מחקר עיצוב (DBR)
רעיונות מרכזיים בנושא Design-based research
מאת: סטודנטי קורס "גישות חדשניות לגישור מחקר ופרקטיקה" - תש"ף
סיכום הדיון:
רשימה ראשונית של רעיונות מרכזיים במאמר
הערות | נתרם על-ידי | הרעיון (בכמה מילים) |
| אדם | המטרה של DBR היא או לפתח ולשכלל התערבויות ספציפיות או לפתח ולשכלל תאוריות. PPK נמצא באמצע? |
(עמ׳ 11 למאמר) | רונית | המאפיינים של מחקר עיצוב חינוכי הם: פרגמטי, מבוסס, מתערב, איטרטיבי, שיתופי, אדפטיבי ומבוסס תיאוריה. פרגמטי - כי עוסק ביצירת ידע שימושי. מבוסס - כי נסמך על תיאוריה, ממצאים אמפירים וחוכמת אמנות להנחיית העבודה. מתערב - כי מנסה לעשות שינוי בקונטקסט חינוכי מסויים. איטרטיבי - כי מערב מספר מחזורים של עיצוב, פיתוח, בדיקה ושינוי. שיתופי - כי דורש מומחיות של דיספלינות שונות כמו חוקרים ומורים. אדפטיבי - משתנה בהתאם לתובנות העולות תוך כדי מחקר. מבוסס תיאוריה - לא רק כי בבסיס המחקר ישנה תיאוריה כלשהי אלא גם כי תוך כדי העיצוב והפיתוח מתרחבת ההבנה המדעית. |
רשימה ראשונית של רעיונות מרכזיים במאמר
הערות | נתרם על-ידי | הרעיון (בכמה מילים) |
מאפין מהותי- שימוש בידע קיים תאוריה, ובמחקר כדי לחדש ולהגיע לידע חדש | ענת | solving problems by putting knowledge to use, and through that process, generating new knowledge. |
מה שמייחד מחקר עיצוב משאר המחקרים זה שבו משתמשים בידע קיים כדי לפתור בעייה ומהתוצאה אנו ממשיכים ובונים ידע חדש | דלאל | While studies do differ in terms of which motives are more powerful determinants in shaping the inquiry, educational design research in general distinguishes itself from other forms of inquiry by attending to both solving problems by putting knowledge to use, and through that process, generating new knowledge. |
עמ' 8-10 | רינת | הבחנה בין מחקר עיצוב בחינוך לבין מחקרים אחרים |
עמ' 12-14. ניתן להתייחס למודל שיצרו מקנני וריבס (2012) Figure 1. Generic model for conducting educational design research (McKenney & Reeves, 2012) | רינת | מודל לביצוע מחקר עיצוב חינוכי - לאור סקירה של מודלים של מחקרי עיצוב, מקנני וריבס הציגו מודל שמתבסס על הסקירה הזו. |
רשימה ראשונית של רעיונות מרכזיים במאמר
הערות | נתרם על-ידי | הרעיון (בכמה מילים) |
ברייטר 2002 ו-ברייטר 2014 | יניב | עיצוב מחקר הוא הכלי להפקת PPK |
עמודים 19-22 | ענבל | אתגרים שיש להתייחס אליהם במחקר עיצוב חינוכי:
|
| | |
רשימה ראשונית של רעיונות מרכזיים במאמר
הערות | נתרם על-ידי | הרעיון (בכמה מילים) |
עמ' 21 | אביטל | המחקר בעיצוב החינוך מנסה לבחון גישות מבטיחות בחינוך ולהניב תובנות מועילות, אך לרוב במחקרים ישנן הכללות רבות בגלל המשתנים הרבים בסביבה הטבעית שבלתי ניתן לשלוט בהם. פיתוח תיאורייה נעשה ע"פ רוב ע"י הכללות. "the investigator is striving to generalize a particular set of results to a broader theory” |
יניב ואדם- מה היחס בין PPK לבין DBR?
