חידון בציורים

אלון- בן גוריון

עפולה

להלן הנחיות:

לחלק את תלמידי הכיתה לשמונה קבוצות

כל קבוצה תקבל חידה באיור

עליה לזהות את המושג בתמונה

לאחר זיהוי המושג יש לגשת למורה

המורה נותן לתלמידים כרטיס המשך אשר

עוסק בנושא המוצג באיור

​

איור מספר 1

איור מספר 2

איור מספר 3

איור מספר 4

איור מספר 5

איור מספר 6

איור מספר 7

איור מספר 8

תשובות לאחר עבודה בקבוצות :

איור 1 – ביכורים, בימי המקדש, כל עם-ישראל היה עולה לרגל לירושלים ומביא עמו ביכורים – מראשית הפירות והתבואה שגדלו באותה השנה. לכן שרים בשבועות את השיר: "סלינו על כתפינו... מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים".

המצווה היא הכרת הטוב והודיה לה' על שתברכה ארץ ישראל בשפע רב.

הביכורים הם פירות הטילן והאדמה שהבשילו ראשונה ומצווה להביאם לבית המקדש.

לא מכל הפרות מביאים לבית המקדש אלא רק משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

איור 2 : אכילת מוצרי חלב. שכאשר קיבלו בני ישראל את התורה לא יכלו לאכול מיד בשר, כי נדרשות לכך הכנות רבות כמו הכשרת הכלים, בדיקת הסכין, שחיטה, ניקור, הוצאת הדם והם לא היו ערוכים לכך, ועל כן אכלו מאכלי חלב.

טעם נוסף הוא שבמתן תורה בני ישראל מתעלים למדרגה הרוחנית הגבוהה של אדם הראשון קודם חטא עץ הדעת ואי אכילת בשר מסמלת מעמד זה, שכן לפני ימי נח היה אסור על בני האדם לאכול בשר. הסבר נוסף הוא שהחלב מסמל את הנתינה של הגדול לקטן, של אם לבנה, ובדומה לכך התורה היא מתנה של ה' לעמו. ‏‏סימן נוסף הוא שחלב בגימטרייה הוא 40, מספר המסמל את מעמד הר סיני, שכן על פי המסופר בתורה, משה שהה בהר סיני 40 ימים.

מנהג קרוב הוא לאכול חלב ביחד עם דבש שעל פי חז"ל נמשלו לתורה בפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" בשיר השירים.

איור 3 : מגילת רות – נוהגים לקוראה בחג השבועות.

את מגילת רות קוראים בחג השבועות, משתי סיבות עיקריות:

מגילת רות מתרחשת בתקופת "הקציר", שזו גם התקופה של חג שבועות.

רות המואביה, שעל שמה נקראת המגילה, היא אם סבו של דוד המלך, שעל-פי המסורת נפטר בשבועות (שחל באותהּ שנה בשבת). מסורת זו מופיעה בתלמוד ירושלמי ובמדרש רות רבה. על-פי מסורת מאוחרת בהרבה, שמקורותיה אינם ברורים, דוד המלך אף נולד בשבועות.

טעמים נוספים יש בקריאתהּ:

נושא מרכזי במגילת רות הוא גמילות חסדים, מה שמתאים למגמתה של התורה שניתנה בשבועות, שחז"ל אמרו עליה שתחילתה וסופה בגמילות חסדים.

שבועות הוא חג מתן תורה ובמגילת רות מסופר על מואביה שבחרה מרצונה לקבל על עצמה עול תורה ומצוות.

איור 4: מתן תורה – לפי המסורת, בחג השבועות התרחש מעמד הר סיני, בו ניתנו עשרת הדיברות לעם-ישראל. חג השבועות מיוחד בכך שהוא קשור לאירוע המרכזי והחשוב ביותר בתולדות העם  - מתן תורה. לפי המסורת קיבל משה את התורה על הר סיני ומסרה לבני ישראל. התורה היא ספר החוקים והמשפטים המהווים יסוד לאמונה היהודית ולמערכת המצוות, שהיהודי חי על פיהן. על פי האגדה, קדמה התורה גם לבריאת העולם, והיא הייתה כמעין תוכנית, שאלוהים ראה אותה כשברא את העולם. התורה כתובה על יריעות קלף ובכל שבת קוראים בבית הכנסת אחת מפרשותיה. ה"תורה שבכתב" היא מקור התוקף והסמכות ל"תורה שבעל- פה", שהיא מכלול ההלכות והדינים שנוצרו במהלך הדורות.�התורה שבכתב והתורה שבעל פה עיצבו יחד את דמותו של העם, ובלעדיהן לא היה קיום לעם. אמר על כך רבי סעדיה גאון, מגדולי חכמי התורה בבבל ומגדולי הפילוסופים היהודים בימי הביניים (942-882 לספירה): "אין אמתנו אמה אלא בתורותיה".

​

​

איור 5 : עצרת – בדומה לחג הסוכות, בו לאחר שבעת ימי החג חוגגים יום נוסף – שמיני עצרת, כך גם חג השבועות משמש כ"יום השמיני" של חג הפסח. ששת חודשי הקיץ הם "ששת חודשי העשייה" בעולם החקלאי – מרבית עבודת האדמה נעשית בהם. עם תום החורף, לפני שחוזרים לחיי השגרה והעשייה האינטנסיביים, נעצרים עוד יום אחד עם האלוקים, נושמים אוויר ומתכוננים לקראת עשייה מוסרית.

איור 6: חג הקציר – גם חג זה, כרגלים האחרים (פסח וסוכות), הינו בעל משמעות של הודאה לה' על תנובת השדה. בתקופה זו בשנה קוצרים את החיטים. (לכן נוהגים לשיר את "מלאו אסמינו בר" ו"שיבולת בשדה", הקשורים לחיטה הנקצרת בתקופה זו בשנה). חג הקציר הוא המשכו של חג האביב – בחג האביב חוגגים את יבול השעורה הראשון – מזון הבהמות. בחג הקציר חוגגים את הבשלת החיטים – היבול העיקרי ממנו אוכלים בני האדם: לחם חיטים.

איור 7: שבועות – חג השבועות מהווה סיום לתקופה של שבעה שבועות בהם סופרים את ספירת העומר. חג השבועות הוא היום החמישים. ביום הראשון של חג הפסח היו אבותינו מביאים את העומר – שהיא האלומה הראשונה של הקציר ומאותו יום מתחילים לספור את העומר ( יום א' בעומר וכן הלאה)

ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות תמימות, עד לחג השבועות. מקור האבלות בימי ספירת העומר בתקופה החקלאית בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת הכחדה בשל רוחות השרב השכיחות לעונה זו של השנה. לאחר חורבן בית המקדש וכשלון מרד בר-כוכבא נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר לבית המקדש וכן אבל על חללי המרד וכישלונו. בימי העומר נהוג לנהוג מנהגי אבלות, הגברים אינם מתגלחים , אין מסתפרים, אסור לערוך חתונות ומסיבות חגיגיות. מנהגי האבלות מופסקים ליום אחד בל"ג בעומר ומסתיימים בחג השבועות.

​

איור 8 : תיקון ליל שבועות – מנהג הוא בישראל לקיים תיקון ליל שבועות. בליל החג נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, על-מנת להיות מוכנים ל"קבל" את התורה מחדש בבוקר החג. המילה תיקון כאן משמעה הכנה – האדם מכין עצמו על-ידי הלימוד לקבלת התורה מחדש.