מצעד הספרים תשע'ד
הכנת המצגת: חמלניצקי מרינה
אצלי בכיתה יש הרבה ילדים!!!
אחד גדול וצריך בגדים גדולים
אחד חייב משקפיים עגולים �
אחד לא שומע טוב ויש לו מכשירים עגולים �ויש גם ילדה עם כסא גלגלים �
יש יפה כעסנית ומרגיזה �יש אחת נורא רזה �
יש קשקשן, ספורטיבי, טיפש, חכם
ואני לפעמים מרגישה כמו כולם...
כולנו בני אדם. לכולנו אף, פה, אוזניים, שיער ... אך כל אחד מאתנו שונה מרעהו, כל אחד מאתנו מיוחד במינו, אין שני בני אנוש הזהים זה לזה. �הספרים שנקרא ביחד יעזרו לנו להבין שבני אדם דומים וגם שונים. �• השונות היא דבר חיובי ומעניין. ראוי לטפח ולעודד את ההבדלים , כדי שהחברה תהיה מגוונת ומעניינת יותר. �• לכל אחד דברים המיוחדים לו. לכל אחד כישרונות, לכל אחד יש משהו שהוא "הכי טוב" בו. �• מכל אחד אפשר ללמוד. לכל אדם יש מה לתת לזולתו ולקבוצה, ומכל אחד אפשר לקבל משהו ייחודי שיתרום לזולת ולקבוצה.
מה נלמד במהלך "מצעד הספרים?
מצעד הספרים תשע'ד
יוצא לדרך...
גם משם אפשר להתרשם
*התבונן בכריכות הספרים וקרא את שמותיהם.
*בחר בספר אחד שהאיור על הכריכה ושמו הרשימו אותך במיוחד.
*כתוב את שם הספר בתיקייה.
*מה עניין אותך בשם הספר?
*תאר מה מצויר על כריכת הספר.
*באילו צבעים השתמש המאייר
ומה לדעתך הוא רצה להביע בכך ?
*שער על מה לדעתך יסופר בספר
התחל את השערתך במילים הבאות:
-אני משער/ת שבספר יסופר על...
או
-לדעתי בספר יסופר על...
או
–אני חושב/ת שבספר יסופר על...
(משם של הספר כמובן)
2
1
3
4
5
6
7
8
9
10
מצעד הספרים תשע'ד
משימה 1
התאם את שמותיהם של הספרים המופעים בדף זה לכריכות הספרים .
רשימת הספרים:
*"המכוערים של דניאל"/עופרה גילברט אבני
*"רק שלא יגידו לי את המילה הזאת"/יעל נאמן ברק
*לרקוד עם עדן " / רבקה מגן
*"מטילדה"/רואלד דאל
*"הכדור הוא ה...גול חוזר ובגדול".../רבקה מגן
*"מסיבת כיתה"/ציפי שחרור
*"ילדת הקשת בענן" נעמי שמועל
*"גיבור על חזקים"/חגית אהרונוף
"קירות שלא רואים"/ עופרה גילברט אבני
"הסודות של באום"/ הילי כהן
גיבורת הספר, אוהבת מאוד לרקוד, אבל רוקדת רק לבדה ואינה רוקדת בחברה – היא חוששת שאינה רזה וחטובה. במסיבה היא לובשת בגדים רחבים ויושבת בצד, רק רגליה נעות לקצב המוזיקה. היא מנסה להצטרף לשיעור ריקוד. גם בשיעור היא מהססת, מרגישה מגושמת, אינה מתנועעת במהירות כמו שאר הבנות.
הלן אדמס קלר נולדה במדינת אלבמה שבארצות הברית בשנת 1880. בטרם מלאו לה שנתיים חלתה והפכה חירשת-עיוורת. הוריה האוהבים חיפשו נואשות דרך להוציא אותה מעולמה החשוך, וכשהלן הייתה בת שבע הזמינו את אן סאליבן, אשה צעירה שסבלה מעיוורון בילדותה, לחיות בביתם ולהיות מורה לבתם. בהתמדה ועקשנות לימדה אן סאליבן את הלן קלר ´לשמוע´ באמצעות איות אותיות על כף ידה, לקרוא ולכתוב בכתב ברייל ופתחה בפניה את העולם.�.