PPK
RBD
גודמן ענת, רונית גפני, דלאל חמודי ורינת אלטאוז
Maturing Intervention - התערבות | Theoretical Understanding - הבנה תיאורטית | |
עולה צורך בסביבת למידה מתוקשבת שתתן מענה למורי אנגלית לצורך שילוב מיטבי של טכנולוגיה בכיתתם. |
| ניתוח - Analysis/Exploration |
הטמעה של סביבת למידה למשתלמים - מורי אנגלית המעוניינים לשלב בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. מהן הנקודות המשיקות בין טכנולוגיה, תוכן ופדגוגיה? וכיצד ניתן ליישם תכנית לפיתוח מקצועי בנושא זה? הכלים הטכנולוגים שנבחרו בעת עיצוב הסביבה הינם כאלו התומכים בכל מיומנויות המאה 21- שיתופיות, יצירתיות, תקשורת, חשיבה ברמה גבוהה- critical thinking | TPACK מודל - Technological Pedagogical Content Knowledge (2005, Koehler & Mishra) בנוסף- הסביבה מבוססת על עקרונות סוציו קונסטרוקטיביסטיים ומיומנויות המאה ה 21 (הוראת עמיתים, שימוש בתוצרי הלומדים בהמשך הלמידה, שילוב הלומדים בתהליכי הערכה )מעצבת ומסכמת(, ומגוון מבנים חברתיים. עקרונות אילו לקוחים מתוך מאגר עקרונות עיצוב שפותח ע"י קלי (2008, Linn & Kali) | התייחסות לעיצוב: Design /Construction |
המשתלמים התמודדו עם קשיים טכנולוגיים, שהובילו לשינויים בעיצוב סביבת הלמידה שפותחה עבורם. | המחקר העלה ששילוב סוגי הידע שהוצגו בהשתלמויות עשוי לגרום לשינוי בתרבות ההוראה של המורים ולחולל שינוי בתפיסותיהם בנוגע לשילוב הטכנלוגיה בכיתה. | הערכה - Evaluation /Reflection |
| Implementation & Spread | |
האם פרויקט הוראת אנגלית במאה ה 21 נעשה בשיטת DBR?
פרגמטי: המחקר הציג ידע שימושי באמצעות מתן פתרון בדמות השתלמויות למורים שיספקו מענה לשילוב בין סוגי הידע - תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה.
מבוסס תיאוריה וצורך: הפרוייקט מתבסס על המסגרת התיאוריית- TPACK, מסגרת התיאורטית להבנת הקשרים המורכבים ונקודות ההשקה הקיימים בין טכנולוגיה, תוכן ופדגוגיה TPACK פותחה על ידי מישרה וקוהלר (2005, Koehler & Mishra .) מישרה וקוהלר גורסים כי למרות הימנעות מסוימת משילוב טכנולוגיה על ידי מורים, לא ניתן עוד להתעלם מנוכחותה של הטכנולוגיה. בנוסף- הסביבה מבוססת על עקרונות סוציו קונסטרוקטיביסטיים (הוראת עמיתים, שימוש בתוצרי הלומדים בהמשך הלמידה, שילוב הלומדים בתהליכי הערכה )מעצבת ומסכמת(, ומגוון מבנים חברתיים. עקרונות אילו לקוחים מתוך מאגר עקרונות עיצוב שפותח ע"י קלי (2008, Linn & Kali) ומיומנויות המאה ה 21- communication, collaboration, critical thinking and creativity
המשך - האם פרויקט הוראת אנגלית במאה ה 12 נעשה בשיטת DBR?
