בראשית ל"ט
יוסף במצרים
וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר, סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה .
יוסף מגיע לארץ זרה, וכך נחשף אולי לתרבות חדשה, לשפה אחרת, למאכלים שונים מאלו שהוא מורגל אליהם, לדת שונה.
תחומי השינוי:
(ב) וַיְהִי ה' אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי׃
(ג) וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ׃
(ד) וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל־בֵּיתוֹ וְכָל־יֶשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ׃
(ה) וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ וַיְבָרֶךְ ה' אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה׃
(ו) וַיַּעֲזֹב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיַד־יוֹסֵף וְלֹא־יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה׃
מעמדו בבית פוטיפר הולך ומשתפר,
הוא נעשה בכיר ועצמאי יותר
בזכות יוסף משתנה גם בית פוטיפר אדונו, שזוכה לברכות מאז הגיע יוסף.
וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ- משרת אותו�וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ- מופקד על כל ביתו�וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ- מופקד על כל מה שיש לאדונו�וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה…- אדונו לא משגיח עליו
מהי הסיבה להתקדמות המהירה והמרשימה של יוסף על פי הכתוב?
מה שלבי ההתקדמות של יוסף?
ברכת אלוהים
פסוקים ז-יט': יוסף ואשת פוטיפר
ז וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ אֶל-יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי.
ח וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר-יֶשׁ-לוֹ נָתַן בְּיָדִי.
ט אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא-חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם-אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ-אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים.
י וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל-יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא-שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ.
יא וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת.
יב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.
יג וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי-עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה.
יד וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל.
טו וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי-הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. טז וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד-בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל-בֵּיתוֹ.
יז וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא-אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר-הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי.
יח וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה.
יט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת-דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ.
האירועים:
א. הצעה מגונה (פסוקים ז-ט)
אשת פוטיפר "שמה עין" על יוסף, נדלקה עליו.
2. כיצד יוסף מגיב ומהם שני נימוקיו (פסוקים ח-ט)?
יוסף מסרב לה.
נימוקיו: א – אדונו בוטח בו והוא אינו רוצה למעול באמון;
ב – הוא אינו רוצה לחטוא לאלוהים.
רד"ק מסביר כי אף על פי שהדבר לא נכתב, ברור שאדונו של יוסף אסר עליו גם את אשתו.
בפסוק ו מסופר שאדונו של יוסף אינו מונע ממנו דבר מלבד הלחם שהוא אוכל, ויוסף אומר שהדבר היחיד שאדונו מונע ממנו הוא אשתו.
הלחם הוא כינוי לאישה. כך אין סתירה כלל בין הנאמר בשני הפסוקים.
ידוע שהמצרים לא נהגו לאכול לחם עם זרים כמו יוסף. כך מסופר בפרק מג.
הדמות | מעשים | מניעים |
אשת פוטיפר | | |
יוסף | | |
שמה את עיניה על יוסף
מציעה לו לשכב אִתה
מעוניינת בו בשל יופיו ותארו
מסרב בתוקף
נאמן לאדונו
אינו רוצה לחטוא לאלוהים
ב. שידול
ג. תקיפה
ד. שיבוש ראיות ועדות שקר
לא
2. מדוע הקפידה להוסיף את הפרט הזה לגרסה שסיפרה לאנשי הבית (פסוקים יד-טו) ולפוטיפר (פסוקים יז-יח)?
כדי לטעון שהתנגדה לניסיונו של יוסף לשכב עמה.
לאור החוק המופיע בדברים – מה עשוי להיות המניע של אשת פוטיפר להעיד שצעקה לעזרה? מה כל כך חשוב בפרט הזה מבחינה משפטית?
הצעקה היא ראיה לחוסר שיתוף פעולה מצד האישה, ובלא ראיה כזאת אישה נואפת צפויה לעונש מוות בחוק המקראי.
מהן הנסיבות שבהן נותר בגדו של יוסף אצל אשת פוטיפר על פי גרסתה? מהן הנסיבות על פי המסופר (פסוקים יא-יב)?
2. כדי להשתמש בו כראיה לגרסה שסיפרה לבעלה.
נראה שבחלק זה, כמו לכל אורך הסיפור, יוסף עובר טלטלות ואתגרים רבים ובוודאי מושפע מהם ומשתנה, אבל אף על פי כן הוא נשאר נאמן לערכיו ולעצמו.
הוא מקבל את המצב בהכנעה ואינו פוצה את פיו גם כאשר הוא מואשם בפשע שלא רק שלא עשה אלא שנעשה נגדו.�מדוע יוסף אינו זועק ואומר שנעשה לו עוול?
יט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת-דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ.
כ וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל-בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר-אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי-שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר.
כא וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר.
כב וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר בְּיַד-יוֹסֵף אֵת כָּל-הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה.
כג אֵין שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת-כָּל-מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ.
האם תוכלו לזהות שני שינויים מעמדיים נוספים שעובר יוסף בפסוקים אלו?
בסיפורי יוסף עד כה ראינו שיוסף עלה לגדולה שלוש פעמים
פעם אחת מעל אחיו כשהיה הבן האהוב
פעם שנייה בבית פוטיפר
ופעם שלישית בבית הסהר
מה דעתכם – האם גם הפעם יוסף ייפול?
בשתי הפעמים הראשונות נפל יוסף מגדולתו.