כ"ד באלול
יום פטירת
יום פטירתו של החפץ חיים
תעודת זהות
שם: רבי ישראל מאיר הכהן
כינוי: החפץ חיים (על שם ספר "חפץ חיים" שכתב על דיני לשון הרע ועל שם זהירותו בשמירת הלשון כמו שכתוב: מי האיש החפץ חיים ... נצור לשונך מרע...).
נולד: תקצ"ח 1838
נפטר: כ"ד באלול תרצ"ג 1933
תעודת זהות
מתלמידיו: רבי אלחנן וסרמן הי"ד (רבי אלחנן נהרג על קידוש ה', כאשר הוא להורג בשואה, כשנמצא מלמד שיעור תורה)
תפקיד: ראש ישיבת ראדין, מנהיג יהדות ליטא, מחבר ספרים רבים
פרנסה: בעל מכולת, נדד כדי למכור ספריו
כשבגר רב ישראל מאיר - נשא אשה�ואז היה צריך לדאוג לפרנסה�הוצע לו להיות רב העיר�אבל הוא סירב, החכם הצעיר��החליט לפתוח עם אשתו חנות�היא ניהלה והוא דאג לחשבונות�ראו האנשים כמה הוא ישר� והגיעו לקנות בחנותו כל השאר
ראה הרב שאת פרנסת האחרים הוא מקפח�והחליט שלא תמיד את חנותו הוא פותח�אחרי שעות מספר�ראו כולם שאת חנותו סגר�
בא לבקרו אורח מאמריקה�ממצב הרהיטים היה מזועזע�הרגיע אותו הרב: הבט וראה�אנחנו רק אורחים כאן – בעולם הזה
נכדו של החפץ חיים סיפר ששמע מאחד מתלמידי הרב, כי הבחין כמה פעמים שבחצות הלילה הוא נכנס לבית הכנסת ומשתהה שם זמן רב. החליט אותו תלמיד להתחקות אחר מעשי רבו, ופעם אחת הקדים ועלה לעזרת הנשים והמתין עד שהחפץ חיים יבוא לבית הכנסת, כדי לראות מה מעשהו שם בשעות אלה.� �ואכן, בחצות הלילה נכנס החפץ חיים לבית הכנסת, פתח את ארון הקודש והתחיל לבכות:� �"ריבונו של עולם, ישראל מאיר הוא כהן, וכהן עלול לבוא בנקל לידי כעס, אם כן, עזרני ה' שאוכל להתגבר על הכעס!"...� �וכך עמד הצדיק שעה ארוכה, התפלל ובכה שיזכה להינצל ממידת הכעס...�
ספרים שהחפץ חיים כתב
שמירת הלשון – דברי מוסר על שמירת הלשון
ספר חפץ חיים – על דיני לשון הרע
משנה ברורה – ספר הלכה, אוסף דברי הפוסקים והכרעות והסברים לשולחן ערוך, חלק אורח חיים. היום ספר זה נהיה ספר יסוד בהלכה.
אהבת חסד – על מצוות גמילות חסדים.
כאשר גילו הרבנים שאת ספר "חפץ חיים" הוא חיבר�הם הבינו שהוא לא "רק מדבר"�אז קיבל רבי ישראל מאיר את הכינוי�"חפץ חיים" הוא, על ספרו הוא בנוי
פעם כשישב עם אנשים בעגלה�הצטער לשמוע מהם לשון הרע
קפץ וברח בזמן הנסיעה
לא יכל להשאר בתוך כזו חבורה
ספרים שכתב החפץ חיים (2)
החפץ חיים היה צדיק מיוחד, שדאג לכבודם ורגשותיהם של אנשים אחרים. הוא כתב את ספרים רבים כאשר ראה שיש צורך לחזק את קיומן של מצוות מסויימות.
הוא שם לב שרבים מדברים לשון הרע וסבורים שאין בכך בעיה, ולכן כתב ספרים כמו ספר חפץ חיים על איסור לשון הרע.
