1 of 19

הרב שלמה גורן זצ"ל�דמות המופת בחמ"ד שנה"ל תשעז'.

2 of 19

ספרי – פרשת " ואתחנן ".

  • ר' אליעזר אומר:
  • ספר וסייף ירדו כרוכים מן השמים.
  • אמר להם: אם עשיתם את התורה הכתובה בזה אתם נצולים מזה, ואם לאו הרי אתם לוקים בו.
  • והיכן פירושו של דבר? הרי הוא אומר: ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים (בראשית ג').

3 of 19

"אמת בכל מחיר"– אבי רט.

  • הרב גורן הבין שהמעבר מהגלות למדינה מצריך חשיבה מחוץ לקופסה, עקשנות ואחריות גדולה. מסלול חייו של הרב שלמה גורן הוא גם מסלול חייה של האומה. המקומות, התאריכים והאירועים בחייו הפרטיים הם גם נקודות הציון בדרכו של העם היהודי, העושה את דרכו החל משלהי המאה ה־19 ועד ימינו מהשטייטל־העיירה אל ארץ ציון וירושלים, אל מדינה ריבונית.
  • במובנים רבים, הרב שלמה גורן, הן במסלול חייו הפרטי והמשפחתי, הן בזה הרבני־תורני והן בזה הצבאי, הוא המייצג הראוי ביותר לדרכה של כנסת ישראל בדור הזה.
  • התקופה שבה חי הרב שוזרת וכוללת בתוכה אירועים מכוננים ורבי משמעות בחייה של האומה – תקופת טרום השואה, העליות לארץ וההתיישבות בה, השואה, תקופת המחתרות, הקמת המדינה והקמת צה"ל, מלחמת העצמאות ומלחמת קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור. כל אלו הפכו להיות ציוני דרך רבי משמעות והשפעה על עיצוב דמותה של מדינת ישראל בדורות האחרונים.
  • שילוב כל זה – האישיות, התקופה, המקומות והתפקידים – מעמיד את הרב גורן בכותל המזרח של עם ישראל בדור האחרון, כאחת מדמויות ההוד רבות ההשפעה בתחומים שבהם פעל ועשה.

4 of 19

תאריכים וציוני דרך בחייו.

  • כ"א שבט תרע"ח (1918)- נולד בעיר זמברוב שבפולין.
  • תרפ"ה (1925)- עלה על משפחתו לארץ ישראל
  • תרצ" (1930)- למד בישיבת חברון הגדולה שהוא בן 12.
  • תרצ"ה (1935)- הוסמך לרבנות וחיבר ספרי הלכה בגיל 17.
  • תרצ"ו (1936)- הצטרף לארגון ההגנה (לפני שהוקם צה"ל)
  • תש"ח (1948)- הקים בצה"ל את הרבנות הצבאית.
  • תשכ"א (1961)- זכה בפרס ישראל על חיבורו על התלמוד הירושלמי
  • תשכ"ז (1967)- במלחמת ששת הימים היה בין הראשונים שבאו לכותל שנכבש
  • התפרסם כשתקע בשופר.
  • תשכ"ח (1968 )- מונה לרב הראשי לתל אביב.
  • תש"ל (1970 ) - מונה לרב הראשי לישראל.
  • כ"ד חשוון תשנ"ה (1994)- נפטר ונקבר בהר הזיתים.

5 of 19

ילדותו של הרב ,ובית אביו.

