להרגיש בבית במקום חדש�מעבר לדיור מוגן, תחושת שייכות ורווחה נפשית�

מרצה: מריה כץ עו"ס מומחית מערכי דיור

מייסדת מרכז "גולד פקטור"

ייעוץ וליווי סוציאלי להתאמת פתרונות דיור לגיל המבוגר

למה בכלל לדבר על זה ?

• אנחנו חיים יותר שנים מאי פעם

"אם נחיה עד גיל 90 – חשוב לחשוב איפה ועם מי נחיה, לא רק אם נהיה בחיים.”

• הרבה מאיתנו שואלים: איפה נכון לי להזדקן?
• בית פרטי? דיור מוגן? בית אבות?
• ההחלטה משפיעה על הבריאות, הכיס והמשפחה

​

מי הם בני 65+ בישראל ?

• כ–1.25 מיליון בני 65+ בישראל (כ–12.6% מהאוכלוסייה).
• 44% מהם בני 75+.
• רובם גרים ביישובים עירוניים.
• תוחלת חיים בלידה 81.0 לגברים, 85.5 לנשים.
• בגיל 65 – עוד 20.3 שנים צפויות לגברים ו–22.9 לנשים.
• “תוחלת חיים בריאה” מגיל 65 – סביב 11–12 שנים.

​

​

מגמות 20 שנה קדימה

• ב–2040 צפויה האוכלוסייה בישראל להגיע לכ–12.8 מיליון,–14.3% יהיו בני 65+
• (כ–1.9 מיליון). העולם כבר לא שייך לצעירים
• צפויה עלייה חדה במיוחד בקבוצת 75+, בעיקר נשים.
• ההזדקנות בישראל מתונה ביחס לאירופה – אבל מהירה מספיק כדי ליצור לחץ על מערכות בריאות ודיור מותאם.

​

איפה בני 65+ גרים בפועל?

• כ 96% מבני 65+ גרים בקהילה – בבית
• כ 4% (כ–52 אלף איש) גרים בדיורים מוגנים ובתי אבות
• כ 23% מהמבוגרים חיים לבד
• מתוכם נשים: 32%
• גברים 12%

למה לשנות סביבת דיור בגיל המבוגר?�מניעים עיקריים למעבר לדיור מוגן

• סיבות בריאותיות ותפקודיות

קושי במדרגות, אמבטיה, בישול, קניות, פינוי בינוי.

צורך במעקב רפואי יותר צמוד.

• בדידות וצרכים חברתיים

אובדן בן זוג/חברים.

ילדים עסוקים/גרים רחוק.

רצון לחיות עם בני גיל דומים במסגרת פעילה.

• מחקרים בינלאומיים מראים:

בדידות ובידוד חברתי קשורים לעלייה בתמותה – בעוצמה דומה לעישון או השמנה.

השתתפות קבועה בפעילות חברתית משפרת רווחה נפשית, מפחיתה דיכאון ומקטינה פגיעות

​

למה לשנות סביבת דיור בגיל המבוגר?�מניעים עיקריים למעבר לדיור מוגן

• בטחון פיזי ורגשי

פחד ממגורים לבד בבית.

צורך בנוכחות צוות/מאבטח 24/7.

• הקלה על הילדים

פחד “להיות עול”, רצון לסדר מראש את העתיד.

• איכות חיים

פחות תחזוקת בית, יותר תרבות, חוגים, בריכה, טיולים

• עומס טיפולי על בן/בת זוג מטפל עיקרי

להתאים סביבת דיור לצרכים שונים בין בני זוג

​

אילו פתרונות דיור יש בישראל?

• להישאר בבית + שירותים תומכים ( חוק סיעוד , מרכז יום , העסקת עובדת סיעודית , יחידת טיפולי בית )
• דיור מוגן – למבוגרים עצמאיים/תשושים
• בית אבות – למצב סיעודי
• בית אבות מחלקות מוגנות – למתמודדים עם מחלות הדמנציה ( תשישות נפש )

​

מהו דיור מוגן ?

