מסע סנחריב לארץ יהודה� 701 לפנה"ס

מלכים ב' יח'

נושאי הלימוד

1. חזקיה המלך הטוב ביותר ביהודה

2. מסע סנחריב- 701 לפנה"ס

3. ההכנות ביהודה להגעת האשורים

4. נאומי רבשקה- לוחמה פסיכולוגית

5. כיצד ניצלה ירושלים?- מלכים ב' יט' 37-35

האימפריה האשורית

1. חזקיה המלך הטוב ביותר ביהודה�

לאחר גלות ממלכת ישראל וחורבנה (722 לפנה"ס), נשארה רק ממלכת יהודה.

​

• מלך יהודה: חזקיה בן אחז.

מקביל להושע בן אלה- מלך ישראל

• תקופת מלוכה: 29 שנים
• מלך אשור: סנחריב
• התנהגות דתית: "ויעש הישר בעיני ה'"

פסוקים 6-3: המחבר מביע את הערכתו החיובית כלפי חזקיה

פסוק 4: " הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת (ריכז את הפולחן) וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת-הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן (טיהר את יהודה מפולחן אלילי).  

פסוק 3: " וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה דָּוִד אָבִיו"

חזקיה עשה הישר בעיני ה', בכך הוא מושווה לדוד, המייצג דגם של מלך אידיאלי.

חזקיה פועל בהתאם לדרישות ריכוז הפולחן בספר דברים י"ב 6-2 (עקרונות דויטרונומיסטיים)

" וְכִתַּת (=שבר)נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן"

שאלה: קראו מלכים ב' יח' 4 ובמדבר כ"א 9-4.

הסבירו על פי הנאמר בספר במדבר מדוע עשה משה את נחש הנחושת, ומה היו שיקוליו של חזקיה, כאשר החליט לכתת (=לשבור) את נחש הנחושת?

תשובה:

בספר במדבר כ"א 9-4 מסופר:

העם שהלך במדבר התלונן בפני משה על יציאת מצרים ועל מחסור בלחם ובמים במדבר. ה' העניש את העם באמצעות נשיכת נחשים ורבים מתו.

העם פנה אל משה, התחרט על תלונתו וביקש שמשה יתפלל בעדו. משה התפלל וה' ציווה עליו לעשות נחש נחושת כדי שכל מי שיביט בו יירפא- כיוון שכך הביע ביטחון בה'

במלכים ב' י"ח 4 נאמר שחזקיה השמיד את נחש הנחושת שעשה משה כיוון שהעם החל לעבוד אותו כאל: " כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ".

לכאורה מפתיע שחזקיה, שדבק במצוות משה (6) הוא זה שישמיד את הנחש שעשה משה, אך מעשה זה נובע מנחישותו לבטל כל מה שדבק בו שמץ של עבודה זרה, גם אם במקור הנחש יוחס למשה.

"וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן"- מדוע?

חזקיה מכנה את נחש הנחושת "נחושתן"- כינוי המעיד על זלזול ובוז, ובכך מדגיש שהוא רק חומר העשוי נחושת, נטול כוחות מאגיים ובוודאי לא אל.

מדוע חזקיה מבצע רפורמה דתית?

מניע דתי: (פסוקים 6-5) " בַּה' אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל בָּטָח ... וַיִּדְבַּק בַּה' לֹא-סָר מֵאַחֲרָיו וַיִּשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה"

​

חזקיה חשש שגורל יהודה עלול להיות כגורל ישראל, לכן הוא מבצע רפורמה דתית על מנת ללכד את העם סביב הפולחן המרכזי בירושלים, ועל מנת להסיר מתוכם את מנהגי האלילות.

מניע מדיני (פוליטי- לאומי):

חזקיה רוצה להפוך את ירושלים למרכז דתי- לאומי היחיד והבלעדי לישראל, לכן הוא מרכז את הפולחן בירושלים ומסיר את הבמות מיהודה.

