למפקד:

​

קרב העי נחשב אחד הקרבות הקלאסיים של עם ישראל בתקופת המקרא. הוא מסמל תחבולנות ונועזות יחד עם הקרבה ודוגמה אישית. במערך זה נעסוק בקרב העי לאור עקרונות המלחמה – תחבולה ורציפות והמשכיות ונבליט את ערך הדוגמא אישית מתוך רוח צה"ל.

תחבולה, רציפות והמשכיות, ודוגמא אישית בקרב העי

מבנה המערך

מטרת העל:

• העצמת תחושת השליחות והמחויבות לצה"ל ולמדינת ישראל באמצעות שיח פיקודי – חינוכי על קרבות משמעותיים של עם ישראל בעת העתיקה.

​

מטרות:

• המפקד יכיר את סיפור קרב העי.
• המפקד ינתח את הסיפור בראי עקרונות הלחימה – תחבולה ופשטות.
• המפקד יקיים דיון ערכי לאור הסיפור, סביב ערך המשמעת.

​

מהלך ההצגה :

• רקע כללי – 5 דקות
• חלק א תכנית הקרב– 10 דקות
• חלק ב מהלך הקרב – 10 דקות
• עיסוק בערך המשמעות – 15 דקות
• סיכום – 5 דקות
• סה"כ: 45 דקות

רקע כללי

ת.ז קרב העי

• סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון (1200 לפה"ס על פי התיארוך המקראי)
• זהו הקרב השני של עם ישראל לאחר הניצחון הגדול על יריחו, העיר המרכזית שנמצאת במזרח ארץ ישראל סמוך לנהר ירדן. אך "הסיבוב הראשון" מול העי הסתיים בתבוסה צורבת לעי.
• העי היא עיר קטנה שנמצאת על הדרך בין יריחו לבית אל.

ציר זמן

עליית אברהם

אבינו לארץ

ישראל

יציאת מצרים

והכניסה �לארץ ישראל

​

קרב העי

ראשית

המלוכה

חורבן

הבית הראשון

שיבת

ציון

המכבים

קרב אמאוס

חורבן� הבית השני

גירוש

ספרד

הקונגרס הציוני

הראשון

הקמת מדינת

ישראל

1948

המאה �ה-19

המאה� ה-15

המאה� ה-1 לפנה"ס

המאה� ה-2 לפנה"ס

המאה� ה-5 לפנה"ס

המאה� ה-6 לפנה"ס

המאה� ה-11 לפנה"ס

המאה� ה-13 לפנה"ס

המאה� ה-18 לפנה"ס

תקופת

השופטים

המאה� ה-12 לפנה"ס

חלק א

תאור תכנית קרב העי

בספר יהושע

ספר יהושע פרק ח , פסוקים ג-ט

וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-עַם הַמִּלְחָמָה (וכל הצבא), לַעֲלוֹת הָעָי (אל העי); וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ, גִּבּוֹרֵי הַחַיִל (חיילים מובחרים), וַיִּשְׁלָחֵם, לָיְלָה (בלילה). ד וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר (תכינו מארב בכיוון הצד האחורי של העיר)--אַל-תַּרְחִיקוּ מִן-הָעִיר, מְאֹד (אך להקפיד שהמארב יהיה קרוב לעיר); וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם, נְכֹנִים. (ותהיו דרוכים) ה וַאֲנִי, וְכָל-הָעָם (הצבא) אֲשֶׁר אִתִּי, נִקְרַב (נתקרב), אֶל-הָעִיר; וְהָיָה, כִּי-יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה (וכאשר הם ייצאו להילחם כמו בקרב שהפסדנו להם), וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם (אנחנו נתחיל בנסיגה). ו וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ (נגרום להם לרדוף אחרינו), עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן-הָעִיר (עד שכל צבא העי יימצא מחוץ לעיר)--כִּי יֹאמְרוּ, נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה (כי הם יחשבו שהם שוב מנצחים אותנו); וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם. (ונמשיך את הנסיגה כדי להרחיקם עוד יותר מהעיר) ז וְאַתֶּם, תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב, וְהוֹרַשְׁתֶּם, אֶת-הָעִיר (ואתם תצאו מהמארב תתקפו ותכבשו את העיר) וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּיֶדְכֶם. ח וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת-הָעִיר,(וכאשר העיר תהיה בידכם) תַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ--כִּדְבַר יְהוָה, תַּעֲשׂוּ; רְאוּ, צִוִּיתִי אֶתְכֶם. ט וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיֵּלְכוּ אֶל-הַמַּאְרָב, וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעָי (ממערב לעי); וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ישן) בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעָם (יחד עם החיילים)

