החלומות- דור 2.0�חלומות פרעה �ומינוי יוסף לשליט
בראשית מ"א
חלפו שנתיים מאז יוסף פתר את חלומות שר המשקים ושר האופים. פרעה חולם שני חלומות:
א וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם:� וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר.
ב וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.
ג וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר � וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.
ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת � וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.
ה וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית:
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.
ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן.
ז וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת
וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם.
החזרה על המילה "והנה" מלמדת על ההפתעה ועל ההתרגשות מהמראות המוזרים שנגלו בחלומותיו.
פרעה נסער ושולח לקרוא לכל "חרטומי מצרים"- שהם הסמכות העליונה לפתרון החלומות.
פסוקים ח'-ט' תגובת פרעה:
ח וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
ט וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.
כנראה כיוון שבחלומות אלה ניתן למצוא סמלים לכלכלת מצרים:
מכך משתמע שחלומות פרעה אינם חלומות אישיים, יש להם מסרים לאומיים ומתקשרים לכלכלת מצרים-
בניגוד לחלומות יוסף בפרק ל"ז שביטאו את שאיפותיו האישיות.
מדוע החלומות מסעירים את פרעה?
" וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה"-
מדוע כשפרעה מדבר על חלומותיו הוא משתמש בגוף יחיד וכשמדובר על החרטומים החלומות בגוף רבים?
פתרון החלומות לפי החרטומים:
תשובה אפשרית:
פרעה רואה שני חלומות כחלום אחד עם מסר אחד ופתרון אחד
( בפסוק יז': "חלום חלמתי...".)
לעומתו- פתרון החרטומים אינו מופיע �אך כנראה הם ראו בחלומות חלומות שונים עם מסרים שונים.
לכן נאמר: "ואין פותר אותם לפרעה"- כלומר לא התקבלו על דעתו.
פסוקים ט'-יג'
ט וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר:
אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם:
י פַּרְעֹה קָצַף עַל-עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים.
יא וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ.
יב וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר-לוֹ וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר.
יג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה.
אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם:
מצטער שהפר את הבטחתו ליוסף כי שכח אותו וחטא בכפיות טובה כלפיו.
נזכר בחטא שבגללו נאסר ושהה בבית הסוהר. מכאן שלא שכח את יוסף אלא בחר לשכוח את הנסיבות.
שר המשקים מכנה את יוסף: " נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים"- הכינוי הוא רמז אירוני לכך שלמרות מעמדו הנחות- דווקא הוא יצליח לפענח את החלומות, שהחרטומים המכובדים לא הצליחו.
פרעה שולח בדחיפות להביא את יוסף.
יד וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה.
ריבוי פעלים
יוסף מדגיש שרק אלוקים יודע את פתרון החלומות. (הוא לא משתמש בכינוי ה'=אלוקי ישראל כי פרעה לא מאמין בו)
המילה המנחה: מהשורש פ.ת.ר- �מופיעה 7 פעמים בפרק מ' ו-7 פעמים בפרק מ"א:
השרים ופרעה חשבו שפתרון החלומות הוא לבעלי מקצוע, אך מכאן ילמד יוסף את פרעה שהחלומות ופתרונותיהם הם מסר אלוקי.
טז וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי!
אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
יז וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.
יח וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.
יט וְהִנֵּה שֶׁבַע-פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר לֹא-רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ.
כ וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת.
כא וַתָּבֹאנָה אֶל-קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי-בָאוּ אֶל-קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ.
פסוקים יז'-כד': פרעה מספר את חלומותיו ליוסף
כב וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת.
כג וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם.
כד וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי
קיימים הבדלים בין גרסת המספר בפסוקים א'-ח', לבין הצגת פרעה את חלומותיו בפסוקים יז'-כד'.
עיקר ההבדלים הוא בחלום הפָּרוֹת ( הראשון):
אופן הצגה זה מעיד על התרגשותו הרבה מחלומותיו ועל סערת הנפש שבה היה מצווי.
במצב זה חשוב לו להרשים את יוסף, כדי לקבל פתרון הולם לחלומו.
עם זאת הוא אינו מספר במישרין על מצבו הנפשי.
הביטוי: "ותפעם רוחו" אינו נאמר ליוסף.
כנראה כיוון שלא נוח לו לחשוף בפני אסיר נחות את מצבו הרגשי.
הסיבה להבדלים:
פסוקים כה'-לב': פתרון החלום על ידי יוסף
כה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה.
