המקהלה בטרגדיה הקלאסית
מערך שיעור הנובע משאלה – מיכל פלח
מדינת ישראל
משרד החינוך
המזכירות הפדגוגית
אגף אמנויות
הפיקוח על הוראת התאטרון
"מדוע בלי הרף, על סף ליבי המנחש מרחפת החרדה? מבלי שהוזמן וללא שכר שירי מתנבא" (אגממנון, סטסימון שלישי)
למקהלה בטרגדיה תפקידים רבים, ביניהם: חיבור בין חלקי העלילה, הכרזה על הדמויות הנכנסות, ביצוע שירים, סיפור הנרטיב, ייצוג העם ועוד. �1. אילו מתפקידי המקהלה באים לידי ביטוי בסטסימון השלישי של המחזה אגממנון?�2. בחר הפקה של המחזה "אגממנון" והסבר כיצד תפקיד המקהלה בא לידי ביטוי באחד משירי המקהלה (הפניה להפקות נמצאת בהמשך המצגת. ניתן להתייחס למיקום המקהלה, לתנועת המקהלה, לתלבושות, ליחסי במה-קהל ועוד)�
המחזה "אגממנון" הוא חלק מטרילוגיית "האורסטיאה", שאותה העלה אייסכילוס בפסטיבל הדיוניסיה בשנת 458 לפני הספירה.
(על התאטרון ביוון העתיקה ועל הדיוניסיה ניתן ללמוד מן המצגת המצורפת)
"האורסטיאה" מגוללת את הפרשה של קללת בית אטריאוס, שמתחילה בטנטלוס שהעמיד את האלים במבחן, ממשיכה אל הסיפור הנודע של הלנה מטרויה, מלחמת טרויה והקרבת איפיגניה.
עלילת המחזה "אגממנון" נפתחת עשור לאחר מכן, עם סיום מלחמת טרויה. במחזה זה אגממנון חוזר לביתו כמנצח עם קסנדרה הפילגש שלו. שם מחכה לו אישתו קליטמנסטרה ורוצחת אותו ואת קסנדרה.
(עוד על עלילת המחזה, על הטרילוגיה ועל התקופה ניתן למצוא בהקדמה למחזה בתרגום אהרון שבתאי)
למקהלה בטרגדיה חשיבות רבה ותפקידיה רבים ומגוונים: לקיחת חלק בפעולה הדרמטית, תיווך האירועים לקהל, נתינת מידע ורקע מהמיתולוגיה, מיקוד תשומת לב הצופה ועוד. (Agamemnon in Performance 458 BC to AD 2004)
הסטסימון (שיר המקהלה) השלישי ממוקם במחזה לאחר הגעתו של אגממנון אל הארמון. אגממנון מגיע עם קסנדרה וקליטמנסטרה מקבלת אותו באקט סימלי - להיכנס לארמון כשהוא דורך על אריגי ארגמן שנפרשו לרגליו.
השיר מושמע בעקבות מילות היוהרה של קליטמנסטרה. בשיר גוברת תחושת החרדה שייתכן ואין תיקון למעשי שפיכות הדמים.
1) תפקידי המקהלה הבאים לידי ביטוי בשיר זה הם:
תיווך האירועים עבור הקהל וחיבורם לסיפור המיתולוגי ולקללה - האם המוות מחכה בתוך הארמון, למרות מעשי הפיוס של קליטמנסטרה?
2) תפקיד המקהלה בפרשנות עכשווית:
בהצגה בבימוי קרולוס קון משנת 1982, המקהלה היא גם חלק מהקהל. בתחילת ההצגה חברי המקהלה יושבים על הבמה, קרוב לקהל ומביטים אל הבמה, ורק לאחר מכן עוטים על עצמם את גלימות הארגמן ונכנסים אל ההתרחשות הבימתית. כלומר, ברגע שהם עוטים את התלבושת הם מקבלים תפקיד והופכים לחלק מההתרחשות הבימתית. אפשר לראות בכך גם צעד נוסף: הם מכניסים את הקהל עצמו לתוך ההתרחשות, מאחר וקודם לכן ישבו לידם, וכעת הם על הבמה.
המקהלה בהפקה זו מקרבת את הקהל אל הנעשה ואת ההתרחשות אל העכשיו. ניתן לראות זאת כאשר לאחר רצח אגממנון, ראש המקהלה מסיר את המסיכה שעטה עד כה, ומדבר אל הקהל באופן ישיר.
בהפקה של פיטר שטיין משנת 1980 חברי המקהלה נכנסים אל החלל התאטרוני משני צידי הבמה ומתמקמים בתוך מושבי הקהל. בהפקה זו המקהלה מגדירה את החלל הבימתי - המקום שבו הם נמצאים, מושבי הקהל, הוא חלק מהעיר וממוקם קרוב אל הארמון. בהפקה זו חברי המקהלה הלובשים חליפות וכובעים, משתמשים גם במקלות הליכה, שבנוסף להגדרת הסטטוס שלהם וגילם, הוא משמש אותם גם בהבעת מצב רגשי , רצון ומצב דרמטי.
על התיאטרון
ביוון העתיקה
תאטרון אפידאורוס ביוון
מיתוס דיוניסוס
דיוניסוס- אל היין, הטירוף, הפריון וההרס.
