כתבה וערכה: חסאן רויטל
מקיף ט' אשדוד
שמות פרק ג'
א וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.
ב וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל.
ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה. ד וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
ה וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא. ו וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל-הָאֱלֹהִים.
ז וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו. ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
רועה צאן נדרש לאחריות, מסירות, נאמנות, שיקול דעת וכושר אירגון. ואלה תכונות הנדרשות גם ממנהיג.
כרועה צאן מכיר משה את תנאי המדבר, דבר שיתרום לו בהנהיגו את העם במדבר.
התגלות ה' למשה- שלב א'
משה רועה את צאן יתרו במדבר.
לפי המדרש משה מגלה רחמים כלפי הגדי הקטן הבורח מן העדר ומחפש מים. משה מגלה אמפטיה ורחמים כלפי הגדי ונושא אותו על כפיו בחזרה אל העדר.
עוד נאמר שהקב"ה נוהג לבחון את מנהיגיו כרועי צאן, כדי שיהיו ראויים להנהיג את העם.
השורש המנחה – ר.א.ה.:
פרק ב' 25-פרק ג' 9 השורש מופיע 10 פעמים:
4 פעמים- משה ראה את המראה המוחשי של הסנה הבוער.
6 פעמים ה' ראה את לחץ העם ונחלץ לעזרתו.
משה רואה חזיון מוזר- סנה בוער באש והסנה איננו אוכל.
התגלות ה' בסנה בשלבים ובהדרגתיות-
1. ראיית הסנה הבוער.
2. התקרבות אל הסנה.
3. שמיעת הקול הקורא בשמו והצו:"של נעליך מעל רגליך.."
4. אלהים מציג את עצמו- אלהי אברהם יצחק ויעקוב-אלהי האבות להדגשת ההבטחה והמחויבות לברית שכרת עמם.
סיבת ההדרגתיות:
א. שיתרגל משה למראה ולא ייבהל.
ב. נחמה ליבוביץ'- מפני שעתה הייתה תחילת נבואת משה רצה הקב"ה לחנכו מעט מעט ולהעלותו ממדרגה למדרגה, עד שיתחזק שכלו".
סנה- על פי חז"ל- שיח פטל, קוצני בעל ענפים דקים וסבוכים. בעל פרחים לבנים, וורודים ופירותיו אדומים,
או הכוונה לשיח הצומח כטפיל על השיטה ופרחיו אדומים- דמיון לסנה הבוער.
* ציפור שנכנסת לסנה לא יוצאת בשלום כי קוציו מופנים כלפי פנים. כך בנ"י נכנסו בשלום לשעבוד מצרים ולא בקלות יצאו.
מדוע סנה ?
לפי המדרש:
* אלהים מתגלה בשיח קוצני, נמוך, קטן כדי להדגיש את מידות האלהים: האל אינו מתגלה דווקא במקום נשגב, גבוה או מפואר, אלא במקום קטן חסר חשיבות, צנוע. ישנה חשיבות למידות הענווה והצניעות.
*השכינה (ה') שורה בכל מקום בקטן ובגדול, במפואר ובצנוע.
סמליות מראה הסנה הבוער
הסנה מסמל את ישראל.
האש מסמלת את מצריים.
האש המנסה לשרוף את הסנה כמו המצרים המבקשים לכלות את ישראל ואינם יכולים.
לפי הפשט
שיח זה מצוי במדבר ומן הסתם בחר אלהים להתגלות בשיח זה שהינו זמין.
המושג: "ויאמר...ויאמר"
הפסקה משמעותית בדבריו של אותו מדבר.
היינו מצפים לתגובה מצד משה, אך היא לא מופיעה.
שתיקתו באה לידי ביטוי בחזרה על הפתיח: "ויאמר"
ה וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ--כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא.
ו וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב; וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה, פָּנָיו, כִּי יָרֵא, מֵהַבִּיט אֶל-הָאֱלֹהִים.
ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם,
וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ—
אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
ז וַיֹּאמֶר ה': רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו.
ה' מודיע למשה שהוא רואה את צערו של עם ישראל, ובעקבות כך מקבל שתי החלטות:
תפקידיו של משה:
להוציא את בני ישראל ממצרים.
עליו להתייצב לפני פרעה.
עליו להתייצב לפני העם.
ט וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם.
יש כאן חזרה על הנאמר בפסוק 7.
י וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.
המידע שמקבל משה מאלהים ליד הסנה
טיב הארץ- ארץ טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש.
יושבי הארץ- בארץ יושבים עמי כנען-מקום הכנעני, החיתי, האמורי, היבוסי....
הארץ טובה ומספקת את צרכיהם של כמה וכמה עמים היושבים בה, דבר הרומז על הקושי בשליחות.
√ הטלת השליחות על משה.
מטרות ה' בהתגלות בסנה
√ הצגת עצמו, אני אלהי אברהם יצחק ויעקב...
√ הצגת המניעים לעזור לבני ישראל- האל שמע את צעקתם, זוכר את הברית...
√ הצגת האופן בו יוציא את בני ישראל ממצרים.