ספרים שכתב החפץ חיים (3)
בימיו יהודים רבים היגרו מאירופה לארצות הברית. ארצות הברית היתה שממה רוחנית באותם הימים (ללא בתי ספר יהודיים ומעט מאד רבנים ותלמידי חכמים). החפץ חיים כתב ספר נדחי ישראל ובו הדינים הנחוצים ביותר, בקצרה ובשפה פשוטה ליהודים אלו.
ספרים שכתב החפץ חיים (4)
בימיו הרוסים גייסו יהודים רבים לצבא הרוסי. בצבא החיים היו קשים מאד והיה קשה לשמור תורה ומצוות. רבי ישראל מאיר כתב ספר קטן, מחנה ישראל, ובו דינים קצרים הנחוצים לחייל היהודי בענייני שבת, כשרות ועוד.
ספרים שכתב החפץ חיים (5)
החפץ חיים היה כהן. הוא ראה חשיבות בכך שבני ישראל ובמיוחד הכהנים ילמדו את "סדר קדשים" – שעוסק בדיני בית המקדש והקרבנות - כדי שיהיו מוכנים לבנין בית המקדש.
הוא כתב ספר ליקוטי הלכות שבו ליקט את ההלכות של סדר קדשים וגם את ההלכות של סדר זרעים – המצוות התלויות בארץ.
מאמרותיו
לשון הרע ורכילות דומים לניצוץ אש,
אשר בהתחלה לא מייחסים לו שום ערך,
אבל אם לא מכבים אותו מיד הוא עלול
להתלבות ולהתלקח לשריפה גדולה.
מאמרותיו (2)
יש אנשים שגוזרים על עצמם תעניות (הם צמים) כדי להתקדש ולהתקרב אל ה'. אבל אם הם היו חכמים באמת הם היו מבינים שעדיף שיאכלו וישתו כדי שיהיה להם כח לעבוד את ה' ובמקום התענית מאכילה ושתיה כדאי שיקבלו על עצמם שלא לדבר במשך תקופה מסויימת. תענית כזו לא היתה מחלישה את גופם ומצד שני התענית הזאת היתה מצילה אותם מעבירות חמורות ביותר של לשון הרע.
תפילה שכתב החפץ חיים - תְּפִלָּה עַל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן�אפשר להתפלל ביחד עם הכיתה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם, לִשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי מִלְּשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמִקַּבָּלָתָם. וְאֶזָּהֵר מִלְּדַבֵּר אֲפִלּוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל אוֹ עַל חֵלֶק מֵהֶם. וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. � וְאֶזָּהֵר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, חֲנֻפָּה, לֵיצָנוּת, מַחֲלֹקֶת, כַּעַס, גַּאֲוָה, אוֹנָאַת דְּבָרִים, הַלְבָּנַת פָּנִים, וְכָל דְּבָרִים אֲסוּרִים. � וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיְנֵי גּוּפִי אוֹ נַפְשִׁי, וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי וְדִבּוּרַי לְשֵׁם שָׁמַיִם.
החפץ חיים, ספר חובת השמירה
רבי ישראל מאיר הגדול � נפטר בכ"ד באלול תרצ"ג �בן תשעים וחמש עלה לגנזי מרומים�ואנו נשארנו יתומים�
ערך צבי האריס, עם מספר שקופיות שהכין הרב אביה אלבה
דרכו בקודש תאיר לנו דרך חיים
אלו דברים – לדעתכם – היה החפץ חיים אומר לנו לנהוג בהם משנה זהירות לקראת ראש השנה (וכל השנה)?�
ועכשיו...
לאחר שלמדתם על גדול ישראל החפץ חיים
נראה כמה אתם זוכרים
כנסו לאתר ביה"ס
וענו על השאלות בשאלון
בין הפותרים
יחולקו פרסים!