  • נולד בעיר זמברוב שבפולין לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק.
  • בשנת 1925 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, והוא עזר בעבודות המשק החקלאי, כרועה צאן וכחקלאי , כמו – כן למד בבית הספר של תנועת המזרחי.
  • לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים, והוא למד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כעילוי. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 נסמך לרבנות ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי התלמוד הבבלי והירושלמי השייכים למשניות של מסכת מקוואות(שעליה אין תלמוד ערוך), וחיברם למעין תלמוד על מסכת מקוואות.
  • [ביאליק הגיע לביקור בכפר חסידים ושם סיפרו לו על העילוי המיוחד שלומד אצלם. הילד שלמה גרונצ'יק הוצג בפניו. ביאליק התפעל וביקש מהנדבן בצלאל דבלצ'קי לסייע בהעלאת משפחתו של הילד לירושלים ללימודים שם, ואכן כך היה. הנדבן העלה את המשפחה לירושלים ומימן את לימודיו של הילד שהתגלה כ"צעיר נמרץ כמו אריה. מספרים שכאשר נקרע לו כפתור הוא תיקן אותו תוך כדי לימוד. לא היה אצלו זמן פנוי"]

6 of 19

ילדותו ובית אביו – המשך.

  • בשנים 1940 - 1944 למד באוניברסיטה העברית , פילוסופיה , יוונית ומתמטיקה , מתוך מטרה שישמשו כמסייעות להבנת עומקה של התורה וההלכה.
  • ב־1945 נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), מתלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק , ונפשו נדבקה בנפש הרב קוק , והיווה דגם של תלמיד ישיבה ליטאי [ חברון ] , וחסיד של הרב קוק .

7 of 19

תקופת המחתרות וטרום המדינה.

  • במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית הצטרף לארגון ההגנה. הוא לא היה שבע רצון מהתנהלותה של ההגנה בשנים שבין מלחמת העולם השנייה להקמת מדינת ישראל, ועבר לארגון הלח"י.
  • במלחמת העצמאות
  • עם ראשית המלחמה הצטרף חזרה להגנה. הרב גורן היה יכול לקבל פטור מגיוס עקב היותו רב, אך הוא סירב , במסגרת הלחימה העירונית בירושלים שימש כצלף. במהלך חורף 1948 הוצע לרב גורן על ידי הרב הרצוג והרב מימון (ועל דעת בן-גוריון) להתמנות כרב הראשי של הצבא העברי. הוא סירב, בשל אי־רצונו בקריירה צבאית. לבסוף התרצה הרב גורן לקבל את המינוי, בתנאי שיתאפשר לו להמשיך לקחת חלק בפעילות הלחימה.
  • דוגמאות אחדות ליוזמות וחידושים :
  • במסגרת פעילותו בירושלים ארגן הרב גורן את הכשרת המטבחים והכנות הכשרות לקראת פסח, בסיוע בחורי ישיבות. הוא ארגן את סדרי הפסח הציבוריים לחיילים .סדר פסח זה הפך לדגם לסדרי פסח עתידיים בצה"ל.
  • על רקע המחסור במזון בירושלים בתקופה זו, נקלע הרב גורן לסכסוך חריף עם דב יוסף לגבי הקצאת מלאי מצות שהיה בעיר. בעוד יוסף ייעד את המצות לאזרחים, ולחיילים את מלאי החמץ, דרש הרב גורן להקצות את המצות לחיילים. במהלך עימות זה פרץ הרב גורן למפעל המצות בסיוע חיילים, והעביר את המצות למטה הפלמ"ח בשכונת בית הכרם.
  • נושא אחר שאליו נדרש הרב גורן באותה תקופה היה נושא חילול שבת לצורך ייצור תחמושת לצבא ולצורך הכנת ביצורים. באחד מימי שישי נקרא הרב גורן בדחיפות למפקדת הצבא בירושלים, שם הודיע לו דוד שלתיאל כי התקבלה ידיעה מודיעינית על כך שהלגיון הירדני מתכוון לכבוש את ירושלים בעזרת טנקים בבוקר השבת. מניעת הכיבוש הצריכה חפירת תעלות נ"ט בליל שבת, והכוח הזמין לביצועה היה בעיקר בני הישיבות. שאלתיאל ביקש מהרב גורן לרתום את בני הישיבות למטרה זו. הרב גורן שכנע את הרב הרצוג לחתום על הצורך במעשה זה, הגיעו מעל אלף בחורי ישיבות למטרה זו. התעלות שנחפרו מילאו בהצלחה את תפקידן ועצרו את פלישת הכוח המשוריין בבוקר השבת.

