת שיתוף פעולה מידע ושקיפות בגיבוש החזון לפרוייקט ולאורך תהליך התכנון והביצוע. | ניסוח הוראה בתוכנית עם דרישה להעסקת בעלי מקצוע המסוגלים לתת מענה מקצועי למטרות שהוגדרו לפרויקט הגשת מבנה ארגוני עם פירוט היועצים שמועסקים בפרויקט כדי לתת מענה לכלל מטרות שהוגדרו בפרוגרמה, כולל הגדרת שלב הכנסתם לפרויקט והגדרת סמכויות. הגשת תרשים המתאר את תהליך התכנון "משתף", הדיון, ואופן קבלת החלטות על סוגיות בעלי משמעות שבמחלוקת, (לרבות יכולת יועצים העוסקים בתחום החברה והסביבה להשפיע לחיוב על קבלת החלטות). | בתהליכי מכרז בשיטת "תכנון ביצוע", אחרי אישרורו של הזכיין/קבלן הזוכה לפרוגרמה שהוגדר ע"י מזמין העבודה (ו/או הגדרת מטרות ויעדים חדשים), הצגה מחדש של המבנה הארגוני ותרשים המתאר את תהליך התכנון וקבלת החלטות. | SITES, chapter V2 process, page XXi SITES section 2 : site context pre-design assessment + planning page 15 שכונה 360 תהליך תכנון משולב עמ' 15 המשרד להגנת הסביבה - תדריך להיערכות לשינויי אקלים בישראל עמ' 143 מתווה להיערכות הרשויות המקומיות | עדכון תב"ע 1:500 שכונת מתחם ג ראש העין תכנון ראשוני לרובע חדש לטבריה | ||||||||||||||||||||
20 | 7 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.2 צוות התכנון | הנהגה מובילה ומחוייבת להטמעת קיימות | הגדרת עקרונות קיימות כחלק מחזון הפרוייקט תוך התייחסות להיבטים סביבתיים, חברתיים וכליכליים, והגדרת יעדים ומטרות להשגתו | מסמך התחייבות של הנהלת מזמין הפרויקט/היזם שיוקצו כל המשאבים ואמצעים להשגת הפרוגרמה שהוגדרה לפרויקט, לרבות העסקת יועצים ע"פ תחומי העניין הנדרשים במועד. | בתהליכי מכרז בשיטת "תכנון ביצוע", אחרי אישרורו של הזכיין/קבלן הזוכה לפרוגרמה שהוגדר ע"י מזמין העבודה (ו/או הגדרת מטרות ויעדים חדשים), מסמך התחייבות של הנהלת מהזכיין/קבלן לפרוגרמה שהוגדרה ולהעסקת יועצים ע"פ תחומי העניין הרלוונטים במועד. | ||||||||||||||||||||||
21 | תת-פרק 1.3 - חקר, סקרים ותיעוד | ||||||||||||||||||||||||||||
22 | זיהוי והכרה בחשיבות הסוגיות שנובעות מבחירת אתר הפרויקט מהווה שלב מקדים וחשוב בקביעת החקר והסקרים הנדרשים כבסיס אמין לתכנון. שלב זה כולל גם את הזיהוי ושיתוף הפעולה עם בעלי העניין הקשורים בפרויקט ו/או המושפעים ממנו. מתן מענה לנושאים שמוגדרים בתת-פרק זה ימנע את המצב שפרויקט "מתגלה" במקרה לצד שלישי או שפרטיו נחשפים באיחור, אחרי קבלת ההחלטות החשובות. בניית אמינות בפרויקט בין הצדדים השונים מהווה נדבך חשוב בקידום המשימה תוך מזעור מצב קונפליקט ועיכובים בהמשך הדרך. | ||||||||||||||||||||||||||||
23 | 8 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.3 חקר, סקרים ותיעוד | סקר האתר וסביבתו | מיקסום ההזדמנויות מהפיתוח העתידי על בסיס סקר וחקר הסביבה הטבעית והבנויה, מיפוי השפעות וגיבוש המלצות להעצמת היבטי קיימות בפרוייקט. נושאים למדידה אפשריים למדידה יכללו נוף תרבות וזהות מקומית, צמחיה, סיווג קרקעות כולל תכולת זרעים, קישוריות אקולוגית, מים והידרולוגיה, תנועה חברה וקהילה, מפגעים סביבתיים וכד'. | ניסוח דרישה להתייחסות לנושא בהוראות התוכנית ע"פ כל הנושאים הרלווטים תוצאות החקר הסביבה הטבעית והבנוי ע"פ הרצוונטיות לפרויקט ולמרחב- מיפוי, סיכום, המלצות תסקיר השפעה על הסביבה אם קיימת דרישה לפרויקט | דו"ח המסכם בפועל כיצד תוצאות הסקר וההמלצות הוטמעו בפרויקט, כולל אמצעים שונים להצגת הנושא (מיפוי, דו"ח מומחה, צילומים, תוצאות שאלונים וכו' | סקר הסביבה הטבעית והבנויה - סקר מצב קיים הכנת סקרים ותיעוד כבסיס לתכנון / הפצת והטמעת המידע לפרויקט | |||||||||||||||||||||
24 | 9 | 1. הכנות וטרום תכנון | 1.3 חקר, סקרים ותיעוד | משילות - זיהוי שותפים ובעלי עניין | זיהוי ושיתוף בעלי העניין המושפעים מהפרויקט ועירובם בתהליך קבלת ההחלטות. | מאחר ומדובר על מגוון עצום של נושאים להתייחסות, לשקול עם צריכה להיות חלוקה של קריטריונים על סמך סוגי פרויקטים / רמת התכנון | רשימת בעלי עניין הקשורים לפרויקט ו/או מושפעים ממנו, כולל פירוט הארגון, איש קשר, פרטי התקשרות, מועד מפגש ראשון... תרשים המציג את שילובם של בעלי העניים בתהליך התכנון לצורך קבלת מידע בזמן, בשקיפות וקבלת החלטה בשיתוף פעולה. | רשימת סוגיות בעלי משמעותות (/או סוגיות שהיו במחלוקת, תיאור תהליך התכנון (סיורים, דיונים, ישיבות פרטניות וכו'), סיכום החלטות, והשפעה על הפרוגרמה שהוגדרה. בתהליכי מכרז בשיטת "תכנון ביצוע", אישרור של הזכיין/קבלן של רשימת בעלי העניין הקשורים לפרויקט או מושפעים ממנו, ותרשים תהליך התכנון... | |||||||||||||||||||||
25 | פרק 2 - עיצוב ותכנון | ||||||||||||||||||||||||||||
26 | שלבי התכנון והעיצוב הינן ליבו של העיצוב בר קיימא המציע פתרונות הוליסטיים למטרות הפרויקט. סדרת הפרקים הבאה פורטת את הקריטריונים שמביאים לעיצוב מורכב יותר, המעצים את הסביבה הטבעית, החברתית ואת ניהול כלל המשאבים הקשורים בפרויקט. | ||||||||||||||||||||||||||||
27 | תת-פרק 2.1 - מים | - חזון לפי השטח- ניתוח האסטרטגיה של הפרויקט מתוך שאיפה לצמצום מינימום של כמות המים שיוצא מן השטח, למעט לגופי מים טבעיים. - גיבוש צוות שיעסוק במים: אדר' נוף והידרולוג + גיאו-הידרולוג. צוות זה צריך להתוות את התכ' האסטרטגית, ורק אח"כ להתחיל לגבש תכ' יעודי קרקע (לפחות ברמות תבע"ות) - לקדם את הרעיון של תוכנית מתאר אגנית! - לקדם דרישה להכנת נספח נגר המפרט את שיטות הטיפול המומלצות לפי סוגי קרקע וטופוגרפיה. כמובן בצד הוספת הוראות תוכנית המחייבות צמצום הפרת שטח למינימום "ניסוח הוראה בתוכנית המציגה את הדרישה לטיפול בנגר בתחום התוכנית,"... המדד חייב להיות בתיאום עם תוכניות שכונות ורשות הניקוז. צריך לחייב התאמה של פרטים, למשל פרטים להחדרה/ספיגה/הובלת מים. מומלץ לדרוש ניתוח מסכם המפרטת בטבלה את כמות השטח המופר ואפשרויות לשיקום לפי עלות. | |||||||||||||||||||||||||||
28 | למערכות טבעיות ערך חיוני (קריטי) בשל יכולתן לאגור, לטהר, להחדיר מים לאקוויפר ולהזרים מים לסביבתם. תת-פרק זה מעודד פרויקטים לחיסכון במים לנצל בצורה מיטבית משקעים, ולשמור על איכות המים. פרויקט בר קיימא ישמר ויעצים מערכות מים טבעיות קיימות כדוגמת נחלים, מלחות (estuaries) ואזורים ובתי גידול ימיים, יעודד קציר נגר על פני השקיה במים מתוקים, וישים כמטרה לעצב מערכות טכנו-נופיות כדוגמת סהרונים bio-swales)), אזורי השהייה וחדרה, גני גשם (rain gardens) להשהיה וטיהור המחכות פעולת מערכות טבעיות. | ||||||||||||||||||||||||||||
29 | 10 | 2. עיצוב ותכנון | 2.1 מים | חיסכון וקידום פתרונות להשארת המים בשטח הפרויקט | שילוב שטחי חלחול, השהייה והצפה כחלק ממערך השטחים הפתוחים בפרוייקט; פיתוח המעודד מיחזור מים ושימוש במים מושבים, קציר נגר, תרומת מים מטוהרים חזרה לסביבה וכו' | ניסוח הוראה בתוכנית המציגה את הדרישה לטיפול בנגר בתחום התוכנית, כולל פרמטרים לבחינת הנושא בהמשך. הצגת אסטרטגיה להשגת המטרה של השארת המים בתחום הפרויקט ו/או הסבר לניהול ושימוש המים לטובת המרחב במטרה לשפר ולשדרג את הסביבה לטובת הציבור וצרכים אקולוגיים. ניתוח נתוני שטח כבסיס לתכנון, כולל מסקנות הצגת דרישה להעסקת בעלי מקצוע שלקידום הנושא | הגשת דו"ח המסכם את חלופות שגובשו לטיפול הנגר עילי בפרויקט והחלופה הנבחרת ליישום, כולל הצגת כמויות ואחוזי הנגר במטופלים בתחום הפרויקט ומחוצה לו. הצגת תוכניות ופרטים מגבים הצגת רשימת המתכננים שותפים לתכנון | בעבר, ניהול הנגר העירוני נעשה בעיקר באמצעות תיעול שסילק את הנגר מחוץ לשטח הבנוי. עם העלייה בחשיבותו של פיתוח בר-קיימא בשיח התכנוני, השתנתה התפיסה התכנונית כלפי הנגר העירוני: הוא הפך ממטרד שיש לסלקו באמצעות תיעול, למשאב נופי אשר ניתן להשיג באמצעותו תועלות שונות ומגוונות. על כן, לניהול בר קיימא של נגר מטרות שונות כגון מניעת הצפות, שיקום אקולוגי של גופי המים המקבלים, העשרת מי תהום, שיפור מיקרו האקלים העירוני ועוד. האמצעים הטכנו-נופיים להשגת מטרות אלו מתאפיינים בפרקטיקות כגון החדרה הנגר, השהייתו, טיהורו וקצירתו. | חלוקת הבחינה להיבטים תכנוניים