1 of 16

עדות מומחה בית משפט בחקירת דליקות�תפקיד, אחריות ואתגרים�

אינג' מוטי פרייברג

אפריל 2026

2 of 16

מהי חקירת דליקות

תחום מקצועי העוסק בזיהוי:

  • מקור/גורם הדליקה
  • סיבת הדליקה
  • אופן התפשטות האש

שילוב של:

  • הנדסה ( מכנית/חשמל/ כימית)
  • כימיה
  • פיזיקה
  • תרמודינמיקה
  • ניסיון מעשי בזירות אש

ממצאי החקירה משמשים:

ביטוח

חקירה פלילית

הליכים אזרחיים

עדכון תקנות ותקנים

3 of 16

מיהו מומחה בית משפט

בעל ידע, ניסיון והכשרה ייחודיים לדוגמא בתחומים כגון:

בטיחות בחומרי נפץ, רכב, מיזוג אויר, מערכות קירור , מערכות אוורור, מערכות בטיחות אש במבנים, כולל מערכת החשמל.

  • ממונה ע"י: בית המשפט, תפקידו:
  • לסייע לבית המשפט להבין נושאים מקצועיים
  • לא להכריע – אלא להסביר ולהעריך

4 of 16

אחריותו של מומחה לחקירת דליקות

  • חובת נאמנות לאמת המקצועית
  • עצמאות ואי־תלות בצד שמינה אותו
  • הצגת ממצאים:
    • באופן ברור
    • מבוסס ראיות
    • ללא הטיות
  • עמידה בכללי אתיקה מקצועית

5 of 16

שלבי העבודה של מומחה דליקות

  1. ביקור וסקירת זירת השריפה ובדיקת שרידים תשאול עדים ומומחים

האם ניתן לתשאל חוקרי כבאות או חוקרים משטרתיים?.

2. תיעוד: צילום, שירטוט, איסוף ממצאים

3. ניתוח:תבניות בעירה,נזקי חום מקורות הצתה אפשריים

4. כתיבת חוות דעת מקצועית

6 of 16

חוות דעת מומחה�

  • מבנה מקובל לפי ה NFPA 921:
    • רקע מקצועי והסמכה
    • תרשים קו זמן
    • תיאור הזירה
    • ממצאים עובדתיים ( כולל תאור הזירה, תאור שרידים. תשאול עדים)
    • ניתוח מקצועי
    • מסקנות
  • חוות הדעת חייבת להיות:
    • ברורה
    • מנומקת
    • ניתנת לביקורת

7 of 16

עדות בבית המשפט

  • העדות ניתנת:
    • בחקירה ראשית-זו החקירה שמבצע עורך הדין שהזמין את העד מטעמו. מטרתה: לאפשר לעד לספר את גרסתו באופן מסודר ולתמוך בטענות הצד שהביא אותו.
  • בחקירה נגדית- זו החקירה שמבצע עורך הדין של הצד שכנגד, לאחר החקירה הראשית. מטרתה:
    • לערער את אמינות העד
    • להצביע על סתירות או חולשות בעדות
    • להציג גרסה חלופית
  • על המומחה:
    • לדבר בקצרה, בבהירות ולעניין.
    • להסביר מושגים מורכבים בפשטות
    • להציג את הטענות שלכם בצורה מסודרת ולהתייחס למסמכים שהבאת כתמיכה לטענות
    • לשמור על טון דיבור מכובד, קור רוח ומקצועיות.
    • להיצמד לעובדות ולממצאים ולראיות.

איך להציג את הטענות שלנו?

     

8 of 16

חקירה נגדית: אתגרים נפוצים�

  • ניסיון לערער על:
    • מקצועיות המומחה
    • אמינות המומחה
    • שיטת העבודה של המומחה
    • מסקנות החקירה
  • שאלות מכוונות או מטעות
  • חשיבות:
    • הכנה מוקדמת
    • היכרות מלאה עם הדו"ח
    • אי חריגה מתחום המומחיות

9 of 16

חקירה נגדית: סוגים נפוצים של שאלות מכוונות או מטעות

  • חשיבות:
    • הכנה מוקדמת
    • היכרות מלאה עם הדו"ח
    • אי חריגה מתחום המומחיות

1. שאלות שמכניסות הנחה סמויה

שאלה שמניחה עובדה שלא הוכחה.

דוגמה:

“כשערכת את הבדיקה הרשלנית שלך, כבר ידעת שהנתבע אשם, נכון?”

השאלה מניחה מראש שהבדיקה הייתה רשלנית.

2. שאלות שמכריחות תשובת “כן/לא” לנושא מורכב

המטרה היא לפשט יתר על המידה עניין מקצועי.

דוגמה:

אז אתה מסכים שאין שום דרך לדעת בוודאות מה קרה?”