בכך הוא העלה את חשיבותה של ירושלים, הידק את הקשר בין העם לירושלים וחיזק את שלטונו על כל העם

 ז וְהָיָה ה' עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר-יֵצֵא יַשְׂכִּיל וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ.

 ח הוּא-הִכָּה אֶת-פְּלִשְׁתִּים עַד-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר.  {פ}

פסוקים 8-7: פעולותיו המדיניות של חזקיה

הרפורמה הדתית שערך חזקיה חיזקה את ירושלים, את מעמדו ושלטונו על כל העם.

בעקבות ההצלחה הדתית חזקיה גם שאף להצליח מבחינה מדינית- הרחבת תחומי שלטונו על כל ארץ ישראל.

חזקיה ניצל את חולשת הפלישתים ולכן היכה אותם

" מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר."

כלומר את כל סוגי ההתיישבות: ממגדל- עיר קטנה ועד עיר מבצר- עיר גדולה וחזקה ( מריזמוס).

הניצחון על הפלישתים חיזק את כוחו והעניק לו את הביטחון למרוד במלך אשור " וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ"(= לא העלה מיסים)

בתקופה זו מצרים הייתה מדינה חזקה באזור, מלך מצרים הבטיח את עזרתו, וחזקיה חשב שיחד עימו יוכל להתגבר על האשורים.

פסוקים 12-9: תזכורת מן העבר...

פסוקים אלה קוטעים את רצף הסיפור, ומוזכרים בו אירועים ממלכים ב' י"ז:

חורבן ישראל והגלייתה לאשור בימי הושע בן אלה (722 לפנה"ס).

בקטע זה מזכירים את הנימוק הדתי לחורבן ממלכת ישראל והוא: " עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת-בְּרִיתוֹ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ." (12)

​

גלות עשרת השבטים לאשור בשנת 722 לפנה"ס

"וַיֶּגֶל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי" (מל"ב יח 11)

מדוע המחבר חוזר ומספר על אירוע שסופר עליו באריכות בפרק י"ז?

הצגה סינכרונית זו מטרתה להבליט את ההצלחות של חזקיה כי עשה "... הישר בעיני ה'" ובכך להדגיש את הכישלונות של הושע בן אלה כי עשה " הרע בעיני ה'".

שני המלכים מרדו במלך אשור, אך ה' עזר לחזקיה

(ירושלים ניצלה מהכיבוש האשורי)- בגלל היותו צדיק, ולהושע ה' לא עזר בגלל רשעותו.

נימוק נוסף: יש כאן אזהרה: אם ממלכת יהודה תחטא- גורלה יהיה כמו גורל ממלכת ישראל!!!

2. מסע סנחריב -פסוקים 16-13

• בשנת 701 לפנה"ס סנחריב, מלך אשור, ערך מסע עונשין באזור וכבש גם את " כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם" (13)

• חזקיה פחד שגם ירושלים תיכבש, לכן שלח אל סנחריב משלחת שמוסרת דברי כניעה: " חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר-תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא".�חזקיה מביע חרטה על המרד ועל שסירב להעלות מיסים, והוא מוכן לקבל כל עונש שסנחריב יטיל עליו.
• סנחריב הטיל על חזקיה מס של : " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר-כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב" (14)  

חזקיה שילם את המס לסנחריב מהכסף שבבית ה' ובאוצרות בית המלך ומחלקי הזהב שבדלתות

ו" הָאֹמְנוֹת" (=עמודים) שבבית המקדש. (16-15)

דבר המראה על רגישותו של חזקיה כמלך- לא מטיל את המס על העם.

3. ההכנות ביהודה להגעת האשורים

• בואו של סנחריב לירושלים עורר בהלה בלב אנשי העיר. ההכנות למרד כמעט ואינן מפורטות בספר מלכים.
• לעומת זאת ספר דברי-הימים ב ל"ב (8-2, 30) מתאר מספר פעולות שעושה חזקיה המלך כדי לחזק את חומות העיר במקרה של נסיון פריצה אשורי:

א. סתימת מעיינות ונחלים כדי שלצבא אשור לא יהיו מי שתייה (פסוקים 1-4)

א אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל-הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו.

