1 of 8

קבוצה בנושא: �ערבות הדדית – רשת הבטחון �רשת בטחון במצב של עליה בכמות הדורשים והצרכים יחד עם קיטון במקורות. �

תהליך חשיבה משותפת לקראת השגרה החדשה

תוצר: מפה מודולרית רחבה ואינטגרטיבית של המערכות בשגרה החדשה הכוללת אבני דרך אותן כל קיבוץ יוכל להתאים לצרכיו.

2 of 8

Fit For Futures

אי וודאות נוגעת למשתנים במציאות שאין לנו עליהם שליטה. בתקופות של אי וודאות גבוהה, נחווה שינויים רבים, המושפעים מגורמים רבים, בקצב גבוה ללא קשר ליניארי בין סיבה ותוצאה. לכן לא נוכל לנבא ולחזות כיצד הפעולות שלנו ישפיעו על המציאות.

מתודולוגיה זו פותחה על מנת לאפשר למנהיגות לבחור פעולות במציאות מבלי יכולת ניבוי הקושרת קשר ישיר בין סיבה ותוצאה. היא מכוונת לבחירת פעולות שיכולות להשפיע על מספר תוצאות בו זמנית ומאפשרת למנהיגות לנווט בהצלחה בין התוצאות המרובות.

ההזמנה היא לחקירה של האפשרויות וההקשרים לשיקו של הסיכונים, ההזדמנויות והמשמעויות של העתיד המתהווה.

אנו נעזר במתודולוגיה שפותחה ע"י איתן רייך, מומחה למערכות מורכבות ומבוססת על כלים של תרחישים עתידיים.

3 of 8

צ'ק אין: מה הביאה הקורונה לערבות ההדדית בקיבוץ ?

?

הפתעות/תוצאות חיוביות ושליליות

  • יותר פניות לרשת הבטחון
  • מספר גדול של חברים לא מועסקים בפועל
  • עצמאים שאינם זכאים לקבלת תמיכה מהמדינה, העדר מידע בקיבוץ באשר להכנסותיהם, העדר מסגרת שמאפשרת סיוע לעצמאים
  • העדר מעמד חברי קיבוץ כעובדים לעניין ביטוח לאומי
  • חוסר בהירות/אחידות ביחס למעמדות שונים של חברים (למשל – חברים בע"כ)
  • חשיבות קיומם של שירותים פנים קיבוציים
  • הקיבוץ כישות אוטונומית שהיא חלק מרשת דומים ושווים (ברמת התנועה וברמת האזור)
  • הרחבת תפיסת/מושג הערבות ההדדית

מיומנויות חדשות

  • השלמה/התאמה להחלטות בתחום
  • התגמשות (למשל – בהפקת "חלק העובד" לפנסיה)
  • צורך בשימוש/ביצירת קרנות ביטוח לאומי
  • שימוש בקרנות כאמצעי גיבוי בקבלת החלטות לעניין הוצאה לחל"ת וצמצום פעילויות לא הכרחיות
  • בחינת שירותים פנים קיבוציים ותיעדוף חשיבות
  • מינוף יתרונות הקיבוץ וייחודו בתקופה הקרובה ובעתיד
  • הרחבת תפיסת/מושג הערבות ההדדית – ערבות הדדית היא לא רק מה שהגדרנו בתור הדברים הבסיסיים שחייבים לדאוג להם – צוותים וחשיבה

4 of 8

בחירת השאלה- מה הדילמה הניהולית שעולה לנו?

השאלות שלנו:

  • איך מתמודדים עם ביקוש גדול ביחס למקורות הקיימים?
  • מה מקום העסקים בתוך המצב? ||
  • איך מתמודדים עם פגיעה בתעסוקת חברים?
  • איך מתמודדים עם ירידה ביכולת הכספית של החברים לקחת חלק בתשלומי "החיים הקיבוציים" (שירותים משותפים, מיסים)? |
  • איך מתאימים את יכולת הסיוע למשבר ארוך-טווח? |||
  • איך מקנים לחברים ידיעה כי ינתן להם מענה לכל תרחיש?
  • איך מייצרים כלי נכון ומותאם שיאפשר לאגם וליעד משאבים מיוחדים לטובת מי שנדרש לכך?
  • אילו מסלולים ומסגרות נכון להקים בקיבוץ ובמערכות האזוריות והתנועתיות ככלי סיוע במשבר? ||||||
  • איך יראה המשך הצמיחה הדמוגרפית – מה יעלה בגורלו של הקשר בין נכס לבין חברות במציאות של הקורונה ולאחריה?
  • איך נוכל להתמודד מול רשויות המדינה (רשות המיסים, ביטוח לאומי)? ||
  • מה מקום הקיבוץ ביחס לאוכלוסיות מי שאינם חברים?

5 of 8

מחפשים את אי הוודאויות הגדולות ביותר

מה אנחנו לא יודעים על השאלה?

יש ענפים גדולים ומרכזיים שקרסו עקב המשבר – משבר מסוג אחר שיצריך פתרונות מסוג אחר – תפקיד המדינה להעמיד פתרונות

לא יודעים האם המדינה תרחיב את הפתרונות גם לקיבוצים

מה אורך המשבר

מה היקף המשאבים החסרים לנו לטווח הקצר והארוך

איך יראה המשק הישראלי ביום שאחרי

מה אנחנו יודעים על השאלה?

יודעים שיש לנו נכסים משותפים: ארגון קניות ארצי (משקי הקיבוצים), מפעלים אזוריים, קרנות תנועתיות (קמ"ע וסלע) והתנועה – מסגרות קיימות

יודעים שהפתרון חייב לבוא מבפנים החוצה: מהקיבוץ (קהילה) לקיבוץ (עסק), לארגון האזורי, לקרנות התנועתיות ולבנקים

השאלה : אילו מסלולים ומסגרות נכון להקים בקיבוץ ובמערכות האזוריות והתנועתיות ככלי סיוע במשבר? איך מתאימים את יכולת הסיוע למשבר ארוך-טווח?

6 of 8

מהן שתי אי הוודאויות הקריטיות שלנו ביחס לשאלה?

מה אורך המשבר

אי-וודאויות קריטיות -

  • השתיים שהן הכי פחות בשליטתכםן/ן אבל יכולה להיות להן ההשפעה הגדולה ביותר על השאלות/בעיות שנוסחו בשלב הראשון.
  • השתיים שעוררו את הפידבק הגדול יותר בקרב הצוות שלך

מה היקף המשאבים החסרים לנו לטווח הקצר והארוך

7 of 8

שאלת הקבוצה אילו מסלולים ומסגרות נכון להקים בקיבוץ ובמערכות האזוריות והתנועתיות ככלי סיוע במשבר? :

חסרים מעט משאבים לטווח הקצר והארוך - (מצבנו טוב)

חסרים משאבים רבים לטווח הקצר והארוך - (מצבנו גרוע)

משבר קצר

(עוד מעט נגמר)

משבר ארוך

(ימשך עוד הרבה)

שם התרחיש: בזמנים כאלה חשוב להיות חזקים

שם תרחיש: עברנו את פרעה

תיעדוף משאבים: מתי מכניסים איזו יד לאיזה כיס והכנת תכנית מגירה לשלב הבא, הערכות מצב – במה השתמשנו, מה נשאר

חשיבה על הזדמנויות להגדלת מעגל המשאבים.

התארגנות מחדש: לא לוותר על טיפול בחבר, אבל לתכנן לטווח ארוך – שימוש במקורות קיבוציות ופניה למערכות אזוריות כדי שיסייעו לתכנן מחדש ולצאת קדימה

תיאום והתארגנות בין קיבוצית לחשיבה ושיתוף פעולה אזורי

יישום קרנות קיימות עם ארגז כלים מותאם לאלה שנדרשים בפועל לסיוע בטווח הקצר

הקפאת השקעות לא חיוניות וקצפת על מנת לייצר מקור שיאפשר המשך התנהלות עד יעבור זעם

הגמשת כללי הסיוע – הקלה בדרישות ובתנאים

השקעת משאבים בשמירה על הקהילה הקיבוצית (תחומים רכים) ובטיפול בהון האנושי (רמת המשפחה) וברווחה

שם תרחיש: וועאליה!

שם תרחיש: אולי זה רק משבר קצר וזה עובר

התנהלות שמרנית של הקטנת הוצאות, הקפאת השקעות, הגדלת כרית מזומנים

חיים ב"נוהל משבר" -מה חייבים לשמר (הלב והריאה), קיצוץ במצ'טה של כל מה שלא חיוני, פניה למקורות חיצוניים מתוך הערכות לכך שניתן יהיה לעמוד בהתחייבויות

התפוררות חלק מהרשת/השירותים/המערכות המשותפים.ות בקיבוץ

השקעה יתרה במיצוי זכויות ברמת החבר וברמת הקיבוץ

בדיקה ועריכה מחודשת של כל תכניות העבודה, מבנה ארגוני וניהול, בחינת סדרי העדיפויות(בדק בית) – שינוי מעמיק.

לא לקצץ בבשר החי יותר ממה שנדרש – כדי שבסיום המשבר נוכל לקום מחדש

פיתוח וחיזוק תשתיות התנדבותיות

שימוש ברזרבות, שימוש במקורות הפרנסה של הקיבוץ ותאגידיו לטובת חברי קיבוץ (העסקת חברי קיבוץ)

שיתוף ציבור ויידוע

8 of 8

הזמנה לבחור פעולות חזקות

  • התנהלות על פי תזרים והגדלת היתרות הנזילות או האשראים
  • שכלול ארגז הכלים לקרנות לטובת נתינה מבוקרת ומותאמת
  • מיפוי קהילתי/כלכלי של יכולות וצרכים לפי רמות (חיוני / פחות), מיפוי משאבים אנושיים (כולל נוער), בחינה מחודשת של המבנה הארגוני על מנת להתאים אותו לצרכי התקופה
  • עריכת תכנית גמישה ומתקדמת בהתאם לאורך המשבר – החל מרמת הפרט והמשפחה, הפריפריה הקיבוצית (אלה שאינם בפוקוס), ועד לכלל הקיבוץ
  • בקרה על "ראיית הקצוות" (הפריפריה הקיבוצית)
  • הקמת צוותים מערכתיים: התנדבות, גיוס אנשים מתוך הקיבוץ לתפקידים נדרשים; שמירה, חיזוק ופיתוח יחידות רווחה ותרבות; חיזוק יחידת משאבי אנוש – גם למעקב אחר ההון האנושי
  • להשמר מפני ביזור יתר של סמכויות ופיזור בין גופים. הנהלת הקיבוץ צריכה לנהל את הסיטואציה המורכבת – ויש לחזק אותה ולתת לה את הכלים שיאפשרו לה להתנהל.
  • כל הזמן להיות עם יד על הדופק, לגזור משמעויות, לא להכנס להיסטריה. אמנם יורד גשם בחוץ וכולם נרטבים – אבל המטריות שלנו יותר טובות!

והכל – תוך כדי עריכת תכניות ליום שאחרי

התבוננות משותפת וחשיבה:

איזה פעולות שלא חוסמות ייתכנות של תסריט

אילו פעולות חזקות- נותנות מענה לכמה תסריטים בו זמנית