| A | B | C | D | E | F | G | H | I | J | K | L | M | N | O | P | Q | R | S | T | U | V | W | X | Y | Z | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ארץ | שם | מיקום במוזיאון | קטיגוריה | ||||||||||||||||||||||
2 | אוזבקיסטן/בוכרה | כיפה מוזהבת לאישה | קומה 2, בין מזרח לרוחות מערב | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
3 | פרכונה | קומה 2, בין מזרח לרוחות מערב | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
4 | מנות ומנהגים של יהודי מרכז אסיה (הבוכרים) ארה"ב, 2010 אוסף המוזיאון | קומה 3, אוכל יהודי | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
5 | מרים יעקובוב – שחקנית תיאטרון וקולנוע. כשהיתה ילדה נחטפה בידי האמיר הבוכרי, וכשבגרה הוברחה מהארמון בעזרתה של אשת האמיר הראשונה. בוכרה, המאה העשרים | חלונות אור לנה רבנקו, קומה 2 | איור | |||||||||||||||||||||||
6 | איראן | פסל של האמנית סוראיה נזריאן Light Beyond the Darkness שיש ובזל על בסיס | מרפסת טיש | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
7 | קמיע לזרוע להגנה על יולדת פרס, המאה ה-18 או ה-19 | קומה 3, אמונות | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
8 | תליון משהד | בין מזרח למערב, קומה 2 | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
9 | כתובה | קומה 2, בין מזרח לרוחות מערב | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
10 | כובע לאשה אספהאן, איראן, שנות העשרים של המאה העשרים | קומה 2, בין מזרח לרוחות מערב | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
11 | קלואי פרומוראדי | סרט המליון הנשכח, קומה 2 | ||||||||||||||||||||||||
12 | אלג'יריה | אז'ן דלקרואה יהודייה אלג'יראית עם המשרתת שלה צרפת, 1833 תצריב | בין מזרח למערב, קומה 2 | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
13 | הלן סיקסו - סופרת, משוררת, מחזאית ופילוסופית צרפתייה, השפיעה על ביקורת הספרות והפילוסופיה וממכוננות השיח הפמיניסטי הפוסט-מודרני. נולדה באורן, אלג'יריה, והיגרה לצרפת ב-1955. | איור ואינטראקטיב מאורות, ונשים פורצות, אינטראקטיב ספרות קומה 3 | איור ירמי פינקוס, אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
14 | לין מונטי (1926–2003), אלג'יריה אורית עטר נולדה כאליאן צרפתי וגדלה בבית יהודי חובב מוזיקה. כבר בראשית דרכה שרה שנסונים צרפתיים ושירים בערבית, ואימצה את שם הבמה לילה פַאתְח. היא למדה פיתוח קול בפריז והופיעה שם בקברטים. לימים זכתה בפרס אדית פיאף ובפרסים אחרים, ואף יצאה לסיבוב הופעות ברחבי העולם. בצפון אפריקה ביצעה בעיקר מוזיקה ערבית, ובמצרים היתה מקורבת למלחין והזמר האהוב פריד אל-אטרש. להיטה המפורסם ביותר היה "לה אוריינטל""L'Orientale") ), ששילב בין ערבית וצרפתית, אולם בהדרגה הלכה והתמקדה במוזיקה ערבית ואלג'יראית מסורתית. | אינטראקטיב כוכבות | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
15 | ברת בנישו-אבולקר 1886-1942 סופרת, משוררת ומחזאית ילידת אלג'יר הצרפתית. האשה הראשונה שפירסמה יצירות ספרות בארצה. ברת למדה בבתי ספר צרפתיים באלג'יר, ועסקה במוזיקה, בכתיבה ובציור. במהלך חייה פרסמה סיפורים קצרים במבחר ירחונים וכתבי עת יהודיים וכלליים, וכן מחזות וספרי שירה פרי עטה. ברבים מהם העלתה על נס דמויות של נשים חזקות ועצמאיות, שאינן חוששות מתכתיבי החברה. | נשים פורצות, קומה 3 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
16 | נעמי בן דהאן | סרט המליון הנשכח, קומה 2 | סרט | |||||||||||||||||||||||