והנדסיים - היבטים תכנוניים יכללו פרמטרים כגון קישוריות השצ"פים והשטחים הפתוחים, מידת הקומפקטיות של הבינוי, שמירת הערוצים הטבעיים במסגרת התכנית, הגדרת השימושים בשצ"פים השונים או כל אלמנט תכנוני אחר המיטיב עם ניהול הנגר בתכנית וזאת בהתאם להגדרות המתכננים. המסמכים התכנוניים הנדרשים לבחינת הפרמטרים יהיו תשריט התכנית, הוראות התכנית, הנספח הנופי ונספח הניקוז. היבטים טכנו-נופיים: בחינת אופן התיעול בתכנית, בקנ"מ מבנני ועד קנ"מ שכונתי\עירוני. בחינת האמצעים לניהול נגר המוצעים בתכנית כגון שפ"פים קעורים, תעלות גידול עצים, בריכות השהייה, בריכות חורף, ביופילטרים, או כל שילוב של אמצעי טכנולוגי או הנדסי אחר המאפשר להשיג את מטרות ניהול בר קיימא של נגר. * יש לציין כי ההצעה לעיל מתאימה בעיקר לשלב התב"ע וייתכן שגם לתכנון מתארי. עבור התכנון המפורט, ייתכן ומתאימה רק בחינה של האמצעים הטכנו-נופיים בתכנית. | א. תכנון רגיש למים- שילוב שיקולי מים בתכנון העירוני והאזורי - כרמון ושמיר 2007. ב. Water sensitive urban design guideline- NSW Government ג. Evaluating Options for Water Sensitive Urban Design – A National Guide 2009 תכנית האב לניקוז תל אביב – יפו נספח ניהול נגר / נספח מנחה לתכנון פיתוח 2013 https://www.tel-aviv.gov.il/Forms/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9C%20%D7%9E%D7%99%20%D7%A0%D7%92%D7%A8.pdf | מישראל: פארק עמק הצבאים בירושלים תוכנית אור הים באור עקיבא תכנית אגם הסופרלנד בראשל"צ ביופילטר כפ"ס פארק אריאל שרון בעולם: water square benthemplein- Rotterdam תוכניות של ליאור לבינגר- ברמת תב"ע וברמה מפורטת ושל ברברה- פארק הבאסה בהרצליה | ||||||||||||||||||
30 | 11 | 2. עיצוב ותכנון | 2.1 מים | הטמעה של אלמנטים מעוצבים לניהול הנגר | שילוב ועיצוב אלמנטים המעצימים ערכים, אקולוגיים, עיצוביים וחינכויים של אזורי זרימה והשהייה לנגר (גני גשם, סהרונים למיתון זרימה, יצירת בתי גידול ייחודיים וכד') סעיף זה יכלול בחינת חשיפתם למשתמשים ושילוב משמעותי של האלמנטים במרחב, כמו גם בחינת היתכנות קיום עצמי ותחזוקה של האלמנטים הנ"ל | ניסוח הוראה בתוכנית המתייחסת להטמעת אמצעים לניהול הנגר באופן גלוי, כאשר לפתרונות תורמה לסביבה ובעלי ערך חינוכי ואקולוגי הצגת האסטרטגיה להטמעת הנושא בתכנון, לרבות היבטים של חינוך ובטיחות | הגשת דו"ח המסכם את חלופות שגובשו לנושא והחלופה הנבחרת ליישום הצגת תוכניות ופרטים מגבים הצגת רשימת המתכננים שותפים לתכנון | שילוב מרכיבי ניקוז כאלמנט עיצובי, חזותי, תפקודי וחינוכי של המרחב. ע"פ סקירת מרכיבי ניקוז או נגר, מיצוי פוטנציאל חזותי של המרכיבים הנ"ל. מיצוי אפשרויות יצירת בתי גידול ייחודיים על ידי המרכיבים הנ"ל. בחינת חשיפה למשתמשים ושילוב משמעותי של האלמנטים במרחב. בחינת היתכנות קיום עצמי / תחזוקה של האלמנטים הנ"ל | אקו פארק חדרה - ניצול עודפי השקיה ליצירת בית גידול לך במרכז הפארק ואדי ענבה - לימנים לאיגום והשהיה עם מופע מים מרשים ספורטק עמק הארזים - שילוב ערוץ ניקוז נחל רוממה כאלמנט עיצובי מרכזי במתחם ספורט | ||||||||||||||||||||
31 | 12 | 2. עיצוב ותכנון | 2.1 מים | שימור וטיפוח בתי גידול לחים | שימור טיפוח ועיצוב בתי גידול לחים כדוגמת: בריכות חורף, נחלים וגדות נחלים, אחו לח, בתי גידול ימים. שיקום תפקודיות אקולוגית וחוסן מערכות אלו. | ניסוח הוראה בתוכנית המתייחסת לשימור ופיתוח בתי גידול לחים, כאשר לפתרונות תורמה לסביבה ובעלי ערך חינוכי ואקולוגי הצגת האסטרטגיה להטמעת הנושא בתכנון, לרבות היבטים של קישוריות אקולוגית. | הגשת דו"ח המסכם את חלופות שגובשו לנושא והחלופה הנבחרת ליישום הצגת תוכניות ופרטים מגבים הצגת רשימת המתכננים שותפים לתכנון | http://moazot-green.com/%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A/4-%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A | https://www.dmag.co.il/pub/shinar/WE/115/48/ | http://docs.wixstatic.com/ugd/f4cf13_b57b96020c904ef2acfcc0e579ef23a1.pdf | |||||||||||||||||||
32 | תת-פרק 2.2 - קרקע וצמחייה | ||||||||||||||||||||||||||||
33 | משאב הקרקע מקבל קדימות בסדר העדיפויות בבניה, שכן הוא מהווה עוגן חשוב להצלחת הפרויקט. קרקע בריאה ואיכותית מסייעת במניעת סחף, אירוזיה והצפות, כמו גם בסינון מזהמים אשר מהווה בסיס לצמחייה בריאה. שימוש נכון בצמחייה הינו מפתח לתועלות סביבתיות, חברתיות וכלכליות רבות ביניהן – הפחתה במים להשקיה, מיתון אקלימי והצללה של המרחב הבנוי, המוביל לחיסכון באנרגיה למיזוג, קליטת חלקיקים מזהמים, בתי גידול עשירים ורציפות אקולוגית, כמו גם הפחתת לחץ נפשי ושימור נופי תרבות ומורשת. | הקרקע והצמחייה מהווים מרכיבים בסיסיים בתכנון. ניהול עבודות העפר אינו דבר שולי, אלא נושא שלעיתים מתמשך על פני שנים ומחייב מעקב ועדכון כל העת, לרבות קידום שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים כדי לקדם טיפול מיטבי עם עודפי חפירה. למרות שעדיין לא נהוג לחשוב כך בארץ, קבלת ההחלטות בשיקום הנופי הולכת יד ביד עם ניהול עבודות עפר, למשל בדיקת תכולת הזרעים של הקרקע העליונה הנחפרת בנוסף לסוגו, וזאת כדי להבין אם הקרקע מתאימה לצרכי השיקום ע"פ הפרוגרמה שהוגדרה לפרויקט. גיבוש רשימת צמחייה תחילת הדרך מהווה הזדמנות לוודא העירכות להבטחת מלאי הצמחים פרויקט, ביחד עם הרחבת התכנים של השיקום, לרבות התייחסות להיבטים חברתיים, אקולוגיים, הנדסיים (ייצוב מדרונות ומניעת חתירה) וחזותיים, אקלימיים, וכו'. | |||||||||||||||||||||||||||
34 | 13 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | ניהול עבודות עפר | על סמך הסקרים שבוצעו, ניהול מאזן עבודות עפר שאינו פוגע בסביבה הטבעית ובנוף, על ידי ניצול מרבי של חומרי החפירה לצרכי השיקום בפרויקט, באופן פעיל ו/או פאסיבי, וכמשאב סחיר ע"י טיוב עודפי חפירה לשימוש בפרויקטים וכד'. | - התאמת הנספח הנופי לסקר הסביבתי - התייחסות ספציפית לערכי טבע מיוחדים | ניסוח הוראה בתוכנית עם דרישה לניהול עבודות עפר בפרויקט במשך כל שלבי הפרויקט (הערכות בשלב התכנון הסטטוטורי ומידע מדוייק יותר בלשב התכנון והביצוע המפורט), לרבות התייחסות לכמויות החפירה/חציבה בפרויקט, הערכות השימוש בתחום הפרויקט, פתרונות לטיפול בעודפים (היכן, גופים איתם נעשו תיאומים/הסכמים), שימוש בחומרים ממוחזרים, וכו' | עדכון טבלאות טיפול עבודות עפר ע"פ ממצאים בפועל, כולל הסכמים לטיפול /סילוק עודפים כאשר קיימת העדפה לכוון לשימוש בעודפים כחומר סחיר. | תכנון המאפשר ניהול מאזן עבודות עפר שאינו פוגע בסביבה הטבעית ובנוף ותורם להעלאת כמות העפר שנחפר כסחיר | סקר קרקעות בתחום התכנית לימוד תכנית הפיתוח וע"ע (כולל חפירות); איפיון הקרקעות; הכנת תכנית ע"ע על פי אפיון הקרקעות ויעודן בשלב השיקום הנופי. הכנת סקר קרקעות ע"פ מרכיבי הקרקע ותרומתם להתבססות צומח מקומי באופן פעיל ופאסיבי לשמור פני הקרקע( קרקעות בעלות תכולת זרעים וגיאופיטים מצומח מקומי, קרקע מעומק נקיה מצמחיה לא רצויה לביסוס הצומח המקומי בשתילה/זריעה, קרקע המכילה אבניות בגודל וביחס מתאים התורמים לניקוז טוב של הקרקע ושימור הקרקע עד להתבססות וכיסוי מלא של הצמחיה הרצויה. | |||||||||||||||||||
35 | 14 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | קרקע עליונה ומניעת ארוזיה | תכנון ועיצוב השומר ומטיב עם איכות הקררקע, מונע אירוזיה של קרקעות פוריות, קרקעות עליונות וקרקעות הראויות לשיקום, על ידי שימוש בפתרונות צמחיים | שימור קרקע עליונה ומניעת ארוזיה - תכנון המשמר קרקע עליונה פוריה\ראויה לשיקום (healthy soils) ומונע ארוזיה בעזרת פתרונות צמחיים | |||||||||||||||||||||||
36 | 15 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | שימור צמחייה וערכי טבע ונוף קדם ביצוע | על סמך הסקרים שבוצעו, תכנון המטמיע צמחייה וערכי טבע ונוף באתר וסביבתו. סעיף זה כולל הגדרת מינים לשימור ו/או העתקה, התייחסות למינים אדומים, שימור גיאופיטים (צמחי בצל ופקעות), שימור תצורות גיאולוגיות יחודייות וכד' | על סמך הסקרים שבוצעו, הביצוע מטמיע את האמצעים, שיטות ותהליכים הנדרשים לשמר על הצמחייה וערכי טבע ונוף באתר וסביבתו, שהוגדרו לשימור ו/או העתקה. | תוכניות, נהלי עבודה | נהלים/הנחיות נתיבי ישראל, חכח"י | כביש 6, רכבת ישראל A1 לירושלים | ||||||||||||||||||||
