"תנועת המרי העברי"- מהי ומתי פעלה גלי ליאור ואלה
תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל. היא כללה את הלח"י, ההגנה, והאצ"ל.
התנועה פעלה משנת 1945 עד 1946, ותיאמה את פעולות ההתנגדות כנגד השלטון הבריטי.
התנועה הוקמה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
האסון הכבד שפקד את היהודים בשואה גרם למחלוקות בין המחתרות להיראות שוליות, לכן החליטו להתאחד למאבק המשותף להקמת מדינה בישראל.
מהי ועדת איקס
ועדת איקס היתה ועדה סודית לתאום פעולות ההגנה האצ"ל והלח''י. חברי הועדה היו נציגי הזרמים הפוליטיים העיקריים בישוב: הרב פישמן, פרש ברנשטיין, משה קליינבוים, לוי שקולניק, יעקב ריפתון וישראל ארצלסון. לוועדה צורף גם דוד רמז, כיועץ."ועדת איקס" ניהלה את המאבק כל עוד הייתה הסכמה בין חבריה. במקרים של חילוקי דעות (למעט פעולות לרכישת נשק וגיוס כספים לשחרור אסירים), הביא כל נציג את הבעיות לדיון בהנהלת מפלגתו, ובסיבוב השני, ניסו למצוא פתרון כולל. הועדה שמה לה למטרה להגביר את הלחץ על ממשלת
בריטניה כדי שזו תפסיק לדגול במדיניות
. הספר הלבן השלישי
מצב היהודים בארץ ובעולם עמית ש יהל כרמל
בתום המלחמה כאשר נודע גודל האסון שהתרחש בשואה ליהודים, החליטה הנהגת הציונות לפעול למען הקמת מדינה יהודית מה שיתרום לפתיחת שערי ארץ ישראל בפני ניצולי השואה. בריטניה לא הניחה ליהודים הפליטים להיכנס לארץ ושלחה אותם למחנות בקפריסין במסגרת מדיניות חסימת השער. הם אסרו ועינו את אנשי המחתרות.
הלח"י האצ"ל וההגנה החליטו להתאחד ולצאת במלחמה חסרת פשרות בבריטים.
בארץ הערבים שראו כיצד
היהודים מפתחים את הארץ
ומתיישבים בה התנגדו לכך ויצאו
במאבק כנגד היהודים.
הסיבות שהביאו להקמת
"תנועת המרי העברי"- עידן אבשלום עילאי ונטע
מה היו הגורמים להקמת תנועת המרי ?
1. הפעולות האלימות של האצ"ל והלח"י פסקו ונוצר בסיס לשיתוף פעולה בין המחתרות. הן הגיעו למסקנה כי פעולה משותפת של שלושת הארגונים תביא להגברת כוחו של הישוב היהודי בא"י מול בריטניה.
2. התנועה הציונית תלתה תקווה בחילופי השלטון בבריטניה אך ממשלת הלייבור עלתה לשלטון וביטלה הטבות שנתנו ליהודים בארץ. לכן התנועה הציונית התאכזבה מהמדיניות שלה כלפי היהודים.
3. מלחמת העולם השנייה הסתיימה ונודע האסון הכבד שפקד את היהודים בשואה. זה גרם למחלוקות בין המחתרות להיראות שוליות, לכן הם החליטו להתאחד למאבק המשותף..
פעולות שנעשו ע"י תנועת המרי-
פיצוץ ליל הגשרים - שהם , ועדי
"ליל הגשרים" הוא כינויה של פעולה מתואמת של הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, בליל י"ח בסיוון תש"ו -ביוני 1946, שבמהלכה הותקפו אחד עשר גשרים בו זמנית בכל גבולות ארץ ישראל. תשעה מהגשרים פוצצו, אחד מהגשרים ניזוק קשות ואחד הגשרים לא פוצץ. הצלחת הפעולה גרמה לניתוק זמני בנתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים. הפעולה בגשר הסמוך לאכזיב השתבשה ו-14 לוחמים מכוח הפלמ"ח נהרגו. בשאר הפעולות לא היו נפגעים לכוח התוקף. את הרעיון לפגוע בגשרים המחברים את ארץ ישראל עם שכנותיה הגה מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון ותכנון הפעולה הוטל על קצין המבצעים, דב צסיס. נבחרו מטרות אשר היו אמורות לפגוע בבריטים על ידי ניתוק חלק גדול מצירי האספקה העיקריים בין ארץ ישראל והמדינות השכנות באמצעות פיצוץ אחד עשר גשרים מרכזיים. המשימה הוטלה על הזרוע המבצעית של ההגנה - הפלמ"ח. במקביל, הוטל על הלח"י לפגוע בבתי המלאכה של הרכבת בחיפה.
פעולות שנעשו ע"י תנועת המרי-
שחרור מעפילים בעתלית -עומר אריאל ועופרי
מכיוון שהבריטים תפסו כמה ספינות מעפילים, החליטו בתנועת המרי העברי לנסות להשיט ספינה לעבר חוף תל-אביב במבצע מאובטח, ולהעלים במהירות את העולים בקיבוצי הסביבה. הוחלט על האונייה "וינגייט" שהביאה עמה 238 מעפילים מאיטליה. זו הייתה אמורה להיות גולות הכותרת של פעולת תנועת המרי. הבריטים הבחינו בכוחות רבים שנעו לכיוון תל אביב, והרגישו שמשהו עומד להתרחש,הם הזעיקו את כוחותיהם, והספינה נלכדה עוד בטרם הגיעה לחוף תל-אביב.