כאשר בפועל המומחה עשוי לומר שיש הסתברות גבוהה, אך לא ודאות מוחלטת.

3. שאלות שמצטטות חלקית את דברי המומחה

הוצאת משפט מהקשרו.

דוגמה:

“בדוח שלך כתבת שהבדיקה ‘אינה חד-משמעית’. כלומר, אין לה ערך בכלל?”

4. שאלות שמטרתן להציג את המומחה כמוטה

ניסיון לערער את עצמאותו.

דוגמאות:

“כמה כסף שילמו לך עבור העדות הזאת?”

“אתה הרי מעיד בדרך כלל עבור תובעים, נכון?”

“אם הצד ששכר אותך לא היה משלם, לא היית כאן היום?”

5. שאלות היפותטיות מטעות

מציגים תרחיש קיצוני או לא מדויק.

דוגמה:

“אם הנתונים שעליהם הסתמכת שגויים לחלוטין, כל חוות הדעת שלך קורסת, נכון?”

10 of 16

חקירה נגדית: סוגים נפוצים של שאלות מכוונות או מטעות

  • חשיבות:
    • הכנה מוקדמת
    • היכרות מלאה עם הדו"ח
    • אי חריגה מתחום המומחיות

6. שאלות שמבלבלות בין תחומי מומחיות

מנסים לגרום למומחה לחרוג מתחום התמחותו.

דוגמה:

“אתה מהנדס כימיה , אז אתה גם יכול לקבוע בוודאות שמערכת החשמל היא זו שגרמה לשריפה?”

7. שאלות עם ניסוח רגשי או טעון

נועדו להשפיע על הרושם של השופט.

דוגמה:

“אתה באמת מצפה מבית המשפט להאמין שהייתה זו רק ‘טעות אנוש’?”

8. שאלות שחוזרות שוב ושוב בלחץ

המטרה היא לגרום למומחה להתבלבל או לשנות ניסוח.

דוגמה:

“אז כן או לא—אתה בטוח?”

“אבל קודם אמרת משהו אחר, נכון?”

איך מומחים בדרך כלל מתמודדים עם שאלות כאלה

מומחים מנוסים נוהגים:

לבקש לדייק את השאלה;

להסביר כשאי אפשר לענות ב“כן” או “לא” בלבד;

להיצמד לתחום מומחיותם;

לתקן הנחות שגויות בתוך השאלה;

לשמור על תשובות קצרות, מקצועיות ולא רגשיות.

11 of 16

חקירה נגדית: סוגים נפוצים של שאלות “מלכודת” נפוצות במיוחד בחקירה נגדית;�

  • חשיבות:
    • הכנה מוקדמת
    • היכרות מלאה עם הדו"ח
    • אי חריגה מתחום המומחיות
  • היכרות מלאה עם הדוח
  • אי־חריגה מתחום המומחיות

1. שאלות מלכודת של “כן או לא”

שאלה שמאלצת פישוט של נושא מורכב.

.

ד1וגמאות:

“כן או לא — אתה לא יכול לדעת בוודאות מוחלטת?”

“אז למעשה הכול מבוסס על הערכה שלך?”

“אין לך הוכחה חד-משמעית, נכון?”

המטרה : לגרום לכך שכל הסתייגות מקצועית תישמע כחוסר ודאות מוחלט.

2. מלכודת של סתירה פנימית

משווים בין שני משפטים שנשמעים סותרים.

.

דוגמא:

“מצד אחד אמרת שהבדיקה אמינה, ומצד שני אמרת שיש טווח טעות. איזה מהם נכון?”

המטרה:להציג את המומחה כלא עקבי, למרות ששני הדברים יכולים להיות נכונים יחד.

3. מלכודת של סמכות יתר

מנסים לגרום למומחה לקבוע דברים מעבר לתחום התמחותו.

.

דוגמאות:

“אז אתה בעצם קובע שהנאשם משקר?”

“כלומר לדעתך הייתה כאן כוונה פלילית?”

“אתה יכול לומר לבית המשפט מי אחראי?”

המטרה: לגרום למומחה לחרוג מסמכותו ואז לתקוף אותו.

4. מלכודת של הסתברות מול ודאות

מנצלים שפה מדעית זהירה.

דוגמאות:

“אמרת ‘סביר’. כלומר אתה לא באמת יודע?”

“אם אתה לא בטוח ב-100%, אז זו רק השערה?”

המטרה: ליצור רושם שכל דבר שאינו ודאי לחלוטין הוא חסר ערך.

12 of 16

חקירה נגדית: סוגים נפוצים של שאלות “מלכודת” נפוצות במיוחד בחקירה נגדית;�

  • חשיבות:
    • הכנה מוקדמת
    • היכרות מלאה עם הדו"ח
    • אי חריגה מתחום המומחיות

5. מלכודת של בחירה כפויה

מציגים רק שתי אפשרויות קיצון.