37 | 16 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | בתי גידול בעלי ערכים אקולוגיים גבוהים | עיצוב שטחים המהווים בתי גידול עשירים, מגוונים וחסונים לצמחים ובעלי חיים, תוך התייחסות לגודל השטח והתאמתו למינים הרצויים בתכנון. | שימור/שיקום/ העצמה. הגדרת מטרות שמעבר ל"מיזעור נזקים". הטמעת מטרות שמכוונים לפיתוח מעבר לשיקום, קרי פיתוח שמעצים תפקודיות האתר ומרחב הפרויקט restorative. | סקר צומח גיבוש רשימות צמחיה תכנית מפתח ליח' הנוף תכנית צמחיה מפורטת מפרטי ביצוע לריבוי הצמחים ושתילה משלב ע"ע ועד להתבססות גיבוש תכנית אחזקה לטווח הקצר, בינוני וארוך כולל זיקה לתוספת השקיות בכל שלב הכנת סקר צמחיה קיימת בתחום התכנית וסיווג לצמחיה רצויה/לא רצויה הכנת סקר צמחיה שגדלה באזור באופן טבעי מקדמת דנן (לפני הפרה ברבות השנים). יצירת רשימת צמחים לשיקום הנופי המתבססת על הסקרים המפורטים מעלה. סיווג רשימת הצמחים שנבחרה על פי צורת צומח (עצים, שיחים, בני שיח, עשבוניים ר"ש וח"ש, גיאופיטים ועוד...) קביעת תמהיל צורות צומח כאמור מעלה תומך התאמה נופית, פני קרקע מתוכננים (שיפועים) בהתייחסות למידת התמיכה של הצומח בייצוב הקרקע ולשיטות הביצוע והאחזקה בעתיד. | ||||||||||||||||||||||
38 | 17 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | רציפות אקולוגית | יצירת מערך שטחים פתוחים וצירים המעודדים קישוריות בין בתי גידול ומפחיתים את את הסיכון לבידוד אוכלוסיות במערכות אקולוגיות. | רציפות אקולוגית - צמחי בר בגנים יסייעו לרציפות אקולוגית של אותם צמחים וכן רציפות אקולוגית של כל אותם אורגניזמים הנתמכים על ידיהם במארג הקשרים הביוטי. | התייחסות לחיבורים (רוחביים/אורכיים...) ליצירת רשת המבטל את הסיכון לבידוד אוכלוסיות של מע' אקולוגיות | ||||||||||||||||||||||
39 | 18 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | הבטחת מלאי צמחייה | הטמעת אמצעים ודרכים להבטיח את מלאי הצמחייה ע"פ דרישות התכנון תוך הפחטת הצורך בשינויים בזמן הביצוע. כולל התייחסות לעצים בכירים בעלי דרישות עיצוב מיוחדות, איסוף זרעים להכנת צמחים עשבוניים, וכו'. | הפרויקט כולל את האמצעים, שיטות ותהליכים כדי לוודא את מלאי הצמחים הנדרשים ע"פ התכנון בעיתוי הנדרש, והמסירה המקצועית של הצמחים בין הגורמים השונים. כולל התייחסות לעצים בכירים עם דרישות עיצוב מיוחדות וכלה באיסוף זרעים להכנת צמחים עשבוניים, וכו'. הטמעת אמצאים אלו תייתר את הצורך בשינוי תכנון הנובעים מאי הימצאותם של החומר הצמחי (סוג, זן, ו/או גודל פרטים) במהלך הביצוע. | מכרזים וחוזים (של היזם), תוכניות | כביש 6, נת"ע, | כביש 6, נת"ע, | ||||||||||||||||||||
40 | 19 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | שלד עצים ויער עירוני | עיצוב המבטיח קיומו של מערך עצים בריאה במרחב התכנון, תוך התייחסות לתשתית המאפשרת התפתחות וצמיחה לאורך שנים. יושם דגש על בתי גידול מתאימים לשורשים, התייחסות למרחב צמיחה מתאים לנוף העץ, רשת צל עצים המשכית, מקורות מים, תחזוקה קלה וכד'. | התייחסות מיוחדת ומודגשת לנושא העצים (שימור הקיים ועצים חדשים, התייחסות לבית גידול לשורשים, מקור המים למחייה...) | |||||||||||||||||||||||
41 | 20 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | עיצוב מיקרו-אקלים ממותן | צור במרחב המתוכנן נוחות אקלימית בהתאמה למדד PET מוגדר המתאים לאזור התכנון. וודא יצירת תנאי הצללה שיבטיחו תחושת שביעות רצון אישית מהתנאים התרמיים בסביבה הנידונה. יש לתת עדיפות ליצירת נוחות אקלימית על ידי הצללת עצים בשל שירותי מערכת אקולוגית רבים נוספים שהם מספקים. | ניסוח הוראת תוכנית המחייבת התייחסות לנוחות האקלימית בתכנון, ולרות דרישה למדידה תוצאות בהמשך. | ערך PET דרגת נוחות אקלימית מתחת ל - 4 עומס קור קיצוני 4-8 עומס קור כבד 9-13 עומס קור בינוני 14-18 עומס קור קל 19-23 תנאי נוחות 24-29 עומס חום קל 30-35 עומס חום בינוני 36-41 עומס חום כבד מעל ל-41 עומס חום קיצוני | מדד Physiological Equivalent Temperature - PET משקלל את תנאי מזג האוויר המשולבים של טמפרטורת הקרינה, טמפרטורת האויר, הלחות היחסית ומהירות הרוח כפי שהם נמדדים בסביבה הפתוחה, ומשווה אותם לטמפרטורה שחש אדם הנמצא בחדר מוצל בו טמפרטורת הקרינה שווה לטמפרטורת האוויר, מהירות הרוח היא 0.1 מ/ש ולחץ אדי המים בו הוא hPa12. | צור במרחב המתוכנן נוחות אקלימית בהתאמה למדד PET מוגדר המתאים לאזור התכנון. וודא יצירת תנאי הצללה שיבטיחו תחושת שביעות רצון אישית מהתנאים התרמיים בסביבה הנידונה. יש לתת עדיפות ליצירת נוחות אקלימית על ידי הצללת עצים בשל שירותי מערכת אקולוגית רבים נוספים שהם מספקים. | מסמך מדיניות והנחיות הצללה במרחב הציבורי, מחוזית תל אביב. | מסמך מדיניות והנחיות הצללה במרחב הציבורי, מחוזית תל אביב. מדד Physiological Equivalent Temperature - PET | ||||||||||||||||||
42 | 21 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | ביומסה מיטבית | העלאת תכסית הצמחייה באתר על מנת לתמוך בשירותי אקוסיסטמה כדוגמת ספיחת פחמן, ייצור חומר אורגני, ומיתון אקלימי לרמה המותאמת לאזור התכנון או מעבר. | הצגת נתוני הבסיס של הBDI של סביבת הפרויקט ניסוח הוראת תוכנית המציבה ערך מינימאלי להטמעה בפרויקט במסגרת מדד ה-BMI | דו"ח המסכם את התוצאות בפועל, כולל מידית לאחר ביצוע, והערכת תכסית לאחר עשור. | biomass density index (BDI) | |||||||||||||||||||||
43 | 22 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | הפחתת תופעת אי-החום העירוני | צמצום אפקט אי החום העירוני על המרחב בעזרת שימוש בצמחייה וחומרים המחזירים את אנרגית השמש המפחיתים את הטמפרטורה. | ניסוח הוראת תוכנית המציבה ערך מינימאלי להטמעה בפרויקט במסגרת מדד ה- SRI הצגת אסטרטגיה להטמעצ הנושא בפרויקט, לרבות טיפול בכל המשטחים הבנויים ובפיתוח | תוצאות בפועל (מיד עם פתחית הפרויקט לשימוש תוכניות ופרטים מגבים | Solar Reflectance Index (SRI) | אייל: חפוי מבנה בגג צומח כחלק מניהול נגר עירוני יעיל ודרך לצמצם את אפקט אי החום העירוני יונתן: הגדלת שטחי הגגות העירוניים המנוצלים לצורך איזון אקלימי, הקלה על מערכת הניקוז, תרומה למערכות האקולוגיות, חסכון באנרגיה וניצול אנרגיה מתחדשת, הוספת שטחי פעילות, ספורט, מפגש וחקלאות. | אייל: https://www.epa.gov/sites/production/files/documents/GreenRoofsSemiAridAridWest.pdf יונתן: מדידות אקלימיות משוות, דו"חות וסיכום תקלות ואירועים חריגים במע' הניקוז, מעקב אחר דפוסי השימוש הציבורי בשטחים, סקרים אקולוגיים- סביבתיים, דוח"ות כלכליים של המוסדות שגגם מנוצל. | אייל: https://www.epa.gov/sites/production/files/documents/GreenRoofsSemiAridAridWest.pdf יונתן: נספח ניהול מי נגר -תכנית אב של ת"א, | ארונסון: גג מבנה רשות העתיקות בירושלים ירוק בעיר - גג ירוק בדיזינגוף סנטר בת"א, המרפסת - בניין כלל י-ם | |||||||||||||||||