לכבוד 100 שנה להקמת בית היתומים של יאנוש קורצ'אק��"השמועה עלי התפשטה. מדי פעם עבר מישהו בחצר וצעק, "יָאנֶק, הגנב הצולע!" אחותי מירה עשתה את עצמה לא שומעת, כאילו היא שקועה בתינוק שלה, אבל ברור ששמעה וגם ידעה שהכול באשמתה. לכן לא האמנתי כשיום אחד היא אמרה, "יאנק, מצאתי לך בית יתומים נהדר." סובבתי אליה את הגב וחייכתי בגלל הצירוף הבלתי אפשרי של המילים "בית יתומים" ו"נהדר". אני אולי גנב צולע, חשבתי, אבל היא שקרנית. ובוגדת." ��יָאנֶק מגיע לבית היתומים החדש בלי שום תקווה בלב. בבית המחסה הקודם שברו לו את הרגליים ומאז הוא צולע ולא יכול לעשות את הדבר שהוא הכי טוב בו: לרוץ. חוץ מזה הוא גם כועס - על אחותו שוויתרה עליו, על החונך המתנשא שאחראי עליו עכשיו, ועל השם שדבק בו: גנב בן גנב. �מה כבר יכול להשתנות בחיים שלו?��יאנק הוא ילד דמיוני, אבל בית היתומים של רופא הילדים והסופר יאנוש קורצ'אק היה מקום אמיתי, שפעל במשך שלושים שנה בוורשה שבפולין. הוא היה מנוהל על ידי ילדים, והיו בו בית משפט, עיתון, הצגות, קייטנות קיץ ואולימפיאדה. בבית פנימה חיו הילדים חיים שלווים ומוגנים, גם כשבחוץ נשבו רוחות מלחמה - מלחמת העולם השנייה - ששמה קץ נורא לבית המיוחד הזה, מפעל חייו המופלא של יאנוש קורצ'אק. �
"מי שלא החרימו אותו, אין לו מושג מה זה חרם. מין הרגשה שאתה לבד בכל מקום – בכיתה, בהפסקות, בדרך לבית הספר ובדרך הביתה. כאילו קירות שלא רואים אותם מפרידים אותך מכולם." �דליה, גיבורת הסיפור, מתמודדת עם דילמה לא פשוטה: האם להצטרף לחרם על חברתה מירית, כדי שלא יחרימו גם אותה, או להישאר נאמנה לחברתה הטובה ביותר. מירית מוחרמת בגלל שהיא לא כמו כולם. כל הכיתה, כולם כאחד,מלוכדת סביב החרם על מירית. והדבר הכי גרוע הוא, שמירית לא יודעת מתי זה יעבור... �דליה נשארת נאמנה למירית, מוחרמת גם היא אבל נעזרת במורה כדי לסיים אותו
"אבא תמיד כועס על נדב. בעצם גם אני כועסת עליו, כועסת נורא. למה הוא לא יכול להיות ילד רגיל?"��כך חושבת תמר, גיבורת הסיפור על אחיה נדב, שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים, הלומד בכיתה מיוחדת, בבית ספר מיוחד.��הילדים בשכונה מציקים לנדב, קוראים לו בשמות ומנצלים את חולשתו כדי לפגוע בו ולהעליב אותו. תמר מתביישת. לא קל לה להתמודד עם אח כזה בבית, לא קל לה להתמודד גם עם בן השכנים המציק לו, המפיץ עליה ועל משפחתה דברים בכיתה, והיא חוששת שהילדים בכיתה ילעגו לה בגלל אחיה.��תמר הנבונה והרגישה חשה שגם לאבא לא קל רגשית עם נדב. היא יודעת שאבא איננו גאה בו וזה מרגיז אותה. ברגישותה היא חווה גם את עלבונה של אמה, כשהילדים בשכונה מציקים לנדב, ופוחדת מפני תגובותיה המוקצנות. תמר גם מזדהה עם אחיה הצעיר, שבגלל נדב איננו מביא אף פעם חברים הביתה.��תמר המחוננת לומדת בחוג לילדים מצטיינים הטכניון, שם היא פוגשת את מיכאל, ילד חכם וסקרן שמבין במדע ובכימיה. ביחד הם מחליטים לנסוע למכון ויצמן ברחובות ולנסות למצוא דרך 'לתקן' את מוחו של נדב.
יואש חוזר עם המשפחה שלו לישראל ולא מפסיק להתגעגע לחברים ולבית שהיו לו באמריקה. ומה הפלא? הילדים בכיתה מציקים לו, פתאום הוא צריך לחלוק חדר עם אחיו הגדול, אף אחד לא משחק בייסבול כמו שהוא אוהב, וההורים שלו עסוקים ובכלל לא שמים לב אליו. יואש מבין שיש רק מוצא אחד מהחיים החדשים שלו - לברוח לאמריקה. ומהר!
זה סיפור הרפתקאות על שוטרים וגנבים, על כלבים ובני אדם, על סכנות בלתי צפויות ועל חברים שמתגלים במקומות מפתיעים.�.
