קהילת יהודי �אלג'יריה
דויד מסיקה – לפיד מודיעין – תשפ"ה
היווצרותה של זהות מסורתית
مرحبا
1860
1960
1910
100 שנים של יהדות אלג'יריה: מה ניתן ללמוד מהתמונות?
מגמות חילון
4 שלבים בהיסטוריית יהדות אלג'יריה
חינוך וההשכלה
1870 �צו כרמיה
מתן אזרחות צרפתית ליהודי אלג'יריה
01
03
02
04
1830 �הכיבוש הצרפתי
שינויים בעקבות השליטה הצרפתית
תוצאות חדירת התרבות הצרפתית
מענה הלכתי
ויצירת זהות מסורתית
הגעת היהודים לאלג'יריה התרחשה במספר גלים בהיסטוריה, החל מהתקופה הרומית. רוב ההגירות נבעו מרדיפות דתיות וקשיים כלכליים.
בתקופה המוסלמית, אלג'יריה ושאר ארצות המגרב הסמוכות, הפכה למקום מקלט עבור יהודים רבים, במיוחד אלה שגורשו מספרד במאה ה-15 ולאחר מכן.
הכיבוש הצרפתי התבצע במספר פעימות:
- 1830: כיבוש אלג'יריה מידי העותומאניים
- 1841: החלת החוק הצרפתי על היהודיים
- 1845: ניהול ענייני הקהילה באמצעות קונסיסטורים רבניים אזוריים (כמו בצרפת)
- 1870: "צו כרמיה" מעניק אזרחות צרפתית מלאה ליהודי אלג'יריה (ולא למוסלמים)
תחנות בקורות יהדות אלג'יריה והכיבוש הצרפתי
אלג'יריה
צו כרמיה
והשלכות קבלת האזרחות הצרפתית
השר אדולף כרמיה
(1796-1880)
בעד
נגד
1. ערכי המהפכה הצרפתית ואמנציפציה יהודית
2. הגדלת מספר בעלי אזרחות צרפתית לעומת כמות המוסלמים
3. קבלת חינוך אירופאי
4. קבלה למשרות גבוהות (ממשל, עריכת דין, בנקאות...)
1. פערים דתיים ותרבותיים בין הצרפתים הנוצרים ליהודים
2. חשש מתגובת המוסלמים
3. הרבנים חששו (ובצדק) מהתרחקות מהדת והתבוללות
4. חובת גיוס לצבא הצרפתי
חלוקה לקבוצות ודיון במקרי בוחן בשקף הבא
שמעון, הספורטאי המצטיין
אליהו, הרב הצעיר
משה, הסוחר השאפתני
רחל, התלמידה המצטיינת
קישור לסיפורים
אדולף כרמיה אף יזם הקמת הארגון היהודי בשם "כל ישראל חברים" (כי"ח - L’Alliance) אשר תפקידו העיקרי היה להקים בתי ספר מודרניים ברחבי ארצות ערב, כולל באלג'יריה.
המטרה היתה לעזור ליהודים להשתלב�בחברה המודרנית, ולכן לימדו גם לימודי קודש וגם לימודי חול וערכים אירופאיים.
בתי הספר כי"ח היו מאוד פופולריים, אבל היו גם כאלה שחשבו שהם מרחיקים את היהודים מהמסורת.
סמל ארגון "כל ישראל חברים"
הרב דוד הכהן סקלי
(1861-1948)
אחת השאלות הקשות שאיתה התמודד הרב דוד הכהן סקלי הייתה: האם מותר למי שלא שומר שבת להתחתן עם יהודייה?
לפי ההלכה, מי שלא שומר שבת נחשב כמי שוויתר על יהדותו, ואסור להתחתן איתו. אבל הרב סקלי הבין שהמצב השתנה, ושאותם יהודים עדיין רואים את עצמם כיהודים, למרות שהם לא מקיימים את כל המצוות. הוא התיר להם להתחתן, מכמה סיבות:
ההחלטה של הרב סקלי הייתה אמיצה וחדשנית, והיא מראה לנו כיצד רבני צפון אפריקה התמודדות עם החילון.
מגמות חילון ותגובתם של רבנים
עם הגעת התרבות הצרפתית לאלג'יריה, �נשים יהודיות רבות התחילו ללמוד בבתי ספר צרפתיים וקיבלו השכלה שלא הייתה להן קודם. הן יכלו לעבוד במקצועות חדשים ולצאת יותר מהבית. בנוסף, מעמדן בחברה השתפר, והן החלו להשתתף באירועים ציבוריים וללבוש בגדים בסגנון צרפתי.
שינויים במעמד האישה באלג'יריה
אבל, השינויים האלה יצרו מתח בין המסורת היהודית לתרבות הצרפתית. היו שחששו מהתבוללות ומהתרחקות מהיהדות וכאלה שראו בשינויים הזדמנות לשפר את מעמדן.
הסופרת בלאנש בן-דהאן, שחיה בתקופה הזו, כתבה על הקשיים והאתגרים שעמדו בפני נשים יהודיות באלג'יריה.
مرحبا
| רקע היסטורי | יחס למסורת | השלכות חברתיות |
קהילות אירופה (צרפת, גרמניה...) | החל מהמאה ה-18 המהפכה הצרפתית ומאבק למען האמנציפציה | ביקורת כלפי הדת וקידום רפורמה (שינויים) מרחיקת לכת | התבוללות מאסיבית ו/או שאיפות לאומיות (ציונות) |
קהילות צפון אפריקה (אלג'יריה, טוניס..) | החל מהמאה ה-19 הכיבוש הצרפתי והענקת האזרחות ללא מאבק | רצון לשמור על ערכי היהדות תוך שילוב עם העולם המודרני | התמודדות פשרנית ומכילה מול החילון (זהות "מסורתית") |
תנועות ההשכלה בעם היהודי - סיכום
"בתוניסיה היה ליהודים כובע מיוחד שהם הלכו איתו, הששיה. בתקופה הצרפתית הסמל הזה בוטל, אבל היו מקומות שבהם יהודים המשיכו ללכת עם הכובע הזה מתוך כבוד למה שהיה להם בעבר. בתמונות של יהודים מתוניסיה רואים בשולי המכנסיים פס שחור. היהודים טוענים שהוא זכר לחורבן, המוסלמים טוענים שהוא סימן להשפלה. אנחנו יודעים שגם בתקופה הצרפתית, בשנות העשרים והשלושים, יהודים המשיכו ללכת עם הפס השחור במכנסיים. זה חלק מאותו איזון עדין שהם רצו לקיים".
מתוך ראיון עם פרופ' חיים סעדון -"מקור ראשון" (12.09.2022)
ניתוח טקסט
סרטון סיכום