44 | 23 | 2. עיצוב ותכנון | 2.2 קרקע וצמחיה | הפחתת הסיכון בשריפות הרסניות | הפחתת הסיכון בשרפות הרסניות בישובים ובשטחים פתוחים, באמצעים מגוונים - אדריכליים, נופיים, טכנולוגיים, וכו'; החל מקביעת תצורות בינוי ופיתוח נופי המסייעות למנוע את התפשטות השרפה, ניצול ואגירת משאבי מים המעלים את לחות השטח וניתנים לשימוש בזמן שרפות, שילוב טכנולוגיות זיהוי וכיבוי שרפות במרחב הפתוח, שימוש בצמחיה ובמיני צמחים המווסתים התפשטות שרפות, והגדרת ממשקי תחזוקה למרחבים הפתוחים. | הפחתת הסיכון בשרפות הרסניות בישובים ובשטחים פתוחים, באמצעים מגוונים - אדריכליים, נופיים, טכנולוגיים, וכו'; החל מקביעת תצורות בינוי ופיתוח נופי המסייעות למנוע את התפשטות השרפה, ניצול ואגירת משאבי מים המעלים את לחות השטח וניתנים לשימוש בזמן שרפות, שילוב טכנולוגיות זיהוי וכיבוי שרפות במרחב הפתוח, שימוש בצמחיה ובמיני צמחים המווסתים התפשטות שרפות, והגדרת ממשקי תחזוקה למרחבים הפתוחים. | תכניות, תדריכי צמחיה, פרטים ותצורות פיתוח מנחים, מעקב וניתור שטחים באירועי שרפות | משרד החקלאות- משאב העצים העירוני http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/forest_commissioner/Hyaar_Haeroni/Pages/mashav_city_trees.aspx הרשות הארצית לכבאות והצלה – המשרד לבטחון פנים https://www.102.gov.il/Fire%20Documents/ForestFireSettlementsProtection081214.pdf http://mops.gov.il/Documents/Publications/FireServices/FireNRescueLaws/NationalFireandRescueForceEstablishment_Law.pdf אזורי חיץ למניעת התפשטות שריפות סביב ישובים ולאורך דרכים- דר' ג'אן מארק דרור-דופור / צמחים פולשים http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/OpenSpaces/forests/Carmel-fire-rehabilitation/Documents/Buffer-Zones-to-Prevent-Fires-Jean-Marc-Dufour-Dror.pdf | |||||||||||||||||||||
45 | תת-פרק 2.3 משאבים וחומרים | ||||||||||||||||||||||||||||
46 | בחירה ושימוש מושכל בחומרים יכול לתרום ליכולת הפרויקט לתמוך בשירותי המערכת באתר ומחוצה לו. החלטות תכנוניות ועיצוביות כדוגמת בחירה ורכש, פירוקים, וצורת השימוש בחומרים טומנת בחובה הזדמנויות גדולות להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת המוצאות לקבורה, חיסכון ושמירה על משאבים טבעיים, הפחתת פליטת גזי חממה, ותמיכה בפיתוח מוצרים ירוקים. מענה חיובי להיבטים אלו יתמוך בהרחבת מעגלי ההשפעה של הפרויקט והעלאת המודעות לתחום גם אצל ספקים וקבלנים, שאינם בהכרח קשורים לתהליך התכנון עצמו. | התייחסות להיבטים של קיימות גם חלה על החומרים והמוצרים בהם נעשה שימוש בפרויקט, בין אם קיימים באתר הפרויקט עצמו, או שמיובאים ממקורות חיצוניים. מענה חיובי להיבטים אלו ירחיב את מעגל ההשפעה של הפרויקט ויעלה את המודעות לתחום גם אצל הספקים, הקבלנים שאינם בהכרח קשורים לתהליך התכנון עצמו. | |||||||||||||||||||||||||||
47 | 24 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | שילוב מבנים ופיתוח קיימים בפרויקט | הפרויקט משלב מבנים מרכיבי פיתוח הקיימים באתר ואשר זוהו כחשובים וכמייצגים תקופות קודמות. אלמנטים אלו יבואו לידי ביטוי בתכנון החדש, תוך שילובם בפרוגרמה החדשה של התוכנית. | ניסוח הוראת תוכנית עם דרישה לשמר ולשלב מבנים / מרכיבים הקיימים באתר בפרויקט ניסוח האסטרטגיה להטמעת הנושא בתכנון | הוכחות יישום בפועל עם חומרים מגבים (תוכניות, פרטים וכו' | הפרויקט משלב בתכנונו מבנים ואלימנטי פיתוח הקיימים באתר ואשר זוהו כחשובים ומייצגים תקופות קודמות. אלימנטים אלו יבואו לידי ביטוי בתכנון החדש, תוך שילובם בפרוגרמה החדשה של התוכנית. | תיק תיעוד. תוכניות המציגים את האלימנטים לשימור/ לשיקום. היתרים | הוראות ומפרטים של פרויקטים מייצגים | "גן בעברית"- שטח ממחנה צריפין הופך לגן ציבורי במזרח ראשון לציון | ||||||||||||||||||
48 | 25 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | שימוש חוזר בחומרים מהאתר | שימוש חוזר בחומרים משטח התכנון כדוגמת ריצוף, אבן, עץ, בטון בולדרים וכד', לצמצום השימוש במשאבי הטבע, צמצום האנרגיה לייצור מוצרים ושינוע החומרים. | מיחזור מרבית פסולת הגן בשטח הגן עצמו לתועלת הגן וכדי להפחית שינוע אשפה וצבירתה מאקרשטיין: ייצור מוצרים שניתן לפרק ולהרכיב מחדש בקלות, לצמצום השימוש במשאבי הטבע וצמצום האנרגיה לייצור. | מעקב אחרי נפח הגזם והפסולת הירוקה שמפונה מהגן | שימוש בגזם מרוסק של עצים כחיפוי קרקע. מני בן חור, חיים טנאו ולאה לייב. המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0235.pdf סדרת מאמרים על חיפוי קרקע בגן הנוי אביגיל לרר - שימוש ברסק גזם מקומי https://www.teva.org.il/GetFile.asp? CategoryID=11578&ArticleID=21766&ID=8516 | אביגיל לרר מציינת כדוגמא שימושים ברסק גזם מקומי בקיבוץ כברי, קיבוץ הזורע נעשה ניסיון לשימוש ברסק גזם שהופק במקום גם בגן הבוטאני בירושלים. יש דו"ח מ-2003 על סיכום עונת הניסוי הראשונה, נובמבר 2001-אוקטובר 2002. אין לי נתונים עדכניים. | ||||||||||||||||||||
49 | 26 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | שימוש בחומרים מקומיים, התקשרות עם ספקים מקומיים | רכש חומרים והתקשרות עם ספקים מהסביבה הקרובה לאתר, לצמצום הוצאות האנרגיה בהובלה וקידום הזהות המקומית. | רכש חומרים מהסביבה הקרובה למפעל, לצמצום הוצאות האנרגיה בהובלה וקידום הזהות המקומית. רכש חומרים מחברות אחראיות המחויבות לשמירה על הסביבה, הגנה אקולוגית וכיבוד ערכי תרבות וחברה. וכן כריית חומרים בצורה אחראית תוך הגנה על משאבי הטבע. | |||||||||||||||||||||||
50 | 27 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | שימוש בחומרים בעלי תוכן ממוחזר (בעלי תו תקן ירוק) | רכש חומרים מחברות אחראיות המחויבות לשמירה על הסביבה, הגנה אקולוגית וכיבוד ערכי תרבות וחברה. וכן כריית חומרים בצורה אחראית (responsible extraction of raw materials ) תוך הגנה על משאבי הטבע | שילוב חומרי גלם ממוחזרים להקטנת השימוש במשאבים הטבעיים, וצמצום הטמנת חומרים שימושיים. | מאגר חורים ירוקים ILGBC (לירון דן) | ||||||||||||||||||||||
51 | 28 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | שימוש בחומרים בטוחים | עודד שקיפות של רשימת המרכיבים בחומרי הפרוייקט כדוגמת ריהוט רחוב, פרטים וחומרי גמר, חומרי איטום, דבקים וכד'. במטרה להפחית את השימוש בחומרים המסוכנים לבריאות האדם והסביבה הטבעית (חומרים נדיפים, חומרים מסרטנים וכד'). | ||||||||||||||||||||||||
52 | 29 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | ייעול אנרגטי | הטמעת פתרונות פיתוח המעודדים ניהול יעיל של צריכת האנרגיה במרחב הפרוייקט לרבות אמצעי בקרה והפחתה בצריכת האנרגיה. | ||||||||||||||||||||||||
53 | 30 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | אנרגיה מתחדשת | הטמעת פיתרונות המשלבים ייצור אנרגיה מתחדשת באתר או מחוצה לו | ||||||||||||||||||||||||
54 | 31 | 2. עיצוב ותכנון | 2.3 משאבים וחומרים | זיהום אור | מניעת זליגת אור ובוהק לילי מגבולות האתר לסביבה מבלי לסכן את הפעילות באתר | הקבוצה לא הצליחה לגבש התייחסות לפרק. הקבוצה טענה שבשל מגוון הגילאים ומגוון הפעילויות, הקריטריונים המוצעים לא מתאימים. "צדק חברתי"- טענו שזה נושא סובייקטיבי, תלוי עמדה. - שואלים האם אפשר להגדיר קהילה שרלוונטית לפרויקט? | |||||||||||||||||||||||
55 | תת-פרק 2.4 - חברה וקהילה | ממליצים על הבחנה בין סגי קהילות: עיר / כפר / פתוח | |||||||||||||||||||||||||||
56 | שטחים פתוחים, בין אם במרחב הבנוי או הפתוח, מאפשרים גישה בלתי אמצעית ואינטראקציה בין משתמשים לטבע ולקהילה. עיצוב ותכנון המקדם צדק חברתי על ידי נגישות ופתיחות למשאבים אלו תורם לסביבת מחייה בריאה יותר, הן מנטלית והן פיזית. תת-פרק זה שם דגש על רווחת ובריאות המשתמשים, שיפור הנגישות והקריאות של המרחב, עידוד פעילות גופנית, הגדרת ממשקי אדם-וטבע, שימור נוף ותרבות מקומית, קידום אסתטיקה והפחתת מפגעים סביבתיים. | "שיתוף הציבור" אינו עוד פרסום בעיתונות אודות קידום הפרויקט אלא פעולה אקטיבית השואפת לשלב את בעלי העניין השונים בתהליך קבלת ההחלטות, ללא קביעת הדרך להשגת שיתוף פעולה זו. תת-הפרק מונה את הנושאים העכשווייים שהפכו כחשובים בעיני הציבור במסגרת העלאת שיפור החיים ורווחת הפרט, לרבות במרחב העירוני. | |||||||||||||||||||||||||||
57 | 32 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | שקיפות ושיתוף ציבור | זיהוי ושיתוף בעלי העניין המושפעים מהפרויקט ועירובם בתהליך קבלת ההחלטות ובחינת חלופות התכנון. | מומלץ לקרוא לסעיף כך: " עיצוב חללים רב תכליתיים שמעודדים מפגשים מגוונים ורב גילאיים בין אנשים ממליצים על מתן הוראות עבור: - שירות לגילאים שונים - רב מגדרי - שימושים שונים בשעות שונות | ניסוח הוראת תוכנית המחייבת לאתר כל בעלי עניין המשפעים על פרויקט ומושפעים ממנו, כולל דרישה לעבודת איתם בשקפות, שיתוף פעולה ושיתוף מידע. הצגת רשימת בעלי עניין, אנשים קשר ופרטי התקשרות הצגת האמצעים שנועדו לחשוף את הפרויקט לבעלי עניין, וכן המסגרות לשיתופי הפעולה... סיכום תיאומים והסכמות / נושאים שנשארו במחלוקת | דו"ח מסכם... קבלת תיעוד מסכם מבעלי העניין... | https://urbanclinic.huji.ac.il/sites/default/files/public_planning.pdf | ||||||||||||||||||||
