כתבה וערכה: רחל סלייטר
ספור: "בשיירה אל הרב צבי יהודה"
דוגמא א' לכרטיסית-סיפור
הרב צבי יהודה הקפיד להתחיל בסעודה רק לאחר, שהוגשו לכולם מנות.
בסעודת ברית אחת, הגישו את מנות האוכל,
אבל הרב צבי-יהודה לא טעם מהמנה שלפניו.
"מדוע הרב איננו אוכל"? שאלו אותו.
"עדיין לא הגישו את המנות לכולם" השיב הרב.
"כולם קבלו את המנות" ענו לו.
הראה להם הרב ילד היושב בפינה ואין לפניו מנה.
רק לאחר שהוגשה המנה לילד, התחיל הרב לאכול.
דוגמא ב' לכרטיסית-סיפור
משפחה אחת- אבא, אמא וילדים
עמדה ברחוב וסביבם היו פזורים ארגזים ומזוודות.
מבטם היה עצוב.
"מדוע אתם עומדים כאן ברחוב"
שאלו אותם עוברים ושבים.
"אין לנו בית" הם ענו
"ואין לנו איפה לישון הלילה..."
כאשר שמעו זאת הרב צבי יהודה ואשתו,
הם מיד הזמינו את המשפחה אל ביתם.
תקופה ארוכה התגוררה המשפחה בביתם.
הם בשלו ,אכלו במטבחם והתנהגו כבני בית.
הרב ספר לכולם שהם חברים שבאו להתגורר עימו וחלק להם כבוד רב.
לימוד מהליכות חייו של הרב
באמצעות אמרה או לימוד מהנהגות הרב
מסכת אבות א,יב
הרב צבי יהודה פרש את המשנה כך שאדם שיקפיד בשלוש המידות הכתובות במשנה יגרום ממילא שהבריות יתקרבו לתורה. אדם אינו צריך לעשות מעשים שמטרתם הישירה היא לקרב את הבריות לתורה.
אפשר לשנן את המשנה עם הילדים ולהבין עימם את שלוש המידות.
אפשר להרחיב בגן את הרעיון של שמירת הלשון מבלי להכנס להלכות. למשל: כאשר ילד הזיק לפריט כלשהו בגן, הגננת יכולה לפנות אל כל הילדים ולשאול אותם מי עשה זאת. מאחר והילדים נוטים תמיד להאשים את האחר, הגננת תבהיר שהשאלה מכוונת רק למי שעשה כי אם האחרים אומרים על החבר משהו רע , הם עוברים על איסור לשון הרע. כשהגננת תשבח את הילד שהודה במעשהו הרע על כך שהוא דבר אמת, הילדים ילמדו לשמור על לשונם.
הרב צבי יהודה נהג לאמר:
"מלמד – צריך להיות תנור של אהבה",
" תנור חם מחמם".