8 of 19

הרב גורן ובן גוריון – "ייסוד הרבנות הצבאית".

  • במהלך ההפוגה הראשונה נפגש הרב גורן עם דוד בן-גוריון, לצורך מינויו הרשמי כרב ראשי לצה"ל.
  • עיקרי ההבנות וההסכמות בין השניים :
  • צה"ל צבא אחיד ושוויוני, ללא יחידות נפרדות לדתיים וחילונים.
  • כשרות ובשמירת שבת בכל הצבא, באופן ממלכתי, וכי בכל בסיס צבא צריך שיהיה בית כנסת, אך אין להטיל חובה על החיילים לבקר בו
  • תוצאה נוספת של הפגישה הייתה עברות שם המשפחה מגורנצ'יק לגורן.
  • הוקמה ועדה שבה היה חבר הרב גורן עם שני קצינים בכירים נוספים, לצורך קביעת פעולות הצבא החיוניות שחייבות להיעשות אף בשבת. בנושא הכשרות קבע הרב גורן נהלים המיושמים עד היום בצה"ל, כגון איסור בישול חלבי במטבח הצבאי , אי קיום אימונים בשבת.
  • פרסום פקודת מטכ"ל מיוחדת בנושא הכשרות בצה"ל ובנושאים דתיים נוספים. ביוזמת הרב גורן הועמד תקציב מיוחד לצורך רכישת כלים נפרדים לבשר ולחלב במטבחים הצבאיים, ומונו חיילים להשגחה על נושא הכשרות.
  • הרב גורן נוסח אחיד לסידור בצה"ל.

9 of 19

" הבאת חללים לקבר ישראל "- התרת עגונות.

  • במהלך חורף 1949 התבקש הרב גורן בידי בן-גוריון לבדוק מה עלה בגורל 87 נעדרי הפלוגה הדתית של חטיבת אלכסנדרוני שהושמדה כולה . בתיאום עם הכוח המצרי שהיה בכיס פלוג'ה, נכנס הרב גורן למקום מלווה על ידי רס"ן (אז) גמאל עבד אל נאצר שהיה קצין המודיעין בכוח המצרי שם, ובפניו הוצג קבר האחים של חללי הפלוגה הדתית.
  • בשלהי מלחמת העצמאות התברר כי ישנם כ־1,000 חללים שגופתם נשארה מעבר לקווי האויב. הרב גורן הפעיל לחץ לפיו במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות יתאפשר לפנות גופות אלו לקבר ישראל. לחץ זה נשא פרי, ובעקבותיו יצא הרב גורן לגוש עציון, לנווה יעקב, לבית הערבה, ללטרון, לג'נין ועוד. הרב גורן ארגן את קבורת חללים אלה בהר הרצל.‏
  • ביולי 1951 נסע הרב גורן בתיאום עם שלטונות ממלכת ירדן לבית לחם כדי להביא לקבר ישראל את גופת חלל מלחמת השחרור שמואל חרל"פ. בדרכו חזרה לירושלים התירו לו מלוויו הערבים להתפלל בקבר רחל.
  • לאורך שנות כהונתו כרב צבאי ראשי התיר הרב גורן עגונות רבות, החל מהעגונות של חללי מלחמת השחרור, ובפרט חללי הקרב בכפר עציון.‏ מאוחר יותר התיר גם את עגונות חללי הצוללת דקר והמשחתת אילת שטובעה מול חופי מצרים , ומלחמת יוהכ"פ.

10 of 19

" הלכות מחודשות והיתרים הלכתיים ".

