צילום: (/c)Tomo.yun (www.yunphoto.net/he)��

המועצה לישראל יפה�פועלת לצמצום מפגעי �שקיות הפלסטיק

הבעיה:

• שקיות הפלסטיק הן בעיה כלל עולמית. השימוש בשקיות ניילון ברחבי העולם מוערך בטריליון שקיות בשנה – או - � כמיליון שקיות כל שנייה!!!
• בישראל - רשתות המזון, המהוות 50% מהשוק, מחלקות לבדן 1.6 מיליארד שקיות בשנה. בכלל השוק הישראלי מחלקים למעלה מ-2 מיליארד שקיות בשנה.

​

• השקיות נצרכות ללא בקרה ושליטה וללא מודעות לנזקים הסביבתיים שהן גורמות.

במקרה הטוב מגיעות לאתרי האשפה בקצב של מיליארדי יחידות בשנה, יוצרות הררי זבל ותופסת שטחי אדמה שזמינותם פוחתת.

שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי:

במקרים אחרים הן גורמות לתמותת בעלי חיים יבשתיים

שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי:

וימיים...

​

בקיבתו של לוויתן מסוג ברודאס נמצאו לא פחות מ-6 מטרים רבועים של פלסטיק שכללו שקיות פלסטיק, אריזות מזון, וחלקי ניילונים שונים

שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי:

פוגעות אסתטית בנוף

שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי:

יוצרות מפגעים בטיחותיים בערים ומחוצה להם

מתעופפות באוויר, �נדבקות לשמשות המכוניות, �משתקות מנועי סירות...

שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי:

גורמות לזיהום מפליטת רעלים לאוויר ולמים, ועוד...

שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי:

• כך או כך - הן משאירות את חותמן לאורך זמן: �תקופת ההתכלות של שקית פלסטיק - מאות שנים!!!
• רק אחוז קטן מאוד מגיע למיחזור.

שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי:

איך הגענו למצב הזה??

• קמעונאים מחלקים שקיות אריזה - ניילון ונייר - חינם כחלק מתפיסת השרות שלהם.

​

• השימוש בשקיות בבתי כלבו החל בשנות ה-70' ושימוש נרחב בהן ברשתות המזון החל בתחילת שנות ה-80'.

מקור הבעיה - המשך:

• צרכנים עושים שימוש לא מושכל בשקיות, ולמשל - "שקית לכל תפוח", או לוקחים הביתה כמות נכבדה של שקיות חדשות לשימושים שונים.
• שקיות הפלסטיק נזרקות בדרך כלל �לאחר שימוש יחיד.
• כמעט ולא נעשה שימוש חוזר בשקיות �הפלסטיק ואם כן – הן משמשות כשקיות זבל.

​

האם שקיות נייר עדיפות על שקיות פלסטיק

- לא ממש...

האם שקיות נייר עדיפות על שקיות פלסטיק

ליתר דיוק – ממש לא!!

• צריכת האנרגיה הדרושה לייצור שקיות פלסטיק קטנה ב-40% מאשר בייצור שקיות נייר;
• שקיות פלסטיק מייצרות 80% פחות פסולת מוצקה מאשר שקיות נייר;
• שקיות פלסטיק מייצרות 60% פחות זיהום אוויר מאשר שקיות נייר;
• שקיות פלסטיק מייצרות 93% פחות פסולת מימית מאשר שקיות נייר;
• עלות שקית נייר – פי 4 משקית פלסטיק !!

שקיות פלסטיק עדיפות על שקיות נייר מכיוון ש:

שקית פלסטיק או שקית נייר?

ניתוח מחזור חיי המוצר:

חומר גלם

אנרגיית ייצור

הובלה ושיווק

שימוש ושימוש חוזר

מיחזור

סיום השימוש סילוק כאשפה

חומר גלם

אנרגיית ייצור

הובלה ושיווק

שימוש ושימוש חוזר

מיחזור

סיום השימוש סילוק כאשפה

שקית פלסטיק:

• תוצר לוואי של תעשיית הנפט - משאב מוגבל.
• כל עוד מזקקים נפט - חומר הגלם מצוי בשפע.
• מייעל את השימוש בנפט – שימוש גם בתוצר הלוואי במקום שיגיע לשפכים.