• מתחם דיור יוקרתי לאוכלוסייה מבוגרת המדמה חווית דיור של מלון דירות
• דירות פרטיות (חדר סטודיו –3 חדרים) עם מטבחון.
• שירותי הסעדה הניתנים לבחירה של הדייר/ת.
• שירותי בטחון 24/7, רופא/אחות במענה, לחצני מצוקה.
• חוגים, תרבות, חדר כושר/בריכה במקרים רבים.
• מתאים לאנשים עצמאיים, שלא זקוקים להשגחה צמודה או זקוקים לעזרה קלה
• רוב הדיורים המוגנים כוללים גם מחלקה סיעודית – “רצף טיפולי” באותו מקום.
• מימוש זכויות שווה למגורים בקהילה ( העסקת עובד/ת זרה, מטפלת מביטוח לאומי)

​

להישאר בבית עם תמיכה

• נגישות הבית ( התאמת סביבת דיור ביתית לצרכים המשתנים)
• מטפלים, עוזרת בית , מרכזי יום
• יתרון: הבית המוכר, השכונה, הזיכרונות , השייכות , שמירה על נכסים כלכליים
• חסרון: בדידות, תלות גבוהה במשפחה והזולת , תעצומות לניהול שגרה פעילה, צמצום מעגלים תומכים

​

איך מקבלים החלטה מושכלת?�מי מחליט?

• אדם מבוגר שמקבל החלטות – מרגיש יותר בשליטה, הסתגלות טובה יותר ורמת הדיכאון נמוכה יותר
• החלטות שנכפות – מקשות על ההסתגלות ועלולות להביא לירידה תפקודית וקוגניטיבית
• אידיאלי: החלטה משותפת – אדם המובגר + משפחה + ייעוץ מקצועי
• “לא לחכות לרגע האחרון, ככל שחושבים מראש – יש יותר אפשרויות בחירה.

שיקולים בהתאמת סביבת דיור מדויקת

• קרבה לילדים ונכדים
• תחבורה ונגישות לרשת משפחתית וחברים
• מרחק משירותי בריאות
• סביבת חיים – עירוני / שקט / כפרי שתאפיין אורח חיים המוכר
• חיי קהילה – אופי הדיור , סגנון חיים ותמהיל קהילתי ( דתי , חילוני , תרבות, שפה)

​

רצף טיפולי: לחשוב קדימה

• האם יש באותו מקום גם מחלקות סיעודי / תשושי נפש ?
• מה קורה אם המצב מתדרדר תפקודית / קוגניטיבית ?
• האם אפשר להישאר באותו מתחם ואילו חלופות טיפול יש ?
• מי מחליט על מעבר למחלקה ?
• באילו מקרים הדיור המוגן יכול לסיים את ההתקשרות ולבקש לעזוב את המקום?

​

כסף וירושה: על השולחן

•   מודל פיקדון (פיקדון חד-פעמי)

סכום חד-פעמי גדול ( החל ממאות אלפים עד 3 מיליון תלוי גודל הדירה המקום ורמת הדיור).

מוחזר ליורשים או בעזיבה פחות “שחיקה” של 2–3.5% לשנה עד תקרה.

בנוסף – דמי אחזקה חודשיים ( (4,000–12,000 ₪ לרוב, משתנה מאד

• מודל שכירות חודשית

אין פיקדון, אבל דמי השכירות + אחזקה יכולים להגיע ל–9,000–20,000 ₪ ויותר.

(היום דיורים מוגנים לרוב מתאימים מסלולים גמישים ומשולבים בהתאמה אינדיווידואלית)

• השפעה על הירושה

השפעה על מכירת הדירה / משכנתא הפוכה/ שחיקת חסכונות

פחות נכסים ליורשים – יותר איכות חיים עכשיו?

​

שייכות, רווחה נפשית ותחושת בית�מה יוצר תחושת “בית” במקום חדש?