.

דוגמא:

“אז או שהמכשיר היה תקין לחלוטין או שכל הבדיקה חסרת משמעות — נכון?”

המטרה:�למחוק אפשרויות ביניים מורכבות.

6. מלכודת של הנחת עובדה לא מוכחת

הנחת בסיס בתוך השאלה עצמה.

.

דוגמאות:

“כשהתעלמת מהנתון הזה, עדיין חשבת שהמסקנה נכונה?”

“למה לא בדקת את הסתירה הברורה בדוח?”

המטרה:�להכניס לתודעה שהייתה התעלמות או סתירה גם אם זה לא הוכח.

7. מלכודת של עייפות ולחץ

אותה שאלה בניסוחים שונים שוב ושוב.

.

דוגמאות:

“אז אתה בטוח?”

“באמת בטוח?”

“אין שום אפשרות אחרת?”

“אז אתה מוכן להתחייב על זה?”

המטרה:�לגרום לעד לשנות ניסוח או להישמע מהוסס.

8. מלכודת של ציטוט חלקי

לוקחים משפט מתוך הדוח בלי ההקשר.

דוגמה:

“כתבת ‘לא ניתן לשלול’. תודה — אז אתה מסכים שזה ייתכן.”

המטרה:�להציג הסתייגות מקצועית כהודאה.

13 of 16

חקירה נגדית: סוגים נפוצים של שאלות “מלכודת” נפוצות במיוחד בחקירה נגדית;�

  • חשיבות:
    • הכנה מוקדמת
    • היכרות מלאה עם הדו"ח
    • אי חריגה מתחום המומחיות

9. מלכודת של אינטרס אישי.

ערעור על אובייקטיביות.

דוגמאות:

“כמה פעמים העדת עבור משרד עורכי הדין הזה?”

“אתה מקבל תשלום לפי שעות?”

“ככל שהתיק נמשך, אתה מרוויח יותר?”

המטרה: לרמוז שהמומחה “קנוי”.

10. מלכודת של ידע חלקי

שואלים על פרט צדדי שהעד לא בדק.

.

דוגמאות:

“לא דיברת אישית עם כל המעורבים, נכון?”

“לא היית בזירה בזמן האירוע?”

“לא ביצעת את הבדיקה בעצמך?”

המטרה: ליצור תחושה שהעדות אינה מלאה.

11. מלכודת של ספרות מקצועית

מציגים מאמר או מקור מקצועי בלחץ.

דוגמאות:

““אתה מכיר את המאמר של ד"ר X?”

“אז אתה לא מכיר את המחקר המרכזי בתחום?”

“הספרות דווקא חולקת עליך, נכון?”

המטרה: להציג את המומחה כלא מעודכן.

12. מלכודת של ניסוח רגשי

יצירת רושם של יהירות או חוסר סבירות.

דוגמאות:

“רק אתה צודק וכל השאר טועים?”

“אתה מבקש מבית המשפט לקבל את המילה שלך בלבד?”

“זו לא עמדה קיצונית?”

14 of 16

טעויות נפוצות של מומחים�

  • קביעת מסקנות ללא תשתית מספקת
  • שימוש במונחים לא מדויקים
  • התעלמות מתרחישים חלופיים
  • הפגנת עמדה "לוחמנית" בבית המשפט

דוגמה קצרה לדיאלוג בחקירה נגדית

עו״ד:“ אתה לא יכול לשלול לחלוטין שהמכשיר היה תקול, נכון?”

מומחה: “אי אפשר לשלול כל אפשרות תאורטית, אבל בבדיקות שבוצעו לא נמצאה אינדיקציה לתקלה.

”כך המומחה נמנע ממלכודת של תשובת “כן” מטעה.

15 of 16

הקביעה של המומחה בחוות הדעת

  • הכלל שאני מציע הוא:
  • אל תקבע מה שלא הוכח.�תקבע מה לא נבדק.�תסביר מה המשמעות ההנדסית של מה שלא נבדק.
  • בתי משפט נוטים לתת משקל גבוה יותר למומחה שמצביע על מגבלות הראיות מאשר למומחה שמנסה להשלים פערים באמצעות השערות.

16 of 16

סיכום�

  • מומחה חקירת דליקות הוא גורם מפתח בהליך המשפטי של נזק כתוצאה משריפה
  • אמינות, מקצועיות ויושרה – קריטיים
  • עדות טובה:
    • מחזקת את אמון בית המשפט
    • תורמת לחקר האמת
  • מומחה טוב = שילוב של ידע, ניסיון ויכולת הסברה