שקית נייר:

• מיוצרת מעצים (לרוב מכריתת יערות ברי-קיימא) - משאב מתחדש.
• על מנת לייצר 10 מיליארד שקיות יש לכרות 14 מיליון (!) עצים.
• יש אפשרות לייצר מנייר ממוחזר אך תהליך המיחזור דורש הרבה מאוד אנרגיה מזהמת-סביבה, והוא יקר.

ניתוח מחזור חיי המוצר

שקית פלסטיק או שקית נייר?

חומר גלם

אנרגיית ייצור

הובלה ושיווק

שימוש ושימוש חוזר

מיחזור

סיום השימוש סילוק כאשפה

• 2 שקיות פלסטיק:
• בתהליך הייצור נצרכים�240kj נפט ו-160kj פחם ל-2 שקיות.
• כמות גזי החממה הנפלטים �בייצור 2 שקיות היא 1.1 ק"ג.
• בתהליך הייצור נוצרים 0.1 גר' פסולת מימית, ל-2 שקיות.

​

שקית נייר:

• בייצור שקית נצרכים 600kj נפט ו-350kj פחם – 40% יותר מתהליך ייצור שקיות פלסטיק.
• כמות גזי החממה הנפלטים �מייצור שקית נייר אחת היא 2.6 ק"ג.
• בייצור שקית נייר נוצרים 1.5 גר' פסולת מימית.

ניתוח מחזור חיי המוצר

2 שקיות פלסטיק לשקית נייר אחת

שקית פלסטיק או שקית נייר?

שימוש ושימוש חוזר

חומר גלם

אנרגיית ייצור

הובלה ושיווק

מיחזור

סיום השימוש סילוק כאשפה

1000 שקיות פלסטיק:

• שוקלות 7 ק"ג.
• גובהן 10 ס"מ.

1000 שקיות נייר:

• שוקלות 64 ק"ג.
• גובהן 110 ס"מ.

ניתוח מחזור חיי המוצר

נדרשות 7(!!) משאיות להוביל אותה כמות של שקיות נייר לעומת שקיות פלסטיק

שקית פלסטיק או שקית נייר?

חומר גלם

אנרגיית ייצור

הובלה ושיווק

שימוש ושימוש חוזר

מיחזור

סיום השימוש סילוק כאשפה

שקית פלסטיק:

• עלות שקית פלסטיק היא כרבע מעלות שקית נייר.
• עמידות יחסית.
• ניתנות לשימוש חוזר
• ניתנות לשימושים אחרים

ניתוח מחזור חיי המוצר

שקית נייר:

• עלות שקית נייר היא פי 4(!) משקית פלסטיק.
• מתבלות מהר, אינן עמידות.
• לא ניתן להשתמש בהם למוצרים קפואים או רטובים – 'נמסות' ומתפרקות.
• כמעט ולא עושים בהן שימושים חוזרים – גם לא כשקית זבל - כי איננה עמידה.

​

שקית פלסטיק או שקית נייר?

חומר גלם

אנרגיית ייצור

שימוש ושימוש חוזר

סיום השימוש סילוק כאשפה

שקית פלסטיק:

• רק 7% מהשקיות מגיע למיחזור;

בשלב זה העניין עדיין בחיתוליו.

• מייצרות רק 14 גר' פסולת מוצקה בתהליך המיחזור.

​

​

פלסטיק או נייר? – ניתוח מחזור חיי המוצר

שקית נייר:

• 20% מהשקיות מגיעות למיחזור
• מייצרות 50 גר' פסולת מוצקה בתהליך המיחזור.
• כמות האנרגיה הדרושה למיחזור שקיות גבוהה ב-40% מזו הנדרשת לפלסטיק.

מיחזור

שקית פלסטיק או שקית נייר?

מיחזור

חומר גלם

אנרגיית ייצור

שימוש ושימוש חוזר

סיום השימוש סילוק כאשפה

שקית פלסטיק:

• תופסת פחות מקום באתרי אשפה. (פלסטיק בכלל תופס 15%

מכלל נפח האשפה)

פלסטיק או נייר? – ניתוח מחזור חיי המוצר

שקית נייר:

• תופסת הרבה מקום באתרי אשפה - מהווה 50%(!) מכלל נפח האשפה.

​

שקית פלסטיק או שקית נייר?

שקיות הפלסטיק מנצחות בגדול אבל...

זהו הרע במיעוטו.