כו שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא.
כז וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.
כח הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה.
כט הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ל וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת-הָאָרֶץ.
לא וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן כִּי-כָבֵד הוּא מְאֹד.
לב וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.
יוסף רואה בשני החלומות של פרעה חלום אחד- כפי שפרעה עצמו הרגיש.
יוסף אומר ששבע הפרות הטובות והשמנות ושבע השיבולים המלאות מסמלות שבע שנים של שבע ושובע בכלכלת מצרים.
שבע הפרות הרזות ושבע השנים הקשות השיבולים הדקות מסמלות את שבע השנים הקשות של הבצורת.
- הרעב יהיה כבד כל כך שלא יזכרו את שנות השובע.
יוסף מוסיף שהעובדה ששני החלומות הופיעו פעמיים מעידה על כך שאלוקים מזדרז לקיים את העניין שבחלום.
יוסף אינו מסתפק בפתרון החלום ומציע תוכנית בשלבים כיצד להתמודד עם שנות הרעב שיגיעו לאחר שנות השפע/השובע.
פסוקים לג'-לו': השלבים בתוכנית של יוסף
לג וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
לד יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.
לה וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.
לו וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.
בשלב א'- פרעה יבחר באיש נבון וחכם וימנה אותו לאחראי על מצרים
בשלב ב'- פרעה יצווה וימנה פקידים שיעזרו לאיש הנבון
בשלב ג'- האיש הנבון שימונה, בעזרת הפקידים, יאגור חמישית מהתבואה של שבע השנים הטובות שיגבבו מהאיכרים כמעין מס, או יחלק את מצרים לחמישה מחוזות כדי ליעל את ניהול גביית המס.
המטרה: כך יינצל העם משנות הרעב שיבואו.
פסוקים לז'-מו'
פרעה ממנה את יוסף שליט של כל מצרים:
לז וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל-עֲבָדָיו.
לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.
לט וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת אֵין-נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.
מ אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. �מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ
מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
מד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
מה וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
מו וְיוֹסֵף בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
פרעה ועבדיו מקבלים את התוכנית של יוסף.
פרעה מודיע ליוסף את מה שהוא כנראה רצה לשמוע.
יוסף הדגיש בפני פרעה שפתרון החלומות הוא מאלוקים.
הדבר משכנע את פרעה ונראה שהוא מבין שיוסף הוא השליח הנבון והחכם שהאל הודיע דרכו על פתרון החלום.
פרעה מרומם את מעמדו של יוסף:
פעולות המתקשרות לסמלי מלכות:
מה וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
מו וְיוֹסֵף בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
פרעה נותן שם ליוסף: " צָפְנַת פַּעְנֵחַ"= מפענח ומגלה צפנים נסתרים בשל כישוריו לפתור חלומות. נתינת השם מעידה על בעלות.
יוסף מתמנה לשליט על מצרים בגיל 30. חלפו 13 שנה מאז עזב את בית אביו.
מז וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים.
מח וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן-אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה-הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ.
מט וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר.
להאדיר את הצלחותיו של יוסף.
להאדיר גם את ה'
ולהעיד על השגחתו על יוסף שמעבד עברי הפך לשליט.
פסוקים מז-מט: פעולות יוסף בשנות השובע
הגזמה
פסוקים נ'-נב'
נ וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים (מתי?) בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ
(שם אשתו?)אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
נא וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר: מְנַשֶּׁה� כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי.
נב וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא: אֶפְרָיִם
כִּי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
יוסף מודה לה' על כך שהולדת בנו השכיחה ממנו את סבלו ואת בית אביו.- מתקשר לעברו
(=מצוקתי)- יוסף מודה לה' שהעניק לו פוריות והצלחה בארץ שחווה בה מצוקה.- מתקשר למצבו הטוב בהווה.
פסוקים נג'-נז':
נג וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נד וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.
נה וַתִּרְעַב כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל-פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל-מִצְרַיִם לְכוּ אֶל-יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.
נו וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נז וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל-יוֹסֵף כִּי-חָזַק הָרָעָב בְּכָל-הָאָרֶץ.
מדגישות את הרעב שפקד את ארץ מצרים ואת כל הארץ
תפקידי החזרה
נג וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נד וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם
נו וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נז וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל-יוֹסֵף כִּי-חָזַק הָרָעָב בְּכָל-הָאָרֶץ.
לפני סיום ביטויים רלוונטיים: