הצהרת בלפור
פרק ד'
רקע מדיני
רקע מדיני
משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917
לורד רוטשילד היקר,
לעונג לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו,
בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".
אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.
שלך,
ארתור ג'ימס בלפור.
גורמים (אינטרסים) למתן ההצהרה
הגורם הפוליטי
המיתוס (האגדה) של כוח ההשפעה של היהודים
רצון לשלוט על דרכים ומקורות נפט
הנחה שהיהודים בעלי ברית נאמנים
הכרת תודה
הגורם האנושי
הסבר ההצהרה
לא ייפגעו הזכויות המדיניות והאזרחיות של היהודים החיים בכל ארץ אחרת ואינם מעוניינים לקחת חלק בבניין הבית הלאומי היהודי
לא ייפגעו הזכויות הדתיות והאזרחיות של העדות האחרות בא"י,
מהי הבעייתיות שנובעת מן ההצהרה
מכתב אישי
בית לאומי
בארץ ישראל
רואה בעין יפה
תתאמץ להקל
בחלק השני של ההצהרה
תגובות להצהרה – יהודים, ערבים, בריטים
היהודים הציונים - הציונות קיבלה בפעם הראשונה הגדרה רשמית בינלאומית. זכותו של העם היהודי לשוב לא"י זכתה להכרה מצד בריטניה, המעצמה האירופאית החשובה ביותר, שעמדה לכבוש את א"י.
היהודים המתבוללים/המשתלבים - המתנגדים להצהרה. מסכנת את מעמדם בעולם ובארצות מושבם, תערער את ההישגים אליהם הגיעו עד כה
ראו בהצהרה אסון ובגידה בהם, בגלל סתירה למכתבי מק-מהון וחשש למעמדם באזור. בעקבות הצהרת בלפור התעוררה התנועה הלאומית הערבית והחל מאבק גלוי על השליטה בא"י.
הממשלה הבריטית מסתבכת בתחום מדיניות החוץ – הבריטים חשבו שהמסמך יישכח/לא יהיה בעל חשיבות. אך להפתעתם היהודים הפכו את ההצהרה לדרישה חד-משמעית ומתמשכת לקיום ההתחייבות הבריטית להקמת בית לאומי (דרישה מתמידה כל ימי המנדט עד כינון מדינת ישראל ב 1948).
סיכום – חשיבותה של הצהרת בלפור
הכרה
הציונות קיבלה בפעם הראשונה הגדרה רשמית בינלאומית. זכותו של העם היהודי לשוב לא"י זכתה להכרה. הכרה מצד בריטניה, המעצמה האירופאית החשובה ביותר, שבאותו זמן החלה בכיבוש א"י..
צ'רטר
- מאחר שההצהרה ניתנה על ידי מעצמה במעמדה של בריטניה, ראו הציונים בהצהרה לא רק הכרה בריטית בשאיפות הלאומיות של התנועה הציונית, אלא גם הכרה וצ'רטר בינלאומי; תמכו בהצהרה שאר "מדינות ההסכמה" (כגון צרפת).
מעמד
מעמד ההסתדרות הציונית מתחזק – ההסתדרות הציונית הופכת לנציגה המוכרת של העם היהודי בעיני העולם והקשר בין היישוב היהודי ובין התנועה הציונית בחו"ל מתחזק
תקווה
ההצהרה הפיחה תיקווה שניתן לתרגם את הכמיהה לציון למונחים מעשיים של עלייה והתיישבות.
העלייה השלישית שהחלה ב 1919, התרחשה גם הודות לעידוד שקיבלו היהודים מהצהרת בלפור והם מיהרו לארץ בתקווה ובמטרה להקים מדינה יהודית תוך זמן קצר.
קודם כל, נראה איזה סרטון?