סדר יום העצמאות התשע"ה, נחלאות
Comments
 Share
The version of the browser you are using is no longer supported. Please upgrade to a supported browser.Dismiss

 
Comment only
 
 
Still loading...
ABCDEFGHIJKLMNOPQRSTUVWXYZ
1
מקראהערות
2
קטע ממגילת העצמאות
3
קטע מהמקורות
4
קטע מהוגים/מנהיגים מודרניים
5
שיר
6
קטע מקורי
7
8
הקדמה
9
הקדמה לסדר יום העצמאות ה-67 של מדינת ישראל, נחלאות, ירושליםתודה לכל מי שהגיע לכאן הערב.

לפני שנתחיל אני רוצה להודות לקבוצה קטנה של אנשים שנרתמה לא רק לארגן, אלא להמציא כמעט מאפס את הסדר הזה. תודה לאישתי מעין, לקמה, לבת חן ולאמיר. תודה גם למנהל הקהילתי לב העיר שסיפק לנו את המקום הזה וגם סיפק לנו ציוד ונתן תמיכה מורלית. תודה גם לרחלי ופנינה רכזות הקהילה והתרבות של המנהל שסייעו לנו ותמכו מתחילת הדרך (בסה"כ לפני שבוע וקצת).

למה אנחנו פה? לכל חגי ישראל מסורת עשירה - מסורת שכוללת סיפורים ושירים, מאכלים וטקסים. גם ליום העצמאות יש מסורות וטקסים אבל כמעט כולן נמצאות במישור הלאומי - טקס המשואות, חידון התנ"ך, הענקת פרס ישראל. אבל את חגי ישראל אנחנו חוגגים במשפחה ובקהילה, וטרם הצלחנו לבסס מסורת משפחתית שכזו ליום העצמאות.

בעיני כולנו חלוצים - חלוצים ביצירתה של מה שאולי תהיה מסורת ישראלית חדשה. התקווה שלי היא שבשנה הבאה כל אחד מכם יוביל במשפחה שלו, בקהילה סדר יום העצמאות. זה לא משנה אם הוא יהיה דומה לסדר הזה, או שונה לגמרי - אבל אני כן מקווה שמדי שנה נראה יותר ויותר משפחות שבוחרות לחגוג את יום העצמאות בצורה משמעותית יותר. אני מקווה שלאורך השנים יהיה סדר יום העצמאות נוכח בכל בית ובכל קהילה ממש כפי שליל הסדר נוכח בכל בית בישראל.

תודה לכולכם ו(עוד רגע) חג שמח.
10
11
12
הבדלה
13
מדליקים בערב יום הזכרון נרות זכרון
14
אסא כשר
"הגדה לחג העצמאות"

"סמיכותם של יום הזיכרון ויום העצמאות באה לומר לנו שראוי להיכנס ליום העצמאות מתוך יום הזיכרון, ראוי להיכנס אל השמחה גם מתוך נימה של עצבות, וגם ראוי להתרפק על דמויותיהם של הנופלים, בתוגה, בשברון לב, עם נימה של תחושת עצמאות, שהיא נימה של תודעת אחריות. לפעמים מספרים לנו אנשים שקשה להם לעבור מיום הזיכרון אל יום העצמאות. זו עדות הנעוצה באי-הבנה. הצירוף של יום הזיכרון ויום העצמאות אינו צירוף של יום שכולו אך ורק תוגה עם יום שכולו אך ורק שמחה. במעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, אדם כמו מעביר את שיווי המשקל שלו "מרגל לרגל", מן הרגל העומדת על היגון, אל הרגל העומדת על האחריות. ובשני הימים, רגל אחת עומדת פה ורגל אחת עומדת שם."

סוגיית המעבר הפתאומי מיום הזכרון ליום העצמאות שנויה במחלוקת בישראל. חלק רואים בכך חוסר רגישות כלפיי המשפחות השכולות וחלק רואים בכך חיבור טבעי בין סיבה לתוצאה וחלק מהייחוד של ההוויה הישראלית.

