ABCDEFGHIJKLMNOPQRSTUVWXYZAA
1
2
עמוד Curiosity | כל מה שעולה לכם לראש ולא נמצא בסילבוס!
3
4
אתם סקרניםאם אני יחסית מתקדם בחומר ורוצה בכל זאת קצת לקרוא מעבר, מה האפשרויות?
5
צוות הקורס מנסה לענות: לואיסבאת בזמן! אנחנו עובדים על feature חדש, מאמרים מהשנתיים-שלוש האחרונות בהם הנושאים של הקורס מככבים במחקר רפואי. עדין מתלבטים איך נפזר בין כולכם את ההזדמנות הזאת ואיך נדון (רק מי שמעוניינ/ת) בתכנים המרתקים. אני מדביק כאן טעימה, אי אפשר להשאר אדישים לרלוונטיות המרגשת של כל זה! **ואתם רק אחרי שעור אחד בגליקוליזה!!!!** 🌼 הנה כמה לינקים למאמרים להתרשמות:
6
Restricting glycolysis preserves T cell function in melanoma
7
Glycolysis - therapeutic target in Parkinsons disease
8
Tumor energy metabolism and aerobic glycolysis
9
אתם סקרניםסתם שאלה שמסקרנת אותי, בקורס עזרה ראשונה למדנו שכשמגיעים לאדם עם סוכרת הוא עשוי לחוות שינויים נוירולוגים בהיפו או היפרגליקמיה, עכשיו ברור לי למה בזמן היפוגליקמיה האדם עלול לחוות שינוי נורולוגי אבל למה בזמן היפרגליקמיה אם בתאי עצב יש GLUT1 שנמצא על מברנת התא בכל מקרה ללא תלות באינסולין? גם אם שכח להזריק אינסולין תאי העצב אמורים לקבל גלוקוז מהדם בכל מקרה, לא?
10
צוות הקורס מנסה לענות: אסףזה נכון מאוד. הסיבות לפגיעה הנוירולוגית שונות: בהיפוגליקמיה יש "משבר אנרגטי אקוטי" בתאי המוח בשל התלות שלהם בגלוקוז. למעשה חסר בגלוקוז לא שונה במשמעותו מחסר בחמצן, כי את רב האנרגיה מפיק המח מחימצון של גלוקוז (דרך גליקוליזה -> פירובט->מעגל קרבס -> שרשרת מעבר האלקטרונים), למעט אם המח הסתגל לצום של מעל 24-48 שעות, שאז בהדרגה הוא יכול לנצל גם גופי קטון (עליהם עוד תלמדו). גם במצב זה 50% מהפקת ה ATP במח היא מגלוקוז. בהיפרקליגמיה לא מדובר במשבר אנרגייה ישיר מהסיבות שציינת, אלא משינויי אוסמולריות, אלקטרוליטים, ואם נוצרה חמצת מטבולית - pH.
11
אתם סקרניםהיי, אולי זה לא בהיקף החומר, אבל בכל זאת אשמח לדעת מדוע F6P מעכב את GK?
12
צוות הקורס מנסה לענות: לואיס + אסףלואיס: זה דווקא כן בגבולות החומר! יש לתא אינטרס להכניס גלוקוז ולזרחן אותו כדי שיישאר בתא. יש לו גורלות, כמו גליקוליזה, פנטוזות או, בכבד לפחות, גליקוגן. אם היו חוסמים את GK בשלב קריטי של שפע גלוקוז אז הכבד לא היה אוגר מספיק. היות ומכל הגורלות הללו גליקוליזה מאופיינת בהפיכתו ל-F6P אז הוא המטבוליט שמסמן עצירה של זירחון גלוקוז. זה יתחבר לכם בהמשך גם עם בניית גלוקוז בכבד ושחרור גלוקוז מגליקוגן בכבד, אבל כרגע זה מספיק מעניין גם דרך עדשת גליקוליזה. אסף: מציע להסתכל על מטבוליזם של פרוקטוז ואיך הוא משתלב בגליקוליזה (כפי שנאמר - לגמרי בחומר הלימוד, כמו גם המחלות הקשורות במטבוליזם פרוקטוז, כמו פרוקטוזמיה), וכן לחשוב איך עיכוב GK ע"י F6P עשוי לתרום לנזקים המטבוליים של צריכה מוגברת של פרוקטוז - יש שם היבטים של בניית שומנים מוגברת שתכירו בהמשך, אך כבר עכשיו חישבו מה יכולה להיות המשמעות פה על ניצול וחישה (למשל ע"י תאי בטא בלבלב) של גלוקוז... אולי לא לחינם קיימת היום רגולציה שמטרתה למנוע כמויות גבוהות של פרוקטוז במזון מתועש, בעקבות ההכרה בהשפעותיו המטבוליות המזיקות.