17 | אנגליה | גרייס אגילאר (1816–1847) סופרת ומשוררת, נולדה בלונדון ליהודים אנוסים שנמלטו מהאינקוויזיציה בפורטוגל. בהיותה נערה פרסמה ספרי שירה ורומנים, בהם כמה הנוגעים לחשיבותה של דמות האם במשפחה. ספריה תורגמו לשפות שונות ועוררו עניין בקרב המבקרים. בגיל 29 פירסמה את הספר "נשות ישראל", העוסק בנשים בולטות מן ההיסטוריה היהודית. רבים מכתביה פורסמו לאחר מותה. | נשים פורצות, קומה 3 | אינטראקטיב | ||||||||||||||||||||||
18 | ארה"ב | אמה לזרוס משוררת, סופרת ומתרגמת ילידת ארה"ב. החלה לכתוב שירה בגיל 11. סייעה בקליטת מהגרים יהודים מרוסיה, ובהשראת חוויותיה כתבה את שירה "הקולוסוס החדש", שחלקים ממנו מופיעים על פסל החירות. מחלוצות הציונות האמריקאית, שקידמה את הרעיון הציוני בכמה מכתביה, ובכללם "איגרת ליהודים". | הגירה, ספרות | טקסט, מוצגים | ||||||||||||||||||||||
19 | פאולה עבדול | מוזיקה, אינטראקטיב ג'וקסבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
20 | הודו (מוצא עיראקי) | נדירה (פלורנס חזיקאל). מתוך הסרט "נדירה", הודו, 1962 | קולנוע, קומה 3 | דימוי וטקסט | ||||||||||||||||||||||
21 | רחל סופר - שנולדה למשפחה יהודית בכלכותה, התפרסמה בשם אראטי דווי והיתה שחקנית מרכזית בעידן הסרט האילם בהודו. התמונה מתוך הסרט "פונאריאנמה: חיים שמימיים" (1933). | דימוי וטקסט | ||||||||||||||||||||||||
22 | נשים פורצות דרך, קומה 3 | דימוי יעל בוגן | ||||||||||||||||||||||||
23 | פרמילה (אסתר ויקטוריה אברהם), נדירה (פלורנס יחזקאל) וסולחנה (רובי מיירס). | קולנוע, קומה 3 | טקסט | |||||||||||||||||||||||
24 | פרחה פלורה ששון 1859-1936 פילנתרופית ציונית שפעלה במולדתה הודו ובבריטניה, והיתה האשה הראשונה ששימשה יו"ר הכנס השנתי של בית המדרש לרבנים בלונדון. במקביל ללימודיה בבית ספר כללי, ששון למדה באופן פרטי מרבנים. היא דיברה שבע שפות, תמכה במחקרים למיגור הכולרה, ובמשך תקופה ארוכה ניהלה את חברת המסחר של משפחת ששון הידועה. פרסמה בכתבי עת שונים מאמרים על היסטוריה ועל הדת היהודית, וסייעה למהגרים יהודים שהגיעו לאנגליה. הקפידה לנסוע בעולם עם מניין משלה ועם שוחט שליווה אותה לכל מקום. | קומה 3, נשים פורצות | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
25 | טורקיה | המטבח של דינה: מנות טורקיות-ספרדיות טורקיה, 20 | קומה 3, אוכל יהודי | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
26 | אסתר חנדאלי (קיירה) – אשת חצר בסולטנות העות'מאנית שהחלה את דרכה כסוחרת קוסמטיקה ולימים ניהלה את קשרי החוץ של הסולטנות והיתה מעורבת במינויים מדיניים בכירים. טורקיה, המאה ה-16 | חלונות אור, לנה רבנקו, קומה 2 | איור | |||||||||||||||||||||||
27 | דונה גרציה | פולין-ליטא, קומה 2 | טקסטים, סרט, דיורמה, מוצג | |||||||||||||||||||||||
28 | ירדן | בבתא – עבר הירדן, המאה השנייה לספירה בבתא נולדה בעיירה חקלאית בדרום מזרח ים המלח. היא התאלמנה פעמיים, התעשרה והיתה בעלת מטעים רבים – ובכלל זה מטעים בעין גדי, שירשה בעלה השני. | ספר נשים, העתיקה העתיקה, קומה 2 | טקסט+איור | ||||||||||||||||||||||
29 | ישראל | ברוריה – ארץ-ישראל, המאה השנייה לספירה ברוריה, אשתו של התנא המפורסם רבי מאיר, היתה ידועה בלמדנותה ובלשונה המושחזת ונחשבה "תלמיד חכם" לכל דבר ועניין. לרבי מאיר ולברוריה היו שכנים שציערו אותם מאוד. יום אחד התפלל עליהם רבי מאיר שיקרה להם משהו רע. אמרה לו ברוריה, "הרי כתוב בפסוק 'יתמו חטאים'. לא כתוב 'חוטאים', אלא 'חטאים'. צריך להתפלל להיעלמותו של הרֶשע, ולא שיקרה דבר רע לרַשע. לכן אתה צריך לבקש רחמים עליהם, שיחזרו בתשובה." רבי מאיר הודה בצדקתה וביקש רחמים על השכנים, שאכן חזרו מדרכם הרעה. | ספר נשים טקסט + איור | טקסט + איור | ||||||||||||||||||||||