58 | 33 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | טבע עירוני במרחב הבנוי | הגדרת ממשקים בין טבע לעיר. חינוך לשימור, חשיפה לטבע, הגדרת מדיניות, שיטות ואמצעים לניהולו. | ||||||||||||||||||||||||
59 | 34 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | עיצוב חללים רב תכליתיים | עיצוב חללים רב תכליתיים במרחב הציבורי על ידי שילוב ועירוב שימושים במרחב הנתון, יאפשר ניצול מיטבי של הקרקע לצרכי בריאות ורווחת הציבור, תוך שמירה על איכות רמת השירות ואיכות המרחב. העיצוב יתבסס על שילוב ועירוב שימושים פרוגרמטיים במרחב עצמו ובסמיכות לו, ניצול תשתיות בזמנים שונים לקהלים מגוונים, התאמה למכלול התנאים המקומיים הפיזיים, דמוגרפיים, חברתיים ותרבותיים, תהליך תכנוני משולב בין כל בעלי העניין השונים ושת"פ באחריות ניהול ותחזוקה בין רשויות. | חזון: עיצוב חללים רב תכליתיים במרחב הציבורי על ידי שילוב ועירוב שימושים במרחב הנתון, יאפשר ניצול מיטבי של הקרקע לצרכי בריאות ורווחת הציבור, תוך שמירה על איכות רמת השירות ואיכות המרחב. העיצוב יתבסס על שילוב ועירוב שימושים פרוגרמטיים במרחב עצמו ובסמיכות לו, ניצול תשתיות בזמנים שונים לציבורים מגוונים, התאמה למכלול התנאים המקומיים הפיזיים, דמוגרפיים, חברתיים ותרבותיים, תהליך תכנוני משולב בין כל בעלי העניין השונים ושת"פ באחריות ניהול ותחזוקה בין רשויות. דוגמאות עקרוניות לחללים רב תכליתיים במרחב הציבורי הפתוח: • מגרשי ספורט ומשחק, גינה קהילתית וספריית חוץ בשצ"פ המשרתים מבני חינוך, קהילה ומגורים סמוכים. • שבילים, דרכים, מדרגות, גשרים ומעליות למעבר הציבור במבני ציבור, מסחר וחינוך באופן חלקי או מלא. • כיכרות, שדרות, טיילות ודרכים המשלבים בזכות הדרך שימושי נופש ופנאי על אף שאינם צבועים בייעוד שצ"פ. • שטחים מבונים המשלבים שצ"פ כגון גגות ירוקים. • חלל מבונה בעל אופי פתוח- פאטיו פאסז' מסחרי ציבורי משולב למעבר פנאי ורווחת הציבור חניות למבני ציבור בשעות היום ולציבור הרחב בייתר שעות היממה. | תכניות, תדריכי הקצאות למתכננים ולרשויות, סקרים להשפעה על תפקוד הייעודים החופפים, סוכים, שאלונים למשתמשים לרשויות ולגופים האחראים | מדריך מנהל התכנון להקצאת שטחים לצרכי ציבור 2016http://www.iplan.gov.il/Pages/Professional%20Tools/PublicLand/GuideForAllocationOfLand.aspx | גן דובנוב ומרכז לאומנויות הבמה בתל אביב, פרויקט בית הספר הורטיקלי שתוכנן בשוק הסיטונאי בתל אביב, בית ספר על יסודי תיכונט ע''ש אלתרמן בשכונת צוקי אביב, תל אביב-http://www.eliakim-arch.com/project.asp?projectId=75 De Opmaat extended school / Arnhem / The Herman Hertzberger Netherlands (2004-2007) Architects | ||||||||||||||||||||
60 | 35 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | העצמה של קהילות מקומיות | פיתוח המעודד היבטים כלכליים וחברתיים של הקהילות המקומיות כגון: יצירת מקומות עבודה, תקשורת עם ספקים מקומיים, תיירות, תכנון מרחבים המעודדים קהילתיות, כלכלה שיתופית וכד' | ||||||||||||||||||||||||
61 | 36 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | נוף תרבות וזהות מקומית | לשמר ולטפח את ייחודיות האתר בהיבט התרבותי, נופי וסביבתי. להחיות שכבות של מידע היסטורי - תרבותי הקשורות באתר, להדגיש את מיקומו בזמן ובמרחב ולטפח את יחודו הסביבתי. | לשמר ולטפח את ייחודיות האתר בהיבט התרבותי, נופי וסביבתי. להחיות שכבות של מידע היסטורי - תרבותי הקשורות באתר, להדגיש את מיקומו בזמן ובמרחב ולטפח את יחודו הסביבתי. | תיעוד היסטורי, מידע מאנשים הקשורים וחיים בסביבה, מידע ממפות וסקרים בנושא נוף וסביבה. | סקרי נוף וטבע המוצגים באתר המשרד להגנת הסביבה http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/OpenSpaces/OpenspacesPolicy/Pages/NatureLandscapeSurvey.aspx קק"ל ויחידת סקרי טבע ונוף במכון דש"א http://www.kkl.org.il/research-and-development/master-planning/surveys/#{3A3E1D4F-AB0B-492C-B4CC-4D86911EFF57} | סקר טבע עירוני במחוז ירושלים ??? | ||||||||||||||||||||
62 | 37 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | אסטטיקה, אמנות ותרבות | פרויקט המייצר הרמוניה בין מרכיביו השונים לכדי תוצר שמהווה מקור להשראה ומגדיל את השייכות והגאווה למקום. הפרויקט מטמיע שיקולים של אסתטיקה בכל פרט של המרחב היומיומי ובכך מעלה את הרף בתחומי התכנון, הביצוע, והתחזוקה. | הפרויקט, מעבר להשגת המטרות הפונקציונאליות ע"פ הפרוגרמה שהוגדרה, שמה למטרה ליישם פרויקט הוליסטי, כאשר קיימת הרמוניה בין מרכיבי הפרויקט השונים היוצרים תוצר שמהווה מקור להשראה ושמגדיל את השייכות וגאווה במקום. הפרויקט מטמיע שיקולים של אסטטיקה בכל פרט של המרחב היומיומי ובכך מהווה צעד חשוב בשיפור הרף בתחום התכנון, הביצוע, והתחזוקה | תוכניות ופרטים, הצהרת מתכנן... | קניון ערים, כ"ס | |||||||||||||||||||||
63 | 38 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | קישוריות וקריאות המרחב | הבטחת הקישוריות בין אזור מגורים לתחנות תחבורה ציבורית, למבני ציבור ולמוקדי עניין בעזרת רשת לתנועת הולכי רגל, רוכבי אופניים ואמצעי תנועה אישיים אחרים כדוגמת קלנועיות, רכינוע וכד'. שבילי הליכה ונתיבים קלים להתמצאות ולשימוש יפחיתו את השימוש ברכבים אישיים, ויגבירו את האטרקטיביות של השטחים הפתוחים במרחב המתוכנן. יושם דגש על רציפות תנועתית, שיפועי הליכה, קריאות ובטיחות המשתמשים בנתיבים אלה. | הבטחת הקישוריות בין איזור המגורים לבין נתיבים יעודיים להולכי רגל, רוכבי אופניים ואמצעי תנועה אישיים אחרים (רכינוע וכד'), יצירת רציפות תנועתית בין נתיבים אלה, לרבות קישוריות בין נתיבים אלה לתחנות תחבורה ציבורית ולמוקדי עניין לציבור. | הבטחת הקישוריות בין איזור המגורים לבין נתיבים יעודיים להולכי רגל, רוכבי אופניים ואמצעי תנועה אישיים אחרים (רכינוע וכד'), יצירת רציפות תנועתית בין נתיבים אלה, לרבות קישוריות לתחנות תחבורה ציבורית ולמוקדי עניין. פריסת השטחים הפתוחים של פרויקט (על מגוון השימוש בהם) יעשה כך שהיא נתמכת ומנצלת קישוריות זו, כדי להבטיח הגהה קלה ובטוחה אל שטחים אלו. | ||||||||||||||||||||||
64 | 39 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | נגישות | הנגשת המרחב הציבורי הפתוח לכלל המבקרים והמשתמשים, ליצירת סביבה בטוחה, מובנת, המאפשרת התמצאות והתנהלות עצמאית ומכובדת, והנאה מהחוויות שמזמן המרחב, תוך שיפור רף תקנות הנגישות. | הנגשת המרחב הציבורי הפתוח לכלל המבקרים והמשתמשים, ליצירת סביבה בטוחה, מובנת, המאפשרת התמצאות והתנהלות עצמאית ומכובדת, והנאה מהחוויות שמזמן המרחב, אף במחיר פריצת רף תקנות הנגישות. | |||||||||||||||||||||||
65 | 40 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | גינון יצרני | שילוב אזורי גינון קהילתי, גינון טיפולי, יער מאכל וכד' בתחום הפרוייקט | רויטל: תשומות הגינון הינן רבות : קרקע פוריה, מים, שתילים ואחזקה . הוספת יצרנות "תועלת לאדם ולמערכות החיים הטבעיות" למערכת שיקולי בחירת הצומח הינה תשואה נוספת, חיונית בהיבט של ביטחון תזונתי ונגישות למזון בעיר , חינוך וסביבה. אביגיל: יצירת אתרי חקלאות עירונית קהילתית | רויטל: תרומת הצומח המתוכנן בגינון להעשיר את מזון האדם ואת מזון בתי הגידול הטבעיים שבסביבה. אביגיל: סקר לאיתור: (1) שטחים מתאימים להקמת אתר שכזה - מבחינת יכולת לייצר גידולים חקלאיים ומבחינת יכולת שילוב של מגוון צמחים (2) קישוריות השטחים הפוטנציאלים לשטחים פתוחים אחרים (יצירת רצף) (3) קהילה פוטנציאלית שיכולה לתפעל אתר שכזה | רויטל: הגן הפורה - שלמה אילן המדריך- לאחזקה ושדרוג גנים ופארקים עירוניים עפי עקרונות סביבתיים ובני קיימא ספרי פרמקלצ'ר למיניהם אביגיל: | תקדימים לדוגמא: גן החורשות - יפו - בתכנון אהרונסון, כרמיאל- תפישה כללית בפארקים בעיר, גינות קהילה עירוניות בכל הארץ, יערות מאכל ( עדיין בהתהוות בארץ) . במרחב הפרטי- ציבורי : גגות הגפנים בפקיעין , הגג שלי :). | ||||||||||||||||||||