13
אתם סקרניםאולי אין כל כך קשר לחומר הנלמד, אך סקרן אותי לדעת האם יש קשר בין התהליכים שאנו לומדים (משער שכן) והיכן בדיוק הקשר לסף חומצת חלב (סח"ח) וצריכת חמצן מירבית (vo2max), שנמדדים אצל ספורטאים. אנסה לחדד את השאלה: כאשר אני רץ, אני מניח שמתרחש תהליך של גליקוליזה, מעגל קרבס ושרשרת האלקטרונים כדי לספק ATP לשרירים. מתי בדיוק בזמן המאמץ נכנס העניין של הצטברות חומצת החלב בשרירים ומדוע בכלל יש נטייה ליצור את הלקטט מהפירובט במהלך המאמץ. מקווה שהייתי ברור. תודה!
14
צוות הקורס מנסה לענותלואיס: כמובן שהכל קשור! כיף לנו שאתם מרימים עינים מהחומר בסילבוס ומסתכלים לאופק המקצועי שלכם!! אתחיל לגלגל את התשובה בקצרה ולא עם כל הפרטים בשלב זה של הקורס. ראשית כל, לא לשכוח שעם כל הכבוד לגליקוליזה, שומן מספק אנרגיה באופן יעיל יותר לכל גרם, ויש שפע בדם (חכו ליחידות ליפידים הבאות); אבל יש קאצ׳ אחד קטן -- בכדי לספק אנרגיה השומן יצטרך חמצן. אם יש פער בין אספקת החמצן לתהליכים שדורשים אותו, גליקוליזה תנסה להמשיך בכל כוחה (נפילת ATP), גלוקוז מקומי יגיע מיד מגליקוגן מקומי כדי לא לחכות ל-GLUT-4. אספקת החמצן תעלה מן הסתם, ולו בגלל הרחבת כלי דם לתאי השריר, ואז הגורם המגביל עלול להיות המיטוכונדריה בתאים -- כמה מהן יש, כמה ה-P/O שלהן. כל אלה דינמיים יותר ממה שחשבו בעבר ויש בהחלט משמעות לבניית יכולת אתלטית . אני מרגיש שעד כאן אני יכול, אבל מכאן זה גולש למחקר רפואת ספורט ואני מעדיף לשמוע קולגות ברדיוס הקטן שלנו! :0) [אסף, שנזמין את יפתח גפנר לשעור מומחה?] אסף: א. בכיף!! (יפתח!). ב. לקשור עוד לחומר הנלמד - הייתי מוסיף שני דברים: גליקוליזה = ייצור ATP לא יעיל (מנצלים חלק קטן בלבד מהאנרגייה האגורה בגלוקוז), אך מאוד מהירה! חימצון הגלוקוז (הפירובט) עם חמצן, במיטוכונדריה - מאוד יעיל, אך איטי (בעיקר בגלל ATP synthase). בסופו של דבר מתי וכמה ייווצר לקטאט בשריר המתכווץ מוכתב ע"י ייצור פירובט לעומת ניצולו, כמה ATP השריר דורש, ובמיוחד - היחס +NADH/NAD , במיוחד בציטוזול! כשאספקת החמצן או קצב חימצון NADH במיטוכונדריה לשם יצירת ATP לא עונה על הצריכה האנרגטית של השריר - היחס הזה עולה (קודם במיטוכונדריה, אז בציטוזול) , וייצור לקטאט עולה. חשוב לציין שהשריר עושה אדפטציות ברמות שונות, גם ביוכימיות, לאימון ארובי או אנארובי. אם להתרכז באדפטציות הביוכימיות - למשל - מעלה GLUT4 ו- HK, אך גם יכול לעלות את המסה המיטוכונדריאלית (mitochondrial biogenesis) , ובכך להעלות