נטיעות ושורשים
פעילות רב דורית לקראת ט"ו בשבט
"בשעה שעמד רב יצחק להפרד מחברו, רב נחמן, ברכו בברכה הבאה:
'אמשול לך משל, למה הדבר דומה - לאדם שהיה הולך במדבר,
והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצלו נאה, ואמת המים עוברת תחתיו.
אכל מפירותיו, ושתה ממימיו, וישב בצלו.
וכשביקש ללכת, אמר: אילן אילן, במה אברכך?
אם אומר לך שהיו פירותיך מתוקים - הרי פירותיך מתוקים,
שיהא צילך נאה - הרי צילך נאה,
שתהא אמת המים עוברת תחתיך –
הרי אמת המים עוברת תחתיך.
אלא: יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.
(אמר רב יצחק לרב נחמן)
אף אתה, במה אברכך?
אם בתורה - הרי תורה, אם בעושר - הרי עושר,
אם בבנים - הרי בנים.
אלא: יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך."
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה, עמוד ב)
לפנינו שלושה מקורות המציגים מודלים שונים של יחסים משפחתיים. בשניים מן המקורות – העץ ופירותיו הם דימוי לקשר שבין בני אדם לצאצאים שלהם:
מקור ראשון
"ילדיכם אינם ילדיכם, אלא פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים המה דרככם, אך לא מכם. חיים עימכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם, כי להם הגיגיהם.
גופם ישכון בביתכם, אך לא נשמתם. כי נשמתם מסתופפת בבית המחר,
שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם."
( מתוך המאמר- "על הילדים" מאת חליל ג'ובראן, משורר, צייר ופילוסוף, אמריקאי ממוצא לבנוני)
מקור שני
מקור שלישי
נתחיל בדיון על המקורות במליאה ונעבור ממנו לשיחה בזוגות של תלמיד\ה עם מבוגר\ת .
שאלות לדיון במליאה:
מדוע לדעתכם נבחר דווקא הדימוי הזה?
בדיון בזוגות נמשיך לדון במקורות בהקשר יותר אישי.
לדיון בחברותות של מבוגר\ת עם תלמיד
שימו לב:
לא חייבים לדון בכל השאלות ולא חייבים לדון בהן על פי הסדר שהן כתובות אלא בהתאם למה שמעניין אתכם לדון עליו.
אפשר לצאת מן המקורות גם לדיון קצת שונה ועל בסיסו לכתוב את הסיפור המשפחתי או להכין עץ משפחתי