  • התיר לחיילים לצאת בשבת מחוץ לתחום שבת לצרכים שונים, כגון לשמוע תקיעת שופר בראש השנה, לתפילה במניין ולשיעור תורה, על בסיס פרשנות להיתר המובא במשנה שלפיו במחנה צבאי אין חל איסור יציאה מחוץ לתחום שבת.
  • התיר לחיילים הנמצאים בלחימה בפועל לאכול ולשתות ביום כיפור (וכאשר ניתן - אכילה ושתייה פחות מכשיעור האיסור בהפרשי זמן).
  • במהלך מלחמת העצמאות הנהיג לראשונה היתר לאכילת מצה בערב פסח בצה"ל, למרות איסור דרבנן על כך, על רקע חוסר אפשרות לאספקת מזון אחר לחיילים, והצורך לבצע את הכשרת הכלים קודם לערב פסח. היתר זה נוהג גם כיום בבסיסי צה"ל ובמטבחים ארגוניים גדולים.
  • במהלך מלחמה זו נשאל הרב גורן לגבי קבורת מתנדבים נוצריים שנפלו במהלך הלחימה. הוא פסק לקבור אותם בבית קברות אחד עם חללים יהודיים, אך בחלקה נפרדת (על מנת למנוע בעייתיות במקרה שבני המשפחה יבקשו להציב צלב על הקבר). מודל זה אומץ בהמשך בבתי הקברות הצבאיים בישראל.
  • יום הזיכרון לחללי צה"ל ,בערב יום העצמאות. [עמ' 102]

11 of 19

מלחמת "ששת הימים ".

  • מעודד שרים בתמיכה ליציאה למלחמה.
  • בעת פרוץ המלחמה הצטרף הרב גורן לכוחות חטיבה 11, שישבה ליד ארז ויעדה היה המוצב עלי מונטר, כשהוא מצויד בשופר ובספר תורה קטן. הקומנדקר שבו היה הרב גורן נפגע מפגז מצרי, ומרבית אנשיו נפצעו. הוא סייע לטיפול בפצועים וחזר לבסוף רגלית לנקודת המוצא.
  • כשנודע לו כי נפתחה החזית הירדנית במלחמה הוא עלה לירושלים והצטרף לחטיבה 55 בפיקוד מרדכי גור. הוא נכנס עם אנשיה לעיר העתיקה דרך שער האריות והיה מן הראשונים שהגיעו לכותל המערבי, לאחר כיבוש הר הבית. הוא אמר שם ברכת שהחיינו, אל מלא רחמים והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות שופר.
  • https://www.youtube.com/watch?v=gEsp1ipvzO8
  • הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו לקבר רחל ולמערת המכפלה.‏הוא החתים את ראשי הערבים בחברון על כתב כניעה.‏במהלך קיץ 1967 החליט הרב גורן לקבוע במערת המכפלה ארון קודש ובו ספר תורה, מחשש ששר הביטחון משה דיין יורה להחזיר את המקום לניהול מוסלמי, בדומה למה שנעשה בהר הבית. כעבור מספר ימים הודיע דיין לרב גורן כי עליו להסיר את הדגל הישראלי שנתלה על המבנה, להוציא את ארון הקודש, וכי כל יהודי הנכנס למבנה מחויב לחלוץ נעליו, כמקובל בכניסה למסגד. הרב גורן נאבק ביתר שאת בהחלטה זו, לאור כישלונו בהחלטה לגבי העברת הר הבית לניהול הווקף, ובעקבות מאמציו הושהתה הפקודה.

12 of 19

ערוץ 7

13 of 19

" מלחמת ששת הימים " – המשך.