30 | אמא שלום – ארץ-ישראל, המאה השנייה לספירה אמא שלום הייתה בת למשפחה מיוחסת: בתו של נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, ואשתו של רבי אליעזר, מגדולי התנאים. לאחר המאבק הגדול בין אחיה, רבן גמליאל, לבעלה, רבי אליעזר, אסרה אמא שלום על ר' אליעזר להתפלל לבדו כדי שלא ייפול על פניו בעת אמירת תחנון – שמא יגרום הדבר לזעזוע בשמים ולמותו של רבן גמליאל. יום אחד הגיע עני לפתח ביתם. אמא שלום עזבה את בעלה כדי לתת לו לחם. כשחזרה מצאה את בעלה על פניו. מיד אמרה לו: "קום, הרגת את אחי." אותו זמן יצא קול מבית רבן גמליאל, שנפטר בגלל צערו הגדול של ר' אליעזר... | ספר נשים טקסט + איור | טקסט + איור | |||||||||||||||||||||||
31 | רונית אלקבץ | קולנוע | מוצגים+דימוי | |||||||||||||||||||||||
32 | עפרה חזה | מוזיקה | מוצגים (תלבושת+תקליט), אינטראקטיב גו'קבוקס | |||||||||||||||||||||||
33 | ויקי שירן (נולדה במצרים) 1947-2004 קרימינולוגית, סוציולוגית, משוררת ובמאית, פעילה פוליטית שחרטה על דגלה את המאבקים הפמיניסטי, המזרחי והמאבק לשלום. ממייסדי תנועות "הקשת הדמוקרטית המזרחית", ו"אחותי". שירן נולדה בקהיר ועלתה ארצה עם משפחתה בהיותה בת ארבע. המשפחה חיה בתנאי עוני בשכונת התקווה בתל אביב, ושירן נאלצה לעזוב את ספסל הלימודים ולסייע בפרנסה. לימים הפכה למרצה בכירה באוניברסיטה העברית ובמכללת בית ברל, בה ייסדה את תכנית הלימודים לנשים ומגדר. שירן עסקה במחקריה בחשיפתם של השחיתות בפוליטיקה ואפליית פוליטיקאים מזרחיים, ועמדה על חשיבות הייצוג השווה בתקשורת של מגזרים שונים, בכללן נשים. קולה ממשיך להדהד ולהשפיע באקטיביזם, בפוליטיקה, באמנות ובתרבות. (קיימת בשתי קטגוריות פוליטיקה והשכלה). ציטוט (מתאים ללוח פוליטיקה): "יהיה עלייך, אשה יקרה, לקחת בחזרה את המפתח לחייך. כך תשחררי לבסוף גם את הסוהר" ויקי שירן Dear woman, you will have to reclaim the key to your life. That way you'll finally free the jailer as well Vicki Shiran | נשים פורצות דרך, קומה 3 | דימוי יעל בוגן+ אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
34 | שושנה ארבלי אלמוזלינו (1926–2015) ילידת עיראק, חברת המחתרת הציונית בארצה וחברת כנסת בישראל. קידמה חוקים רבים הקשורים לזכויות נשים. בילדותה למדה בבית ספר כללי, בכיתה שהיתה היהודייה היחידה בה. מאוחר יותר לימדה אנגלית בבית ספר לבנות ולאחר מכן למדה בבית המדרש הגבוה למורים ולמורות בבגדאד. בשנת 1946 הצטרפה לגרעין מחתרתי ציוני וב-1947 עלתה לארץ בחשאי. היתה ממקימי קיבוץ נווה-אור. במהלך כהונתה כחברת כנסת היתה יו"ר וחברה בוועדות רבות, קידמה חוקים רבים שעסקו בזכויות נשים ופעלה רבות למען האוכלוסייה הבדואית והערבית בישראל. | נשים פורצות דרך, קומה 3 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
35 | שירי מימון | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
36 | ריטה | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
37 | גלי עטרי | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
38 | שושנה דמרי | מוצגים, אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
39 | אהובה עוזרי | מוצגים, אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
40 | מרגלית צנעני | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
41 | עדן בן זקן | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
42 | שרית חדד | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
43 | איי-ווה | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
44 | אישתר | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
45 | ריף כהן | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
46 | יעל נעים | אינטרטקיב ג'וקבוקס | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
47 | שרי אלפי (עיראק) | שירי ערש | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
48 | גלית גיאת (לדינו) | שירי ערש | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