מתערב: החוקרות יצרו את סביבת המחקר, סביבת הלמידה ויצרו בה שינויים תוך כדי, זה קשור גם למאפיין האיטרטיבי. מהו הקונטקסט החינוכי במקרה הזה? - החוקרות דיברו על הצורך ליצור שינוי בקונטקסט חינוכי שבו המורה מתמודד עם טכנלוגיה לבד לצד פדגוגיה ותוכן לבד. והשינוי בקונטקסט היא הכנסה של ההשתלמויות לתוך הקונטקסט החינוכי הקיים, ומתן כלים למורים להתנסות בפעילויות ובעיצוב פעילויות עם שילובי הידע. בנוסף לכך נעשו שינויים שככל הנראה מתייחסים למאפיין האיטרטיבי.
איטרטיבי: הפעלת ההשתלמות ובייחוד המפגש הראשון ומפגש המשוב הובילו לדילמות שאפשרו לחוקרים לבצע שינויים של ההשתלמות עצמה, כמו שינוי סביבת הלמידה ועיצוב מחדש של מערכי ההשתלמות.
שיתופי: שותפות בין חוקרי חינוך ומורים. המורים הפכו למעצבים ומפעילים בכיתותיהם. מחקר שכזה מצריך ידע עיצוב שכולל הבנה טכנית של מושגים, ידע תוכן וידע פדגוגי. במקרה זה לא הוצגו תיאוריות שעוסקות בשיתופיות, אולם בעת העיצוב אנו מניחות שנלקח בחשבון הבניית ידע שעוסק בתחומים שונים.
המשך - האם פרויקט הוראת אנגלית במאה ה 12 נעשה בשיטת DBR?
אדפטיבי: נראה כי מתחילת הפרוייקט התבצעו התאמות שונות לאוכלוסיית היעד, כך למשל, בהתחלה הפלטפורמה שנבחרה הייתה מבוססת וויקי, לאחר שהיה ניכר כי המשתלמות אינן מסתדרות עם הפלטפורמה, נעשתה התאמה והסביבה הוחלפה בסביבת HighLearn.
מוסיף הבנה לתיאוריה: נראה כי מסקנת המחקר היא כי סביבת הוראה להשתלמות מורים לאנגלית המשלבת בין ידע טכנולוגי פדגוגי ותכני ואשר שמה דגש על האינטראקציות ביניהם, יכולה לגרום לשינוי משמעותי בתרבות ההוראה של המורים ומצליחה לחולל שינוי תפיסתי ומעשי ביחס להטמעה מיטבית של טכנולוגיה בכיתה. נראה כי מסקנה זו מאששת את תיאוריית ה- TPACK ומוסיפה נדבך הקשור להוספת אינטרקציות בין המורים.
האם יש כאן PPK ?
כן כיוון שלאורך כל המחקר, היה שילוב של התיאוריה והפרקטיקה
אתגרים במחקר עיצוב - אביטל וענבל
אתגרים שיש להתייחס אליהם במחקר עיצוב חינוכי:
Makers space - למידה יוצרנית
ענבל, אביטל והיבא
היחס בין PPK ל - DBR במייקרס:
מבחינת פרקטיקה ישנן הנחיות לבניית מרחבי מייקרס ואופן הפעלתן, אך אין התחשבות בצרכים המעשיים שיש לכל בית ספר, תקציבים והכשרות. חסר מידע פדגוגי לאיך לעשות זאת מאשר מדוע.
התיאוריה מאחורי זה היא שיש מעבר מהלמידה המסורתית שהתבססה על המודל התעשייתי אל עבר למידה בעידן טכנולוגי שניתן לכנותו עידן "הלמידה לחיים" (לפי דונגן ואחרים, 2011). המעבר הינו תגובה לשינויים דמוגרפיים, לגלובליזציה ולדינמיות שוק העבודה. המפתח ללמידה הוא שכולם יעצימו את יכולותיהם לאורך כל ימי חייהם, כך שתהליך הלמידה יתרחש בכל מרחב, בכל עת ובכל מקום.