את הסף האנארובי (סח"ח). יפתח גפנר (אונ׳ תל-אביב חוקר מומחה בפיזיולוגיית מאמץ, לינק ליצירת קשר משמאל):  במהלך מאמץ גופני, הלקטט (חומצת חלב ללא פרוטון אחד) מיוצר בתוך תאי שרירי השלד ומתפנה באמצעות זרם הדם לכבד, שם הופך בחזרה לסוכר בו יהיה ניתן להשתמש שוב ליצירת אנרגיה. עלייה ברמות חומצת החלב/לקטט בשריר תלויה ביחס שבין קצב הייצור (תלוי רמת המאמץ) ויכולת הפינוי (גבוהה משמעותית אצל ספורטאים). לכן, הסח"ח הינו הרמה המקסימלית בו קצב הפינוי זהה לקצב הייצור. ניתן כמובן לעבור את רף המאמץ הנתון, אך הדבר ילווה בהצטברות של חומצת חלב בשריר (חומצתי מאוד ולכן ישנה תחושת "שורפת") וידרשו עד 3-5 ימים לחזור לערכי נורמה. זהו אינו הסף האנאירובי, אלא תהליך פיזיולוגי שמתרחש בשריר.אורח בקבוצה כאן: ד״ר יפתח גפנר, פזיולוגיה של מאמץ, אונ׳ תל-אביב. לפרטים נוספים ויצירת קשר לחץ כאן
15
אתם סקרניםהאם אינסולין מופרש באופן בזאלי בגלל שרמת הגלוקוז בדם נשארת קבועה או בגלל שיש לו סיגנל ממקור הורמונלי כמו Incretin (שרוצה כל הזמן להוריד את רמות הגלוקוז בדם)?
16
צוות הקורס מנסה לענות אסף: בוודאי לא אינקרטין, שמעצים את הפרשת האינסולין בתגובה לעלייה ברמת הגלוקוז! זו נקודה מהותית, כי בזכותה תרופות מבוססות אינקרטינים (כמו GLP1-analogs או אגוניסטים של הרצפטור ל- GLP1) לא גורמים להיפוגליקמיה! בנוסף, אינקרטינים מופרשים בתגובה למתן אוראלי של גלוקוז, וכך מגבירים את הפרשת האינסולין בהשוואה לגלוקוז הניתן דרך הוריד (ומעלה את רמת הגלוקוז באותה מידה) - ההפרש בין כמות האינסולין המופרשת במתן גלוקוז דרך הפה לעומת דרך הוריד - זהו "אפקט האינקרטין" המקורי, שמאוחר יותר גילו שה"אינקרטינים" מתווכים! לדעתי ההפרשה הבזאלית קשורה בפעולות הלאו-דווקא גליקמיות של אינסולין, ובמיוחד - בקרה של ייצור גופי קטון: אנו יודעים שכאשר אינסולין נעדר לגמרי מהמערכת נוצר מצב של ייצור יתר של גופי קטון, למידה שמחמיצה את pH הדם - diabetic keto-acidosis. כלומר, גם בצום ממושך, כשנוצרים גופי קטון (קטוזיס), מי שמונע עודף קטונים שיוביל לחמצת - הוא האינסולין הבזאלי הזה. לואיס: תודה! תוספת קטנה, כשנלמד קטונים תבינו שיש להם ערך אנרגטי. מהשעור הקודם עם אסף על מנגנון ההורמונים ופרשת אינסולין, תחזרו לשקופית על תא בטא שמפריש אינסולין,אולי תוכלו כבר לנחש איך קטונים ישפיעו על הפרשת אינסולין
17
אתם סקרניםהאם יכול להיות Glucagon Resistance כמו שיש Insulin Resistance בסכרת 2? (לדוגמה בעקבות אנשים שבצום כרוני?)