• סביבה פיזית נעימה ומוכרת
• סביבה חברתית מותאמת למאפיינים אישיים ותרבותיים
• אפשרות לעצב את החדר/הדירה
• קשר מתמשך עם העולם בחוץ
• שמירה על בריאות ותפקוד משפיעים על מצב הרוח
• קשרים חברתיים ומעורבות בחיי קהילה של הדיור – מגנים מפני דיכאון
• תחושת שליטה וחופש בחירה – אוטונומיה אישית ומרחב בקבלת החלטות
• תחושת משמעות ותרומה – לא פחות חשובה ( התנדבות, עשייה משמעותית , רכישת מיומנויות חדשות והתפתחות אישית )

​

​

מחקר ישראלי בתקופת הקורונה: דיור מוגן מול מגורים בבית�

השוו בין הקבוצות ברמת:

• שביעות רצון מהחיים
• אופטימיות
• תחושת משמעות בחיים
• תפיסת מצב הבריאות והביטחון (בריאותי וכלכלי)
• 961 משתתפים בני 70+
• 235 בדיור מוגן, 726 בבית בקהילה
• דיירי דיור מוגן – יותר שביעות רצון, אופטימיות ותחושת משמעות
• גם הערכת הבריאות העצמית שלהם – טובה יותר

​

תקופת ההסתגלות למקום חדש

מחקרים מראים שהחודשים הראשונים אחרי מעבר למסגרת חדשה מלווים לרוב בירידה זמנית במצב הרוח – וזה נורמלי !

• תחושת אובדן – של הבית, השכונה, התפקידים המשפחתיים.
• בלבול וחרדה – היכרות עם מערכת כללים חדשה, אנשים חדשים.
• נורמלי לגמרי להרגיש עצב, כעס או חרטה זמנית (“למה עשיתי את זה?”).

גורמים שמקלים על ההסתגלות:

• השתתפות אמיתית של האדם בהחלטה על המעבר.
• ביקורים תכופים של המשפחה בשבועות הראשונים.
• עידוד לקחת חלק בפעילויות כבר מהחודש הראשון.
• צוות שמאפשר זמן “שקט” לצד פעילות – ולא לוחץ יתר על המידה.

זה הוא שלב שלרוב מזוהה עם רארגון מחדש של זהות , תפקידים וקבלה עצמית מחודשת

מה אני יכול/ה לעשות כדי להרגיש שייך/ה?

• להביא איתי חפצים מהבית: תמונות, ספרים, כלי אוכל
• לבחור 2–3 פעילויות קבועות בשבוע
• להציג את עצמי לשכנים החדשים
• לשמור על הרגלים יומיומיים מוכרים ( הרגלי שתיית קפה /תה בבוקר , עיתון , טלפון לחבר/ה, טיול קטן)
• אורך רוח , פתיחות וקבלה של השינוי

​

ארבע שאלות לפני החלטה

• האם המסגרת מתאימה למצב התפקודי והבריאותי שלי היום – ומה יקרה בעוד 5–10 שנים?

​

• האם אני מרגיש/ה שזו תהיה מסגרת שמחזקת את הקשרים המשפחתיים, ולא מחליפה אותם?
• האם אני מבין/ה טוב את המשמעות הכלכלית – לחיים שלי ולירושה לילדים?

​

• האם אני מרגיש/ה שיש לי מקום להביא את עצמי – האישיות, התחביבים, אמונות – לתוך המקום?

​

“המטרה היא לא רק להגיע לגיל גבוה – אלא להגיע לשם

כשאנחנו מרגישים שייכים, בטוחים, ובבית בליבנו.

�המעבר לדיור מוגן הוא חלופה אחת מתוך כמה לזקנה בטוחה ומכובדת – והכוח לבחור את מה שנכון לכם, נשאר בידיים שלכם.”

נחת רוח בבריאות טובה וזקנה שלמה

תודה !