49 | מורין נהדר (במקור מאיראן) | שירת ספרד, קומה 2 | סרט | |||||||||||||||||||||||
50 | אתי אנקרי | אינטראקטיב שירת ספרד | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
51 | שלומציון המלכה | מוקד העת העתיקה, קומה 2 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
52 | עדינה בר שלום נ. 1945 - משפחה ממוצא עיראקי פעילה חברתית, כלת פרס ישראל, מהנשים המשפיעות ביותר על החברה החרדית בישראל. בר שלום, ילידת ירושלים, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, הופנתה בצעירותה לבית ספר מקצועי ללימודי תפירה ופתחה סלון כלות. אולם חלומה להיות מורה מיאן להישכח, ובשנת 2000 הקימה את המכללה החרדית בירושלים, וחוללה מהפכה אשר אפשרה לאלפי חרדיות וחרדים לזכות בלימודים אקדמיים, ולהשתלב בתעסוקה. בר שלום ייסדה פורום להדברות בין דתיים לחילונים, עודדה גיוס חרדי, ויצאה נגד הדרת נשים. (נמצאת בשתי קטגוריות עבודה ופוליטיקה). | נשים פורצות דרך, קומה 3 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
53 | גאולה כהן 1925-2019 - משפחה ממוצא תימני פוליטיקאית, חברת כנסת, ממייסדיי תנועת "התחייה", כלת פרס ישראל. כהן גדלה בכרם התימנים בתל אביב. ב-42 גורשה מלימודיה בסמינר למורות בעקבות הצטרפותה לאצ"ל. בהמשך התפקדה ללח"י כ"אילנה" (שם כיסוי), נתפסה על ידי קציני המנדט וברחה ממאסר. כהן, המזוהה עם האידאולוגיה הציונית-לאומנית, הקימה את תנועת "התחייה" ב-79, לאחר פרישתה מ"החירות" (לימים "הליכוד") כמחאה על הסכמי קמפ-דיויד. היא האמינה ב"ארץ ישראל השלמה" ו"בקיבוץ גלויות", ונאבקה למען התיישבות יהודית ביש"ע, שמירת ירושלים כבירה ישראל, עלייתם של יהודי בריה"מ לשעבר ואתיופיה, ושחרורם של אסירי ציון. | נשים פורצות דרך, קומה 3 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
54 | כורדיסטן | שרשרת עם תליון קמיע כורדיסטאן, המאה ה-19 בשרשרת מוטיבים בצורת תינוק, להגנה על אישה בהריון | קומה 2, אמונות | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
55 | הרבנית אסנת אדוני ברזאני – למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, עמדה בראש ישיבת מוצול. כורדיסטן, המאה ה-17 | חלונות אור, לנה רבנקו, קומה 2 | איור | |||||||||||||||||||||||
56 | לבנון | אסתר אזהרי מויאל 1873-1948 סופרת, מתרגמת, עיתונאית ופעילה למען זכויות נשים, ילידת ביירות שבלבנון. פעלה במצרים, בלבנון, בסוריה ובארץ-ישראל, היתה מזכירת אגודת הנשים הסוריות ופרסמה מאמרים בדבר מעמדן של נשים. היא עצמה למדה בבתי ספר כלליים, לימדה בבית הספר של הכנסייה הסקוטית ולאחר מכן ניהלה בית ספר מוסלמי לנערות בביירות. ייסדה את הירחון "אלעאילה" ("המשפחה"), שעסק במעמד האשה בארצות המזרח. לאחר עלייתה ארצה הקימה עם בעלה את כתב העת "סאות אלעות'מניה" ("קול העות'מנות"). | נשים פורצות דרך, קומה 3 | אינטראקטיב | ||||||||||||||||||||||
57 | לוב | ג׳יזל חלימי 1927 - 202 | מוקד תנועות ציוניות, קומה 2 | |||||||||||||||||||||||
58 | רדיד לאשה , לוב, ראשית המאה העשרים צמר ארוג | קהילות יהודיות בארצות האיסלם, קומה 3 | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
59 | ||||||||||||||||||||||||||
60 | מצרים | לילה מוראד - זמרת ושחקנית מצרית אהובה, שהותירה מורשת של כ-1,200 שירים והייתה כוכבת נערצת ברחבי העולם הערבי. נולדה בקהיר, למוזיקאי עיראקי ואם ילידת פולין. שמה היה ליליאן מרדכי מוראד. הופיעה ברחבי קהיר מגיל 14, ופרצה לתודעה ב-1938, כשהזמר והמלחין המפורסם מוחמד עבד אלווהאב ליהק אותה לאחד מסרטיו. ב-1947 התאסלמה, ובשנות ה-50 הוחרמה בגלל שמועות שביקרה בישראל ועסקה בריגול, שמועות שלבסוף הופרכו. ב-1953 נבחרה לזמרת הרשמית של המהפכה המצרית. שיחקה בסרטים עד סוף שנות ה-50 ושרה עד 1973. | ירמי פנקוס, סרט שאנן, אינטראקטיב מאורות, אינטראקטיב כוכבות | איור, סרט, טקסט, אינטראקטיבים | ||||||||||||||||||||||