עדיין שימוש נרחב ולא מושכל בפלסטיק הינו בעייתי.

יש פתרון אחר לבעיה!

חדשני, מתקדם, נאות, בר-קיימא:

• שומר על תכונות זהות לפלסטיק רגיל
• מתפרק תוך זמן קצוב – ממספר שבועות ועד מספר שנים
• ידידותי לסביבה – אינו משאיר עקבות רעליים באדמה או במים
• מעבר לשימוש בפלסטיק מתכלה יביא לירידה בפליטת גזי החממה.

פלסטיק מתכלה�(bio-degradable)

בשנים האחרונות פותח שימוש מסחרי מואץ בסוגים שונים של פלסטיק מתכלה, שהינו ידידותי לסביבה.

כללית - יש לחלק את סוגי הפלסטיק המתכלה �ל-2 משפחות:

• פלסטיק מתכלה-ביולוגית;
• פלסטיק קומפוסטי ( = בר-השבה לטבע).

פלסטיק מתכלה�(bio-degradable)

לפולימר הפלסטיק הקונבנציונאלי מוסף חומר מזרז-פירוק בכמות קטנה מאוד אשר משנה את תכונות הפלסטיק ומאפשר את פירוקו המלא לפחמן דו חמצני, מים וכמות קטנה של ביו-מאסה, וזאת ע"י בקטריות ותוך זמן קצוב (החל ממס' שבועות ועד למס' שנים). הפירוק אינו משאיר אחריו פסולת פטרו-כימית והוא בטוח לסביבה.

פלסטיק מתכלה-ביולוגית:

תהליך הפירוק של פלסטיק מתכלה ביולוגית:

פלסטיק קומפוסטי �( = בר-השבה לטבע):

​

פולימר פלסטיק המיוצר ממקור אורגני, כגון תירס או קנה סוכר. בגמר השימוש הוא ניתן לפירוק ספונטאני על ידי חיידקי קרקע או לייצור יזום של זבל אורגני (קומפוסט) שישמש לדשן גידולים חקלאיים לטובת ייצור חוזר של חומרי הגלם.

תהליך הפירוק של �פלסטיק קומפוסטי

אז את החומר הנכון – מצאנו.�אבל זה לא מספיק.

אין די בכך שנעבור לשימוש בפלסטיק מתכלה, �כי זה לכשעצמו פותר רק חלק מהבעיה.

​

רק אם נצליח להוריד באופן משמעותי את �הכמויות האסטרונומיות של מוצרי הפלסטיק הנצרכים - �אזי לפנינו

פתרון מנצח!

כיצד משיגים את צמצום השימוש בשקיות?

מניתוח של הנעשה בעולם עולה חד-משמעית כי צמצום משמעותי בצריכת השקיות מושג ברגע שנגבית תמורה כספית, ולו אף הקטנה ביותר, בגין השימוש בהם.

לפיכך – הצעת החוק המתבקשת היא:

"קמעונאים/רשתות יחויבו להציע ללקוחותיהם, למטרת אריזת מוצרים, שקיות העשויות אך ורק מפלסטיק מתכלה ולגבות תשלום* בעבורן."

* תשלום סמלי בסך של 25 אג' לשקית או 4 שקיות ב-1 שקל

בעולם כבר מטפלים בבעיה:

• דנמרק: כבר ב-1994 פרסמה ממשלת דנמרק היטלים על שימוש באריזות פלסטיק ומאוחר יותר הרחיבה והחילה אותם גם על שקיות נייר. מהלך זה הוריד את צריכת השקיות מכל הסוגים ב-70%!

​

• אירלנד: ב-2002 חייבה ממשלת אירלנד לגבות סך של 15 סנט מהצרכנים בגין שימוש בשקית פלסטיק, מכל סוג. בעקבות כך קטן השימוש בשקיות ב-90%!

בעולם כבר מטפלים בבעיה:

• סקוטלנד: Q&B, חברת ה-DIY הגדולה בממלכה המאוחדת, החליטה ב-2004 לגבות תשלום עבור השקיות שלה בסקוטלנד והנחיתה בכך את צריכת השקיות בסניפיה שם ב-90%.