ב וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי-בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל-יְרוּשָׁלִָם. 

ג וַיִּוָּעַץ עִם-שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת-מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ. 

ד וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב וַיִּסְתְּמוּ

אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר  לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים. 

ב. תיקון וחיזוק חומות העיר (פסוק 5)

• ה וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת-כָּל-הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל-הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת-הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים.

קטע מהחומה שחיזק חזקיהו

ג. גיוס העם וארגון הצבא (פסוקים 6-8)

ו וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל-הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל-רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל-לְבָבָם לֵאמֹר. 

ז חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל-הֶהָמוֹן אֲשֶׁר-עִמּוֹ  כִּי-עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ. 

ח עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה.

ד.בניית ערי מסכנות לאכסון מזון לשעת המצור (פסוק 28)

• כח וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר וְאֻרָו‍ֹת לְכָל-בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרֹת.

ה. הבאת מיי שתייה לירושלים במבצע הנדסי מפואר על-ידי חציבת נקבת השילוח (פסוק 30)

• ל וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ.

כדי להבטיח אספקת מים שוטפת לירושלים בעת המצור , חזקיה היטה את מימי הגיחון שממזרח לעיר, אל הברכה שנבנתה בתוך ירושלים על ידי חציבת נִקְבָּה= מנהרה שדרכה הוזרמו המים.

הגיחון נמצא מחוץ לחומות עיר דוד.

במצב זה המעיין חשוף בפני האויב (לשימושו, למניעת מים מהנצורים או הרעלת המקור).

מטרת חציבת הנִקְבָּה הייתה להעביר את מי המעיין שמחוץ לעיר אל בריכת-אגירה בתחומי העיר.

מהכתובת שנמצאה בנִקְבָּה ניתן להבין כי היא נחצבה

בו- זמנית משתי קצותיה לאורך יותר מ-500 מטר.

הפרש הגבהים בין מעיין הגיחון למוצא המנהרה בצד השני של עיר דוד בבריכת השילוח הוא 33 ס"מ בלבד והשיפוע הממוצע של המנהרה הוא 0.7 פרומיל בלבד. זהו הישג הנדסי מרשים.

כתובת השילוח היא כתובת בנקבת השילוח, המנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חופרים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון אל שטח עיר דוד בירושלים.

הנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, לקראת תקיפת יהודה בידי סנחריב מלך אשור, כמתואר בדברי הימים ב לב, ל:

"וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן,�וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד;�וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ."

הכתובת נמצאה בנקבה על פאנל מסותת, כפול בגודלו, אך הכתובת עצמה נמצאת רק בחלקו התחתון, ואילו החלק העליון ריק. ייתכן שהיה תכנון להוסיף דברי פתיחה בראש, אך דבר זה נמנע.

נוסח הכתובת המקורית ופירושה

• תמה הנקבה. וזה היה דבר הנקבה: בעוד מניפים החוצבים את�הגרזן איש אל רעהו, ובעוד שלוש אמות להינקב, נשמע קול איש�קורא אל רעהו, כי הייתה זדה בצור מימין ומשמאל. וביום�הנקבה הכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן על גרזן. וילכו�המים מן המוצא אל הברכה במאתיים ואלף אמה,�ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים.

• [...] הנקבה. וזה. היה. דבר. הנקבה. בעוד. [מנפם. החצבים. את]�הגרזן. אש. אל. רעו. ובעוד. שלש. אמת. להנק[ב. נשמ]ע. קל. אש. ק�רא. אל רעו. כי. הית. זדה. בצר. מימן. ומ[שמ]אל. ובים. ה�נקבה. הכו. החצבם. אש. לקרת. רעו. גרזן. על. [ג]רזן. וילכו[.]�המים. מן. המוצא. אל. הברכה. במאתים. ואלף אמה. ומא�ת. אמה. היה. גבה. הצר. על. ראש. החצב[ם.]