66 | 41 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | עידוד הליכתיות ופעילות גופנית | יצירת מרחבים נוחים ובטוחים להליכה בכל שעות היממה. שילוב מערכות המעודדות פעילות גופנית | רשת מרחבים נוחים, אטרקטיווים ובטוחים להליכה בכל שעות היממה. שילוב מערכות המעודדות פעילות גופנית. | 4. הסדרת שבילים ע"י תאורה, מצלמות אבטחה וגיזום תוך הסמכות על תקדימי ערים אחרות. 5. מקרי בוחן מהעולם: קופנהגן, פורטלנד, בילבאו ועוד. | שכונה 360 של משרד השיכון, עיר הליכתית- מכון השל, תנועת הולכי רגל של משרד התחבורה והשיכון | 1. מפת שבילי הליכה וגינות כיס במרחב העיר ההיסטורי 2. מפת שבילי הליכה וספורט בשכונות (החברה העירונית ראשל"צ) 3. תכנית אב לשבילי אופניים 2017- 2022 ראשל"צ | ||||||||||||||||||||
67 | 42 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | תכנון המעודד רוגע והתחדשות מנטלית (mental restoration) | שיפור בריאות ורווחת הפרט בעזרת חשיפה פיזית וויזואלית של משתמשי האתר לאזורי חוץ וטבע. אזורי ישיבה לצד צמחייה, מים וכד'. | ||||||||||||||||||||||||
68 | 43 | 2. עיצוב ותכנון | 2.4 חברה וקהילה | זיהום רעש | צמצום מפגעי רעש ותכנון סביבות שקטות. בכל אורך החיים של הפרוייקט | דוחות ומיפויים | |||||||||||||||||||||||
69 | פרק 3 - ביצוע | ||||||||||||||||||||||||||||
70 | כל פרויקט, מעבר לתוצר הסופי, נמדד גם על פי תהליך יישומו בביצוע, נושא המחייב תכנון ותואם קדם העלייה לשטח. הנושאים המפורטים בתת-פרק זה מתייחסים לסוגיות העיקריות שמחייבות התייחסות כדי להבטיח שפרויקט לא יהווה מכשול או מטרד במהלך ביצועו, ושלא ייוצרו מפגעים מיותרים בפרויקט ובסביבתו, לרבות פרויקטים בתחום התשתיות. לעיתים שלב הביצוע מהווה פרויקט בפני עצמו, הדורש תכניות, כוח אדם, נהלי עבודה ותיאום רוחבי בין צוות התכנון, וזאת על מנת ליישר קו על הנעשה בשטח, על ההשלכות האפשריות, ועל התוצאות. | ||||||||||||||||||||||||||||
71 | תת-פרק 3.1 - נהלי עבודה ומבנה ארגוני | לדרוש שליווי הביצוע יעשה ע"י יועץ אגרונומי (כחלק מצוות התב"ע, מעבר לסקר עצים) נושאי הקרקע והצמחייה חשובים; ויועץ אקולוגי (לשימור עצים ומינים, כולל אקוהידרולוג בפרויקטים עם גופי מים/מערכות הידרולוגיות) - במידה ששטח הפרויקט נשוק לשכונות קיימות, יש להכניס הוראה בתב"ע שבמבנה הארגוני יהיה משרה לאיש מקצוע מקומי (רשות או יזם) לפתרון סוגות חברתיות. | |||||||||||||||||||||||||||
72 | מורכבות התכנון בהכרח מקבל ביטוי במורכבות הביצוע. כדי להבטיח מענה להיבטים הסביבתיים והחברתיים בשלב משמעותי זה, נדרשת היערכות מראש למבנה ארגוני ונהלי עבודה המשקפים נאמנה את כלל המטרות שהוגדרו לפרויקט. הערכות זו תבטיח שכל הנושאים יילקחו בחשבון בזמן, תוך מזעור הסיכון למפגעים, כשלים ופגיעה בלוחות זמנים. לדוגמא, פרויקט הנמצא בממשק עם ריבוי שכנים או בעלי עניין, מחייב קביעת תפקיד של אחראי קשרי קהילה, על אף שתפקיד זה אינו מקובל כסטנדרט בפרויקטים בארץ. | - מומלץ לדרוש 2 מפקחים בכל מה שקשור בפרויקטים עירוניים או לאומיים (אחד מטעם היזם והשני מטעם המזמין/המדינה/הרשות/הציבור): פיקוח נופי של אדריכל נוף / אגרונום + תכנון השקייה + תכנון צמחייה (המפקח חייב להיות בעל ידע גנני!).התפקיד כולל אישור האתר + מקורות הצמחייה (משתלות) | |||||||||||||||||||||||||||
73 | 44 | 3. ביצוע | 3.2 מבנה ארגוני ונהלי עבודה | מבנה ארגוני ונהלי עבודה | תכנון הביצוע יציג מבנה ארגוני המורכב מאנשי מקצוע מוסמכים, אשר מייצג את כלל תחומי התכנון המיושמים. יוגדרו תפקידים, סמכויות ונהלי עבודה המבטיחים את איכות העבודה תוך קידום עקרונות הקיימות בביצוע, בבקרת איכות הפרויקט ובאבטחת האיכות של מרכיביו השונים. | ניסוח הוראה בתוכנית / סעיף המכרז המחייב ליווי הביצוע ע"י יועצים להטמעת מטרות הקיימות של הפרוגרמה במהלך הביצוע. הטמעת אסטרטגיה להטמעת מטרות הפרוגרמה במהלך הביצוע | דו"ח מסכם על פי הנושאים שהוגדרו כרגישים בפרויקט ובמרחב בו נמצא | תכנון הביצוע יציג מבנה ארגוני עם אנשי מקצוע המייצג את כלל תחומי התכנון המיושמים. יוגדרו תפקידים וסמכויות המבטיחים את איכות העבודה תוך קידום עקרונות הקיימות בנהלי העבודה בביצוע | תכנון הביצוע יציג מבנה ארגוני המורכב מאנשי מקצוע מוסמכים, אשר מייצג את כלל תחומי התכנון המיושמים. יוגדרו תפקידים ,סמכויות ונהלי עבודה המבטיחים את איכות העבודה תוך קידום עקרונות הקיימות בביצוע. | ||||||||||||||||||||
74 | תת-פרק 3.2 - ניהול אתר הבנייה וסביבתו | בהוראות של תוכניות מפורטות לביצוע: בתחילת ביצוע לוודא שרשום: - שחייב להיות קבלן גינון והשקייה נוכח בישיבת ההתנעה לקראת ביצוע - אישור צמחייה, כולל עצים, במשתלות- מוקדם ככל שניתן ולפחות כשנה לפני נטיעת העצים בשטח - אישור חפירת בורות-תעלות לעצים ע"י מפקח אגרונומי בתחילת עבודות עפר (בגודל הנדרש, ע"פ הפרטיפ + פיזור קרקע ע"פ מפרטים - אישור מצע שתילה ע"י מפקח עבודות שיקום הנופי. במידה ולא אושר ותואם- הביצוע נפסל-מפסיק עד להסדרת הנושא. | |||||||||||||||||||||||||||
75 | ניהול ביצוע המתחשב בכלל הצרכים של הפרויקט בכל העת, ומלווה בפיקוח מקצועי רצוף, יגביר את הסיכוי להעלאת טיב הפרויקט וקבלת תוצר שמשתלב בסביבתו. ניהול זה יכול להפחית את הסיכוי להשארת מפגעים וליקוים בקרבת האתר. דאגה לניקוי ולשיקום שטחים ששימשו את הביצוע מחוץ לגבולות הפרויקט חשובה באותה מידה לביצוע מיטבי בתוך גבולות אתר הפרויקט עצמו, ומשפיעה לטובה על כלל בעלי העניין הנמצאים בשכנות לפרויקט והמבקרים במקום. לדוגמא: אין הכרח שבתום הביצוע, שטח עליו פוזרה קרקע פורייה יהווה בית גידול ראוי לצמחייה. תתכן טמינת פסולת בשכבות עמוקות יותר או הסדרי ניקוז ליקויים שיתגלו רק באירועי גשם קיצונים, ועל כן קיימת חשיבות לניהול ביצוע אשר לוקח בחשבון את כלל ההשפעות של הפיתוח גם לאחר המסירה. | תוכנית דרכי תנועה (סימון בשטח מאושר ע"י הפיקוח הנופי) | אין הכרח שבתום הביצוע, שטח עליו פוזרה קרקע פוריה יהווה בית גידול ראוי לצמחייה (יתכן טמינת פסולת בשכבות עמוקות יותר או הסדרי ניקוז ליקויים שיתגלו באירועי גשם קיצונים), על כן קיימת חשיבות לניהול הביצוע שלוקח בחשבון את כלל הצרכים של הפרויקט בכל העת. ביצוע עם פיקוח מקצועי רצוף יעלה את הסיכוי להעלאת טיב הפרויקט וקבלת תוצר שמשתלב בסביבתו ללא השארת מפעים וליקווים בקרבתו. דאגה לניקוי ולשיקום שטחים ששימשו את הביצוע מחוץ לגבולות הפרויקט חשובה באותה מידה לביצוע מיטבי בתוך גבולות אתר ההפרויקט עצמו, ומשפיעה לטובה על כלל בעלי העניין הנמצאים בשכנות לפרויקט והמבקרים במקום. | ||||||||||||||||||||||||||
76 | 45 | 3. ביצוע | 3.2 ניהול אתר הבנייה וסביבתו | ניהול אתרי בניה / מוקדי בניה | יועמדו לרשות הפרויקט כל האמצעיים (תכניות, תקציב, כח אדם, וכו') לניהול אתרים ומוקדי בנייה במהלך הביצוע כך, שהביצוע אינו חורג מתחום האתר ומצמצם את השפעותיו הסביבתיות. כל טיפול בכל מרכיבי הפסולת והזיהום שנוצרים במהלך הביצוע לא יהווה מטרד סביבתי או גורם משיכה לבע"ח. בתום הביצוע, כל אתרי הבנייה ישוקמו ע"פ תוכנית שאושרה מראש. | - דרישה לסקר קרקע מקיף מקדים לביצוע, כולל המלצות לגבי שיקום נופי ע"פ דוגמאות (סילוק קרקע או שימושים בקרקע בהתאם לשכבות ולבדיקות) | הגשת נהלי עבודה, לרבות אלו הקשורים להתייחסות לנושאי סביבה וחברה גיבוש דו"ח סיכונים סעיף במכרז המתייחס לשיקום בתהלך העבודות ובתום הפרויקט הצגת אסטרטגיה להטמעת הנושא, לרבות קנסות ואמצעי הרתעה אחרים | דו"ח מסמם של הישגים וכשלים תיעוד מגבה (תוכניות, פרטים, צילומים...) דו"ח מסכם מבעלי עניין המושפעים מהפרויקט ... | יועמדו לרשות הפרויקט כל האמצעיים (תכניות, תקציב, כח אדם, וכו') לניהול אתרים ומוקדי בנייה במהלך הביצוע כך, שהביצוע אינו חורג מתחום האתר ומצמצם את השפעותיו הסביבתיות. כל טיפול בכל מרכיבי הפסולת והזיהום שנוצרים במהלך הביצוע. לא יהווה מטרד סביבתי או גורם משיכה לבע"ח. בתום הביצוע, כל אתרי הבנייה ישוקמו ע"פ תוכנית שאושרה מראש. | תוכנית, היתרים לפינוי אשפה, נהלי עבודה, תרשים עבודה עם קביעת כוח אדם אחראי, שית דוחות וקנסות, נוהל הפקת לקחים מכשלים, וכו' | לדוגמא: אין הכרח שבתום הביצוע, שטח עליו פוזרה קרקע פורייה יהווה בית גידול ראוי לצמחייה. תתכן טמינת פסולת בשכבות עמוקות יותר או הסדרי ניקוז ליקויים שיתגלו רק באירועי גשם קיצונים, ועל כן קיימת חשיבות לניהול ביצוע אשר לוקח בחשבון את כלל ההשפעות של הפיתוח גם לאחר המסירה. | כביש 6 מסילה A1 לירושלים | |||||||||||||||||
