1 of 7

אנרגיה צומחת בערבה

הצגת הפרויקט האזורי המשותף לדוראל ולערדום אגרו

דורון גבע, מנהל מיזם Ardom Desert APV

2 of 7

כמה ציוני דרך...

התארגנות ערדום אגרו יוצאת לדרך

ינואר 2024

עד 2030

יעד ממשלה לייצור מאנרגיות מתחדשות

30%

10/2020

"עקרונות למיזם אגרו"

רשות מקרקעי ישראל

6/2022

500

דונם

מתקני מחקר ופיתוח אגרו וולטאים

8/2023

אישור תמ"א 10/ד/15

הנחייה מנהל התכנון הארצי למחוזות

9/2024

העדפת אגרו על קרקעי

הסדרה תכנונית למתקני אגרו וולטאי

מהלך 2025?

תיקון 24

תמ"א 1

3 of 7

פרויקט האגרו האזורי – שתי שותפויות מרכזיות

1

10 קיבוצים וקבוצת

ערדום

2

4,500 דונם זכויות בערבה דרומית

עקרון הניטרליות - מארח/מתארח

4

3

שיעורי בעלות והקצאת מים וקרקע

5

הקמת תאגיד משותף

Ardom Desert APV

3

6

שיעורי בעלות שווים

7

דו שימוש - חקלאות ואנרגיה

תקציב לפיתוח אזורי ומו"פ חקלאי

9

3

בלעדיות גיאוגרפית וידע משותף

10

פלטפורמת ניהול משותפות

8

התארגנות קיבוצים

שותפות דוראל – ערדום אגרו

ראייה אזורית

4 of 7

הפרויקט האזורי - יעדים דרך שלוש עדשות

נדבכים עיקריים:

רווח לדונם

תשואת הפרויקט

עדשה כלכלית

עדשה אזורית

מימוש הפוטנציאל הכלכלי האזורי

עדשה אינטגרלית

קפיצת מדרגה זהותית

יצירת אקוסיסטם

חקלאות

סטוטוריקה וקרקעות

אנרגיה וחשמל

בעלי ענין והמרחב הסובב

עדשה כלכלית – תשואה ורווח לדונם. תשואה חקלאית חיובית, תשואה מאופטימאלית מהדו שימוש. שמנו לעצמנו יעד לחפש את הגידולים שמייצרים רווח חיובי מהחקלאות לפני האופטימיזציה של האנרגיה. זו העדשה המובנת מאליה בפרויקט מסוג זה, אולי בפרויקט הבודד זה היה יכול להיות היעד היחידי.
עדשה אזורית – מיצוי הפוטנציאל הכלכלי בראייה אזורית עבור הקיבוצים, החבל המועצה
זו העדשה המרכזית, נדבר עליה גם בהמשך היום עיון, זה המסר המרכזי שמבדל אותנו בפרויקט. איך אנחנו ממשים את הפוטנציאל הכלכלי בראיה רחבה יותר – קיבוצים, מועצה וחבל הארץ. פוטנציאל ההשלכות כאן הוא גדול מאוד, לצד היקף ההשקעה הלא מבוטל של הפרויקט.
עדשה אינטגרלית – איך הפרויקט מייצר לחבל אילות קפיצת מדרגה זהותית. זו עדשה הרחבה ביותר, שבא אנו רוצים להסתכל מעבר להיבט הכלכלי. על ההשלכות הציבוריות, החברתיות, הדמוגרפיות ועוד... זו הראיה הרחבה ביותר ובהתאם גם הכי לא מוגדרת. בעוד ששני העדשות הקודמות הדברים יקרו כחלק אינהרנטי של הפרויקט העדשה הזו דורשת מאיתנו מחשבה ותשומת לב יעודית כדי להשיג אותה ולא נצליח להשיג אותה ללא שילוב בין כל הדיסציפלינות ושיתוף פעולה בין כל השותפים המרכזיים של הפרויקט – דוראל, ערדום, מועצה, חברה כלכלית ועוד...
בחלק השני של יום העיון נשמע את עמתות מעוז מציגה לנו כלים להשגת יעד זה
לצד היעדים הפרויקט האזורי נוגע בנדבכים מרכזיים, כאשר לכל אחד מהם מטרות ואתגרים ממוקדים :

חקלאות – נדבך אסטרטגי ומהותי בפרויקט. מעלה שאלות גדולות על הזהות החקלאית שלנו לצד הזדמנויות גדולות שה APV מייצר.

גיבוש הפורטפוליו חקלאי – מה מגדלים תחת הפרויקט הגדול. גד"ש/מטעים....
מה השפעות של ה- APV בתנאי מדבר צחיח קיצון - אין כזה בעולם!! – קידום מו"פ ומחקרים להבין את ההשלכות
תשתיות מים – צריך עוד מים לאזור כדי לעמוד ביעדי הפרויקט
הדור הבא של חקלאות סולארית – טכנולוגיה, מידע, אוטומציה ....

סטטוטוריקה וקרקעות - הסתכלות על השכבות התכנוניות – סביבה, אנרגיה, מים, קניין.

ברגע שאנחנו מסתכלים על האזור וברגע שייצרנו את עקרון הנייטרליות הפכנו את העבודה התכנונית מצד ליותר מאתגרת וגדולה ומצד שני אופטיאלית. כי היא יכולה לבחון את מה שנכון עם פחות מגבלות קנייניות של שטחי משבצת.
זה הליך מרכזי וחשוב, וייחודי לפרויקט אגרו.
לפני שבוע הצגנו לועדה המחוזית את הפרויקט והתפיסה שלו וקיבלנו פידבק מאוד חיובי. מבחינתם אם היה ניתן לשכפל את המודל לאזורים אחרים בארץ – נגב מערבי, רמת הגולן ועוד...עבודת התכנון הייתה הרבה יותר נכונה

אנרגיה וחשמל - החיבור לרשת, השנאה והחלוקה באזורינו הם נושאים מאוד חשובים. החיבור לרשת ההולכה ומגבלות הקווים הן עניין אסטרטגי. ההתחברות אינה מובנת מעליו. גם כאן, ההסתכלות האזורית מהווה יתרון חשוב לצד פיתוח הצרכנים והיצרנים על הקו. דורית תרחיב בנושא בהמשך.
ממשק בעלי העניין והמרחב הסובב (אקו סיסטם)

הובלת הפרויקט בכמה מעגלים של בעלי עניין – בין השותפים, בין המועצה ומוסדותיה, מוסדות התכנון, סביבה – גופים הירוקים, שטחים פתוחים, משרדי ממשלה ועוד...זה תהליך דינאמי שכל הזמן דורש לנהל את המעגלים ומערכות היחסים ולייצר אמון. נשמע על הנושא הזה בהרחבה בחלק השני בהרצאת מעוז
האקו סיסטם והמרחב הסובב – אקדמיה, חינוך, צמיחה דמוגרפית ועוד....

יש לנו נגיעות קטנות מכל אחד מהנושאים האלו במהלך היום עיון

5 of 7

ועוד מילה על החקלאות החדשה...

כל החזון הזה לא יתממש עד שלא נשתול את רעיונותינו באדמה...

מה נעשה עד כה:

3. גידולים חדשים

2. מתקני מחקר

1. צוותי למידה וחשיבה

D

6 of 7

"העתיד אינו איזשהו מקום שאליו אנחנו הולכים, אלא המקום שאנחנו יוצרים..."

ג'ון שאאר, סוציולוג צרפתי מהמאה ה-19

נחל שעלב

צילום: דורון ניסים

7 of 7

בהצלחה לכולנו!

המשך יום עיון מהנה