מדרש אגדה �ומדרש הלכה

הערך דרש:�במילון אבן שושן כתוב: דרש – �1. תבע, ביקש דבר מה בכוח. �2. שאל, חקר, בחן . �3. חיפש. �4. הגה, למד, חקר. � 5. ביאר ופירש את הכתובים על דרך הדרש � והאגדה. �6. נאם, הרצה דרשה תורנית.� �

מהו מדרש?�מדרש הוא שיטה של פרשנות לפסוקים מן המקרא. המדרש כולל חקירה, לימוד ועיון.��ישנם שני סוגים עיקריים של מדרשים: מדרשי אגדה ומדרשי הלכה.

מדרש הלכה – מדרש הלכה עוסק בחוקי התורה, במצוות ובדינים ומטרתו להפיק חוקים ומסקנות הלכתיים מהכתוב במקרא.�

מדרש אגדה - הוא פרשנות יצירתית של חז"ל לסיפורי המקרא, הנביאים והכתובים. מדרש האגדה מרחיב את הסיפור המקראי ומוסיף לו פרטים. המדרש מסיק מסקנות ונותן משמעות סמלית לפרטים שנראים חסרי משמעות. �מטרתו להעביר מסרים ורעיונות.

מיהם חז"ל?�חז"ל הם ראשי תיבות של חכמינו זכרם לברכה הנזכרים במשנה ובתלמוד הירושלמי והבבלי, מסוף תקופת בית המקדש השני ועד המאה השישית לספירה. �חכמים אלה עסקו בחקיקה, בשיפוט, בהוראה, בפירוש התורה ובהנהגת הקהילה.�

למדנו שאגדה והלכה שונות זו מזו מבחינת המטרה:��לימוד (מדרש) כדי לפעול=הלכה ��לימוד (מדרש) של רעיון מחשבתי=אגדה�

חיים נחמן ביאליק, במאמרו "על הלכה ואגדה" מתייחס להבדלים בין ההלכה לאגדה.

להלכה – פנים זועפות, לאגדה – פנים

שוחקות. זו (ההלכה) קפדנית, מחמרת (חמורה), קשה כברזל – מדת הדין; וזו (האגדה) ותרנית, מקילה, רכה כשמן – מידת הרחמים. זו (ההלכה) גוזרת גזרה ואינה נותנת לשעורים (ויתורים/פשרות): הן שלה הן ולאו שלה לאו; וזו (האגדה) יועצת עצה ומשערת כוחו ודעתו של אדם (מתאימה את עצמה למאזין): הן ולאו רפֶה בידה".� �

 �הסבירו:

א. ערכו טבלת השוואה וכתבו במה שונה האגדה מן ההלכה?

​

​

​

ב. מי מחמירה וקפדנית?

ג. מי מקלה וותרנית?

�

קראו את האגדה הבאה על רבי חיא ורבי אבהו:��

רבי אבהו ורבי חיא נזדמנו למקום אחד.�ר' אבהו דרש [לימד] באגדה ורבי חיא בר אבא דרש [לימד] בהלכה [חוקים].�הניחו [עזבו את השיעור] הכל [כולם] את ר' חיא בר אבא ובאו [ללמוד] אצל ר' אבהו.�חלשה דעתו [הצטער מאוד ר' חיא בר אבא]. �אמר לו [ר' אבהו]: אמשול לך משל, למה הדבר דומה: לשני בני-אדם, אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סדקית [חפצים לשימוש יומיומי]. על מי קופצין [למי זקוקים יותר?]

לא על זה שמוכר מיני סדקית?� 

גיבורי הסיפור: �רבי אבהו – התמחה בהוראה �של אגדות רבי חיא- התמחה בהוראת הלכה (הלכה= הוראות התנהגות מחייבות ומדויקות)��המקום: �בית המדרש או אתר אחר בו לימדו השניים.��

האירוע: התלמידים עוזבים את שיעור ההלכה ועוברים לשיעור האגדה. רבי חייא מצטער על כך מאוד.��מוסר ההשכל: נמסר באמצעות משל. �

הפעם מטבע הלשון הוא משל. ��המשל: שני בני-אדם, אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סדקית��הנמשל: שני בני האדם הם שני החכמים שבאו ללמד�.�

על מנת להבין את הנמשל יש להתאים כל חלק במשל לאירוע שקרה:��

שני סוחרים שני מורים�שני סוגי סחורות שני סוגי שיעורים �סדקית ואבנים טובות אגדה והלכה� �

איך נדע איזו סחורה נמשלת לאיזה שיעור? ��נקרא את סוף האגדה: על מי קופצין (למי זקוקים יותר?) לא על זה שמוכר מיני סדקית?

אל מי פנו יותר?

אל מלמד האגדות, כי לו זקוקים יותר בחיי

היומיום.

​

מכאן:�סדקית אגדה�אבנים טובות הלכה.�

משימות: א. למה נמשלו "מיני הסדקית" ולמה נמשלו � "האבנים הטובות"?�ב. את מי בני האדם מעדיפים בחיי היומיום: את מוכר � הסדקית או את מוכר האבנים הטובות? מדוע? �ג. מה, לדעתכם, ענה ר' חיא לר' אבהו ? � האם הוא קיבל את ההסבר? האם נרגע? �ד. מה ניתן ללמוד על דמותו של רבי אבהו מן � האירוע שקרה ומן המשל שבחר לספר? �ה. המחיזו או כתבו את האגדה כקומיקס.