תמצית הקטע

• יהושע מכין את עם ישראל לקרב מול העי. הוא בוחר 30,000 חיילים מובחרים ושולח אותם למארב סמוך לעי. תפקידם להמתין לרגע שיהושע יחד עם עיקר הכח יתקרב לעיר ויתחיל לנוס ובכך ימשוך את צבא העי לצאת מחוץ לעיר. באופן זה העיר תישאר ללא אבטחה ואז תפקיד המארב לצאת, להיכנס לעיר ולשרוף אותה. לאחר שהם יוצאים למשימתם, יהושע בוחר להעביר את הלילה בתוך מחנה ישראל כאחד החיילים הפשוטים.

תוכנית הפעולה של יהושע

צבא העי ניצח בקרב קודם את ישראל. הוא בטוח שיכול לעשות זאת שוב. בנוסף, הוא מניח שישראל יחזרו שוב על תכנית ההתקפה שלהם. לכן התוכנית תתבסס על ביטחון עצמי זה. מרכיבי התכנית הם:

• פריסת כח מארב סמוך לעיר.
• תקיפת העיר עם כח מרכזי כהונאה ופיתוי לצבא העי.
• מנוסה מדומה על מנת למשוך את צבא העי לצאת מחוץ לעיר.
• ברגע שצבא העי יוצא מהעיר, תקיפת העיר בידי כח האורב.
• תקיפה של צבא העי בידי הכח המרכזי. צבא העי יימצא בין הפטיש (כח מרכזי) לסדן (כח האורב) ויושמד.

התרשים מתוך: אברהם מלמט, "שלושה מודלים של הלחימה הישראלית הקדומה", בתוך: אריה שמואלביץ (עורך), זירת קרב – קרבות הכרעה בארץ ישראל, משרד הביטחון 2007, עמ' 13.

1. כוח ה"אורב" מתקדם לעבר העי ערב הקרב.
2. כוח ה"אורב" מתמקם ממזרח לעיר.
3. הכוח העיקרי נע לאורך הנתיב המרכזי. תחילת תנועתו בחצות.
4. יחידת חיפוי ניתקת מהכוח העיקרי לבלימת המבואות מבית אל.
5. הכוח העיקרי נערך מצפון לעיר.

דיון

חזרו על הפסוקים ונתחו את תוכניתו של יהושע.

• באלו עקרונות מלחמה אתם מבחינים בפסוקים אלו?
• שתפו בדוגמה מתוך השירות הצבאי שלכם לאחד מעקרונות מלחמה אלו.

​

עקרונות המלחמה בתכנית הפעולה

למפקד:

לפניך מספר עקרונות מלחמה שניתן למצוא בקטע שלמדנו. מיד נרחיב בשניים מתוכם אך תוכל גם להוסיף משלך.

• תחבולה
• רציפות והמשכיות
• עקרון האבטחה
• עקרון הפשטות
• עקרון העתודה והעומק

עיקרון התחבולה

"דרך מחוכמת לעשיית מלחמה על ידי חיפוש תורפות האויב או על ידי גרימתן" (מתוך חוברת עקרונות המלחמה של צה"ל)

• זיהוי נקודת עוצמה של אויב – חומת העיר.
• זיהוי נקודת תורפה – ביטחון עצמי מופרז לאור הניצחון הקודם על ישראל.
• בנית תוכנית המתבססת על שימוש בנקודת התורפה באופן שגם מבטל את נקודת העוצמה.