בעולם שבו כל פיסת מידע נגישה כל העת ובכל מקום, אילו סוגי ידע ראויים ללמידה? אילו אסטרטגיות למידה עלינו ללמד את התלמיד כדי להתמודד עם עומס המידע? כיצד ניתן לברור את המידע ולהסביר אותו?
הכללות - בניית מרחבי מייקרס בחינוך מבוססת על עקרונות שהחוקר מרטין לי מאוניברסיטת קליפורניה מציג, על מנת ליצור אינטראקציה בין הלומד לטכנולוגיה בצורה טובה. ההכללות אלו לא כוללות אתגרים כמו קושי וויסות תוכן פדגוגי נלמד, בעיות מגדר ובעיות הנובעות מאינראקציה בתוך הקבוצה.
Makers space - למידה יוצרנית
ענבל, אביטל והיבא
בעולם שבו כל פיסת מידע נגישה כל העת ובכל מקום, אילו סוגי ידע ראויים ללמידה? אילו אסטרטגיות למידה עלינו ללמד את התלמיד כדי להתמודד עם עומס המידע? כיצד ניתן לברור את המידע ולהסביר אותו?
הכללות - בניית מרחבי מייקרס בחינוך מבוססת על עקרונות שהחוקר מרטין לי מאוניברסיטת קליפורניה מציג, על מנת ליצור אינטראקציה בין הלומד לטכנולוגיה בצורה טובה. ההכללות אלו לא כוללות אתגרים כמו קושי וויסות תוכן פדגוגי נלמד, בעיות מגדר ובעיות הנובעות מאינראקציה בתוך הקבוצה.
Makers space - למידה יוצרנית
ענבל, אביטל והיבא
האם מתקיים ב makerspace? | מאפיינים |
כן | פגרמטי |
כן | מבוסס תיאוריה וצורך |
לא תמיד | מתערב |
כן | איטרטיבי |
כן | שיתופי |
כן | אדפטיבי |
לא תמיד | הוספת הבנה לתיאוריה |
ניתוח מאמר בהתייחס ל-DBR יניב, מאי ואדם
הצורך בנושא המחקר
לא היו די מחקרים אמפיריים שבחנו את הגורמים על השפעת הלמידה ברשתות החברתיות. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של למידה ברשת החברתית על תוצאות הלמידה. לדעתנו מדובר בצורך מחקרי ולא בצורך שעלה מהשטח.
עיצוב סביבת המחקר
המחקר התנהל באופן מעשי ובשטח - קורס שיתופי ממוחשב בשתי אוניברסיטאות. כמו כן פותחה במיוחד סביבת למידה ייחודית לצורך שאלות המחקר בדומה למחקר עיצוב
מטרות המחקר
מטרות המחקר לא תאמו את אופי מטרות המחקר של מחקר DBR. זאת מכיוון ששאלות המחקר וההשערות כיוונו רק לפיתוח של התאוריה ולא לפיתוח ההתערבות. שאיפת עורכי המחקר היא, "לסייע בעתיד למדל ביתר דיוק את תהליך שיתוף הפעולה והלמידה בסביבות למידה הנתמכות מחשב" .בנוסף, לא תוכננו עוד איטרציות שיענו על אתגרים שנמצאו במהלך האיטרציה הראשונה.
הערכה
לא התבצעה הערכה של הכלי אלא רק הערכה של הלמידה והקשרים בין הגורמים שהחוקרים הציעו.
PPK
הדבר הכי קרוב ל-PPK שנולד מהמחקר הוא התייחסות כללית לכך שכדאי שלמידה שיתופית תערב גם אפשרויות לאינטראקציה חברתית בין הלומדים מכיוון שזה משפיע לטובה על הלמידה. עם זאת, זה לא באמת PPK כי אין המלצות עיצוב קונקרטיות אלא רק קריאה כללית לפעולה.
ענת והיבה
PPK
שטח ותאוריה מתפתחים
התחלה
ירוק- פרקטיקה
כתום- תאורה