רעיון ההבדלה הנשאב מהשבת מתהפך כאן וההבדלה משמשת אותנו דווקא כדי להכנס ליום החג.
15
מדליקים נר הבדלה כחול לבן ואומרים:
נדליק נר להבדיל בין שכול לעצמאות ובין זכרון לשמחה
16
17
18
קידוש
19
20
יעקב מעוז
"אנו מכריזים בזאת"
יוֹם הָעַצְמָאוּת וַיְכֻלּוּ וַיִיתַּמּוּ יְמֵי הַגָּלּות,
וַיְכַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּ-ה בְּאִיָּיר לַחְתּוֹם מְגִלָּתוֹ,
וַיַּכְרֵז בּוֹ בַּיוֹם עַל הֲקָמַת יִשְׂרָאֵל מְדִינָתוֹ,
וַיִגְמֹר הָעָם אֶת הַהַלֵּל עַל פְּאֵר יְצִירָתוֹ
וַיּעֲשֵׂהוּ לְיוֹם חַג לְדוֹרוֹת
כִּי בּוֹ הִגְשִׁים אֶת מִקְצָת הַחֲלוֹמוֹת

ברשות כל המסובים
(כולם ביחד): לחיים

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן
(כולם ביחד):אמן

נְבָרֵךְ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עַם עוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדֵשׁ הַחַיִּים וְרָצָה בָּהֶם,
וְיוֹם חַג עַצְמָאוּתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הוֹרִישׁ לָנוּ,
זִיכָּרוֹן לְדוֹר הַתְּקוּמָה, רֵאשִׁית צְמִיחַת הַגְּאֻלָּה
זֵכֶר לַיְּצִיאָה מִשִּעְבּוּד גָלֻיוֹת,
וְיוֹם חַג זֶה לְאַהֲבָה וּלְשָׁלוֹם הִנְחִילָנוּ
בָּרוּךְ הָעַם אֲשֶר הַיּוֹם יוֹם חַג עַצְמָאוּתוֹ.

(כולם ביחד): אמן
אורי הייטנר, מכותבי החוברת "אנו מכריזים בזאת":
הטקסט המכונן של עצמאות ישראל, שראוי להתקדש ולהיות הטקסט של יום העצמאות, הוא ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הידועה יותר בשמה "מגילת העצמאות". זוהי המגילה השישית, המשכן של חמש המגילות המקראיות. מגילת העצמאות היא הטקסט המרכזי של החוברת. היא מופיעה בשלמותה לקראת סופה של החוברת, אך תכניה וציטוטים מתוכה שזורים לכל אורכה, כפי שנראה בהמשך.

החוברת, שהינה הצעה לטקס / מסכת / סדר לחג, נפתחת כמקובל בחג יהודי בקידוש. היה צורך בתעוזה, יש יאמרו בחוצפה, לכתוב קידוש ליום העצמאות, אך אנו לקחנו את האתגר הזה על עצמנו.

לחוברת:
http://www.yedamatnasim.org.il/flipbook/63_output/web/flipviewerxpress.html?pn=5

למאמר של אורי הייטנר על החוברת: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&blogcode=9133325
21
22
23
סימני הסדראחרי שהבדלנו מיום הזכרון ליום העצמאות וקידשנו את החג, ניתן להתחיל בסדר.

מבנה תוכן העניינים שואל את המבנה מההגדה לפסח:
קַדֵּשׁ וּרְחַץ / כַּרְפַּס יַחַץ / מגִּיד רַחצה / מוֹצִיא מַצָּה
מָרוֹר כּוֹרֵךְ / שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ / צָפוּן בָּרֵךְ / הַלֵּל נִרְצָה
24
25
הבדלה
26
קידוש
27
זיקה
28
הכרה
29
הכרזה
30
תוכחה
31
אחרית
32
33
34
זיקה
35
ביום שישי, ה׳ באייר תש״ח הוזמנו נכבדי היישוב היהודי למושב הכרזת העצמאות. המוזמנים התבקשו להתלבש בבגדי חג כהים ולשמור את מועד המושב ותוכנו בסוד. בשעה ארבע פתח דוד בן גוריון בדברים:מתוך ההזמנה הרשמית למעמד הכרזת העצמאות (תמונה):
http://www.archives.gov.il/NR/exeres/9B63A08A-4C30-4172-9DD1-A828FE0FB6AD.htm
36
הכרזה על הקמת מדינת ישראלבארץ-ישראל קם העם היהודי,
37
בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
38
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
39
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
40
בספר דברים מצווים בני ישראל לעלות לבית המקדש, להביא ביכורים ולקרוא את "מקרא ביכורים":
41
דברים (כו, ה'-י')אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:אורי הייטנר על ארמי אבד אבי בהגדה:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&blogcode=13732103

השוואה בין ארמי אבד אבי למגילת העצמאות:
http://midreshet.org.il/pageview.aspx?id=290
42
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה:
43
וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ:
44
וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:
45
וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
46
וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'
47
(מסכת פסחים, פרק י', משנה ד')המשנה דורשת מאיתנו לדרוש בליל הסדר את מקרא ביכורים, המספר את תולדות העם מימי יעקב ועד הכניסה לארץ.