61 | ז'קלין כהנוב - סופרת, מסאית, עיתונאית ואינטלקטואלית מצריה-יהודיה, ילידת-קהיר. מכונה "הכוהנת הגדולה של הלבנטיניות", נחשבת למבשרת התרבות הים-תיכונית, ולאם-הרוחנית של המהפכה התרבותית-המזרחית והפמיניסטית בישראל. נולדה בשם ז'קלין שוחט כבת לאריסטוקרטיה היהודית-מצרית וחונכה על תרבויות שונות שכללו בין היתר יהדות, אסלאם והשכלה-אירופית. בבגרותה חייתה בניו-יורק ובפריז בהן החלה לפרסם את כתביה, בת 34 עלתה לישראל. בהגותה כמו בחייה, בקשה כהנוב ליצור סנתזה בין מזרח למערב. כתיבתה עסקה בתמות אוטוביוגרפיות, חברתיות, תרבותיות-פוליטיות ובביקורת-ספרות. פרסמה מסות, במיוחד בכתב-העת "קשת, פרקי התבוננות וספורים קצרים." עם ספריה: אסופת מאמרים "ממזרח השמש", הרומן "סולם יעקב", ו"בין שני עולמות: מסות ופרקי התבוננות". | ציטוט בספרות, אינטראקטיב מאורות, אינטראקטיב ספרות קומה 3 | טקסט, אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
62 | קלאודיה רודן - מחברת ספרי בישול ואנתרופולוגית בריטית. נולדה בקהיר, מצרים. למדה אומנות בפריז ובלונדון, שם החלה את דרכה בעולם הקולינרי דרך קהילה של יהודים ממוצא מצרי. בספריה חשפה את העולם המערבי לבישול המזרח-תיכוני, כשהיא מציגה את ההיבטים התרבותיים וההיסטוריים שלו, מתארת את גלגוליהם של מאכלים שונים. הסתובבה ואספה מתכונים מכל מדינות הים התיכון, ערכה תוכניות טלוויזיה העוסקות באוכל ומציגה את מחקריה באוניברסיטאות רבות בעולם. כתבה ספרים על נושאים נוספים כגון מוצאו והשפעתו של הקפה, על הפיקניק, על המטבח האמריקאי, על המטבח האיטלקי ועל המטבח היהודי. | אינטראקטיב מאורות | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
63 | מרוקו | תוכנייה לערב גאלה בבית הספר לבנות של סטלה קורקוס מוגדור, מרוקו, שלהי המאה ה 19- סטלה עצמה אנגליה | קומה 2, בין מזרח לרוחות מערב | טקסט ומוצגים | ||||||||||||||||||||||
64 | שמלת כלה (אלכסווה אלכבירה, "השמלה הגדולה") מרוקו, שלהי המאה ה 19- | קומה 2, בין מזרח לרוחות מערב | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
65 | הלן קאזאס בן עטר 1898 - 1979 עורכת דין ופעילה ציונית ילידת טנג'יר במרוקו. למדה בבית ספר יסודי של אליאנס/כי"ח (כל ישראל חברים) ולאחר מכן בבית ספר כללי לנערות. לאחר התיכון למדה עריכת דין. היתה נשיאת אגודת בוגרי כי"ח במרוקו, המייסדת והנשיאה הראשונה של סניף ויצו בקזבלנקה, ופעילה בג'וינט ובארגון הצלב האדום במרוקו. במהלך מלחמת העולם השנייה סייעה רבות לפליטים יהודים ולא-יהודים, והקימה את הוועד לטיפול בפליטים זרים. לאחר המלחמה היתה חברת המועצה המנהלת של ארגון הסעד היהודי הצרפתי. | נשים פורצות, קומה 3 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
66 | סוליקה הצדיקה | פאנל טקסט, בין מזרח לרוחות מערב, קומה 2 | ||||||||||||||||||||||||
67 | זוהרה אלפסיה (1904–1995), מרוקו נטע אלקיים זוהרה אלפסיה נולדה למשפחה דלת אמצעים בעיר צַפְרוּ שלמרגלות הרי האטלס. כבר בילדותה הצטיינה בזמרה ושרה פיוטים בבית-הכנסת של פֶס. בנעוריה החלה לשיר גם בבתי-קפה בעיר מגוריה ובקברטים בקזבלנקה. בשנות ה-40 הופיעה בליווי תזמורת משלה ברחבי מרוקו ואלג'יריה, ושיריה הושמעו גם בתחנות רדיו והיו פופולריים מאוד. סולטאן מרוקו, מוחמד החמישי, התרשם מכשרונה והזמין אותה לשיר בחצרו. אלפסיה נהגה לשיר מיצירותיהם של סמי אל-מע'ריבי ושל מחברים ומלחינים נודעים אחרים. אחד מלהיטיה, "אַבּיָאדִי יָאנַא", מושר עד היום בטקסי החינה של יהודי מרוקו. בשנים 1947–1957 הוציאה לאור 17 אלבומים. ב-1962 עלתה לישראל והתגוררה באשקלון. בארץ נודע שמה בעקבות שיר שכתב עליה המשורר ארז ביטון בשנות ה-70, לאחר שפגש אותה במהלך עבודתו כעובד סוציאלי. בשנותיה בישראל הופיעה אלפסיה באירועים שונים של הקהילה המרוקאית, אולם עבור רוב הישראלים היתה אלמונית. | אינטראקטיב כוכבות, קומה 2 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