סירובי משה
שמות ג' 11- שמות ד' 17
שמות ג' 12-11 | שמות ג' 15-13 | שמות ד' 9-1 | שמות ד' 12-10 | שמות ד' 17-13 |
סירוב ראשון: שמות ג' 12-11
דברי משה
יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.
המשמעות
משה מרגיש חסר חשיבות וניסיון דיפלומטי כדי להתייצב מול פרעה מלך מצרים הממלכה האדירה.
תגובת ה'
יב וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה.
המשמעות:
אות בהווה- הסנה הבוער באש, אות בעתיד כשתוציא את בנ"י ממצרים תגיע שוב להר סיני ותעבדו את ה' בהר רמז למעמד הר סיני.
סירוב שני: שמות ג' 15-13
דברי משה
יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם.
המשמעות
כדי לעשות תעמולה לאל משה זקוק לשם ה'.
תגובת ה'
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. טו וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, כֹּה-תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.
המשמעות
תשובה ארוכה שמראה שהאל היה בעבר,
הווה בהווה ויהיה בעתיד מה שמראה על נצחיות.
טז לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר: פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. יז וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ.
מה משה צריך להגיד לעם?
יח וְשָׁמְעוּ, לְקֹלֶךָ; וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ.
יט וַאֲנִי יָדַעְתִּי--כִּי לֹא-יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַהֲלֹךְ: וְלֹא, בְּיָד חֲזָקָה.
כ וְשָׁלַחְתִּי אֶת-יָדִי, וְהִכֵּיתִי אֶת-מִצְרַיִם, בְּכֹל נִפְלְאֹתַי, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ; וְאַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם. כא וְנָתַתִּי אֶת-חֵן הָעָם-הַזֶּה, בְּעֵינֵי מִצְרָיִם; וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן, לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם. כב וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם, עַל-בְּנֵיכֶם וְעַל-בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם, אֶת-מִצְרָיִם.
סירוב שלישי: שמות ד' 9-1
דברי משה
א וַיַּעַן מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי: כִּי יֹאמְרוּ, לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'.
המשמעות
משה חושש שהעם לא יאמין לו ויחשבו אותו לשקרן
תגובת ה'
ב וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה', מזה (מַה-זֶּה) בְיָדֶךָ; וַיֹּאמֶר, מַטֶּה.
ג וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ; וַיָּנָס מֹשֶׁה, מִפָּנָיו. ד וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה, שְׁלַח יָדְךָ, וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ, וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ. ה לְמַעַן יַאֲמִינוּ, כִּי-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. ו וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד, הָבֵא-נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ, בְּחֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג.
ז וַיֹּאמֶר, הָשֵׁב יָדְךָ אֶל-חֵיקֶךָ, וַיָּשֶׁב יָדוֹ, אֶל-חֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ, מֵחֵיקוֹ, וְהִנֵּה-שָׁבָה, כִּבְשָׂרוֹ. ח וְהָיָה, אִם-לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ, וְלֹא יִשְׁמְעוּ, לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן--וְהֶאֱמִינוּ, לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן.
ט וְהָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ--וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר, וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה; וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן-הַיְאֹר, וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת.
המשמעות
משה נדרש בעצמו להאמין בעצמו ובה', מסוכן לתפוס נחש בזנב אלא יש לתפוס את הראש. הנחש סמל לפרעונים מכאן האל מנצח את האימפריה החזקה.
שלוש האותות:
מטה- נחש- מטה
יד בריאה – יד מצורעת- יד בריאה
מי יאור-דם – מי יאור
סירוב רביעי: שמות ד' 12-10
דברי משה
י וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה', בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי.
המשמעות
משה מנסה לסרב בגלל היותו מגמגם, לא יודע להתנסח וחושש ממגבלותיו הגופניות והנפשיות
תגובת ה'
יא וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר--הֲלֹא אָנֹכִי, ה'.
יב וְעַתָּה, לֵךְ; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ, וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר.
המשמעות
ה' אומר שהוא אחראי על המומים והבריאות בעולם, וכשהאל רוצה בעלי מום יבריאו.
סירוב חמישי: שמות ד' 17-13
דברי משה
יג וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח.
המשמעות
תשלח את מי שאתה רוצה, רק לא אותי.
" רד ממני וחפש פראייר אחר"
תגובת ה'
יד וַיִּחַר-אַף ה' בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. טו וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, וְשַׂמְתָּ אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיו; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ וְעִם-פִּיהוּ, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. טז וְדִבֶּר-הוּא לְךָ, אֶל-הָעָם; וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים. יז וְאֶת-הַמַּטֶּה הַזֶּה, תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ, אֶת-הָאֹתֹת. {פ}
המשמעות
ה' כועס על משה. פה זו סתם התחמקות של משה אין לו נימוק לכן ה' נוזף בו ומזכיר את אהרון כדי להראות שלכל אדם יש תחליף.
וכן המילה: פה
מילים מנחות בקטע זה:
ד.ב.ר- מופיע 7 פעמים