ההגדה לפסח עוצבה בגולה, ברוח גלותית ומתוך תפיסה כי השיבה לארץ תהיה ניסית. לכן הושמטו ממנה שני הפסוקים העוסקים בארץ ישראל.

מגילת העצמאות מספרת את תולדות העם מהגלות ועד שיבתו לארץ ישראל - היא המשך ישיר למקרא ביכורים, והיא נשענת על הרוח החלוצית בעם שיצאה נגד הגלותיות.
48
רבי יהודה הלוי
לבי במזרח
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.
לקח מסדר נחלאות ביום העצמאות ה-67:
ההגדה מחולקת לפרקים כשכל פרק מסתיים בשיר. כאן הקדמנו את השיר כי מבחינה תוכנית הוא מתאים לפני דבריו של הרצל. עם זאת, הרחקת השיר (והעובדה שלא שרנו אותו אלא הקראנו) אותו גרמה לכך שהיה רצף ארוך ללא שירה.
49
הכמיהה לארץ ישראל ולמדינה יהודית שזורה בהסטוריה שלנו, ומקשרת בין הדורות.
חוזה המדינה תרגם את הכמיהה לחזון
50
בנימין זאב הרצל
אלטנוילנד
(תל אביב)
הרעיון - רעיון ישן הוא. הלא הוא
תקומת מדינת היהודים. ארץ ישראל
היא ארץ אבותינו אשר לא נשכחה
לעולם. לזכרה יחרד לב עמנו ולשמעה
יבואו רבים. כל איש מכם נושא
עמו מעט מארץ הבחירה. על-כן
האמן אאמין, כי יקום דור יהודים
חדש ונפלא מן הארץ. המכבים יקומו
לתחייה. אני חוזר על דברי הראשון.
היהודים אשר ירצו, ישיגו את מדינתם
הגיעה השעה כי נהיה חופשיים על
אדמתנו.

אם תרצו אין זו אגדה

ואם לא
תרצו - כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא ואגדה יוסיף להיות.
51
החלוצים תרגמו החזון למציאות - יהודים מרחבי העולם שבו לארצם, יישבוה והפריחוה.
52
53
54
הכרה
55
56
מתוך מגילת העצמאותבשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
57
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
58
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
59
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.
60
במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
61
ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
62
זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
63
הרוח החלוצית של העם וחזרתו לארצו זכו להכרת האומות.
64
הצהרת בלפורממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת.בגיבוש ההגדה הועלתה טענה כי הצהרת בלפור אינה טקסט חגיגי, אלא משפטני-פוליטי באופיו ולכן לא מתאים להגדה חגיגית. החלטנו לכלול אותו בכל מקרה בגלל היותו טקסט מכונן בהיסטוריה הציונית.
65
העצמות היבשות החלו קורמות עור וגידים.
66
יחזקאל (לז, א'-יד')"הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת. וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם, סָבִיב סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד. וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ. וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא עַל-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם--הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַ--וִחְיִיתֶם. וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. וְנִבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי; וַיְהִי-קוֹל כְּהִנָּבְאִי, וְהִנֵּה-רַעַשׁ, וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת, עֶצֶם אֶל-עַצְמוֹ. וְרָאִיתִי וְהִנֵּה-עֲלֵיהֶם גִּדִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר, מִלְמָעְלָה; וְרוּחַ, אֵין בָּהֶם. וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּחַ {ס} כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ. וְהִנַּבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם--חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד. וַיֹּאמֶר, אֵלַי, בֶּן-אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה; הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ--נִגְזַרְנוּ לָנוּ. לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה: בְּפִתְחִי אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם, וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם--עַמִּי. וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם; וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי--נְאֻם-יְהוָה".חזון העצמות היבשות נתפס ע"י חלק משמעותי ביהדות כהוכחה לתחיית המתים (אוי, רמב"ם כמה אכזבת). אנחנו בחרנו לראות בו כפי שכנראה הייתה הכוונה כמטאפורה לעם ישראל וניבוי שיבתו העתידית לארץ ישראל.

פרט מעניין: השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" בהמנון הלאומי משמשת הנגדה לעצמות הקוראות: "אבדה תקוותנו - ונגזרנו לנו".