  • לאחר סיום המלחמה, פתח הרב גורן מדרשה של הרבנות הצבאית בבית דירות סמוך לשער המוגרבים בהר הבית, שאת דייריו פינה לבתים נטושים בשכונת שועפט. הוא מינה מספר קצינים לתפקיד 'קצין הר הבית', שהיה השליט הצבאי במתחם. לבקשתו ביצע חיל ההנדסה מדידות בהר לצורך קביעת המיקום המדויק של בית המקדש, דבר המשפיע על אפשרות הכניסה להר מבחינה הלכתית בתקופתנו. באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שבהר הבית, המזוהה עם מקום קודש הקודשים, וצולם כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה. במהלך קיץ 1967 הודיע שר הביטחון דיין לרב גורן כי עליו לפנות את המדרשה שפתח ואת קציני הצבא שפעלו במקום, בשל החלטתו של דיין על דעת הממשלה להעביר את הר הבית לניהול הווקף המוסלמי. הרב גורן הוביל מאבק ציבורי שכשל לסיכול ההעברה. בהמשך חייו הביע הרב גורן צער על כך שלא נאבק אז די הצורך בנושא זה. עם זאת, בעקבות פעולותיו של הרב גורן נשאר שער המוגרבים בשליטה של המשטרה הצבאית, ומאוחר יותר של משטרת ישראל.
  • בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כהר סיני כשספר תורה בידו.

14 of 19

דמותו של הרב גורן – לאחר מלחמת " ששת הימים".

  • https://www.youtube.com/watch?v=c8tuUvZWPrw
  • רבנו גורן אריק לביא מילים: יורם טהרלב� ��כשהעם נקרא לתורן �אז הרב, רבנו גורן �על ראשו חבש את כובע הפלדה �עם שופר ועם קפוטה  �הוא מיהר אל הדקוטה �ולחם גם בסיני, גם ביהודה. ��ביום ב' נשא תפילות אל �המקדש על יד הכותל �ביום ג' כבר נקרא אל השפלה �לא הספיק לגמור בעזה �המכונית שלו כבר זזה �לטהר את מערת המכפלה. ��

15 of 19

רב ראשי לתל אביב ולארץ ישראל.

  • בשנת תשכ"ח [1968 ] נבחר לרבה הראשי של תל-אביב אך החל בתפקידו זה רק לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת תש"ל.
  • הקים את בית כנסת וקהילת "קוממיות אברהם " , ואיגד בתוכה מאות מתפללים ושומעי לקח.
  • בשנת תשל"ב נבחר לרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל יחד עם עמיתו הרב עובדיה יוסף. הייתה זו הפעם הראשונה בה נערכו בחירות לרבנות הראשית. עם היבחרו לרב ראשי פרסם את פסקו המתיר את 'האח והאחות' למשפחת לנגר, שנחשבו עד עתה לממזריםלבוא בקהל. פסק זה עורר פולמוס גדול ביותר, והרב גורן ספג ביקורת קשה ביותר, אך לא חזר בו מפסקו. בתפקיד זה כיהן עד שנת תשמ"ג. מחליפו כרב ראשי – הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

16 of 19

כתבי יד וספרי הרב.

  • נזר הקדש: חידושים על רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין, ירושלים תרצ"ה
  • שערי טהרה: תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית ירושלים ת"ש
  • משיב מלחמה: שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים)
  • הר הבית: גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד')
  • קובץ פסקי הלכות צבא, בהוצאת הרבנות הצבאית, תשי"ט
  • תורת המועדים: מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, תשכ"ד
  • •• פסק הדין בעניין האח והאחות, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג
  • תורת השבת והמועד, בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ב
  • תורת המקרא: דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו
  • תורת המדינה: הלכות מדינה
  • משנת המדינה: מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו
  • תורת הפילוסופיה: לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ח
  • תורת הרפואה: מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד"ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשס"א
  • תרומת הגורן א: שאלות ותשובות על אורח חיים, הוצאת האידרא רבה, תשס"ה
  • תרומת הגורן ב: שאלות ותשובות על יורה דעה, הוצאת ידיעות אחרונות, תשע"ב
  • הירושלמי והגר"א: על חידושי והגהות הגר"א
  • הירושלמי המפורש: פירוש ובירור של מסכת ברכות מהתלמוד הירושלמי, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"א

17 of 19

18 of 19

19 of 19