בריכת השילוח

הנקבה

מעין השילוח

בית המקדש

עיר דוד

מסע סנחריב -על פי המקורות האשוריים

על כיבוש ערי יהודה ניתן ללמוד מדברי סנחריב שנכתבו על כתובות החקוקה על מנסרה.

" ואת חזקיה היהודי, שלא נכנע לפני, שמתי מצור על 46 עריו הבצורות- ועל הערים הקטנות שמסביב.. ולכדתי אותן באמצעות סוללות מעפר ואילי מצור מובאים לחומה, בהתקפת חיל רגלים, דרך מנהרות שנחפרו מתחת לחומה... לקחתי משם 200,150 גברים, נשים וטף וגם שלל רב: סוסים, פרדים,חמורים... ואת חזקיה כלאתי בעירו ירושלים כאילו היה ציפור בכלוב. הטלתי סגר על העיר ואסרתי את יציאתו מהעיר. את עריו בזזתי, לקחתי חלקים מארצו ונתתי למלכי אשדוד, אשקלון, עקרון ועזה... כך הקטנתי משטחי ארצו, ובנוסף למס המשולם כל שנה, הטלתי עליו גם מנחת מס ומתנות.

דברים אלה בכתובת מקבילים

לפסוק 13 במלכים י"ח

• בדומה לנאמר במקרא- גם בכתובת האשורית נאמר שערי יהודה סביב ירושלים נכבשו, אך לא מוזכר כיבוש ירושלים.

• מספר הגולים מיהודה לאשור: 200,150

• חלקים מממלכת יהודה ניתנו לממלכות פלישתיות

• הפרטים בכתובת שלא מופיעים במקרא:

• פירוט נרחב לגבי שיטות הכיבוש

• כיבושן של 46 עריו הבצורות של חזקיה (=ערי חומה) וכן כיבושן של ערים קטנות שהיו סביב ערי החומה

תגובת חזקיה על פי הכתובת האשורית

חזקיה נחרד מעוצמת הוד מלכותי, שלח אלי לנינוה את יחידת הצבא המובחרת שלו... העלה לי 30 כיכר זהב ו- 800 כיכר כסף, אבנים יקרות... מיטות שן... בגדים, אריגים יקרים... כלי נחושת וברזל... כלי נשק לאין ספור... בליווי בנותיו, פילגשיו, מנגנים ומנגנות... ושלח את נציגו אלי לשם תשלומי מס ולטקס כניעתו לי

דברים אלה בכתובת מקבילים

לפסוקים 16-14 במלכים י"ח

בכתובת האשורית ובפסוקים הנ"ל במקרא מוזכרים המיסים שהעלה חזקיה לסנחריב לאות כניעה:

• בשני הקטעים כמות הזהב שניתנה למלך אשור זהה- 30 כיכר זהב, אך כמות הכסף שונה:

במקרא: 300 כיכר כסף, בכתובת האשורית- 800 כיכר כסף.

• בכתובת האשורית יש פירוט רב יותר.

הסיבה להבדלים בפירוט השלל ששלח חזקיה למלך אשור:

על פי הכתובת האשורית- מגמתה להאדיר את שמו של מלך אשור.�המקרא -מגמתו להציג את המצב הכלכלי המצויין בממלכת יהודה לפני מסע סנחריב.

עבודת כיתה

4. פסוקים 36-17 המצור על ירושלים �ונאומי רבשקה

למרות שחזקיה שלח משלחת כניעה לאשור ושילם מס כבד, סנחריב אינו נסוג מנכונותו להפיל את חזקיהו ולכבוש את ירושלים.

לכן....