אביו- זאוס (ראש האלים)
אמו- סֶמֶלֵי (בת-אדם: נסיכת תֵבָּאי)
במהלך התקופה הקלאסית הופך לאל החשוב ביותר בעיני היוונים.
הדיוניסיה
צורת פולחן- תהלוכות ענק, פסטיבל תיאטרון.
מבנה הדיוניסיה העירונית:
5 ימים: תהלוכה, שירים, טרגדיה+סאטירה, קומדיות.
הדיוניסיה
צורת פולחן- תהלוכות ענק, פסטיבל תיאטרון.
מבנה הדיוניסיה העירונית:
5 ימים: תהלוכה, שירים, טרגדיה+סאטירה, קומדיות.
סקנה ומכונות במה
מושבי הקהל
תלבושת
הפואטיקה / אריסטו�הפואטיקה, יצירתו של הפילוסוף היווני אריסטו בן המאה הרביעית לפסה"נ, מנסחת את אחת התאוריות הספרותיות החשובות ביותר שהגיעו אלינו מהעת העתיקה. ביצירה זו אריסטו מגדיר את רכיביה העיקריים של הטרגדיה ומנתח את מאפייניהם. הוא בוחן את ארגון האירועים, את הדמויות, את הלשון ואת החיזיון ופורס בפני קוראיו את תפיסתו באשר למקומה של הטרגדיה בחיי נמעניה ולתרומתה הייחודית לאושרם.�הפואטיקה, שנכתבה זמן לא רב לאחר תקופת השיא של הטרגדיה האתונאית, מסתמכת על יצירותיהם של הטרגיקונים הגדולים אייסכילוס, סופוקלס ואוריפידס ומציגה ניתוח מעמיק ומרתק של כמה מיצירותיהם המרכזיות. מושגי יסוד של התאוריה כדוגמת ייצוג אמנותי (מימזיס), טיהור (קתרזיס), כשל, מהפך והכרה הפכו לנכסי צאן ברזל של ביקורת הספרות במערב. ליצירה הייתה השפעה עצומה על אנשי הרנסנס והנאו-קלסיקה, אשר תרגמוה, פירשוה וניסחו בעזרתה את כללי הכתיבה של הטרגדיה הטובה, והיא משמשת עד היום מקור השראה לכותבי ספרות ולקוראיה.��HTTPS://WWW.KIBUTZ-POALIM.CO.IL/PRODUCT?C0=41371
תפקידי המקהלה בטרגדיה:�נוקטת עמדה ע"י הצגת דעת העם, ולכן היא לא תמיד ניטרלית�משמשת כרמז מטרים (מקדים) לקהל בשיריה, שמשמשים גם להרפיית האפקט של הפעולה הדרמטית ובמקביל יוצרים מתח להמשך העלילה�מאפשרת לקהל להבין וממחישה לו מעברי זמן ומקום בעלילה�מתרגמת את הרעיונות העיקריים במחזה לקהל�מקשרת בין המערכות השונות ונותנת לשחקני המחזה לנוח בין תמונה אחת לשניה�יצירת אפקט מוזיקלי ופיוטי- היסוד הפולחני שבטרגדיה (אלים, קרבות וכו').�עוזרת לקהל לזהות גיבורים, ע"י הצגתם.�מציגה את הרקע החברתי של הפעולה הדרמטית.�מטיפה מוסר על יחסי האדם וחברו, אדם מול עצמו, אדם מול מדינתו, גורל ואלים וכו'. בד"כ, המקהלה מביעה את דעתו של המחבר.�המקהלה מבטאת את הידיעה כתוצאה מהסבל.�למקהלה יש תפקיד דידקטי (חינוכי), והיא באה לחנך את הקהל.�HTTPS://SIMANIA.CO.IL/BOOKDETAILS.PHP?ITEM_ID=5584
מקהלות בהפקות שונות:
The Oresteia Agamemnon part 1
https://www.youtube.com/watch?v=O7sdZQ1BDs0&list=PLyZ5blSMkGivnKgkc2IDdoTpqLzEuoj35&index=9
1927 - Oedipus Rex - Stravinsky
https://www.youtube.com/watch?v=eYypSAC9uKA&t=64s
Antigone | An Introduction | National Theatre at Home
https://www.youtube.com/watch?v=gjrcNUOS2bc&t=201s
אגממנון / אייסכילוס�אגממנון היא הטרגדיה הראשונה בטרילוגיה אורסטיאה. �לאחר עשר שנות מלחמה בטרויה חוזר אגממנון מלך ארגוס כמנצח לביתו. אשתו קליטימנסטרה רוצחת אותו באמבט, ואז רוצחת גם את קסנדרה, בת פריאמוס מלך טרויה ונביאת אפולון. האורסטיאה היא גולת הכותרת של השירה הטרגית היוונית, שראשיתה באיליאדה.��HTTPS://WWW.SCHOCKEN.CO.IL/BOOK/%D7%90%D7%92%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F.ASPX?CODE=40-20005��
צפו בגירסאות השונות למקהלה באגממנון והאורסטיאה ��אילו מוסכמות נשמרו? מה מאפיין כל מקהלה? היכן היא ממוקמת על הבמה?�
חפשו הפקות נוספות של אגממון או של האורסטיאה ברשת.
מה מייחד את המקהלה בכל הפקה?