68 | מגי קקון - סופרת, פוליטיקאית מרוקאית פמיניסטית, מקדמת זכויות נשים במדינה. נולדה במרקש, מרוקו. ב-1971 עלתה לישראל עם משפחתה ואחרי חודש עזבה למרוקו. בשנות ה-70 של המאה ה-20 פעלה במסגרת מועדון הנשים האמריקאיות וקידמה שוויון זכויות מגדרי במרוקו. ב-2007 עמדה בראש המפלגה החברתית המרכזית, והייתה לאישה היהודיה הראשונה שהתמודדה על תפקיד בפרלמנט במרוקו. ב-2009 התמודדה בבחירות המוניציפליות בקזבלנקה, ובשנת 2011 ניסתה שוב את כוחה בבחירות הארציות. העמידה במרכז סדר היום של מפלגתה את הפעילות למען זכויות נשים וקידום מדיניות ליברלית במרוקו. לצד פעילותה הפוליטית עוסקת בקידום מתן חינוך לנשים במרוקו. | אינטראקטיב מאורות | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
69 | אודרה אזולאי , נ. 1972 פוליטיקאית, מזכ"לית אונסק"ו משנת 2017, שרת התרבות הצרפתית לשעבר, ויועצת של פרנסואה הולנד. אזולאי, ילידת פריז, בת להורים משכילים ומשפיעים שהיגרו ממרוקו, בעלת מאסטר בניהול מאוניברסיטת פריז־דופין ומאוניברסיטת לנקסטר הבריטית. אזולאי פעלה לקידום ועידוד הקולנוע והאמנות האודיו ויזואלית, וזקפה לעצמה הישגים בתחום. הקריירה הפוליטית שלה נסקה במהירות, ועוררה התנגדות בקרב אנטישמים בארצה. | קומה 3, נשים פורצות | ||||||||||||||||||||||||
70 | פרופ' הנרייט דהאן כלב , נ. 1947 מרצה בכירה למדע המדינה, פעילה חברתית-פוליטית, מדמויות המפתח של השיח המזרחי והפמיניסטי. דהאן כלב, ילידת מרוקו, עלתה לארץ בהיותה תינוקת ושוכנה עם משפחתה במחנה עולים. במחקריה, תרמה תרומה ניכרת להבנת יחסי הגומלין בין מגדר לפוליטיקה, ולחקר והבניית הזרם הפמיניסטי המזרחי. היא מייסדת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון, וממייסדי תנועות "אחותי" ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית", עמיתת מחקר בלימודי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת אוקספורד, וכיהנה כיו"ר ארגון "בצלם". מאמרה "את כל כך יפה, לא רואים שאת מרוקאית", הפך לאבן דרך בחקר הגזענות, ונלמד בארץ ובעולם בלימודי פוסט-קולוניאליזם. דהאן כלב עוסקת בנוסף בהגות פוליטית, במשטרים דמוקרטיים, תאוריות בפמיניזם, וגלובליזציה. "יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם את המורדת עצמה, אף להדביק אחרות, ולאיים למוטט סדרי עולם" | קומה 3, אינדיווידואלים, נשים פורצות | ||||||||||||||||||||||||
71 | יפעת - חקלאית מנתיב העשרה, משפחה ממקור במרוקו | קומה 3, אינדיווידואלים | ||||||||||||||||||||||||
72 | ספרד | הנורמה המקובלת בספרד של ימי הביניים הגבילה את חירותה של האשה, הדגישה את חשיבות "צניעותה" ותחמה אותה בגבולות הבית. ואולם, די בעדויות המעטות שנותרו מאז כדי לחשוף פער בין התיאוריה ובין המציאות. נשים השתתפו בפרנסת המשפחה, לרוב במלאכות "נשיות" כגון רקמה וטווייה, אך גם כמלוות כספים וכנשות עסקים. נשים עמדו על דעתן ודרשו את זכויותיהן גם במסגרת סכסוכים משפחתיים ומול הסמכות ההלכתית. ואולם, ככלל, נשים בספרד לא זכו להשכלה והיו בהן שלא ידעו אף קרוא וכתוב. רובן למדו רק תפילות בסיסיות והלכות שידיעתן היתה הכרחית לניהול הבית. | ספר נשים, ספרדים אשכנזים | טקסט+איור | ||||||||||||||||||||||