הוא שלח משלחת אשר מונה שלושה אנשים: תרתן (שר הצבא והמשנה למלך),

רב סריס ( הממונה על סריסי המלך) ורבשקה ( שר המשקים)

רבשקה נואם שני נאומים, כאשר מטרתו הכללית בנאומיו היא:

הכנעת חזקיה ותושבי יהודה ללא מלחמה.

לכך מכוונות טענותיו, תוכנן ואופן מסירתן

• רבשקה מעלה טענות שחזקיהו היה יכול להעלות, ומפריך אותן אחת לאחת. �הוא לוקח לעצמו את תפקיד השואל והמשיב.

• רבשקה פונה אל חזקיהו בשמו הפרטי ללא כל תואר, לעומת זאת הוא מכנה את מלך אשור: "המלך הגדול מלך אשור". �מטרתו הייתה להשפיל את חזקיה, להבליט את אפסותו בעיני העם ולרומם את מלך אשור.

רבשקה משתמש בלוחמה פסיכולוגית!!!!

• מטרת הנאום - להטיל מורא ופחד מפני צבא אשור על האוכלוסייה הנצורה בירושלים, כך רצה להביא מלך אשור לכניעה מהירה של ירושלים ללא מלחמה.

פסוקים 25-17: נאומו הראשון של רבשקה

• סוג הנאום - רטורי – פסיכולוגי

• אל מי מופנה הנאום - פונה לכאורה אל המלך אך בעקיפין פונה אל העם שעל החומות המקשיבים לו.

רבשקה מציג ארבעה טיעונים מדוע ממלכת יהודה צריכה להיכנע לו: ( מבטל ארבע משענות)

1. משענת הכוח האנושי

יט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה אִמְרוּ-נָא אֶל-חִזְקִיָּהוּ  כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. 

כ אָמַרְתָּ אַךְ-דְּבַר-שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל-מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. 

כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְכָל-הַבֹּטְחִים עָלָיו.

חזקיה חשב לקשור קשר עם מצרים כדי שיילחמו באשור יחד, אך רבשקה מדמה את מצרים לקנה רצוץ, כלומר לעץ רעוע שכשהוא נשבר יש בו בליטות חדות וכל מי שנשען עליו נדקר בכף ידו.

בכך רצה לומר שלא כדאי ליהודה לסמוך על עזרת מצרים כי היא לא חזקה מספיק ועוד תגרום לפגיעה במי שיסמוך עליה.

2. משענת הכוח האלוקי

כב וְכִי-תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל-ה' אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ  הֲלוֹא-הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת-בָּמֹתָיו וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם. 

לטענת רבשקה אין הם יכולים לשים את מבטחם בה'. אלוהי ישראל כועס עליהם, שהרי חזקיהו לטענתו חטא נגד ה' בכך שהסיר את הבמות וריכז את הפולחן של ה' בירושלים.

שאלה מבחינת בגרות:

מהי ההשקפה המשתמעת מדברי רבשקה לגבי ריכוז הפולחן שביצע חזקיה (פס' 22)- על מה מתבססת השקפה זו, והאם היא תואמת או סותרת את הנאמר על חזקיהו בפסוקים 8-1?

תשובה:

רבשקה רואה את פעולת ריכוז הפולחן של חזקיה כחטא נגד אלוהי ישראל, כי לפי השקפתו האלילית ריבוי הבמות מפאר את כבוד האל.לכן ריכוז הפולחן הוא צמצום עבודת ה' למקום אחד- והוא חטא כלפי ה' והפחתה מכבודו- ולכן ה' לא יהיה עימם במלחמה.

​

השקפתו סותרת את הנאמר בפסוקים 8-1. כיוון שעל פי פסוקים אלה חזקיהו עשה " הישר בעיני ה'" דווקא כי הסיר את הבמות ונהג בהתאם לחוק ריכוז הפולחן

3. משענת הכוח הצבאי- הכלכלי

כג וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת-אֲדֹנִי אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם-תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם.

כד וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל-מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים. 