רציפות והמשכיות

"הפעלת הכוחות הלוחמים... ברצף בלתי פוסק.... כדי לשחוק בלא הפסקה את כוחו האויב וכושר הפיקוד שלו"...ו"קשר ישיר בין כל שלב ופעולה במהלך המבצע לשלב שלפניו" (מתוך חוברת עקרונות המלחמה של צה"ל)

​

​

​

​

החדרת מארב

הונאה –

תקיפה חזיתית ונסיגה

תקיפת העיר הנטושה

על ידי הכח האורב

תקיפת צבא העי

מעורפו בתנועת מלקחיים

חלק ב

מהלך הקרב

כפי שמתואר בספר יהושע

ספר יהושע פרק ח , פסוקים י-כב

 י וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְקֹד (ויספור) אֶת-הָעָם; וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ההנהגה הרוחנית של העם), לִפְנֵי הָעָם—הָעָי (אל העי).  יא וְכָל-הָעָם הַמִּלְחָמָה (הצבא) אֲשֶׁר אִתּוֹ, עָלוּ וַיִּגְּשׁוּ (והתקרבו), וַיָּבֹאוּ, נֶגֶד הָעִיר(ממול לעיר); וַיַּחֲנוּ מִצְּפוֹן לָעַי, וְהַגַּי (והגיא מפריד) בֵּינָו (בין צבא ישראל) וּבֵין-הָעָי.  יב וַיִּקַּח (ויהושע לקח)., כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ; וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב (כח מארב נוסף), בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי--מִיָּם לָעִיר (ממערב לעיר). יג וישִׂימוּ (והכינו) הָעָם אֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה, אֲשֶׁר מִצְּפוֹן לָעִיר, וְאֶת-עֲקֵבוֹ (כח המארב הנוסף), מִיָּם לָעִיר (ממערב לעיר) ויֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעֵמֶק. (יהושע הסתובב בלילה בתוך העמק בין הכוחות לבדוק מוכנות)  יד וַיְהִי כִּרְאוֹת מֶלֶךְ-הָעַי (), וַיְמַהֲרוּ וַיַּשְׁכִּימוּ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי-הָעִיר לִקְרַאת-יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה הוּא וְכָל-עַמּוֹ לַמּוֹעֵד (על פי תזמון שנקבע מראש) -לִפְנֵי הָעֲרָבָה (אל הדרך לכיוון ערבות יריחו –הכיוון שממנו ישראל הגיעו); וְהוּא (צבא העי) לֹא יָדַע, כִּי-אֹרֵב לוֹ (כי יש כח מארב ישראלי) מֵאַחֲרֵי הָעִיר. טו וַיִּנָּגְעוּ י(העמידו פנים כאילו נפגעו בקרב) יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵיהֶם; וַיָּנֻסוּ, דֶּרֶךְ (לכיוון) הַמִּדְבָּר.  טז וַיִּזָּעֲקוּ, (והתאספו) כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בעיר (בָּעַי) (כתוב בעיר אך קוראים בעי), לִרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּנָּתְקוּ מִן-הָעִיר. (ויצאו והתרחקו מהעיר) יז וְלֹא-נִשְׁאַר אִישׁ, בָּעַי וּבֵית אֵל (גם אנשי בית אל שמעו שישראל נסוגים ויצאו לרדוף אחריהם), אֲשֶׁר לֹא-יָצְאוּ, אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּעַזְבוּ אֶת-הָעִיר (העי) פְּתוּחָה (ללא שמירה), וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל.