כשאברח לאמריקה הוא ספרה הראשון לנוער של אורנה לנדאו�כשהסתיימה כתיבתו של הספר כשאברח לאמריקה, הזמינה הוצאת כנרת, זמורה־ביתן ילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ להשתתף בתחרות לאיור הספר.�עשרות ילדים ובני נוער שלחו איורים שגילו כישרון, מעוף וחוש הומור. �בין המתמודדים היה גם דור ברלה בן ה־15 מנהריה, שזכה בפרס הראשון, ולאחר מכן עמד בהצלחה רבה במשימה - שאינה קלה אף למאיירים מנוסים — לאייר את הספר כולו.�אך כיוון שנשלחו לתחרות עוד הרבה איורים מוצלחים ויפים, הוחלט לפרסם גם אותם בספר, ואתם מוזמנים לראות אותם בצד הפנימי של הכריכה
הורים בדרך כלל גאים בילדיהם - לא כך הוריה של מטילדה. מרוב שהם עסוקים במכירת מכוניות מקולקלות, במשחקי בינגו ובצפייה בטלוויזיה, הם אינם שמים לב בכלל לילדה הקטנה שלהם. אבל מטילדה היא ילדה מיוחדת. בגיל חמש היא כבר קוראת ספרים של מבוגרים ועושה בראשה חשבון יותר טוב ממחשבון כיס. כשהיא הולכת לבית - הספר, "אחוזת רסקותם", מתברר לה שיש מבוגרים נפלאים כמו מורתה המקסימה ג'ני מרשמלו: ומבוגרים נוראים אף מהוריה, כמו המנהלת טרופדרוס האיומה - מי יאמין שמנהלת בית - ספר תזרוק ילד מבעד לחלון?! אבל מטילדה מצליחה לעשות דברים שילדים אחרים אינם יכולים - מי ינצח?
כולנו מכירים ילדים ששונאים לקרוא.�הספר הזה מיועד להם.��צ'רלי ג'ו ג'קסון הוא מן הסתם הקורא הכי פחות נלהב שנולד אי-פעם. ועד כה הוא הצליח להסתדר בחיים בלי לקרוא אפילו ספר אחד מתחילתו ועד סופו. אבל עכשיו הוא בחטיבת הביניים, וכאן כבר לא קל כל כך להתחמק מקריאה. וכשהחבר שלו טימי מקגיבני מחליט שנמאס לו לחפות עליו, צ'רלי ג'ו נאלץ להסתייע באמצעים נואשים כדי לשמר את השיא המושלם שלו.��סיפור מעניין ומצחיק על לא-קורא נלהב ועל המאמצים הבלתי-נלאים שהוא משקיע כדי לא לקרוא אף פעם.
טומי גרינוולד הוא אביהם של שלושה בנים (צ'רלי, ג'ו וג'ק), שמעדיפים טיפול שיניים על פני קריאת ספר. אחרי שנים של תחנונים, איומים ושוחד, החליט טומי שהדרך היחידה לאלץ את בניו לקרוא, היא לכתוב ספר על איך לחמוק מקריאה. התוצאה לפניכם. והם קראו אותו! (כך הם טוענים לפחות).
אַחֲרֵי הַהַצְלָחָה הַמְּסַחְרֶרֶת שֶׁל "הַכַּדּוּר הוּא הַ...גּוֹל " חוֹזְרִים נִמְרוֹד וַחֲבֵרָיו בְּסֵפֶר חָדָשׁ, וּבוֹ חֲבֵרוּיוֹת חֲדָשׁוֹת, הֶכֵּרוּיוֹת בִּלְתִּי צְפוּיוֹת וְאֶתְגָּרִים רַבִּים. �***�נִמְרוֹד מְקַבֵּל טֶלֶפוֹן בִּלְתִּי צָפוּי. הוּא מֻזְמָן לְהִבָּחֵן לְנִבְחֶרֶת הַנֹּעַר. גַּם רוֹעִי מְקַבֵּל טֶלֶפוֹן דּוֹמֶה. שְׁנֵיהֶם בְּכִתָּה ו' וְלָכֵן הַהַפְתָּעָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת. גִּיל הַמְּאַמֵּן מַאֲמִין שֶׁהֵם טוֹבִים מַסְפִּיק כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵּב בַּקְּבוּצָה. אֲבָל מָה חוֹשְׁבִים חַבְרֵיהֶם לַנִּבְחֶרֶת?�הַאִם נִמְרוֹד יַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים בַּלִּמּוּדִים?�וְלָמָּה רוֹעִי כָּל כָּךְ מִתְנַגֵּד לַנְּסִיעָה הַצְּפוּיָה לְבֶּלְגִיָּה?�מָתַי נִמְרוֹד יָשִׂים לֵב לְלִיבִּי?�וּמִי מַעֲלֶה לַפֵייסְבּוּק פְּרָטִים אִישִׁיִּים עַל רוֹעִי? �הַכַּדּוּר הוּא הַ...גּוֹל חוֹזֵר וּבְגָדוֹל! הוּא סִפּוּר לְכָל אוֹהֲבֵי הַכַּדּוּרֶגֶל אֲבָל לֹא רַק לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁזֶּהוּ גַּם סִפּוּר עַל חֲבֵרוּת וְתַחֲרוּת, עַל אַהֲבָה וְעֶזְרָה הֲדָדִית, עַל קְשָׁיִים וְהִתְגַּבְּרוּת.
"ידעתי שמרכלים עלינו ועשיתי את עצמי כאילו לא איכפת לי.כששאלו אותי אם נכון שאימצנו תינוקת מפגרת,אמרתי שאנחנו משפחה אומנת למשפחה מאמצת.רק אמרתי שסך הכול יש לתינוקת הזאת כרומוזום אחד יותר מדי.את זה דווקא רציתי שידעו"��מירב מתמודדת עם החלטת אמה לקחת תינוקת נטושה שנולדה עם תסמונת דאון ועם השפעתה על החלטה זו על המשפחה כולה