רבשקה מתפאר בכוח הצבאי של אשור ומדגיש בכך את חולשתו הצבאית של חזקיה.

הוא מציע התערבות:אפילו אם הוא יספק 2000 סוסים חזקיה לא יוכל למצוא להם לוחמים שינצחו במלחמה.

4. נימוק דתי

רבשקה טוען שאשור היא מטה הזעם של ה' כדי להכותם על חטאיהם.

כיוון שכל מה שנעשה בעולם הוא רצון אלוקי ישראל, הרי שגם בואו של סנחריב לירושלים וניצחונותיו ביהודה נעשו על פי רצון האל.

כה עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ ה' אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ. 

שורש מנחה:

ב.ט.ח

בפסוקים 25-19 השורש ב.ט.ח חוזר 7 פעמים ומהווה שורש מנחה.

המסר הוא:

לחזקיה אין במי לבטוח במרידתו נגד אשור ולכן מוטב שייכנע

פסוקים 27-26:

  כו וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל-רַבְשָׁקֵה דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה. 

כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת-חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם) עִמָּכֶם. 

פסוק 26: שרי חזקיה מבקשים מרבשקה לדבר ארמית ולא בעברית ("יהודית"), כדי שהעם לא יבינו ולא ייבהלו מדבריו אלו.

פסוק 27- תגובת רבשקה:

רבשקה אומר שהוא ימשיך לדבר בכוונה בעברית על מנת להטיל פחד על העם, להמריד אותם נגד מלכם, שלא יבטחו בדרכו ויפעילו עליו לחץ שייכנע לאשור.

האיום של רבשקה : אם לא ייכנעו- יבוא מצור על העיר והאנשים יאכלו את צואתם וישתו את מימי רגליהם (השתן שלהם). יש פה לשון נקייה בקרי ובכתיב על מנת לעדן את הטקסט.

כח וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל יְהוּדִית וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. 

ואכן...

בפסוק 28 רבשקה אכן ממשיך לדבר יהודית וקורא בקול גדול יותר

פסוקים 35-28: נאומו השני של רבשקה

נאום זה מופנה לעם והוא אינו דיפלומטי כמו הנאום הקודם.

רבשקה מעלה טענות תועלתיות, משתמש בביטויים חריפים יותר ומנסה למשוך את לב ההמונים.

כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ  כִּי-לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. 

ל וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-ה' לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה' וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. 

1. הסתה נגד חזקיהו (30-29)

רבשקה מנסה להסית את העם נגד חזקיהו כדי שהעם יפתח את שערי העיר הנצורה גם אם חזקיהו מתנגד לכך.

לכן הוא מציג את חזקיהו כשקרן וכמבטיח הבטחות שווא

  לא אַל-תִּשְׁמְעוּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ  כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ-אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ-גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי-בֹרוֹ. 

לב עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְאַל-תִּשְׁמְעוּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ כִּי-יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר ה' יַצִּילֵנוּ. 

2. תיאור העושר העתידי (32-31)

רבשקה מזמין אותם להנות מכל טוב שאין להם כעת.

לטענתו, כדאי להם להיכנע למלך אשור כי אז הוא יקח אותם לאשור שהיא ארץ שופעת במזון:

" ארץ זית יצהר ודבש..."- משתמש באופן אירוני בכינויים של ארץ ישראל.

המטרה: לעורר את הפחד למול הרעב הצפוי עקב המצור.

לג הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת-אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. 

לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה  כִּי-הִצִּילוּ אֶת-שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי. 

לה מִי בְּכָל-אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-הִצִּילוּ אֶת-אַרְצָם מִיָּדִי  כִּי-יַצִּיל ה' אֶת-יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי. 

3. תקדים היסטורי (35-33)

ובמילים אחרות: את כל האזור כבשנו! האלוהים של המקומות האחרים הצילו אותם? האלוהים של שומרון הצילו אותם?! למה אתם חושבים שהאלוהים שלכם יציל את ירושלים מיד מלך אשור??

