עונש מוות – כן או לא?
הסיפור של רומן זדורוב
מה בין דיני ממונות לדיני נפשות?
דיני ממונות - בשלושה,
ודיני נפשות - בעשרים ושלושה.
[משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד' משנה א]
כיצד מאיימין
על העדים
משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד' משנה ה'
כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת?
הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן:
שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ מֵאֹמֶד, וּמִשְּׁמוּעָה,
עֵד מִפִּי עֵד, וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ;
אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין
שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדּוֹק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה;
מאימים, מזהירים
עדים במשפט שהעונש יכול להיות עונש מוות
מדוע יש צורך בהליך מאיים?
כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת?
הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן:
שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ מֵאֹמֶד, וּמִשְּׁמוּעָה,
עֵד מִפִּי עֵד, וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ;
אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין
שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדּוֹק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה
בכמה אזהרות מדובר?
על העדות להיות מהימנה.
תוכלו להעיד רק אם ראיתים במו עיניכם. ואסור לכם לתת עדות פסולה. אל תגידו (שמָּא תֹּאמְרוּ):
הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁלֹּא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת:
דִּינֵי מָמוֹנוֹת - אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ;
דִּינֵי נְפָשׁוֹת - דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִם בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם.
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו,
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, י) "דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים" ;
אֵינוֹ אוֹמֵר: דַּם אָחִיךָ, אֶלָּא "דְּמֵי אָחִיךָ"
דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו.
דָּבָר אַחֵר:
"דְּמֵי אָחִיךָ",
שֶׁהָיָה דָּמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.
משפט שקשור לכסף ורכוש
משפט שקשור לחיי אדם
דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִם בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם.
דם זרעיותיו = כל השושלת שלו.
במשנה שלנו כתוב:
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו,
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, י):
"קול דְּמֵי אָחִיךָ צֹועֲקִים אלי מן האדמה"
ועכשיו הוכחה (אסמכתא) מהתורה:
בתורה, בבראשית ד כתוב:
ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה. ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. [...]ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
היהודים באים
במשנה שלנו כתוב:
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו,
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, י):
"קול דְּמֵי אָחִיךָ צֹועֲקִים אלי מן האדמה"
ועכשיו הוכחה (אסמכתא) מהתורה:
אחרי הרצח:
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. י וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.
אֵינוֹ אוֹמֵר: דַּם אָחִיךָ (ביחיד) אֶלָּא "דְּמֵי אָחִיךָ"
(דם ברבים / הרבה דם)
ומכאן מבינים שאמנם אדם אחד נרצח, אבל :
דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. (הוא וכל השושלת שלו)
דָּבָר אַחֵר: (פרוש אפשרי נוסף)
"דְּמֵי אָחִיךָ",
שֶׁהָיָה דָּמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.
מה מוכיח הפסוק?
"קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹועֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה".
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי בעולם
לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְֹרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב,
כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא;
וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְֹרָאֵל,
מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא.
וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת,
שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ:
אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ.
כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.
וביום השישי:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ
נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ
בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ לְמִינָהּ
וַיְהִי-כֵן.
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ
לְמִינָהּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ
וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
בבראשית א' – ביום החמישי בורא ה':
מסקנה:
כולם נבראו בקבוצות
(חיה למיניה)
רק האדם נברא יחידי.
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי
לְלַמְּדָךְ,
שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב,
כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת,
מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא.
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי
לְלַמְּדָךְ,
שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא.
וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא.
מציל
הרג
מה ניתן להבין ממשפט זה על ערכו של האדם?
לסיכום:
ה' ברא את האדם יחידי כדי שנבין את ערך חיי האדם.
אדם אחד = עולם ומלואו.
ועכשיו תציג לנו המשנה עוד סיבות לבריאת האדם יחידי....
וְשֶׁלֹּא יאמרו המינים (הלא יהודים בסביבה) :
רְשׁוּיוֹת (אלים) הַרְבֵּה בַּשָּׁמַיִם.
וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מלך מלכי המלכים
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ (מייצר) מאה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד,
וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל
אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.
וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת,
שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ:
אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ. (אני טוב יותר ממך)
כמה סיבות מוצגות בטקסט?
4.וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מלך מלכי המלכים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ (מייצר) מאה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.
2. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת,
שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ:
אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ. (אני טוב יותר ממך)
ה' ברא אדם אחד כדי ש...
אנשים לא יריבו מי טוב ממי או מי היה כאן קודם. כולם נולדו מאדם אחד.
מדגיש את ערך השוויון.
ה' ברא אדם אחד כדי ש...
הגויים לא יטענו שיש לנו יותר מאל אחד, שיהיה ברור שאל אחד ברא אדם אחד.
מדגיש את ערך המונותאיזם.
ה' ברא אדם אחד כדי ש...
נבין את גדולתו של האל שיכול
מחותם אחד לברוא אנושות שלמה
בא כל אדם שונה מהאחר.
מדגיש את ערך גדולת האל.
3. וְשֶׁלֹּא יאמרו המינים (הלא יהודים בסביבה) : רְשׁוּיוֹת (אלים) הַרְבֵּה בַּשָּׁמַיִם.
לְפִיכָךְ לכל אֶחָד וְאֶחָד לוֹמַר:
בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.
מה המשמעות של אמירה זו?
מה דעתכם על זה?
עד כאן ניצלו חכמי המשנה את הטקסט כדי ללמד אותנו על ערך חיי האדם
ועסקו בשאלות גדולות.
עכשיו, חזרה לבית הדין...
אילו הייתם עדי נפשות
אחרי כל האזהרות והעיסוק בערך חיי האדם
איך הייתם מרגישים לפני מתן העדות?
וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת?
וַהֲלא כְּבָר נֶאֱמַר:
"וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע, אִם-לוֹא יַגִּיד ונשא עונו" (ויקרא ה, א)
וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה?
וַהֲלא כְּבָר נֶאֱמַר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה". (משלי יא, י)
השופטים חוששים שהעדים לא ירצו להעיד ולכן הם מוכיחים להם שמתן עדות
היא חוק מן התורה
אם העדים יגידו: | השופטים יענו : |
"מה לנו ולצרה הזאת"- בשביל מה לנו להעיד ולהסתבך בצרה כזאת- "למה להכניס ראש בריא למיטה חולה" | "אם לא יגיד ונשא עוונו" חובה על עד שראה מעשה פשע להעיד, ואם הוא מתחמק ממתן עדות הוא עושה עבירה. כלומר שלהעיד, היא חובתו המוסרית של האדם. |
"מה לנו לחוב בדמיו של זה"- בשביל מה לנו להרגיש חייבים ולשאת על מצפוננו את דמיו של הנאשם אם ייגזר על הנאשם גזר דין מוות. | "באבוד רשעים רינה"- ע"י מתן עדות על פשע שראה הוא תורם להרחקת הפושע מהחברה, לתיקון החברה בה הוא חי ולחברה שמחה יותר. זו חובתו החברתית מוסרית של האדם. |
"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן,
וכל מה שבראתי בשבילך בראתי.
תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי,
שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך"
מדרש קהלת רבה, פרשה ז'
מדרש קהלת רבה
זהו מדרש אגדה על ספר קהלת.
מדרש רבה הוא מדרש על חמשת חומשי התורה (בראשית שמות ויקרא במדבר דברים) ועל חמש המגילות (רות, אסתר, איכה, שיר השירים, קהלת). מדרשי האגדה מעבירים מסר מוסרי, מחנך ואינם קובעים הלכה. נכתבו בתקופת האמוראים.
מה מוסיף המדרש על המשנה שלמדנו?
על פי המשנה: ערך חיי האדם הם ערך עליון האדם הוא יחיד ומיוחד.
המדרש מוסיף: לאדם יש אחריות לשמור על העולם.
"בשבילי נברא העולם" במובן החיובי!
אתה מרכז העולם ובשבילך הכל נברא, בדיוק בגלל זה, חובתך ואחריותך לשמור עליו.