​

• אוסטרליה: בשנת 2002 החלה IKEA לגבות באופן וולונטרי 10 סנט עבור כל שקית הנמכרת בסניפיה באוסטרליה. הדבר הביא לירידת הצריכה של השקיות ב-97%!! רשת Bunnings, חברת DIY גדולה, החלה ב-2003 לגבות 10 סנט בגין כל שקית והורידה בכך את הצריכה ב-91%!!

​

המצב בעולם – המשך:

• טייוואן: ב-2003 נכנס לתוקפו חוק המחייב סופרמרקטים, חנויות אחרות ומסעדות לגבות תשלום מלקוחותיהם עבור שקיות הניילון. כתוצאה מכך הופחת השימוש בשקיות הניילון ב-70%.

​

• גרמניה: רשתות וחנויות פרטיות גובות 50 סנט (!) עבור כל שקית ובמקביל מציעות תיקי בד לשימוש רב-פעמי בעלות פחותה מזו של שקיות הניילון. מסתמנת העדפה בולטת בקרב צרכנים לשימוש בתיקים הרב-פעמיים.

​

​

המצב בעולם – המשך:

• בנגלדש: שקיות הניילון גרמו לחסימת מעבר המים בצינורות הניקוז ברחובות עד-כדי הצפות כבדות שעלו בחיי אדם. במרץ 2002 אסרה ממשלת בנגלדש על השימוש וההפצה של שקיות פלסטיק.

​

• הודו: בשנת 2000 נאסרו הן הייצור והן השימוש בשקיות פלסטיק בבומביי וב-3 מדינות נוספות. קנסות גבוהים וחודש השעייה ממסחר מוטלים על קמעונאים שנתפסים משתמשים בשקיות כאלו.

המצב בעולם – המשך:

• דרום אפריקה: חל איסור שימוש בשקיות פלסטיק 'דקות' וכן מוטל מס על היצרנים בגין סוגי שקיות אחרים.

​

• הונג-קונג: אסרה על קמעונאים לחלק שקיות חינם ללקוחות, ועודדה את השימוש במתקני מיחזור לשקיות ברשתות-המזון הגדולות.

• באנגליה: שימת דגש על מיחזור פלסטיק ועידוד שימוש חוזר בשקיות. הוקם פורום וולונטרי של הקמעונאים הגדולים לפעול להקטנת פסולת מזון ופלסטיק למיניה – בעיקר אריזות. הממשלה בוחנת שימוש מסחרי בשקיות מתכלות-ביולוגית.

​

• במדינות כמו אריתריאה, פקיסטן ופפואה ניו-גיני בהם מערכת איסוף האשפה והמיחזור לא מפותחות - נאסר לחלוטין השימוש בשקיות פלסטיק.

​

• במדינות אחרות - כמו מאוריציוס, מאלטה וברבדוס - מוטל מס על ייבוא שקיות למדינה.

​

​

המצב בעולם – המשך:

לסיכום:

הצעת החוק המועדפת היא זו המציעה פתרון שהוא �מקובל על כולם ולטובת כולם:

לסיכום – המשך:

הצרכנים: גבית תשלום סמלי עבור שימוש בשקיות בגובה של 25 אג' לשקית - לא יפגע בכיסם של הצרכנים משום שכבה באוכלוסייה, ומאידך יביא לירידה דרסטית בצריכת השקיות. יתר על כן: החיסכון המצרפי בצריכה עשוי להוביל להוזלות ולשיפור ברווחת הצרכן (ראה בהמשך).

הצעת החוק המועדפת היא זו המציעה פתרון שהוא �מקובל על כולם ולטובת כולם:

לסיכום - המשך:

הקמעונאים: מאחר ואינם נושאים בנטל לבדם - תהיה גישתם חיובית וקואופרטיבית. הם צפויים להפנות משאבים להוזלות ולרווחת הצרכן, ויהפכו למחוייבים לעשייה פעילה מוגברת למען הקהילה והסביבה.

הצעת החוק המועדפת היא זו המציעה פתרון שהוא �מקובל על כולם ולטובת כולם:

לסיכום – המשך:

הסביבה: פחות לכלוך וזבל, פחות מפגעים סביבתיים, פחות פגיעה בבעלי חיים, פחות זיהום אוויר - יזכו את כולנו, כל תושבי ישראל, בהרבה שנים של סביבה נקייה ומטופחת ובאיכות חיים גבוהה.

הצעת החוק המועלית במצגת זו היא הפתרון שיהיה �מקובל על כולם ולטובת כולם:

- סוף -