רבשקה מקלל את שם ה' ומזלזל בו.

לטענתו, אלוהיו של סנחריב חזק מכל אלוהי העמים האחרים וכמובן גם יותר מה',

ולכן אפילו ה' לא יציל אותם.

שורש מנחה:

נ.צ.ל

בפסוקים 35-27 השורש נ.צ.ל חוזר 9 פעמים ומהווה שורש מנחה.

המסר הוא:

אין מי שיציל את העם, לא חזקיהו ולא ה', אלא רק מלך אשור- אם ייכנעו לו

אמצעים רטוריים בנאומי רבשקה

רבשקה מעצים את מלכו, מלך אשור ומכנה אותו ___________,

ולעומת זאת מגמד את חזקיהו מלך יהודה בכך שמכנה אותו ____________.

1. שימוש בכינויים:

המלך הגדול מלך אשור

בשמו הפרטי- חזקיה

מהי ההתערבות בפסוק 23?

2. הצעת התערבות:

כג וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת-אֲדֹנִי אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם-תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם.

אפילו אם הוא יספק 2000 סוסים,

חזקיה לא יוכל למצוא להם לוחמים שינצחו במלחמה.

3. דימוי:

משענת קנה רצוץ

4. בקיאות בענייני פנים:

רבשקה מודע למעשיו של חזקיהו ומשתמש בהם נגדו

5. שורש מנחה:

ב.ט.ח. / נ.צ.ל

6. שאלות רטוריות: רבשקה לא מחכה לתשובה.

"מה הביטחון הזה אשר בטחת?"

"ההצל הצילו אלוהי הגויים איש את ארצו מיד מלך אשור?"

" הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה "

7. השוואה בין אלוהי ישראל לאלוהים של עמים אחרים: בפס' 34- 35 משווה רבשקה בין אלוהי ישראל לאלוהי עמים אחרים,

8. ניגוד: בין המצב הטוב הצפוי להם אם ייכנעו לבין מצבם העגום- אם לא.

  לו וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא-עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר  כִּי-מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ. 

לז וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּה אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל-חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה.

פסוקים 37-36: תגובת העם והשרים לנאומים

העם לא הגיב לדברי רבשקה כפי שציווה עליו חזקיה, אך כנראה שדברים אלה השפיעו על שליחי חזקיה שמגיעים אליו קרועי בגדים לאות צער

מלכים ב' י"ט 37-35

התגשמות נבואת ישעיה

לב לָכֵן כֹּה-אָמַר ה' אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ , וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן

וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. 

לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב, וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא נְאֻם-ה'. 

לד וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.

5. כיצד ניצלה ירושלים?

ישעיה הנביא מנבא כי מלך אשור לא יצליח לכבוש את ירושלים ושיחזור לארצו כלעומת שבא

  לה וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. 

לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. 

לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר      (בָּנָיו) הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר-חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

התגשמות נבואת ישעיהו

תפילתו של חזקיהו נענתה- האשורים נסוגו ואף נענשו. העונש של ה' למלך אשור בנוי משלושה שלבים:

לפי פסוקים אלו האשורים תקפו / לא תקפו את ירושלים בסופו של דבר

שלב ראשון: הסרת האיום המיידי מממלכת יהודה.- מלאך ה' הורג 185,000 איש ממחנה אשור

שלב שני: חזרתו המפתיעה של מלך אשור לארצו.

שלב שלישי: בניו של מלך אשור מורדים בו, רוצחים אותו ולוקחים את השלטון לידיהם.

לאחר המפלה והנסיגה של סנחריב וצבאו לאשור עלה ערכה של ירושלים מבחינה דתית ולאומית ורווחה בעם האמונה:

ירושלים חסינה מפני פורענויות כי ה' מגן עליה , כי היא עירו ולכן היא נצחית.

סוף...