גוף או נפש?
חיצוניות או פנימיות?
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין ספד:
"הרב היה איש אשר רוח בו, בעל אומץ לב רוחני, עומק הדעת ועומק המחשבה, שהנגיש בעברית בהירה את התלמוד לעם ישראל כמו היה רש״י בן ימינו. הרב פילס את דרכו הייחודית, מתוך מסירות לתורת ישראל ולעם ישראל".
�
ספר במדבר, פרק ו':
א וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:�ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָֹה:�ג מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל:�ד כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד-זָג לֹא יֹאכֵל:�ה כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ עַד-מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר-יַזִּיר לַיהוָֹה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ:�ו כָּל-יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָֹה עַל-נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא:�ז לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא-יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל-רֹאשׁוֹ:�ח כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַיהוָֹה:�
נזיר הוא אדם שבחר לנדור נדר לה' על פיו הוא מקדיש את חייו לעבודה האל.
על פי חוקי התורה, חובות הנזיר הן:
אדם יכול לנדור נדר נזירות לתקופה של 30 יום ומעלה (כולל עד שארית חייו)
ט וְכִי-יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ:�י וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל-הַכֹּהֵן אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:�יא וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל-הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת-רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא:�יב וְהִזִּיר לַיהוָֹה אֶת-יְמֵי נִזְרוֹ וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ:
במקרה והנזיר נטמא למת עליו:
קורבן אשם – רק לאחר שהכוהנים יאכלו מבשר הקורבן, הנזיר ייטהר (יתכפר לו).
שמעון הצדיק היה כהן גדול
סרב להשתתף בטקס אכילת קרבן אשם של נזיר
כי הוא לא האמין בנזירות:
פחז עלי יצרי = היצר הרע התגבר עלי
העבודה! = אני נשבע (בעבודת הקודש)
מה גרם לשמעון הצדיק להעריך באופן חיובי את נזירותו של הרועה מהדרום?
שמעון הצדיק משתכנע מכנות דבריו של הרועה, מנשק אותו על ראשו ומברך אותו.
לדעת שמעון הצדיק זוהי נזירות שמניעיה כנים ואמתיים.
זוהי נזירות לשם שמיים.
ולכן הוא מחליט לסטות ממנהגו ואוכל מקורבן האשם של הרועה.
אז מה המסר?
חוץ מ"להיות עשר"?
המסר :
האדם חייב להיזהר מהתאהבות עצמית (נרקסיזם) כי זה יכול להוביל
לגאוותנות, יהירות ו/או אנוכיות.
חז"ל מציגים בסיפור זה תפיסה שלילית כלפי הגוף. סגידה לגוף היא חטא משום שעלולה להוביל לגאווה ויהירות.
מה זאת מצווה?
וכי זו מצווה היא?
ויקרא רבה – פרשה ל"ד ג'
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אָמְרוּ לוֹ וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ, אָמַר לָהֶן לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, אָמְרוּ לוֹ וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא, אָמַר לָהֶם, הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָן בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָן וְשׁוֹטְפָן וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, דִּכְתִיב (בראשית, ט' ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
ויקרא רבה
מדרש אגדה על ספר ויקרא
נערך במאה ה-5 לספירה בארץ ישראל.
מדובר במקור אמוראי.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ?
אָמַר לָהֶן: לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא?!
אָמַר לָהֶם: הֵן.
מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים
שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָן בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת,
מִי שֶׁנִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם
הוּא מוֹרְקָן וְשׁוֹטְפָן
וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזוֹנוֹת,
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת,
אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, דִּכְתִיב (בראשית, ט' ו):
" כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם "
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
קל וחומר – אחת המידות (השיטות) בהן ניתן לדרוש (לפרש) את התורה.
זו שיטה על פיה משווים שני מקרים ומסיקים מהמקרה הקל למקרה החמור.
לדוגמה:
אם אני כועסת שמאחרים לשיעור ב 2 דקות
קל וחומר שאכעס אם תאחרו ב 10 דקות.
זה כמו לומר
ברוווורררר ש....
מן הסתם ש....
על אחת כמה וכמה....
מהו הקל וחומר שעושה הילל הזקן?
הלל משכנע את תלמידיו שטיפוח הגוף הוא חשוב כמו מצווה בשתי דרכים:
א. על ידי ההשוואה לפסלי המלך (קל וחומר)
ב. על ידי כך שדורש פסוק מספר משלי.
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אָמְרוּ לוֹ וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ, אָמַר לָהֶן לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, אָמְרוּ לוֹ וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא, אָמַר לָהֶם, הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָן בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָן וְשׁוֹטְפָן וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, דִּכְתִיב (בראשית, ט' ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ, אִישׁ חָסֶד
וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי
על פי הפשט (פרוש רש"י) :
נפשו ושארו = קרוב משפחתו
על פי הדרש (כך דורש הלל הזקן)
נפשו ושארו = גופו שלו
על פי הפשט:
מי שעוזר לקרוב משפחתו הוא אדם טוב (חסיד) ומי שאינו עוזר לקרוביו הוא אכזרי.
על פי הדרש:
מי שעוזר לגופו כלומר מטפח את הגוף
הוא איש טוב
ומי שלא מטפח את גופו – אכזרי
מכאן שטיפוח הגוף הוא דבר חשוב.
אז מה המסר?
חוץ מ"להיות עשר"?
היחס לטיפוח הגוף הוא חיובי – חשוב שהאדם ידאג ויטפח את גופו.
סיפור זה מראה את עמדת חז"ל על פיה גופנו הוא צלם אלוהים ועל כן יש לטפח אותו ולדאוג לו.