בינתיים פרצו התנגשויות בין הצבא הבריטי ובין אנשי ההגנה והפלמ"ח שהיו כבר ערוכים בת"א. חברי חוליית החסימה של ה"הגנה" נהרגו. למבצע זה קראו
"ליל וינגייט". מבצע זה היה מאוד חשוב בכל הקשור
ביחסי הציבור של תנועת המרי: "ליל וינגייט" היה
הוכחה ליכולתה של ה"הגנה" לתכנן ובצע פעולות
בהיקף רחב בשילוב עם העורף האזרחי. הסתבר
שיש משמעות רבה לחלק הגלוי של המאבק נגד
הבריטים.
פעולות שנעשו ע"י תנועת המרי-
פיצוץ מלון המלך דוד תומר, ליאם, יעל
אחת מהפעולות שהביאו לפירוק "תנועת המרי העברי" היא פיצוץ מלון המלך דוד. ב-22 ביולי 1946, לאחר שהשתלטו על שומרי שער השירות במלון חדרו לוחמי האצ"ל ברשותו של ישראל לוי , מחופשים למלצרים סודנים למטבח קפה ריג'נס בקומה התחתונה של האגף הדרומי של המלון. לוחמי האצ"ל ריכזו את העובדים במטבח והציבו שבעה כדי חלב גדולים מלאים בכ-350 ק"ג חומר נפץ בצמוד לעמודי התמיכה של הבניין.שהם יצאו מהמלון פגשו שני קצינים בריטים והם התחילו
לחשוד. לוחמי האצ"ל הרגו את אחד הקצינים
ופצעו את השני.חיילי הלגיון הערבי שראו
אותם יוצאים פתחו עליהם באש, ובקרב היריות
שהתפתח נפגעו שניים מלוחמי האצ"ל. אחד
מהלוחמים, אהרן אברמוביץ', מת מאוחר יותר
מפצעיו.
ההתקפה על המשטרה הבריטית- נעמה מיכל ועפרי
ה"הגנה" תכננה ארבע פשיטות בו זמנית כנגד ארבע בסיסים של המשטרה הבריטית
הפשיטות תוכננו כפעולות של חדירה שקטה לבסיסים שניים מהם היו בלב היישוב הערבי. תכנון נוסף היה לפוצץ את כלי הרכב המשוריינים ומבנים, ואז לבצע נסיגה מהירה. שתי פשיטות הצליחו - בשפרעם ובכפר-ותיקין
יחידה מהגדוד העברי חדרה לבסיס ליד כפר-ותיקין, והעלתה באש מכוניות ושריוניות, ונסוגה ללא נפגעים. כוח מהגדוד הראשון פשט על משטרת שפרעם, פגע במכוניות ובמבנים.
הכוח שפשט על משטרת ג'נין, איחר להגיע ליעד בזמן שנערכה הפשיטה על שפרעם. בבניין המשטרה בג'נין הוכרזה כוננות, וגורם ההפתעה אבד
הפעולה הרביעית - בסמוך לתל-אביב, הנשק הגיע באיחור ולקח זמן רב לנקותו. בשל כך נדחתה הפעולה על ידי המפקדה
המקומית, מבלי לתאם זאת עם שאר
הכוחות, כך שהפושטים מצאו עצמם
נגד אויב ערני מאוד ומוכן, שהוזהר
על ידי הפשיטות האחרות שכבר
התקיימו.
הגורמים לפירוק תנועת המרי אורי, נבו, ויונתן
לאחר "השבת השחורה" דרש חיים וייצמן, שהיה נשיא הסוכנות היהודית, לדחות את כל פעולות הנשק החם, כיוון שמשמעות פעולות אלה היא כהכרזת מלחמה נגד בריטניה.
הפיצוץ במלון המלך דוד, זעזע עמוקות את הציבור, ובתנועת המרי עצמה הייתה תדהמה גדולה, והודעה מטעמה אמרה שהיא שוללת הריגת אנשים חפים מפשע.
בעקבות כך יצאו היותר מתונים ודרשו שהנהלת הסוכנות היהודית, והוועד הלאומי יתפטרו מתפקידם. גם תוצאות הבחירות לקונגרס הציוני, שנערך באוקטובר 1946, גרמו לפילוג היישוב לשניים: צד אחד דגל במאבק צמוד, שלא הצריך פעולות שאינן קשורות לעלייה והתיישבות, וצד שני דגל במאבק רצוף, וטענו שרק בכוח תושג המטרה
הציונית, ואפילו יחייב הדבר הימנעות מפעולות.
בישיבה שהתקיימה בראשית אוגוסט 1946,
החליטה הסוכנות היהודית להפסיק את פעולות
המאבק, ולתבוע מבריטניה הקמת מדינה יהודית
בתמורה להפסקת הפעולות.