ויקרא פרק יא
חלק שני
פרק יא
בעלי חיים המותרים ואסורים לאכילה
פרק יא מחלק את בעלי החיים לחמש קבוצות:
בהמות
דגים
עופות
שרץ העוף
שרץ הארץ
בהמות פסוקים ב-ח
ב דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.
ג כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ.
מפרסת פרסה
מעלת גרה
מפרסת פרסה
ושוסעת שסע
שוסעת שסע
מעין ציפורן קשיחה שגדלה בסוף הרגל.
שקצה רגלה מחולק
יש לה גם מעין ציפורן וגם רגלה מחולקת
האוכל בקיבתה אינו מתעכל בבת אחת אלא הוא נכנס יוצא ושוב נכנס ויוצא עד לעיכול מלא.
כל החיות הטהורות ניזונות מצמחים ואינן טורפות
בהמות פסוקים ב-ח
סימני הטהרה בבהמות – יוצאי דופן
הגמל
החזיר
הארנבת
השפן
הוא מעלה גרה
הוא שוסע שסע
אין לו פרסה כלל.
הוא מעלה גרה
הוא שוסע שסע
אין לו פרסה כלל.
היא מעלה גרה
היא שוסע שסע
אין לה פרסה כלל.
הוא לא מעלה גרה
יש לו פרסה
הוא שוסע שסע
ח מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם.
דגים פסוקים ט-יב
ט אֶת זֶה, תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ.
סנפירים
קשקשת
דגים פסוקים ט-יב
י וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. יא וְשֶׁקֶץ, יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ.
יב כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.
האיסורים בדגים שאין להם סנפיר וקשקשת: לאכול ולרצות בהם . הם צריכים להיות משוקצים- מאוסים לא רצויים
עופות פסוקים יג - יט
התורה לא מציינת סימנים לעופות אסורים או מותרים אלא את שמותיהם של העופות האסורים באכילה.
נשר
פרס
עזניה
דאה
איה
עורב
בת יענה
תחמס
שחף
נץ
?
כוס
שלך
עופות פסוקים יג - יט
התורה לא מציינת סימנים לעופות אסורים או מותרים אלא את שמותיהם של העופות האסורים באכילה.
ינשוף
תנשמת
קאת
רחם
חסידה
אנפה
דוכיפת
עטלף
עופות פסוקים יג – יט��חז"ל לימדו אותנו את סימני העופות הטהורים
סימני טהרה בעופות
1. עוף שאיננו דורס = שאיננו צד בע"ח למזונו.
2. עוף שיש לו:
שרץ העוף פסוקים כ - כג
כ כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף, הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא, לָכֶם.
כא אַךְ אֶת זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל-אַרְבַּע: אֲשֶׁר לא (לוֹ) כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ. כב אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ. כג וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא, לָכֶם.
ארבעה סימני טהרה:
א. ארבע רגלים.
ב. ארבע כנפיים.
ג. כרעיים (קרסוליים) – שתי רגלים סמוך לצווארו שמתחזק בהן כשרוצה לעוף.
ד. שהכנפיים חופים את רובו
שאר המינים המעופפים בעלי ארבע רגלים אסורים באכילה
שרץ הארץ פסוקים מא - מג
מהם שרצים?
רש"י : דבר נמוך, קצר רגלים, שאינו נראה אלא כרוחש ונד.
מא וְכָל הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל.
מב כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם.
מג אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.
שרץ הארץ פסוקים מא - מג
"הולך על גחון" - זה נחש ולשון גחון שחייה שהולך שח ונופל על מעיו
"כל הולך" - להביא השלשולין ואת הדומה לדומה
"הולך על ארבע" - זה עקרב
"כל" - להביא את החפושית אשקרבו"ט בלע"ז ואת הדומה לדומה
"מרבה רגלים" - זה נדל שרץ שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן וקורין צינטפיד"ש
מא וְכָל הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל.
מב כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם.
מג אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.
נחזור לרגע לסיבה...
מד כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.
מה כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.
מו זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ. מז לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל.