5 of 37

הגבול עם ירדן הוא הגבול הארוך ביותר מבין גבולותיה של ישראל.

הגבול השתנה מספר פעמים מאז קום המדינה, בעקבות מלחמות והפסקות האש שבעקבותיהן, ונקבע סופית בחתימה על הסכם השלום.

ירדן מהווה חיץ בין ישראל ובין עיראק, איראן, סעודיה וסוריה.

חלק ניכר משטח ירדן הוא מדברי. כמות המשקעים בירדן מועטה והיא סובלת ממחסור במים.

הגבול עם ישראל עובר לאורך מקורות המים העיקריים של ירדן- הכינרת ונהרות הירדן והירמוך.

המוצא היחיד של ירדן לים הוא דרך מפרץ עקבה.

מה ניתן ללמוד מתוך עיון במפות על השלום בין ישראל וירדן?

ירדן

ישראל

איזה מניעים יכולים להיות לשתי המדינות לחתור לשלום זו עם זו?

6 of 37

לחתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן ב-1994 קדמו יחסים מורכבים שנמשכו שנים רבות. היחסים החלו בתקופת המנדט הבריטי, ידעו לאורך השנים עליות ומורדות, מתחים ועימותים, מלחמות ותקופות רגיעה.

ירדן וישראל שמרו על קשר חשאי ושיתפו פעולה בתקופות שונות לטובת מטרות משותפות, גם לפני החתימה על הסכם השלום.

היחסים בין ישראל וירדן הושפעו מדמויותיהם ומדיניותם של מנהיגים שונים, לחצים מצד מדינות שכנות וגורמים בינלאומיים.

הסכם השלום בין מדינת ישראל והממלכה הירדנית ההאשמית

מדוע לדעתכם.ן נוצר ונשמר קשר מיוחד זה בין ירדן וישראל?

7 of 37

נקודות ציון משמעותיות ביחסי ירדן וישראל

פגישות הנהגת היישוב עם המלך עבדאללה 1924-1948

רצח המלך עבדאללה הראשון בירושלים 1951

הקשר החשאי ושיתוף הפעולה 1970, 1973

הסכם לונדון 1987

ניתוק הזיקה 1988

תהליך השלום הרשמי וטקס החתימה על הסכם השלום 1991-1994

הטבח בנהריים וביקור הניחומים של המלך 1997

החזרת שטחי צופר ונהריים 2020

שיתוף פעולה בהגנה האווירית על ישראל 2024

8 of 37

המשלחת לעמאן, 1924

נציגי היישוב היהודי ביקרו בארמון ההאשמי בעמאן והתקבלו בכבוד טקסי על ידי השריף חוסיין ובנו האמיר עבדאללה. הם מסרו לו את ההחלטות שהתקבלו בקונגרס הציוני ועניינן שאיפת העם היהודי להקים בית לאומי בארץ ישראל ולחיות בשלום ובשכנות טובה עם עמי האזור. הפגישה השאירה מקום לאופטימיות, והתחילה “ברגל ימין” את מערכת היחסים ארוכת השנים בין התנועה הציונית ובין בית המלוכה ההאשמי .

מתוך פרוטוקול הפגישה

אם הזכויות המדיניות של הערבים יישמרו, אז הם יקדמו בברכה את היהודים לא רק בארץ ישראל אלא גם בשאר הארצות הערביות."

דברי האמיר עבדאללה:

"אנחנו היהודים, היושבים בארץ ישראל והשבים אליה חפצים כולנו לפתח את הארץ בעבודה משותפת עם הערבים, מפני ששני העמים הם אחים בני אב אחד, אברהם".

דברי הפעיל הציוני דוד ילין:

9 of 37

“באתי לנהריים עם אחד המומחים הערביים שלנו אליהו ששון. שתינו את ספלי הקפה הרגילים כמצוות הטכס, ואחר כך התחלנו לשוחח. עבדאללה היה איש גוץ, מאוזן מאוד ובעל קסם רב. הוא הבהיר במהירות את עיקר העניין: הוא לא יתן ידו לשום התקפה ערבית עלינו. הוא תמיד יישאר ידידנו, אמר, וכמונו גם הוא רוצה בשלום יותר מאשר בכל דבר אחר. אחרי הכל, יש לנו אויב משותף, המופתי הירושלמי, חאג' אמין אל חוסייני.”

פגישתה הראשונה של גולדה מאיר עם המלך עבדאללה

1947

מתוך הספר האוטוביוגרפי “חיי“

גולדה מאיר, 1975

פגישתה הראשונה של גולדה מאיר עם המלך הייתה מעודדת- יחסו של המלך לשאיפות שייצגה גולדה מאיר, כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, היה חיובי מאוד. המלך התחייב בפני גולדה שלא ייתן יד למתקפה ערבית על היישוב היהודי, הבהיר שהוא חפץ בשלום והתייחס גם לאויב המשותף- המופתי, חאג’ א-מין אל-חוסייני, מנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית.

10 of 37

“אז נכנס עבדאללה לחדר. הוא היה חיוור מאוד, ונראה היה שהוא נמצא תחת לחץ כבד.

ניגשתי ישר לעניין: "האם אחרי הכל הפרת את ההבטחה שנתת לנו?", שאלתי אותו.

הוא לא ענה על שאלתי במישרים: "כאשר הבטחתי את הדבר חשבתי שאני שליט על גורלי ואוכל לעשות את הישר בעיניי. אבל מאז התברר לי שלא כך המצב.”

"האם אינך מבין", אמרתי, "שאנחנו בעלי בריתך היחידים באיזור הזה? כל האחרים אויביך".

"כן", אמר, "אני יודע זאת. אבל מה אני יכול לעשות? אין זה תלוי בי".

ואז אמרתי לו: "עליך לדעת שאם תיכפה עלינו מלחמה אנו נילחם ואנו ננצח". הוא נאנח ושוב אמר, "כן, זאת אני יודע.

עבדאללה נראה קודר עוד יותר, ושוב אמר שהוא יודע כי עלינו לעשות את חובתנו. הוא גם הוסיף - ובעצב, נדמה היה לי, שהמאורעות צריכים להתגלגל במסלולם. בסופו של דבר נדע כולנו מה הועיד לנו הגורל.

ברור היה שאין עוד מה לומר.”

מתוך הספר האוטוביוגרפי “חיי“, גולדה מאיר, 1975

פגישתה השנייה של גולדה מאיר עם המלך עבדאללה

1948

הפגישה השנייה בין המלך וגולדה מאיר נערכה ימים ספורים לפני עזיבת הבריטים וסיום המנדט. מנהלת העם בהנהגת בן-גוריון התלבטה אם להכריז במועד זה על הקמת המדינה, לאור החשש ממלחמה כוללת. גולדה יצאה לעמאן בתחפושת כדי לשאול את המלך אם יעמוד במילתו.

כל העיר, 1983

11 of 37

“ידעתי שבן גוריון יהיה שם. כשנכנסתי לחדר הרים את ראשו, הביט בי ואמר: "נו?", התישבתי ורשמתי כמה מילים על פיסת נייר. "לא הועיל", כתבתי. "תהיה מלחמה. עזרא ואני ראינו ממפרק את ריכוזי הצבא ואת האורות". כמעט לא יכולתי למצוא עוז בנפשי להסתכל בפניו של בן גוריון כאשר קרא את הפתק, אך, השבח לאל, הוא לא שינה את דעתו – ולא את דעתנו.”

חיי, גולדה מאיר, 1975

פגישותיה של גולדה מאיר עם המלך עבדאללה, 1947-48

“באמצע הישיבה באה גולדה, ובתשובה לשאלתי נתנה לי פתקה זו:

"נפגשנו בידידות. הוא מאוד מודאג ופניו איומים. לא הכחיש שהיה בינינו דיבור והבנה על סידור רצוי, ז.א. שהוא יקח החלק הערבי, אבל עכשיו הוא רק אחד בין חמישה. את התכנית שהוא הציע - ארץ אחידה עם אבטונומיה בחלקים יהודים, וכעבור שנה תהיה זו ארץ אחת תחת שלטונו".

מיד יצאתי והזעקתי יגאל, דטנר וישראל. דרשתי להפוך כל הכוחות שלנו לכוח מובילי להחיש כיבוש דרך ירושלים והאיים הערבים בתוך הישובים - ולתכנן מערכה נגד פלישה ערבית כוללת.

בן גוריון, יומן מלחמה, 11.5.1948

גולדה חזרה לתל אביב בלב כבד. היא מסרה לבן גוריון את החדשות הרעות- ירדן תצטרף למצרים, סוריה, לבנון ועיראק במלחמה שתחל אם תקום מדינה יהודית. אף על פי כן ולמרות הכל, שלושה ימים לאחר מכן מכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמת מגילת העצמאות.

12 of 37

היחסים עם עבדאללה, 1948-1951

מו”מ לקראת שביתת נשק החל בינואר 1949 ברודוס, בדרישת מועצת הביטחון של האו”ם, והסתיים בחתימה על הסכמי רודוס באפריל 1949.

במהלך המלחמה כבש הצבא הירדני את הגדה המערבית, שסופחה על ידי עבדאללה ב-1950. בנוסף, פלסטינים רבים ברחו מישראל לירדן והתיישבו בה כפליטים. בכך שילשה את עצמה אוכלוסיית הממלכה. רוב אזרחיה היו כעת פלסטינים.

במקביל לשיחות רודוס התנהלו שיחות במטרה להגיע להסכם שלום, ולאחר מכן להסכם מצומצם יותר של אי-התקפה.

“באחת הפגישות שאלתי את המלך, כבחור צעיר, שאלה ישירה: מדוע אתה רוצה בשלום עם ישראל? והוא ענה בשפתו הבדווית הצחה: בני, אני רוצה בשלום, משום שאני יודע שאם לא יהיה שלום, כי אז תהיה עוד מלחמה ועוד מלחמה ועמי הוא שיצא מפסיד. טובת עמי היא הדורשת פתרון בדרכי שלום”.

מזכרונות משה ששון, מוותיקי משרד החוץ

13 of 37

שחרור שבויי המלחמה מירדן

במלחמת העצמאות נלקחו כ- 700 יהודים בשבי הירדני. באחת הפגישות שנערכו בחשאי בין אליהו ששון, משה דיין והמלך עבדאללה עלה בידו של אליהו ששון לשחרר את כל השבויים בדרך יוצאת דופן, עוד בטרם החלו השיחות לקראת הפסקת אש.

"בטרם נפרדו אליהו ששון והמלך עבדאללה ניגש המלך לאבא וכמנהגו חיבק אותו חיבוק ידידותי מאוד. באותה שנייה הכניס אבא את ידו אל תוך אבנטו של המלך... עבדאללה המלך התרחק מעט מאבא ואמר לו במילים אלה: 'אליאס, אבקשך, בקש את האפשרי. אנא ממך אל תבקש את הבלתי אפשרי, הלא יודע אתה שלך לא אשיב בשלילה, על כן אל נא תקשה עלי'.

אבא השיב מיד שהוא מבקש רק את האפשרי – להחזיר את שבויי המלחמה. 'הרי בסופו של דבר תחזיר לנו אותם. למה לך להוסיף ולהחזיק בהם, להאכילם ולהשקותם? החזרתם לבתיהם תואמת את המסורת של בני האשם והדבר ייראה כמהלך אצילי האשמי וגם יתקבל כמחווה לקראת העתיד היפה יותר הצפוי מעתה בינך ובין ישראל'".

הבקשה התקבלה והשבויים אכן הוחזרו.

מזכרונות משה ששון, בנו של אליהו ששון

למחוות החזקת האבנט משמעות מיוחדת בתרבות הבדואית: היא מבטאת קרבה גדולה למלך או לראש השבט, המחייבת את המלך להיעתר ולהיענות בחיוב לבקשה העומדת לבוא. אליהו ששון, יליד דמשק ובעל ידע רב בתרבויות עמי ערב, ידע זאת. היכרותו המעמיקה של ששון עם התרבות הערבית שיחקה תפקיד משמעותי בכינון יחסי אמון וקרבה בין הצדדים.

המלך עבדאללה הראשון, צילום: גטי אימג’ס

14 of 37

מעריב 1967

המלך פתח בהרצאה כללית על הצורך בשלום ועל הכשרת דעת הקהל לכך. אמרתי כי פנינו בהחלט לשלום ולכן הננו מייחסים חשיבות כה רבה לפתרון הבעיות שנשארו פתוחות. הסכם שביתת הנשק הניח את היסוד, עכשיו עלינו להקים את הקירות על ידי הסדר בשאלות התלויות ועומדות ולבסוף נבנה את הגג שהוא השלום הכולל.

ראש הממשלה ביקש רשות לדבר גלויות. הוא מפרש עמדתי, שכוונתנו לדון רק באותן השאלות אשר לנו צפוי רווח מפתרונן. משנשיג את מבוקשנו ודאי נאסוף ידינו ולא אכפת יהיה לנו מה יקרה.

אמרתי שלא כן הדבר. נכנסנו לזירת המשא ומתן לא כשהיא שרויה באפלה אלא כשהיא מוארת במאור השלום אשר הוא המטרה הסופית. לקראת המטרה הזאת עלינו להתקדם בהדרגה.

דבר דבור, משה שרת

היחסים עם עבדאללה, 1948-1951

15 of 37

“הגירסה הבריטית”- הבריטים סיכלו את מאמציו הכנים של המלך עבדאללה לכונן הסכם שלום, ולאחר מכן הסכם אי-התקפה עם ישראל. זאת מתוך חשש לגורלו של עבדאללה והערכתם כי טמונה סכנה רבה בהסכם ירדני נפרד עם ישראל, לאור התגובות הנזעמות בעולם הערבי ואף בירדן עצמה.

“הגירסה הערבית”- המלך עבדאללה נתקל בהתנגדות פנימית שלא יכול היה לגבור עליה, חרף מלוא סמכותו האישית. שלושה ראשי ממשלה ירדניים סירבו לחתום על הסכם כלשהו עם ישראל והעדיפו להתפטר, בגלל התנגדותם האישית העמוקה או מחשש לחייהם.

“הגירסה הישראלית”- מייחסת למלך עבדאללה גישה מתוחכמת וסוברת כי עבדאללה השתמש בשיחותיו עם ישראל ובאיום של “הסכם נפרד” איתה כקלף מיקוח, במטרה ללחוץ על מדינות הליגה הערבית להכיר בסיפוח “החלק הערבי” (הגדה המערבית) של ארץ-ישראל לירדן. משהשיג מטרה זו, איבד עניין בשיחות.

מדוע נכשלו השיחות? שלוש נקודות מבט

שיחות חשאיות עם המלך עבדאללה, 1948-51

מדוע לדעתכם.ן נכשלו השיחות?

איזו גרסה הגיונית יותר בעיניכם.ן?

16 of 37

ההתנקשות במלך עבדאללה, 1951

פתאום ראינו התרגשות גדולה בשער שכם ולא ידענו מה קרה. רק אחר כך נודע לנו שהוא נרצח. הצענו להם את עזרתנו אם הם זקוקים. קודם לכן כבר היינו במצב שחשבנו על פעולה בירושלים, והיה תכנון מוקדם לכיבוש העיר העתיקה. היו מקרים שחשבנו שתהיה הזדמנות לעשות את הפעולה הזאת, אבל לא אגיד שהייתה תכנית יזומה במטה הכללי לפתוח במלחמה בצורה חד צדדית. גם לא לאחר הרצח.

מזכרונותיו של מישאל שחם, מפקד החטיבה הירושלמית

המלך עבדאללה נרצח על ידי מתנקש מאנשי המופתי הירושלמי. הוא נורה בסיום תפילת יום שישי במסגד עומר בהר הבית. נכדו חוסיין עמד לצידו בשעת הרצח.

ההתנקשות בעבדאללה חיסלה את התקווה להסכם עם הממלכה הירדנית לעת עתה. והממשלה הירדנית הודיעה שתפעל בתיאום מלא עם הליגה הערבית, ולא תשתף פעולה עם שום יוזמה להסכם נפרד עם ישראל.

בנו של עבדאללה, טלאל, ירש את כס המלוכה מאביו אך עקב בריאותו הנפשית הרופפת לא יכל לשלוט בפועל בממלכה. כעבוד שנה הוכתר למלך בנו חוסיין- נכדו של עבדאללה- בעודו בן 16 בלבד.

17 of 37

תחילת עידן חוסיין

בשנים הראשונות למלכותו היה חוסיין עדיין נער. דמותו של סביו השאירה עליו חותם והוא שאף ללכת בעקבותיו. בשנת 1963 חידש את הקשר החשאי עם ישראל, שנשמר באופן רציף עד לכינון השלום הרשמי.

בשנת 1967 הוזהר מפני הצטרפות למלחמה אך לא שעה לאזהרות. במלחמה איבד את שטחי הגדה המערבית שנכבשו על ידי סביו במלחמת העצמאות, וכן את מזרח ירושלים והמקומות הקדושים היקרים לליבו ולשליחותו כבן לשושלת ההאשמית.

המלך חוסיין, צילום: AP

18 of 37

תיאום ושיתוף פעולה בין ירדן וישראל, שנות ה-70

חוסיין היה מאז ומתמיד ממתנגדי אש“ף, והתנגד מאוד לטרוריסטים הקיצונים, שהפנו את זעמם כלפיו כמעט כמו כלפי ישראל. אחרי ככלות הכל, אש”ף יצר מדינה בתוך המדינה הירדנית ואיים על קיומה של ירדן כיישות עצמאית. בעקבות הפיצוץ של המטוסים, הכריז חוסיין מלחמה על אש"ף, והדבר עורר את הפלישה הסורית לירדן.

ישראל נחלצה עכשיו לעזרת חוסיין. כוחות צבא גדולים נעו צפונה, חיל האוויר פתח בטיסות לאורך גבול סוריה־ירדן והסורים עצרו את התקדמותם לפרק זמן שהספיק לצבאו של חוסיין להשתלט על זירת הקרב. הסורים נסוגו ובכך הקיץ הקץ על מתינותו של חוסיין. עכשיו היכו חייליו בפלסטינאים ללא רחם והסבו להם אבדות כבדות. גילויי השנאה בין הצדדים הניצים היו עזים והדם נשפך כמים.

מזכרונותיו של חיים הרצוג

בשנות הששים נוסד אש"ף במסגרת התארגנות לאומית פלסטינית בתמיכת מדינות ערב, ירדן ביניהן. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את שטחי הגדה ומזרח ירושלים מידי הירדנים, ומדינת ישראל מיהרה לספח את מזרח ירושלים לשטחה. השנים 67-70 היו מאופיינות בחדירות תכופות של מחבלים פלסטינים מירדן לבקעה ולמדבר שומרון.

המלך חוסיין באתר קרב כראמה, מרץ 68

19 of 37

תיאום ושיתוף פעולה בין ירדן וישראל, שנות ה-70

המתיחות בין הממשל הירדני ובין ארגוני הטרור שהתבססו בשטחה התגברה והגיעה לשיא ב"ספטמבר השחור", 1970. עימות אלים פרץ בין צבא ירדן ובין המיליציות הפלסטיניות. סוריה התערבה לטובת הפלסטינים, פלשה לשטח ירדן וכבשה את אירביד. ישראל איימה להתערב לטובת ירדן, לבקשת ארה"ב ומתוך אינטרס ישראלי להכרעת הכף לטובת הממשל הירדני. המרד הפלסטיני דוכא, המיליציות פורקו וסולקו, ומוקד הפעילות הפלסטינית החבלנית עבר ללבנון.

בנובמבר 1970 חשף העיתון “העולם הזה” את דבר פגישתם של יגאל אלון והמלך חוסיין

כך התפוצצה אחת הפרשיות הכמוסות ביותר: פרשת המגעים הישירים בין המלך חוסיין לבין ממשלת ישראל.

המחיר שחוסיין היה צריך לשלם עבור הסיוע הישראלי היה שקט בגבולותיו עם ישראל. ואמנם הוא קיים את חלקו שלו בהסכם.

במקרה שהטנקים הסוריים לא ייסוגו. זה היה צריך להיות צעד היאוש של חוסיין: להזמין התערבות ישראלית להצלת כתרו. חוסיין לא יכול היה לחשוב על צעד כזה לוליא היה משוכנע לחלוטין כי ישראל אמנם תושיט לו את העזרה שיבקש.

צריך לזכור כי באותם ימים שהתה גולדה מאיר בארצות־הברית. כל החלטות הממשלה בנושא זה התקבלו בהעדרה, כשיגאל אלון מרכז את ישיבות הממשלה וקובע למעשה את המהלכים הישראליים. כך הצילה ישראל את חוסיין. אבל היא לא עשתה זאת ללא מחיר.

אותה שעה ריכזה ישראל, כפי שפורסם בעיתונות הזרה, כוחות מרובים בגבול הצפוני עם ירדן׳ להתערבות

20 of 37

תיאום ושיתוף פעולה בין ירדן וישראל, שנות ה-70

לפי מסמכים שנחשפו ב-2023, המלך חוסיין ביקר במתקן המוסד בתל אביב ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, במטרה להזהיר את רה"מ מאיר מפני המלחמה המתקרבת. חוסיין ביקש לאמת את המידע שבידיו, וניסה למנוע מלחמה באזור שתערער את יציבות שלטונו. הוא פנה גם לגורמי מודיעין בארה"ב והעביר אליהם את תכנית התקיפה המפורטת של סוריה. רה"מ וצמרת הביטחון לא שעו לאזהרותיו של המלך, וגם ארה"ב לא הגיבה לאיום על היציבות באזור.

21 of 37

חוסיין לא הצטרף למתקפת הפתע של מצרים וסוריה בששי באוקטובר, והשתתפותו בשלבים מאוחרים יותר של הלחימה הייתה בתיאום חשאי עם ישראל, ששירת את האינטרס של ירדן להגן על הגדה המזרחית, ואת האינטרס של ישראל להימנע מחזית נוספת. המלך חוסיין ליהטט באותה תקופה אם כן שלושה "כדורים"- נאמנות לעולם הערבי מזה, זיקה לפלסטינים מזה, ובתווך- שאיפתו לשמור על יציבות שלטונו- שאיפה שלה הייתה שותפה גם ישראל.

תיאום ושיתוף פעולה בין ירדן וישראל, שנות ה-70

“אין לי שום דבר נגד יהודים”

ראיון עם המלך חוסיין במגזין הגרמני שטרן

22 of 37

אדם בצל : סכסוכים במזרח התיכון בעיני מי שהיה ראש המוסד

אפרים הלוי, הוצאת מטר 2006

הסכם לונדון 1987

23 of 37

הגדה המערבית

ניתוק הזיקה, 1988

ביולי 1988 הודיע המלך חוסיין על ניתוק הקשר המנהלי עם הגדה המערבית. במהלך זה ויתר המלך חוסיין על תביעותיו לריבונות ירדנית בגדה ופינה את הדרך לאש”פ, שזכה להכרה כמייצג העם הפלסטיני. דרכוניהם הירדניים של תושבי הגדה המערבית הוארכו בשנתיים בלבד, וירדן הפסיקה את מתן השירותים האזרחיים בגדה, למעט שירותי השהדת, משיכו להיות מנוהלים על ידי הוואקף- משרד ההקדשים הירדני, היושב בעמאן.

המלך חוסיין ראה באחריות על המקומות הקדושים שליחות מחייבת, חלק מתפקידו כבן לשושלת ההאשמית.

ב-1948 כבשה הממלכה ההאשמית את הגדה המערבית, וסיפחה אותה זמן קצר לאחר מכן לשטחה. השטח נכבש על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים. למרות השליטה הישראלית בשטחי הגדה, המשיכה ירדן לספק שירותי חינוך ודת לתושביה ואפשרה להם ייצוג בפרלמנט, עד ניתוק הזיקה ב-88.

מפה: שאול אריאלי

24 of 37

ניתוק הזיקה, 1988

לניתוק הזיקה קדמו קריסת הסכם לונדון, שבמסגרתו ניסו חוסיין ופרס להסדיר את יחסי ישראל וירדן תוך החזרת השליטה על הגדה המערבית לידי ירדן, וכן פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-1987, שחיזקה במלך את התחושה שהשפעתו על המתרחש בגדה המערבית הולכת ומתמעטת.

"אני מעוניין לפנות לליבותיכם ולשכלכם בכל חלק של ארצנו האהובה, ירדן. זה החלק החשוב ביותר בצומת בו אנחנו נמצאים, כאשר יזמנו, לאחר חיפוש עזרת האל ומחקר נרחב, שורת צעדים לשיפור האוריינטציה הלאומית הפלסטינית ולהדגשת הזהות הפלסטינית. מטרתנו היא טובת העניין הפלסטיני והערבים הפלסטינים.

המלך חוסיין טס מעל הר הבית, 1965

מתוך נאום המלך לאומה, יולי 1988

משמעות כינון המדינה הפלסטינית העצמאית היא ניתוק הגדה המערבית מממלכת ירדן ההאשמית...

אנו מכבדים את רצון אש"ף, הנציג החוקי היחיד של העם הפלסטיני, להינתק מאיתנו כמדינה פלסטינית עצמאית ואנו אומרים זאת מתוך מודעות מלאה.”

25 of 37

תהליך השלום הרשמי 1991-1994

תהליך השלום הרשמי החל ב-1991 בועידת מדריד, והבשיל לכדי הסכם שלום שנחתם בערבה, ב-26 באוקטובר 1994. ארה”ב שיחקה תפקיד מפתח במשא ומתן בין המדינות, ותרומתה להסכם הייתה מכרעת.

בטקס נכחו ראש הממשלה יצחק רבין, שר החוץ שמעון פרס ונשיא המדינה עזר וייצמן; מלך ירדן חוסיין בן טלאל, אחיו הנסיך חסן וראש ממשלת ירדן עבד אל-סלאם אל-מג’אלי; וכן נשיא ארה”ב ביל קלינטון, מזכיר המדינה האמריקני וורן כריסטופר, ודיפלומטים בכירים מכל המדינות המעורבות.

לע”מ

26 of 37

“המחשבה שחלפה במוחי הייתה שההסכם הזה הוא פסגת ההצלחה של חיי. זו תחושה שאדם קרוב להצלחה, שתחרוג מעבר לתקופתו. סבי מייסד הממלכה, רצה להגיע לכך אך לא זכה להפוך את חייהם של האנשים, ממציאות כפי שהייתה לחיים כפי שהם צריכים להיות. סבי לא זכה להיות עד ראייה לשחר החדש שעולה עכשיו על הירדנים והישראלים גם יחד, ואולי - כך אני מקווה - על האזור שלנו כולו.”

כשישבת עם יצחק רבין ושמעון פרס, ועברתם ביחד על הפרטים האחרונים של הסכם השלום, על מה חשבת?

תהליך השלום הרשמי 1991-1994

מתוך ראיון שהעניק המלך חוסיין לסמדר פרי, ידיעות אחרונות, אוקטובר 1994

צילום: סער יעקב

27 of 37

סרטון "היום לפני", על חתימת הסכם השלום

26.10.1994

לע”מ,: סער יעקב

28 of 37

סמל השלום עם ירדן, עיצב דן רייזינגר

בהסכם השלום הדגישו שני הצדדים את שאיפתם "לשלום צודק, בר קיימא וכולל במזרח התיכון… המבוסס על חירות, שוויון, צדק וכבוד לזכויות אנוש בסיסיות", שלום המבטיח את זכותן וחובתן של שתי המדינות "לחיות בשלום זו עם זו… בתוך גבולות בטוחים ומוכרים", לפתח "יחסים ידידותיים ושיתוף פעולה" ולהבטיח "ביטחון בר קיימא" לשתי המדינות.

שלום בן שלושים

האם לדעתכן.ם הצליחו ישראל וירדן לממש את החזון שמבטא הסכם השלום?

29 of 37

ירושלים

ישראל הכירה באפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים בהווה, ונתנה מעמד מיוחד ועדיפות לירדנים במקומות הקדושים בירושלים בהסכמי שלום עתידיים עם הפלסטינים.

נורמליזציה

כינון יחסים דיפלומטיים ופתיחת שגרירויות, אשרות כניסה לתיירות, פתיחת קו אווירי, חופש גישה הדדי לנמלי הים, והקמת אזור סחר חופשי ופארק תעשיות בערבה. כמו כן, איסור על תעמולה עוינת ועל ביטויים שליליים בחוקי המדינות.

ביטחון

כבוד הדדי לגבולות הטריטוריאליים, שיתוף פעולה במניעת טרור, והגנה מפני גורמים שיפעלו כנגד המדינה השנייה, כולל פעולות סיכול טרור ונסיונות הברחה.

עיקרי הסכם השלום

30 of 37

עיקרי הסכם השלום

מים

קביעת חלוקה צודקת של המים בירדן, בירמוך ובמי התהום של הערבה- ישראל התחייבה להעמיד לרשות ירדן 50 מיליון מ"ק מים מדי שנה מהכנרת ולחלוק את מימי הירמוך כך שירדן תקבל 3/4 ממנו. כמו כן, לפתח מקורות נוספים למים כמו בניית שני מאגרים על הירדן וסיוע הדדי במשאב זה בשנות בצורת

עקורים

ישראל וירדן ישתפו פעולה במטרה להקל את סבלם של העקורים והפליטים, כולל הקמת ועדה מרובעת הכוללת את ישראל, ירדן הפלסטינים ומצרים שתנסה למצוא דרכי פתרון.

31 of 37

הטבח בנהריים, מרץ 1997

ב-13.3.1997 פתח חייל ירדני באש לעבר קבוצת תלמידות ישראליות שטיילו באי השלום בנהריים. שבע נערות, תלמידות כיתה ח’ מבית-שמש, נהרגו, ושש נפצעו. האירוע זעזע את שתי המדינות והעמיד במבחן את הסכם השלום הטרי.

מייד לאחר מכן, המלך חוסיין קטע את ביקורו הרשמי בספרד והגיע לישראל לבקר את המשפחות היושבות שבעה על בנותיהן. המלך כרע ברך בפני כל משפחה ומשפחה והביע השתתפות בצערן. ביקור המלך היווה מופת של אנושיות, מנהיגות אמיצה ומחויבות לשלום.

32 of 37

בהסכם השלום נקבע כי ישראל תמשיך להחזיק בשטחים השייכים לירדן- אי השלום בנהריים (בו אירע הטבח, 3 שנים מאוחר יותר), ומובלעת צופר בערבה- למשך 25 שנה, שבסיומן יוארך ההסכם ב-25 שנה נוספות.

נהריים שוכנת על גדות הירדן והירמוך, ובשטחה נבנתה בשנות ה-20 תחנת כוח שכונתה “מפעל החשמל”. בנוסף לאתר ההיסטורי נמצאו בנהריים שטחים חקלאיים שעובדו על ידי חברי קיבוץ אשדות יעקב הסמוך.

מובלעת צופר, הסמוכה למושב צופר שבערבה, הייתה שטח חקלאי שעובד על ידי אנשי המושב. חקלאי צופר גידלו בעיקר פלפלים ופרחים.

הסכם השלום עם ירדן, 1994

גבולות השלום - נהריים וצופר

33 of 37

באוקטובר 2018 החליט המלך עבדאללה השני לא להאריך את היתר השימוש של ישראלים באדמות מובלעת צופר בערבה (2,000 דונם) ובאזור "האי" בנהריים (כ-800 דונם). ההחלטה עלתה בקנה אחד עם הסכם השלום, ועל-כן באוקטובר 2019 הוחזר "האי" לירדן, ומובלעת צופר – באפריל 2020.

שאול אריאלי, אטלס טרומן

שלום בן שלושים

34 of 37

שלום בן שלושים

"יום טעון ועצוב היום. בשנת 1995, כאשר החל הסכם השלום, מובלעת צופר עברה לריבונות ירדנית. חששנו להמשיך בעיבוד הקרקע במובלעת, מסיבות ביטחוניות, אך בממשלה ראו את הפעילות כאינטרס לאומי. שר החוץ דאז שמעון פרס ז"ל הגיע לערבה לפגישה עם חקלאי צופר והגדיר את המשך הישארותנו שם כראש חץ וסמל לשלום.”

אמנון גמליאל, יו”ר ועד מושב צופר

"אנחנו נמצאים ברגע עצוב, רגע כואב, לאנשי אשדות יעקב , לאנשי עמק הירדן בכלל, אחרי למעלה משבעים שנה שבהם אנחנו מחזיקים באי השלום בנהריים אנחנו נפרדים ממנו בצער רב."

עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן

צילום: אלכס ליבק

צילום: גיל אליהו

35 of 37

שלום בן שלושים

36 of 37

יחסי ירדן וישראל ידעו עליות ומורדות, אך התאפיינו בדיאלוג לאורך כל הדרך.

מנהיגי שני הצדדים השכילו לזהות את המניעים והצרכים המשותפים בתקופות שונות, ואת התועלת הטמונה לעמם וארצם בשיתוף פעולה ביניהם.

כשהגיעה העת, הפכו יצחק רבין והמלך חוסיין את הקשר החשאי לרשמי וגלוי באומץ רב, ומתוך נחישות ואמונה בדרך השלום ובערכו.

מורשת השלום שהורישו יצחק רבין והמלך חוסיין לדורות הבאים- עתה בידיכם.

37 of 37

1988

1997

1994

1991

1993

1948

68-70

1970

1967

1973

1921

2019

2021

2024

2000

2009

2005

7.10.2023

2018

ירדן משתתפת במלחמת העצמאות, לצד מצרים, סוריה ועיראק

רצח המלך עבדאללה

1951

ירדן מוותרת על תביעותיה לגדה המערבית ומבטלת את אזרחותם הירדנית של תושבי האזור

ניתוק הזיקה

ניסיון התנקשות בחאלד משעל בעמאן מוביל למשבר ביחסים

ישראל וירדן משתתפות בשיחות שלום רב-צדדיות

הסכם לונדון נחתם בחשאיות על ידי פרס וחוסיין

1987

ישראל חותמת על הסכם מדיני עם אש”פ ללא תיווך ירדני ומאחורי גבו של חוסיין

הפיגוע בנהריים

משבר דיפלומטי

המלך חוסיין ויצחק רבין מכריזים על סיום מצב המלחמה

ישראל וירדן חותמות על הסכם שלום מלא

חתימת הסכם השלום

הצהרת וושינגטון

ועידת מדריד

הסכם אוסלו

שבע נערות נרצחות על ידי חייל ירדני שפותח באש לעבר קבוצת תלמידות באי השלום בגבול ירדן

ארץ המרדפים

עימות בין ירדן לאש"ף, ישראל מגבירה כוננות בגבול

ספטמבר השחור

ישראל כובשת את מזרח ירושלים והגדה המערבית מידי ירדן

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום כיפור

זמן קצר לפני המלחמה המלך חוסיין מבקר בחשאי בישראל ומזהיר את גולדה מפניה

בריטניה מקימה את אמירות עבר הירדן, שלימים תהפוך לממלכת ירדן

הקמת מדינת ישראל

ומלחמת העצמאות

הקמת אמירות עבר הירדן

המלך חוסיין נפגש עם הנהגת היישוב היהודי

1924

המלך עבדאללה נפגש עם גולדה מאיר בנהריים ובעמאן

1947-48

עימותים תכופים עם מחבלים שחודרים מגבול ירדן לבקעה ולשומרון

25.9.73

תיאום חשאי בין ירדן וישראל לריסון העימות ביניהן

רצח יצחק רבין

1995

המלך חוסיין עולה לשלטון

המלך חוסיין מת, בנו עבדאללה עולה לשלטון

שלטון המלך חוסיין

ירדן לא שולחת לישראל את השגריר שמונה עקב המהומות והאלימות בהר הבית.

אינתיפאדת

אל-אקצא

ישראל וירדן חותמות על הסכם לאספקת מים ואנרגיה סולארית

ירדן מסיימת את חכירת השטחים שאפשרה את עיבודם על ידי חקלאים ישראלים

סיום חכירת נהריים וצופר

הסכם מים תמורת אנרגיה

ירדן משתתפת בהגנה על ישראל מפני מתקפות הטילים של איראן

איראן תוקפת את ישראל

עופרת יצוקה

ירדן מחזירה את השגריר לעמאן בעקבות הלחימה בעזה.

בעקבות ההבנות ירדן שולחת שגריר חדש לישראל

פסגת שארם א-שייח

תקרית ירי בשגרירות ישראל בעמאן

המשבר ביחסים בעקבות האלימות בהר הבית מחריף אחרי תקרית הירי בשגרירות בעמאן, בה הרג מאבטח ישראלי שני אזרחים ירדנים

המנדט הבריטי, 1920-1948

ציר הזמן 1921-2024