73 | על הנגישות המוגבלת של נשים להשכלה מעיד יותר מכול העדרה של יצירה נשית בתקופה שנודעת כתקופת שיא של יצירה יהודית. שתי דוגמאות חריגות, שאינן מעידות על הכלל, הן אשת דונש בן לברט, אשר שמה שלה – כמה סמלי! – אינו ידוע, והמשוררת קסמונה. אשת דונש בן לברט הֲיִזְכּוֹר יַעֲלַת הַחֵן יְדִידָהּ בְּיוֹם פֵּירוּד וּבִזְרוֹעָהּ יְחִידָהּ וְשָׂם חוֹתַם יְמִינוֹ עַל שְׂמֹאלָהּ וּבִזְרוֹעוֹ הֲלֹא שָׂמָה צְמִידָהּ בְּיוֹם לָקְחָה לְזִכָּרוֹן רְדִידוֹ וְהוּא לָקַח לְזִכָּרוֹן רְדִידָהּ – הֲיִשָּׁאֵר בְּכָל אֶרֶץ סְפָרַד וְלוּ לָקַח חֲצִי מַלְכוּת נְגִידָהּ? גילויים מאוחרים מהגניזה הקהירית חשפו שהשיר העברי הראשון שעוסק באהבה בין גבר לאשה, ויוחס במקור למשורר הידוע, נכתב דווקא בידי אשתו, בת המאה העשירית. השיר מעיד על יכולותיה הליריות המופלגות של המשוררת וכן על השכלתה הנרחבת. קסמונה. באסופות ימי ביניימיות של שירת נשים בערבית מופיעים שלושה שירים המיוחסים למשוררת זו, בת המאה ה-12. באחד המקורות נכתב שלמדה שירה מאביה, שהיה אף הוא משורר. יש חוקרים הסבורים שהכוונה לשמואל הנגיד. | ספר נשים, ספרדים אשכנזים | טקסט+איור | |||||||||||||||||||||||
74 | היהודייה מטולדו [Sub text panel] ברשימות בית המלוכה בקסטיליה מהמאה ה-13 מופיע סיפור התאהבותו של המלך אלפונסו השמיני ב"יהודייה מטולדו". המלך, שנשבה בקסמיה של היהודייה היפה, נטש למענה את ענייני הממלכה. הרומן הסוער הגיע לקצו אחרי שבעה חודשים, כשמקורבי המלך רצחו את אהובתו. עוד מסופר שם כי גם לאחר שהמלך חזר לתלם ולניהול ממלכתו, חטאו לא נשכח ואלוהים העניש אותו בתבוסה בקרב מול המורים. סיפור הרומן הבין-דתי בין המלך הנוצרי והיהודייה האלמונית הצית את דמיונם של רבים והיה מקור לרומנים ולמחזות רבים. האם באמת התרחש או שהיה רק אגדה? | ספר נשים, ספרדים אשכנזים | טקסט+איור | |||||||||||||||||||||||
75 | פורטוגל | אישה מדליקה נרות שבת בסתר, בלמונטה, פורטוגל | ספרדים אשכנזים | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
76 | עיראק | שמלת כלה עיראק, ראשית המאה העשרים | חדר איסלמי, בין מזרח לרוחות מערב, קומה 2 | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
77 | הלני המלכה – מלכה אשורית שהתגיירה עם בנה. השניים סיפקו ליישוב היהודי בארץ-ישראל תמיכה כספית וצבאית. חדייב (עיראק), המאה הראשונה לספירה | חלונות אור, לנה רבנקו, קומה 2 | איור | |||||||||||||||||||||||
78 | פלורה פרחה ששון | נשים פורצות יעל בוגן, קומה 3 | איור | |||||||||||||||||||||||
79 | סלימה מוראד (1912–1974), עיראק סלימה מוראד נולדה למשפחה יהודית, והחלה לשיר בבתי-קפה ובקברטים כבר בגיל צעיר. בשנות ה-30 זכתה לכינוי "הקול של עיראק". מוראד שיתפה פעולה עם המוזיקאים היהודים הנודעים האחים סאלח ודאוד אל-כווייתי, שכתבו והלחינו עבורה ואף ניגנו בהופעותיה. אחד משיריה המפורסמים ביותר הוא "לבך קשה כאבן", שהאחים כתבו למענה. ב-1935 העניק לה ראש ממשלת עיראק נורי סעיד את תואר הכבוד "פאשה". מוראד, שנחשבה לאשת חברה בולטת שאינה נכנעת לתכתיבים חברתיים, טיפחה וקידמה מוזיקאים צעירים רבים. ב-1953 נישאה לאחד הזמרים העיראקים המצליחים ביותר בכל הזמנים, נאזם אל-ע'זאלי, שהיה מוסלמי . השניים הופיעו יחד בעיראק ובאירופה ונחשבו ל"זוג המלכותי" של הבוהמה בעיראק. לאחר שבעלה מת בפתאומיות, ב-1963, הסתגרה בביתה וחדלה להופיע. במהלך חייה הקליטה מוראד כ-1,200 שירים. | אינטראקטיב כוכבות, קומה 2 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
80 | חומא – בבל, המאה הרביעית לספירה חומא (או חומה) נחשבה יפהפייה, וכל בעליה נפטרו בזה אחר זה. לאחר פטירתו של בעלה השלישי – האמורא המפורסם אביי – באה לבית דינו של חברו, רבא. אמרה לו: "מגיעים לי מזונות." נתן לה. אמרה לו: "מה עם יין?" אמר לה: "יודע אני שאביי לא היה שותה יין." אמרה לו: "באמת, היה משקה אותי יין בכוס גדולה כזאת!" ותוך שהראתה לו בידיה את גודל הכוס נגלתה זרועה ואור גדול מילא את בית הדין. רבא קם מכסאו, נכנס לביתו ותבע מאשתו לתנות איתו אהבים בלא שהיות. אמרה לו אשתו: "מי היה עכשיו בבית-הדין?" אמר לה: "חומא, אלמנתו של אביי." יצאה אחריה, היכתה אותה במקל עד שיצאה מכל מחוזא ואמרה לה: "הרגת שלושה גברים, ובאת להרוג עוד אחד?!" | ספר נשים טקסט + איור | טקסט + איור | |||||||||||||||||||||||