18
צוות הקורס מנסה לענותמחפשים לכם חומר!
19
אתם סקרניםהאם ה-HDL שאנו צורכים מן החי פעיל בגוף שלנו? או רק HDL שאנו מייצרים מסוגל להיות פעיל בגוף שלנו? (בסוף השאלה - כשאומרים שאנו צורכים ״כולסטרול טוב״ בכוונה של HDL, האם יש לזה משמעות אמיתית או ספין תקשורתי של לובי ה-HDL? )
20
צוות הקורס מנסה לענות
21
אתם סקרניםבמהלך בטא אוקסידציה של חומצות שומן בלתי רוויות, אנחנו מדלגים על השלב הראשון ובכך מפסידים יצירת כוח מחזר. אם במהלך חמצון חומצות ושמן בלתי רוויות אנו מפיקים פחות אנרגיה ביחס לחומצות שומן רוויות, כיצד הן נחשבות פחות בריאות?
22
צוות הקורס מנסה לענות
23
אתם סקרנים
24
צוות הקורס מנסה לענות
25
אתם סקרנים
26
צוות הקורס מנסה לענות
27
אתם סקרנים
28
צוות הקורס מנסה לענות
29
אתם סקרנים
30
צוות הקורס מנסה לענות
31
אתם סקרנים
32
צוות הקורס מנסה לענות
33
אתם סקרנים
34
צוות הקורס מנסה לענות
35
אתם סקרנים
36
צוות הקורס מנסה לענות
37
אתם סקרנים
38
צוות הקורס מנסה לענות
39
אתם סקרנים
40
צוות הקורס מנסה לענות
41
אתם סקרנים
42
צוות הקורס מנסה לענות
43
אתם סקרנים
44
צוות הקורס מנסה לענות
45
אתם סקרנים
46
צוות הקורס מנסה לענות
47
אתם סקרנים
48
צוות הקורס מנסה לענות
49
אתם סקרנים
50
צוות הקורס מנסה לענות
51
אתם סקרנים
52
צוות הקורס מנסה לענות
53
אתם סקרנים
54
צוות הקורס מנסה לענות
55
אתם סקרנים
56
צוות הקורס מנסה לענות
57
אתם סקרנים
58
צוות הקורס מנסה לענות
59
אתם סקרנים
60
צוות הקורס מנסה לענות
61
אתם סקרנים
62
צוות הקורס מנסה לענות
63
אתם סקרנים
64
צוות הקורס מנסה לענות
65
אתם סקרנים
66
צוות הקורס מנסה לענות
67
אתם סקרנים
68
צוות הקורס מנסה לענות
69
אתם סקרנים
70
צוות הקורס מנסה לענות
71
אתם סקרנים
72
צוות הקורס מנסה לענות
73
אתם סקרנים
74
צוות הקורס מנסה לענות
75
אתם סקרנים
76
צוות הקורס מנסה לענות
77
אתם סקרנים
78
צוות הקורס מנסה לענות
79
אתם סקרנים
80
צוות הקורס מנסה לענות
81
אתם סקרנים
82
צוות הקורס מנסה לענות
83
אתם סקרנים
84
צוות הקורס מנסה לענות
85
אתם סקרנים
86
צוות הקורס מנסה לענות
87
אתם סקרנים
88
צוות הקורס מנסה לענות
89
אתם סקרנים
90
צוות הקורס מנסה לענות
91
אתם סקרנים
92
צוות הקורס מנסה לענות
93
94
95
96
97
98
99
100