77 | 46 | 3. ביצוע | 3.2 ניהול אתר הבנייה וסביבתו | ניהול צירי תנועה | תכנון הביצוע מציג תוכנית להכוונה, ניהול ובקרת התנועה אל אתר הפרויקט. במהלך הביצוע, תנועת כלים לאורך דרכים לא תהווה מטרד במרחב ולא תגרום למפגעים. | לשלב התייחסות לאיחסון ושימור, גידור, ושילוט קרקע לשיקום נופי | תכנון הביצוע מציג תוכנית להכוונה, ניהול ובקרת התנועה אל אתר הפרויקט. במהלך הביצוע, תנועת כלים לאורך דרכים לא תהווה מטרד במרחב ולא תגרום למפגעים. | תוכנית, לרבות אורטופוטו, עם סימון הדרכים מסומנים, כולל שילוט נלווה ונוהל בקרה. | לחכח"י יש נהלים בנדון | כביש 6 מסילה A1 לירושלים | |||||||||||||||||||
78 | 47 | 3. ביצוע | 3.2 ניהול אתר הבנייה וסביבתו | עבודות עפר | תכנון הביצוע מטמיע את האמצעים לנהל את חומרי החפירה והמילוי על פי הממצאים בפועל, לרבות התמודדות עם שינויים מהותיים המתגלים במהלך הביצוע, כדוגמת סוגי הקרקע, איכות הקרקע, זיהומים, היצע וביקוש וכד'. אלו עלולים לשנות את המאזן עבודות העפר והנחות היסוד לגבי הטיפול בחומרים. בנוסף, עבודות חפירה המשמשות להכנת התשתית לבתי-גידול צמחיים עתידיים יעשו בשלב עבודות העפר, כשלב מקדים לשלב השיקום. | תכנון הביצוע מטמיע את האמצעים לנהל את חומרי החפירה והמילוי ע"פ הממצאים בפועל, לרבות התמודדות עם שינויים מהותיים שמתגלים במהלך הביצוע ואשר עלולים לשנות את המאזן והנחות יסוד לגבי הטיפול בחומרים. מעקב וניהול עבודות העפר יתנהל יתעדכן לכל אורך תקופת הביצוע. בנוסף, פרויקט המשלב ריבוי עצים בתכנון, יקדם את חפירת בתי הגידול של העצים בשלב עבודות העפר, בשלב מקדים את שלב השיקום. | נתיבי ישראל-הנחיות לתכנון נופי ואדריכלי נספח י"ב: מאזן חומרי חפירה ומילוי בפרויקט- טבלאות למילוי | נתיבי ישראל-הנחיות לתכנון נופי ואדריכלי https://www.iroads.co.il/sites/default/files/dvkh_hnkhyvt_nvpyvt_-_mhdvrh_svpyt_ynvr_2015.pdf | כביש 6 מסילה A1 לירושלים | ||||||||||||||||||||
79 | 48 | 3. ביצוע | 3.2 ניהול אתר הבנייה וסביבתו | התחשבות בהיבטים סביבתיים | תכנון הביצוע מטמיע את האמצעים (תיאום, תכנון, תקציב, כח אדם, וכו') המבטיח התחשבות בסביבה ובקהילות בסביבת הפרויקט במהלך ביצוע. הפרויקט לא יחשב כמכשול פיזי בין מוקדים, מוקד רעש, מקור לזיהום אור, אבק וכו'. מידע אודות הפרויקט ואופן ביצועו יהיה זמין ואף יהווה אצמעי חינוכי בקרב הציבור הרחב במטרה לעורר סקרנות ועניין לגבי הנעשה והפתרונות המשולבים. | סקר צמחייה פולשנית בשלב התב"ע + הגדרת הדרישה לטיפול | תכנון הביצוע מטמיע את האמצעים (תיאום, תכנון, תקציב, כח אדם, וכו') המבטיח התחשבות בסביבה ובקהילות בסביבת הפרויקט במהלך ביצוע. הפרויקט לא יחשב כמכשול פיזי בין מוקדים, מוקד רעש, מקור לזיהום אור, אבק וכו'. מידע אודות הפרויקט ואופן ביצועו יהיה זמין ואף יהווה אצמעי חינוכי בקרב הציבור הרחב במטרה לעורר סקרנות ועניין לגבי הנעשה והפתרונות המשולבים. | תוכניות, נהלי עבודה | תוכניות עבודה / תוכניות פעולה-שת"פ עם בעלי עניין | מגדלי בבלי (קדם הביצוע, בנו במרכז האתר ספריה ומתנס לכל התושבים, שתלו גינה מדהימה, וכל העת נותנים סברים על הפרויקט לתושבים. מדהים... כביש 6 | |||||||||||||||||||
80 | 49 | 3. ביצוע | 3.2 ניהול אתר הבנייה וסביבתו | הסרת מפגעים, ניקיון ושיקום | תכנון הביצוע כולל את כל הנדרש (תיאום, תכנון, תקציב, כח אדם, וכו') כדי לשקם את השטחים שהופרו במהלך הביצוע מחוץ לתחום הפרויקט. בתום הביצוע, דרכי ביצוע, מעקפים, הסדרי ניקוז זמניים, הידוק קרקעות חקלאיות וכו' ישוקמו ע"פ דרישות בעלי העניין המעורבים, וסביבת הפרויקט תראה נקיה, מסודרת והולמת לרמת הפרויקט עצמו. | תכנון הביצוע כולל את כל הנדרש (תיאום, תכנון, תקציב, כח אדם, וכו') כדי לשקם את השטחים שהופרו במהלך הביצוע מחוץ לתחום הפרויקט. בתום הביצוע, דרכי ביצוע, מעקפים, הסדרי ניקוז זמניים, הידוק קרקעות חקלאיות וכו' ישוקמו ע"פ דרישות בעלי העניין המעורבים, וסביבת הפרויקט תראה נקיה, מסודרת והולמת לרמת הפרויקט עצמו. | תוכניות, נהלי עבודה, מפרטים | נתיבי ישראל-הנחיות לתכנון נופי ואדריכלי https://www.iroads.co.il/sites/default/files/dvkh_hnkhyvt_nvpyvt_-_mhdvrh_svpyt_ynvr_2015.pdf | כביש 6 | ||||||||||||||||||||
81 | 50 | 3. ביצוע | 3.2 ניהול אתר הבנייה וסביבתו | טיפול בצמחייה פולשנית | הפקויירט יקדם טיפול והסרה של צמחייה פולשנית בשטח האתר ובשטחים ולאורך צירי תנועה המשמשים להקמת הפרויקט. הטיפול יכלול ניטור וביצוע מעקב לצמחיה פולשנית המתפתחת בזמן הביצוע כמו גם ממשק תחזוקה להסרה של צמחייה פולשנית לאחר המסירה, כולל שיתופי פעולה עם שימושים שכנים וגורמים אחרים. | הכנת סקר צמחיה קיימת בתחום התכנית וסיווג לצמחיה רצויה/לא רצויה הכנת הנחיות לביצוע ע"ע כדי לסלק קרקע מזוהמת בצמחיה פלשנית. אחזקת ערמות קרקע המיועדת לחיפוי נופי בתקופת הביצוע כדי למנוע חדירה של צמחיה פלשנית מהסביבה. פיזור קרקע לשיקום נופי מערמות מאושרות בלבד. תכנית אחזקה למשך כל חיי הפרוייקט כדי למנוע חדירה והתבססות צמחיה פלשנית בתחום הפרוייקט. יצירת שיתופי פעולה עם שכנים, גורמים אחרים בעלי עניין למיגור צמחיה פלשנית בסביבת הפרוייקט כדי למנוע השפעות סביבתיות בעתיד. | הגדרת רשימות צמחיה פלשנית לסילוק במרחב הנחיות ביצוע ע"ע מפרטי ביצוע ואחזקה למיגור צמחיה פלשנית שיתופי פעולה עם גופים בעלי עניין. הכנת סקר צמחיה קיימת בתחום התכנית וסיווג לצמחיה רצויה/לא רצויה הכנת הנחיות לביצוע ע"ע כדי לסלק קרקע מזוהמת בצמחיה פלשנית. אחזקת ערמות קרקע המיועדת לחיפוי נופי בתקופת הביצוע כדי למנוע חדירה של צמחיה פלשנית מהסביבה. פיזור קרקע לשיקום נופי מערמות מאושרות בלבד. תכנית אחזקה למשך כל חיי הפרוייקט כדי למנוע חדירה והתבססות צמחיה פלשנית בתחום הפרוייקט. יצירת שיתופי פעולה עם שכנים, גורמים אחרים בעלי עניין למיגור צמחיה פלשנית בסביבת הפרוייקט כדי למנוע השפעות סביבתיות בעתיד. סיווג רשימת הצמחים שנבחרה על פי צורת צומח (עצים, שיחים, בני שיח, עשבוניים ר"ש וח"ש, גיאופיטים ועוד...) קביעת תמהיל צורות צומח כאמור מעלה תומך התאמה נופית, פני קרקע מתוכננים (שיפועים) בהתייחסות למידת התמיכה של הצומח בייצוב הקרקע ולשיטות הביצוע והאחזקה בעתיד. | החברה להגנת הטבע - מסמך הנחיולת (אלון רוטשילד?) | |||||||||||||||||||||
82 | פרק 4 - תפעול ותחזוקה | ||||||||||||||||||||||||||||
83 | על מנת להבטיח שהתכנון יעמוד במטרות הקיימות אותן הציב לאורך זמן כדוגמת עיודד שימוש יעיל במשאבים, והפחתת פליטת מזהמים ופסולת, נדרשת התייחסות להיבטי התחזוקה ותפעול עוד בשלב התכנון של הפרוייקט. תת- פרק זה מעודד אסטרטגיות תפעול ותכניות תחזוקה אשר יסייעו לפרויקט לממש את מלוא הפוטנציאל שהוגדר בתחילת הדרך. הגדרת הדרישות והתקציב בעוד מועד להיבטים אלו תגדיל את הסיכוי לתפקוד ראוי של האתר בשנים שלאחר הביצוע, והמשך העצמה של סביבתו גם בעתיד. | כאשר שלב התפעול והתחזוקה בפרויקט לא נלקח בחשבון במידה מספקת, אנחנו עדים לכך שפרויקטי פיתוח לא מצליחים לממש את הפוטנציאל שניבאו להם תחילת הדרך. הגדרת הדרישות והתקציב בעוד מועד לגבי ההיבטים אלו יעלה את הסיכוי שניתן לקבל פרויקט שיתפקד כראוי בשנים לאחר ביצועו, ואשר ימשיך להעצים את המרחב בו ממוקם לאורך ציר הזמן. | |||||||||||||||||||||||||||
84 | תת-פרק 4.1 - צמחייה והשקייה | ||||||||||||||||||||||||||||