המשך

יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, נְטֵה בַּכִּידוֹן(סמן עם הכידון) אֲשֶׁר-בְּיָדְךָ אֶל (לכיוון)-הָעַי--כִּי בְיָדְךָ, אֶתְּנֶנָּה; וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר-בְּיָדוֹ, אֶל-הָעִיר.  יט וְהָאוֹרֵב (כח המארב הישראלי) קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ, כִּנְטוֹת יָדוֹ (כאשר ראו את הסימן של יהושע עם הכידון), וַיָּבֹאוּ הָעִיר, וַיִּלְכְּדוּהָ; וַיְמַהֲרוּ, וַיַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ.  כ וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם (הסבו את מבטם לכיוון העי) וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה, וְלֹא-הָיָה בָהֶם יָדַיִם (יכולת) לָנוּס, הֵנָּה וָהֵנָּה (לשום כיוון כי היו מוקפים לוחמים ישראליים); (הסיבה שהיו מוקפים היא:)וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר (שהצבא הישראלי שלכאורה נסוג לכיוון המדבר), נֶהְפַּךְ (הסתובב ) אֶל-הָרוֹדֵף (צבא העי שרדף אחריהם).  כא וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל רָאוּ, כִּי-לָכַד הָאֹרֵב אֶת-הָעִיר, וְכִי עָלָה, עֲשַׁן הָעִיר; וַיָּשֻׁבוּ (הסתובבו לכיוון אנשי העי), וַיַּכּוּ אֶת-אַנְשֵׁי הָעָי.  כב וְאֵלֶּה (כח המארב) יָצְאוּ מִן-הָעִיר, לִקְרָאתָם (לכיוון אנשי העי), וַיִּהְיוּ (ומיקום אנשי העי)לְיִשְׂרָאֵל (ביחס לצבא הישראלי) בַּתָּוֶךְ (היה באמצע), אֵלֶּה (יהושע והכח העיקרי) מִזֶּה (מצד אחד של אנשי העי) וְאֵלֶּה (כח המארב) מִזֶּה (מצידם השני); וַיַּכּוּ אוֹתָם, עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט.

תמצית הקטע

יהושע מקדם את הצבא שלו אל מצפון לעי. בכך הוא חושף עצמו לצבא העי, דבר שגורם להם להתחיל במרדף אחר צבא ישראל. יהושע וצבאו על פי תכנית, מבצע נסיגה דבר שגורם לכל צבא העי לנטוש את עירם במרדף אחרי צבא ישראל. בנקודת זמן זו, יהושע מסמן למארב והכח האורב נכנס לעי וכובש אותה. ברגע שהוא מסיים, כח האורב תוקף את צבא העי מעורפו ויהושע והצבא העיקרי תוקפים אותו מחזיתו. תקיפה משולבת זו מרסקת את צבא העי והוא מושמד כליל.

התרשים מתוך: אברהם מלמט, "שלושה מודלים של הלחימה הישראלית הקדומה", בתוך: אריה שמואלביץ (עורך), זירת קרב – קרבות הכרעה בארץ ישראל, משרד הביטחון 2007, עמ' 14

1.כאשר החיפוי במקומו, מביים יהושע הסתערות על העיר ומתחיל בנסיגה מבוקרת.

2. הכנענים יוצאים מהעיר למרדף אחר יהושע הנסוג.

4-3. יהושע נעצר ופונה להתעמת עם הכנענים

5. יהושע מאותת (מאחת משתי הגבעות) לכוח ה"אורב".

6. כוח ה"אורב" כובש את העיר.

7. ה"אורבים" תוקפים את הכנענים המתעמתים עם יהושע בעורפם.

8. הכנענים מותקים מן החזית והעורף ומובסים.

דיון

חזרו על הפסוקים ונתחו את הקרב של יהושע מול העי.

• באלו עקרונות מלחמה אתם מבחינים בפסוקים אלו?
• שתפו בדוגמה מתוך השירות הצבאי שלכם לאחד מעקרונות מלחמה אלו.

​

עקרונות המלחמה במהלך הקרב

למפקד:

לפניך שני עקרונות מלחמה שניתן למצוא בקטע שלמדנו. מיד נעסוק בהם בהרחבה. אך תוכל גם להוסיף משלך.

• דבקות במשימה לנוכח המטרה
• יוזמה והתקפיות

דבקות במשימה לאור המטרה

"דבקות של המפקד וכל הכפופים לו כיחיד וכקבוצה לבצע את המשימה עד להשלמתה" (מתוך חוברת עקרונות המלחמה של צה"ל)

• ביצוע מושלם של ההונאה על ידי הכח העיקרי.
• תקיפה מתוזמנת היטב של העי בידי כח האורב.
• תיאום מדויק בביצוע תנועת המלקחיים בעורפו של צבא העי.

