הרב עובדיה יוסף זצ"ל
נולד בבגדד שבבבל (כיום עירק) בי"א בתשרי התרפ"א
עלה לישיבה של מעלה בג' מרחשוון התשע"ד
עלה עם משפחתו לארץ ישראל כבן ארבע שנים. עם עלייתה ארצה התיישבה המשפחה בשכונת "בית ישראל" בירושלים, כשמקור פרנסתה היחיד הוא מחנות מכולת קטנה. דבר שהותיר את מצבה הכלכלי של המשפחה דחוק.�
�כבר בנערותו התבלט הגר"ע יוסף בגאונותו ובהתמדתו. בהיותו בן תשע שנים בלבד כבר רשם הערות בשולי הספר "ראשית חכמה" הגאון הרב עובדיה יוסף התחנך בתלמוד תורה "בני ציון", שבשכונת הבוכרים בירושלים.
בשנת תרצ"ג, בהיותו בן 12 עבר הרב ללמוד בישיבת "פורת יוסף" בירושלים שבין החומות הרב למד בהתמדה וביגיעה עצומה וזכה להתחנך על ברכי ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה.�בהיותו בן 17 שנים, החל מורינו למסור שיעורים בהלכה בבתי הכנסת.�
בהגיעו לפרקו בגיל 20 נשא הגר"ע יוסף את הרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל. בשנה זו הוסמך הגר"ע לדיינות ומיד לאחר נשואיו, הוא החל לכהן כחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים בצוותא עם הגאונים רבי יהודה הכהן, ומורו רבי עזרא עטייה.�
בשנת תש"ז נתבקש הגאון הרב עובדיה יוסף על ידי הראשון לציון הרב עוזיאל (הרב הראשי הספרדי הראשון) לצאת למצרים ולכהן כאב בית הדין בקהיר. כהונתו של הרב ארכה כשנתיים בלבד, ולאחר התפטרותו, יצא הגאון הרב עובדיה יוסף חזרה לארץ ישראל
.��בשנת תש"י שב הגאון הרב עובדיה יוסף לארץ ישראל, הוא החל ללמוד ב"מדרש בני ציון" בירושלים שהיה בנשיאותו של הגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים. במקום זה בא הרב בקשרי ידידות עם רבים מגאוני ירושלים וביניהם, הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך, ר´ ישראל יעקב פישר, ורבי אברהם זלזניק. במקביל, החל הגאון הרב עובדיה יוסף לכהן כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה. בתקופה הזו כבר נודע ברבים בפסקיו ובדרכו המיוחדת בהלכה שצידדה במשנת ה´בית יוסף´. על דרכו ההלכתית של הרב קמו מערערים בעיקר מקרב עולי קהילת בבל שצידדו בפסקי ה´בן איש חי´. בעקבות כך הטריח עצמו הגאון הרב פראנק לביתו של הגאון הרב עובדיה יוסף כדי לכבדו ולחזק את ידיו שימשיך בדרכו.
בכל אותה תקופה לא שקט הגאון הגר"ע על שמריו והמשיך לעסוק בלימודו ובחידושיו. בשנת תשי"ב הוציא הגאון הרב עובדיה יוסף לאור את ספרו הראשון בסדרת ´חזון עובדיה´ על הלכות פסח. בשנים תשט"ו ותשט"ז בעודו בשנות השלושים לחייו, הוציא הגאון הרב עובדיה יוסף שני כרכים ראשונים של יצירתו המרכזית ´יביע אומר´. ספרים אלו זכו להסכמות נלהבות והגאון רבי שלמה זלמן אויערבך (בהקדמה לחלק ב´) כינה את המחבר הגאון הרב עובדיה יוסף - "אחד מגדולי התורה שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים".�
בשנת תשי"ט מונה הגר"ע לכהן כדיין בבית הדין האזורי בירושלים. בשנת תשכ"ד מונה הגאון הרב עובדיה יוסף לחבר בית הדין הרבני הגדול וחבר בית הדין לערעורים. הגאון רבי בצלאל ז´ולטי והגאון הרב יוסף שלום אלישיב השפיעו רבות בכדי שימונה לתפקיד הרם.�
בשנת תשכ"ט מונה הגאון הרב עובדיה יוסף לרב הראשי בתל אביב-יפו, לצידו של הרב שלמה גורן (הרב האשכנזי)..
בד בבד המשיך הגאון הרב עובדיה יוסף לעסוק בכתיבת ספריו והוציא לאור את שישה כרכים מספריו הנודעים ´יחווה דעת´.�
בשנת תשמ"ד הוקמה תנועת ש"ס ובד בבד החל הגאון הרב עובדיה יוסף לכהן כנשיא ´מועצת חכמי התורה´ - הגוף שמהווה עד היום הזה את הנהגתה הרוחנית של תנועת ש"ס הפוליטית.
עם �גדולי תורה
בשנת תשל"ג זכה הגאון הרב עובדיה יוסף בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל. בתפקידו זה דאג לביצור חומות היהדות ופעל נצורות למען קירוב רחוקים, כשבמקביל הוא עוסק בסוגיות הלכתיות סבוכות במיוחד ובהן בעיית העגונות שפרצה במלוא עוזה לאחר מלחמת יום כיפור.
בטקס ממלכתי
בשיעור השבועי שהועבר �בלוויין לרחבי העולם
אלפי שיעורי תורה
עם תלמידים
מנהיגי העולם כיבדוהו מאד
בשנת תשמ"ז בעקבות החלטת ´מועצת חכמי התורה´ הוקמה תנועת ´אל המעיין´ במטרה לקרב רוחנית יהודים שגרים במקומות מרוחקים , וגם לסייע למצוקתם הכלכלית.
בתפילה על גלעד שליט
בשנת תשנ"ד נפטרה אשתו, הרבנית מרגלית - הרב הדגיש תמיד שלא היה יכול להגיע למקומו אילולא עזרתה ועמידתה לצידו.�
בניחום אבלים על פטירת בנו
בהכתרת בנו הראשון לציון �הרב יצחק יוסף יבלחט"א
תפילות �לרפואתו
לימוד תורה גם על מיתת חוליו
חבל על דאבדין ולא משתכחין
��בין ספריו וחיבוריו: "יביע אומר", "חזון עובדיה" "יחוה דעת", "לוית חן", "טהרת הבית", "מאור ישראל", "הליכות עולם", "ענף עץ אבות".