85 | הגדרת מפרטי תחזוקה ייעודיים לפרויקט עד להתבססות הצמחים, ותכנון ממשק יעיל המצמצם דישון והדברה, יכול לשפר את קליטת הצמחייה בפרויקט, הפחתת הנזקים הסביבתיים הנובעים מדישון והדברה, ובהמשך, לאחר התבססות והתפתחות הצמחייה אף להקטין את תשומות התחזוקה. | ||||||||||||||||||||||||||||
86 | 51 | 4. תחזוקה ותפעול | 4.1 צמחייה | תחזוקה- צמחייה | הפרויקט יציג תוכנית תחזוקה לכלל המרכיבים המשולבים בו ע"פ ציר הזמן, והקצאת משאבים מתאימים לתחזוקה שנתית בתקציב הפרויקט. דרישות התחזוקה בתחום הגינון יפרטו את הנדרש לאורך ציר הזמן, עד להתבססות הצמחייה ולאחריו. | ניסוח הוראה בתוכנית / סעיף במכרז המתייחס לצורך בהעמדת תקציב לשלב התפעול והתחזוקה. הצגת תקציב לשלב התפעול ותחזוקה, כולל הערכת הצפי להשתנות על פני ציר הזמן (התפתחות והתבססות הצמחייה, הפחתת צריכת מים ולהשקיה, וכו' הצגת כוח אדם לשלב זה ... | הפרויקט מציג תוכנית תחזוקה לכלל המרכיבים המשולבים בו ע"פ ציר הזמן, כולל מתן ביטוי בתקציב הפרויקט: תחזוקה שנתית. דרישות התחזוקה בתחום הגינון מפרטים את הנדרש לאורך ציר הזמן- עד להתבססות הצמחייה ולאחריו, וכן הטיפול הנדרש באלימנטים הדוממים. | בהיבט צמחייה: תוכנית המפרטת את עלות התחזוקה שנתית של הגן כולל כלים, חומרים, כח אדם ומים. שאר מרכיבי הפיתוח- תיק תיעוד המציג את המידע על כלל החומרים , משך האחריות, צרכי טיפול ותחזוקה, אנשי קשר וכו' | הכלי העיקרי לביצוע העבודה הנו חוברת תחשיבים בתחזוקה גן הנוי 2016. החוברת מאפשרת להעריך את עלות תחזוקת הגן בהתאם לאופי הצמחיה ודרישות התחזוקה וכך להקטין עלויות תחזוקה של גנים תוך שימוש בצמחים חסונים וחסכני מים ועוד | היום משרד החקלאות - שירות השדה מבצע בהרבה גנים במיגזר ההתיישבותי סקרי עלויות תחזוקה דבר המסייע לעיתים בשינוי הגן והתאמתו לתקציב התחזוקה הקיים. כביש 6 | |||||||||||||||||||
87 | 52 | 4. תחזוקה ותפעול | 4.1 צמחייה | הדברה ודישון | הקטנת נזקים לצמחייה, לאדם ולסביבה על ידי צמצום השימוש בדשנים וחומרי הדברה מלאכותיים | ||||||||||||||||||||||||
88 | תת-פרק 4.2 - מרכיבי הפיתוח הדוממים | ||||||||||||||||||||||||||||
89 | נושא התפעול והתחזוקה גם מחייב התייחסות לאלמנטים הדוממים בפרויקט כדוגמת ריהוט רחוב, מתקנים, מעקות, ריצופים, תאורה, הצללה וכד'. קידום שותפויות לטיפול בפסולת והחלפת אלמנטים טעוני תיקון יכול להגביר את האחריות למרחב תוך הפחתת פחת ופסולת והוצאות על תחזוקה שותפת. | לא רשמתי הכל- יש הרבה מלל, לא תמיד ברור | |||||||||||||||||||||||||||
90 | 53 | 4. תפעול ותחזוקה | 4.2 מרכיבי הפיתוח הדוממים | תחזוקה - אלמנטים דוממים | עיצוב לתחזוקה קלה המתייחסת לקלות תחזוקה, מלאי פרטים, וזמני טיפול. אסטרטגיית תפעול ותחזוקה יכולה לסייע בהפחתת עלויות ופסולת לכל אורך החיים של הפרוייקט. | ריכוז וניתוח של תלונות ובקשות - לחזור על בדיקות ולהסמיך מחדש - מדידת פליטות CO2 | הכנת דוח אסטרטגי של תפעול. כולל עלויות. לטווח קצר וארוך. מסמך המאשר כי הגוף המבצע מסכים ואחראי | ||||||||||||||||||||||
91 | 54 | 4. תפעול ותחזוקה | 4.2 מרכיבי הפיתוח הדוממים | ניהול פסולת | ייעוד מקומות אחסון ואיסוף לפסולת למחזור, לרבות הטמעת נהלים ושותפים לקידום הנושא. מיחזור פסולת בשטח הגן עצמו לתועלת הגן וכדי להפחית שינוע אשפה וצבירתה | מיחזור מרבית פסולת הגן בשטח הגן עצמו לתועלת הגן וכדי להפחית שינוע אשפה וצבירתה | מעקב אחרי נפח הגזם והפסולת הירוקה שמפונה מהגן | שימוש בגזם מרוסק של עצים כחיפוי קרקע. מני בן חור, חיים טנאו ולאה לייב. המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0235.pdf סדרת מאמרים על חיפוי קרקע בגן הנוי אביגיל לרר - שימוש ברסק גזם מקומי https://www.teva.org.il/GetFile.asp? CategoryID=11578&ArticleID=21766&ID=8516 | אביגיל לרר מציינת כדוגמא שימושים ברסק גזם מקומי בקיבוץ כברי, קיבוץ הזורע נעשה ניסיון לשימוש ברסק גזם שהופק במקום גם בגן הבוטאני בירושלים. יש דו"ח מ-2003 על סיכום עונת הניסוי הראשונה, נובמבר 2001-אוקטובר 2002. אין לי נתונים עדכניים. | ||||||||||||||||||||
92 | תת-פרק 4.3 - היבטים אקולוגיים | ||||||||||||||||||||||||||||
93 | ניתור תהליכים אקולוגיים מהווה אינדיקטור משמעותי לבריאות המערכות הטבעיות באתר, ועל כן היבטים אקולוגיים מהווים חלק מתכנית התחזוקה והתפעול של הפרויקט וסביבתו. יישום אסטרטגיות וממשק ניתור ותחזוקה יכולים לסייע בהעצמת חוסנה של הסביבה הטבעית לאורך זמן. | סטטוטוריקה: לדרוש מדדים ברמת תוכנית עיצוב / הנחיות מרחביות - הנושא באחריות העמזמין/עירייה תוכנית אב: - אפליקציית חינוך ומידע - אינטראקטיביות ואיסוף מידע ע"י המשתמשים - מע' החינוך- הנגשת רבדים תכנוניים לתוכנית הלימוד | היום אין עוד גבולות ברורים בין הפיתוח לבין הטבע בשטחים הפתוחים, והתפר בין הדברים הופך לדיפוזי כאשר הטבע חודר לתחום העיר ומנצל את המשאבי המקום. לעיתים ממשקים חדשים אלו יוצרים קונפליקט, על כן קיימת חשיבות להתייחסות להיבטים אקולוגיים בעת התחזוקה של פרויקט וסביבתו. | ||||||||||||||||||||||||||
94 | 55 | 4. תפעול ותחזוקה | 4.3 היבטים אקולוגיים | ניתור ותחזוקת תהליכים אקולוגיים | מעקב ניתור ותחזוקה של תהליכים אקולוגיים במטרה לוודא קיום ובריאות אוכלוסיות נמדדות, וקידום שיתופי פעולה להשגת מטרות אלו. | ניתור של תהילכים אקולגיים | ניתן לבצע ניתור מגוון מינים, פריחה, בריאות ועוד בעזרת פרוטוקולים פשוטים דוגמת הפרוטוקול לניטור פרפרים. | פרוטוקול לניטור פרפרים חאומי בישראל, 2009. | כביש 6- סביבת מחלף תות (רון פרומקין) | ||||||||||||||||||||
95 | פרק 5 - מצויינות | ||||||||||||||||||||||||||||
96 | כלי המדידה בוחן את העשייה בפרויקט על פי מדרג המתחיל מעבר לדרישות החוק. תחום התכנון והבנייה מתאפיין בשינויים תמידיים הנובעים פיתוחים טכנולוגיים, סביבות עבודה מגוונות, ומציאות מורכבת. מטרת פרק זה הינה לעודד עשייה מצויינת וחשיבה יצירתית בכל הקשור למדידת הקיימות, ולעודד הטמעת שיטות עבודה וטכנולוגיות חדשניות המסוגלות לקדם את כלל תחום הבנייה, הפיתוח והתשתיות. | תחום כלי המדידה בוחן את העשייה בפרויקט על פי מדרג שנקבע מראש, כאשר העשייה תמיד מעבר לדרישות החוק. ההישגים בתחום הקיימות שכיום נעשים מתוך רצון, יכול לקבל תוצרים שמשפרים את המצב במידה מועטה, אך גם יכולים להציב רף גבוה, להסתכם ולהטמיע טכנולוגיות ושיטות עבודה חדשניות שמסוגלים לחולל מהפכה ולשדג את כלל תחום הבנייה, הפיתוח והתשתיות. פרק זה מתייחס לנושאים שמציבים רף של מצויינות בפרויקט. | |||||||||||||||||||||||||||
97 | תת-פרק 5.1 - מדידה וחינוך | ||||||||||||||||||||||||||||
98 | תת פרק מדידה וחינוך מכיר במאמצים הנעשים על מנת למדוד את תפקוד האתר לאורך זמן, מעבר לשלב המסירה, כמו גם במאמצים לקידום והפצת הידע והניסיון הנרכש בתחום הקיימות לציבור הרחב. | - חיסכון בהשקייה - יעלות תנועה - מעברם בטוחים - תאורה חכמה ולא מזהמת - כמות אנשים-כמות אור - להצליח לקבל את המידע וליצור את האינטגרציה | משופר = למדוד, להעצים = לשתף בידע את כוולם. | ||||||||||||||||||||||||||
99 | 56 | 5. מצויינות | 5.1 מדידה וחינוך | מדידה ומעקב | יישום מדיניות של מדידה, מעקב ושיפור התפקודיות של המרחב והעיצוב. שילוב מערכות ניתור, למדידת צריכה ומניעת בזבוז. (מים אנרגיה, פסולת וכד') | כתיבת מודל לוגי של מדדי הצלחה. מדדי ביניים ומדדים לטווח הארוך. | |||||||||||||||||||||||
100 | 57 | 5. מצויינות | 5.1 מדידה וחינוך | חינוך לקיימות ושיתוף ידע | קידום הבנה של תחום הקיימות והשפעתו החיובית על המשתמשים, באמצעות לימוד ומידע על האתר והמתקנים, כמו גם שיתוף הידע הנאסף על תפקודיות האתר לטובת קידום הקיימות בפרויקטים נוספים. שבו. לדוגמא: שלטי הסבר על מערכות קיימות, עקרונות עיצוביים, שמירת ערכי טבע והשפעה חיובית על הסביבה, כתיבת מקרה בוחן, פרסומים וכד'. | הכלי מכוון לכל בעלי עניין שמעורבים בפיתוח, כולל גורמים ציבוריים הקובעים מדיניות ומקבלי החלטה, רשויות, ועדות מכרזים, מתכננים למיניהם, קבלנים (ביצוע, שיקום, ספקי חומרים, מתקני משחק וכו'), מפקחים, מנהלי פרויקטים, בקרים למיניהם... | |||||||||||||||||||||||