יוזמה והתקפיות

"לנקוט תמיד פעולה שתקדים את הפעולה של האויב... מי שבידו היוזמה יכתיב את הלחימה ויאכוף רצונו על האויב" (מתוך חוברת עקרונות המלחמה של צה"ל)

• הכתבת המהלכים ההתקפיים לאויב (צבא העי).
• יוזמה אישית בתזמון של היציאה מהמארב.
• ניצול הזדמנויות למימוש התחבולה- נטישת העי.
• חתירה בכל הזדמנות למגע עם האויב- תנועת המלקחיים.

חלק ג'

ערכי רוח צה"ל בקרב העי

"ויָּלֶן... בתוך העם"

רוח צה"ל בקרב העי

וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיֵּלְכוּ אֶל-הַמַּאְרָב, וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעָי (ממערב לעי); וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ישן) בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעָם (יחד עם החיילים)

​

בקטע שלפנינו אנו רואים שיהושע ערב הקרב בוחר לישון יחד עם החיילים ולא במקום נפרד כדוגמת מאהל המפקדים וכד'.

​

דיון על רוח צה"ל בקרב העי

• מדוע לדעתכם יהושע הצטרף לעם באותו לילה? חישבו על ההפסד בקרב הקודם מול העי ועל מורכבות וסכנת המשימה.
• איזה ערך צה"ל טמון בהתנהגות זו?
• שתפו באירוע שבו התנהגתם באופן דומה עם הפקודים שלכם או שראיתם את המפקד שלכם מתנהג כך.
• לאורך לימוד הפסוקים האם זיהיתם ערכי צה"ל נוספים?

​

הצעות לערכי צה"ל נוספים במלחמת בעי

למפקד:

לפניך רשימת ערכים מתוך ערכי צה"ל הגלומים במלחמת העי. לפי רצונך תוכל להרחיב באחד מהם או להבליט ערך אחר שאיננו מופיע ברשימה.

• הרקע למלחמה (חטא עכן):
• טוהר הנשק
• משמעת (במובן הערכי)
• שליחות
• במלחמה:
• דבקות במשימה
• מקצועיות
• משמעת (במובן המקצועי)

צבא של יהושע כצבא העם שכבש את ארץ ישראל

היווה דוגמה והשראה לבניין הצבא בתקופת הקמת המדינה.

לפניכם קטע מדברי דוד בן גוריון:

"הצבא היהודי היה תמיד, מלבד במקרים מועטים, צבא עממי. הלוחמים היהודי בימי יהושע בן-נון היו אלה אשר יישבו הארץ ובנו אותה. עם לוחם כבש הארץ – ולא חיילים שכירים העושים מלחמה בעד בצע. החטא החמור ביותר ב היה לקחת “מן החרם” ולשים שלל האויב בכליהם של אנשי צבא. שוד צבאי זה נחשב להפרת הברית ולמעשה נבלה, ועל חטא זה בא על ענשו עכן בן כרמי משבט יהודה מידי יהושע בן-נון בכל חומר הדין – עונש מוות והחרמת רכושו, והמקום שבו נעשתה הנבלה נקרא עמק עכור “עד היום הזה” (יהושע ז'). צבאו של יהושע בן-נון היה בעצם צבא של מתישבים"

​

דוד בן גוריון, יעוד וייחוד, 1950.

סיכום

• למדנו שבליבת מלחמת העי עומד עקרון התחבולה.
• ראינו שהתוכנית המבצעית הייתה מבוססת על עקרון הרציפות והמשכיות.
• קראנו שהצבא הישראלי ביצע את משימתו כמתוכנן – עקרון הדבקות במשימה לאור המטרה.
• הבנו שביצוע המשימה היה כרוך ביוזמה והתקפיות.
• עסקנו ברוח צה"ל במלחמת העי – ערך הדוגמה האישית.

למפקד: הבא במילותיך את נקודת מבטך האישית על אחד או יותר מהעקרונות והערך שלמדנו: תחבולה, פשטות, משמעת ומשמעות למידתם גם מתוך קרב היסטורי שהתחולל בארץ ישראל בדורות קודמים.