הוראת עריכה: להדגיש את התיבה 'אבדה תקוותנו'.
67
שרים:
68
שיר השיירה
עלי מוהר
בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.
69
ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
70
מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
71
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
72
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
73
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
74
75
76
הכרזה
77
מוזגים כוס שניה
78
עורך הסדר קורא:
79
מתוך מגילת העצמאותלפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות
80
אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
81
תקוות הדורות התגשמה. מדינת ישראל קמה!
82
שותים כוס שניה
83
יחזקאל (ל"ז, כ"א-כ"ב)הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם. וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל
84
ומה יהיה שם המדינה?
85
מ. בריליאנט
פלשתין פוסט
המעשה היה בתל אביב. ב-12 במאי 1948 דנה ההנהלה הלאומית (שנהפכה אחר כך לממשלה הזמנית) בפרסום הכרזה על ייסוד מדינה יהודית. אחרי שהוחלט דבר ההכרזה, עלתה על הפרק שאלת השם ותבעה את פתרונה המיידי. הוצעו הצעות שונות. בדרך כלל שיערו כי שמה של המדינה החדשה יהיה יהודה, אולם כאשר באו לבחון אותו מצאו בו מומים. האזור שהוקצה למדינה היהודית על ידי האו"ם היה כולו מחוץ ליהודה ההיסטורית, ואיחוי ירושלים עם המדינה היהודית העתידה נראה אז כחזון רחוק. לאחר שנזנחה המחשבה על יהודה הוצעו השמות ציון, צבר, ארץ-ישראל. כל אלה לא הניחו את דעת הנאספים. בן-גוריון היה הראשון שהציע את השם "ישראל". אחרי פקפוקים קלים נתקבל השם על לבם של רוב חברי ההנהלה ונתאשר בהצבעהמקורות:

אהרון ראובני (שלא מקבל את הגרסה הזאת), הארץ:
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1102064

אילון גלעד, הארץ:
http://www.haaretz.co.il/magazine/2.1707/.premium-1.2619182

86
שרים:
87
אמיר גלבועפתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת.
וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת.
הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים,
הם יולידו חופת שמש לכלולותיו.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים,
ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים,
להוד אלף שנים מפכות במסתרים,
אלף שנים צעירות לפניו
כפלג צונן, כשיר רועים, כענף.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ורואה כי חזר האביב
והוריק שוב אילן מן השלכת.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום
לקח מסדר נחלאות ביום העצמאות ה-67 למדינת ישראל:
כל השירים לוו בפסקול, אך כפי שחששנו, בשיר זה הקהל שר רק בעיקר את הפזמון.
88
89
90
תוכחה
91
92
מתוך מגילת העצמאותאנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.לפרק זה קראנו תוכחה על שם נבואות התוכחה של נביאי ישראל המוזכרות במגילת העצמאות כחזונם של נביאי ישראל. השם בא לרמז כי לא הכל מושלם במדינה וכי האידיאלים המוזכרים בו עדיין רחוקים מהתגשמות בישראל של ימינו. אולי כדאי לקרוא לו חזון כדי שיהיה יותר חיובי
93
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.
94
ומדינת ישראל מה חזון לה?
95
זכריה, (ז, ט'-י')מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו. וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי, אַל-תַּעֲשֹׁקוּ; וְרָעַת אִישׁ אָחִיו, אַל-תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם.
96
ומה כוחה?
97
דוד בן גוריוןההיסטוריה עשקה את עם ישראל מהרבה דברים: לא ירשנו
ארץ גדולה ורחבה, לא היינו עם רב-מספר. לא ניתנה לנו
עוצמה מדינית… אולם דבר אחד העניקה לנו ההיסטוריה
מראשית היותנו - כוח מוסרי גדול שאולי אין דוגמתו
בתולדות עמים אחרים. …"ואהבת לרעך כמוך". בשלוש
…מילים אלו נתגבשה התורה האנושית הנצחית של היהדות
לא לקפח, לא לגזול, לא לעשוק, לא לפגוע - התורה
היהודית לא הסתפקה באלה. לא די בהימנעות מפגיעה
בזכויות הזולת, יחסי אדם צריכים להיות בנויים על שותפות
גורל, על עזרה הדדית… על אהבת הבריות… "ואהבת לרעך כמוך"
98
ומהי תקוותה?
שרים:
99
מחר
נעמי שמר

מחר אולי נפליגה בספינות
מחוף אילת עד חוף שנהב
ועל המשחתות הישנות
יטעינו תפוחי-זהב.

כל זה אינו משל ולא חלום,
זה נכון כאור בצהרים,
כל זה יבוא מחר, אם לא היום
ואם לא מחר – אז מחרתים.

מחר, כשהצבא יפשוט מדיו,
לבנו יעבר לדם –
אחר כל איש יבנה בשתי ידיו
את מה שהוא חלם היום.

כל זה אינו משל ולא חלום,
זה נכון כאור בצהרים,
כל זה יבוא מחר, אם לא היום
ואם לא מחר – אז מחרתים.
100
Loading...
 
 
 
הגדה
תפריט
ציוד
פלייליסט