תוכנית התנהגות כיתתית
בית ספר בן צבי שלומי
מחנכת כיתה: ג'ני ליטבינסקי-וייצמן
אין אנו מחזקים אנשים, אנו מחזקים את התנהגותם (Baer,1976) החיזוק מתייחס למעשים של הילד. "כל הכבוד דני על עזרתך ליעל!". החיזוק הוא על העזרה (מעשה). מטרתו לשמור/להגביר את התנהגותו החיובית של דני.
כל התנהגות נלמדת אנו נתנהג שוב באותה דרך אם "הצליח" לנו (קיבלנו את מה שרצינו)
בלי כוונה ניתן לחזק התנהגות שלילית. תוצאה הנעימה לילד (הסרת דרישה/רגיעה במשחק או בשיחה) לאחר התנהגות שלילית מפחיתה את ההתנהגות השלילית באותו רגע אך אינה תורמת להכחדתה. להפך - הילד ימשיך לנקוט בהתנהגות. יש לערוך ניתוח תפקודי יסודי כדי להבין מה מחזק את ההתנהגות השלילית - מה גורם לה להמשיך.
עיצוב התנהגות – שיטות ועקרונות
ביסוד הגישה ההתנהגותית עומדת ההנחה שכל התנהגות מושפעת מהתוצאות שלה. עיצוב
התנהגות היא טכניקה חינוכית הנובעת מהתפיסה, כי הפרעה של תלמיד/משתתף נובעת מכך
שהיא מזכה אותם בתגמול, כגון: תשומת הלב של התלמידים או של המדריך. לפי גישה זו,
הטיפול בבעיות המשמעת מבוסס על בנייה ועל חיזוק של הרגלים רצויים ומקובלים ועל הכחדת
התנהגויות לא רצויות. תפיסה זו מניחה כי על הטיפול להתמקד בהתנהגות עצמה, "כאן ועכשיו",
ואין כל צורך בבחינת הסיבות להתנהגות, שמקורן ברקע קודם של התלמיד/ה. ניתן להשתמש
בכלים של גישה זו לשינוי התנהגות מפריעה של תלמיד/ה או של קבוצת ילדים.
תגובה להתנהגות לא נאותה.
בעת בניית תוכנית ההתנהגות אנו צריכים להחליט כיצד יש לנהוג כאשר מופיעה ההתנהגות הלא נאותה.
תגובה אחידה של כל אנשי הצוות שעובדים עם הילד.
כאשר הילד מפגין התנהגות לא נאותה מעירים לו על כך מספר פעמים והילד עדיין לא מתייחס להערה שמו מועבר לצהוב-אזהרה, כאשר שם הילד בצהוב באפשרותו לתקן התנהגות ולחזור לירוק(חייכן שלם בשיעור),
במידה והתלמיד לא שיפר את ההתנהגות ונשאר בצהוב יתוגמל בחצי חייכן ואם ההתנהגות הסלימה ועבר לאדום התלמיד לא יקבל חייכן על השיעור.
רמזור
טבלת התנהגות כיתתית
המחקר (אטר, אברסטון ואנדרסן 1980) מראה כי מורים אפקטיביים מלמדים בכיתותיהם כללים ונהלים, משגיחים על בצוע הנהלים, מקפידים על מעקב ומשוב עקבי,יוצרים מערך אחריות כתתי, מוסרים מידע בצורה ברורה ונהירה ומארגנים את תהליך הלמידה.
בעיצוב התנהגות, לוקחים פעולה או התנהגות מסובכת, ומפרקים אותה לסדרה של פעולות פשוטות. מלמדים את הילד ומתרגלים אותו בכל פעם בחלק קטן מההתנהגות הנדרשת, ומחזקים אותו בעזרת תגמול כאשר הוא מבצע את הנדרש. כך נלמדות כל הפעולות הקטנות, עד שלבסוף ניתן לחברן מחדש להתנהגות הרצויה הכללית.
בתום שבוע רצוף שבהם יתנהג כנדרש יזכה הילד בפרס שעליו תחליטו מראש עפ"י כמות חייכנים אותם צבר, משהו שהוא רוצה מספיק כדי שייתן לו מוטיבציה לשינוי- צ'ופר שבועי.
טבלת סיכום שבועי
פינת גישור
ילדים, כמו המבוגרים, מרבים להיתקל בחיי היום יום בקונפליקטים וסכסוכים רבים. מרביתם אינם יודעים כיצד להתמודד עם מצבים אלו. קונפליקטים המתנהלים בצורה לא טובה, מובילים לשימוש יתר באלימות לשם פתרון סכסוכים, וכן לתופעות שליליות נוספות, כגון: מתח נפשי, פגיעה בהערכה העצמית, פגיעה בדימוי העצמי, ובסופו של דבר – התפתחות למבוגר החסר את המיומנויות הדרושות להתמודדות עם קונפליקטים.
למידת הגישור כתפישת עולם וככלי ליישוב סכסוכים תורמת לפיתוח תפישת עולם דמוקרטית והומנית, משפרת את האקלים הארגוני ומקנה לתלמידים ולמורים יכולות ומיומנויות לפתרון קונפליקטים.
("הגישור במערכת החינוך בישראל – האתגר" / עמרי גפן)