81 | ילתא – בבל, המאה השלישית לספירה ילתא היתה אשתו של רב נחמן, ובת למשפחה מיוחסת: אביה היה אמורא חשוב ומבית ראש הגולה. ילתא היתה למדנית גדולה והיתה מסורה גם להנאות החיים. יום אחד הגיע עולא לביתו של רב נחמן. אכל לחם ובירך ברכת המזון. נתן את כוס הברכה לרב נחמן. אמר לו רב נחמן: "שלח את כוס הברכה גם לילתא." אמר לו: "אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש." שמעה זאת ילתא, קמה בכעס, עלתה לבית היין ושברה ארבע מאות חביות של יין. אמר לו רב נחמן: "ישלח לה מר כוס אחרת." אמר לו עולא, "שתיקח לה יין מהחביות..." השיבה ילתא בפתגם ארמי, "המחזרים על הבתים מרבים דברים ריקים ומלובשי הבלואים מרבים כינים." | ספר נשים טקסט + איור | טקסט + איור | |||||||||||||||||||||||
82 | ד"ר מדלן עזר (1932–1992) קומוניסטית יהודייה ילידת עיראק. נולדה למשפחה מסורתית. בנעוריה ובבגרותה הזדהתה עם האידיאולוגיה הקומוניסטית, נשאה נאומים ופרסמה דברים בגנות המשטר ובעד שוויון חברתי. בשל פעולותיה נחקרה, נאסרה ואף עונתה – אך נותרה מבקרת חריפה של המשטר בארצה. לקראת מותה ביקשה להיקבר כיהודייה. | |||||||||||||||||||||||||
83 | אדווה בן צור | סרט המליון הנשכח, קומה 2 | ||||||||||||||||||||||||
84 | תוניסיה | ג׳יזל חלימי 1927-2020 עורכת דין צרפתיה, פמיניסטית, פעילה פוליטית ומסאית. ילידת טוניס, בת למשפחה יהודיה עניה, הגיעה לפריז בצעירותה ללימודי עריכת דין ופילוסופיה. חלימי נצבה בשני צמתים חשובים בהיסטוריה הצרפתית: מלחמת אלג'יר ותנועת הנשים, וידועה במאבקה למען לוחמי העצמאות הטוניסאים והאלג'ירים, ולמען חוקיות ההפלות מרצון. היא ייצגה פעילי חירות, לצד נשים שהואשמו בביצוע הפלות, והייתה לעורכת הדין היחידה שחתמה על "מניפסט 343", בו התוודו 343 נשים על ביצוע הפלה יזומה. חלימי לקחה חלק מהותי במאבקים לסיום העידן הקולוניאלי הצרפתי, ולזכותן של נשים על גופן, ותרמה תרומה ניכרת לחירות, לפמיניזם, ולחיים הציבוריים בצרפת. (נמצאת בשתי קטגוריות עבודה ופוליטיקה). | קומה 3, נשים פורצות | אינטראקטיב, איור יעל בוגן | ||||||||||||||||||||||
85 | צמיד ג'רבה, תוניסיה, ראשית המאה העשרים זהב, פיליגרן | זהות ותרבות, מוקד אמונות קומה 3 | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
86 | חביבה מסיכה, זמרת | מוזיקה, קומה 3 | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
87 | תימן | שמלת לולווי שמלה טקסית שנלבשה לאחר לידה וככיסוי קבורה צנעה,תימן, סוף המאה ה 19 | מוקדם קהילות יהודיות בארצות האיסלם, קומה 2 | מוצגים | ||||||||||||||||||||||
88 | בתי רגליים מתימן | מוקדם קהילות יהודיות בארצות האיסלם, קומה 3 | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
89 | תלבושת של עפרה חזה בעיצובה של אורנה מרבך, לסינגל "גלבי" | מוקד שפות יהודיות, קומה 3 | מוצגים | |||||||||||||||||||||||
90 | תלבושת שיר השירים, להקת ענבל, שרה לוי תנאי | מחול, קומה 3 | מוצגים+טקסט | |||||||||||||||||||||||
91 | אחינועם ניני, זמרת ומלחינה ישראלית מצליחה בארץ ובעולם, היוצרת שילוב של מוזיקת פופ ומוזיקת עולם. נולדה בתל-אביב להורים שעלו מתימן. | אינטראקטיב מאורות | אינטראקטיב | |||||||||||||||||||||||
92 | ||||||||||||||||||||||||||
93 | ||||||||||||||||||||||||||
94 | ||||||||||||||||||||||||||
95 | ||||||||||||||||||||||||||
96 | ||||||||||||||||||||||||||
97 | ||||||||||||||||||||||||||
98 | ||||||||||||||||||||||||||
99 | ||||||||||||||||||||||||||
100 |