"הקרב בח'רבת א-חזעה"
על דבקות במשימה, אחריות, רעות ושליחות
"לא נהסס לחזור ולעלות שוב על מדים ולתת מה שאנחנו יכולים למערך הלחימה, למרות הפציעה והסבל" (עמרי מיכאלי ז"ל)
פעילות:
חלוקה ל-2 קבוצות: 2 דעות, ע"פ התרחיש יצטרכו לגבש דעה ולהציג את עמדתם ומדוע. לכל קבוצה דקה בלבד להציג את עמדתם.
שאלות לדיון:
סיכום:
בבוקר ה-7.10 עמרי התעורר בביתו לשמע האזעקות, מיד ארז תיק ודהר ליחידה, ורק כשהיה בדרך לשם הוקפץ באופן רשמי. לאחד מחבריו כתב: "עכשיו אני צריך ללכת להציל אנשים".
יחד עם חבריו ליחידה, לחם במחבלים במוקדים שונים בעוטף עזה, עד שהגיעו לקיבוץ כפר עזה. מהר מאוד הבינו שמרבית המחבלים נמצאים בשכונת הצעירים בקיבוץ, ושמו פעמיהם לשם בכוונה לטהר את הבתים ולהציל את התושבים.
עמרי נכנס בראש הכוח לאחד הבתים, בידיעה שאזרחים מסתתרים בפנים, ואולי גם מחבלים. מיד כשנכנס, נורה לעברו צרור יריות. הוא נפצע בכל חלקי גופו מהמטח ופונה לבית החולים בפעם השלישית בקריירה הצבאית שלו, אך הפעם לא הצליח להתאושש ומת מפצעיו.
רב-סמל מתקדם עמרי מיכאלי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנס ציונה. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "תודה שזכינו בך קסם גיבור שלנו. לנצח איתנו, בכל מקום, צורה וזמן"
שאלות לסיכום: