חלומות �שר האופים ושר המשקים
בראשית מ'
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.
ב וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים.
ג וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל-בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם.
ד וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת-יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר.
בבית הסוהר ישבו עם יוסף גם משרתיו האישיים של פרעה, מלך מצרים.
שר המשקים- הממונה על המשקאות בארמון �ושר האופים- הממונה על הכנת המאפים.
הם חטאו למלך ויוסף נצטווה לשרת אותם עד למשפט שלהם.
שר המשקים ושר האופים חולמים חלום שמסעיר אותם. �הם מבינים שהחלום, כנראה, קובע את גורלם. יוסף מתעניין במצבם.
יש לשים לב כי החלומות בסיפורי יוסף מגיעים בזוגות...
ה וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.
ו וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים.
ז וַיִּשְׁאַל אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם.
השרים אומרים שחלמו חלום שאף אחד לא הצליח לפתור.
תשובת יוסף: " הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ-נָא לִי."- יוסף מצטייר כאן כצנוע וכירא ה', כיוון שהוא מייחס את פתרון החלומות לאלוקים ולא לעצמו.
ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ-נָא לִי.
פסוקים ט'- טו': חלום שר המשקים ופתרונו
ט וַיְסַפֵּר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה-גֶפֶן לְפָנָי.
י וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.
יא וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה.
יב וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.
יג בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל-כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס-פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.
יד כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל-פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן-הַבַּיִת הַזֶּה.
טו כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר
החלום:�" בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה-גֶפֶן לְפָנָי וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם (= ענפי הגפן שעליהם אשכולות הענבים), וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים- על הענפים פרחה גפן, ומהם הבשילו ענבים.
בדרך הטבע התהליכים מתרחשים בקצב איטי, אך בחלום הם התרחשו מהר.
" וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט (=סחטתי) אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה" – שר המשקים סוחט את הענבים אל כוס פרעה ומגיש אותה לפרעה.
דמותו לפי החלום: הוא מצטייר כחרוץ, ממלא את חובתו בשקדנות- נלמד גם מריבוי הפעלים. בחלום זה יש פריחה.
פתרון החלום על ידי יוסף:
יוסף מבקש משר המשקים שכשחלומו יתממש יזכור אותו, וידבר עליו דברים טובים לפני פרעה כדי שישחרר אותו.
יוסף מספר מדוע הוא כלוא: המדיינים הוציאו אותו מהבור ומכרו אותו לישמעאלים ובהמשך רק רומז לפרשת אשת פוטיפר- אך לא מפרט כדי לא לפגוע בכבוד אדונו.
יד כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל-פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן-הַבַּיִת הַזֶּה.
טו כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר
פסוקים טז'-יט': חלום שר האופים ופתרונו
טז וַיַּרְא שַׂר-הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל-יוֹסֵף אַף-אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל-רֹאשִׁי.
יז וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן-הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי.
יח וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.
יט בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל-עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת-בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ.
וַיַּרְא שַׂר-הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר
פתרון חיובי ואופטימי לחלום
פתרון בדרך הגיונית ונכונה
החלום: " אַף-אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי (= סלים מקני סוף שיש בהם חורים) עַל-רֹאשִׁי וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן-הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי."
דמותו לפי החלום: הוא מצטייר כפסיבי ואדיש- הוא מפקיר את הסל שבו מזונו של אדונו פרעה לעופות השמיים. �הוא אינו מגרש את העופות ואינו שומר את הסל שבידו מפני העופות.
פתרון החלום על פי יוסף:
" בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשְׁךָ"
הפתיחה יצרה אצל שר האופים תקווה שגם חלומו יהיה חיובי, אבל בסוף המשפט יוסף יוצר משמעות שונה:
בפתיחת הסיפור:
1. שני החלומות נחלמו ב"לילה אחד"
2. לשני השרים הייתה תגובה דומה: שניהם "זועפים" בשל החלום.
3. שניהם עונים ליוסף יחד: "חלום חלמנו ופותר אין אותו".
מפתיחת הסיפור ועד פתרון החלום של שר האופים יש ציפייה שתהיה משמעות זהה לשני החלומות בגלל הדמיון בין פרטי החלומות:
בחלומות עצמם:
1. שניהם חולמים על מזונו של פרעה.
2. בשני החלומות מופיע המספר "שלוש".
גם הפתיחה של יוסף בפתרון:
" בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשְׁךָ"
על אף הדמיון הרב, יוסף הרגיש והקשוב לנפש האדם, שם לב דווקא להבדלים בין החלומות:
שר האופים פסיבי ואדיש
בחלום שר האופים נבילה,
עופות השמים אוכלים את המזון המיועד.
שר המשקים חרוץ, פעיל למען אדונו ומסור
בחלום שר המשקים
פריחה וצמיחה.
הגפן היא סמל לפוריות ולשפע.
פרעה פועל כפי שיוסף פתר:
כ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת-פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל-עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת-רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת-רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו.
כא וַיָּשֶׁב אֶת-שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל-מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה.
כב וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף.
כג וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.
פסוקים כ'-כב': החלומות מתגשמים
מספר טיפולוגי המדגיש את התגשמות החלומות
הביטוי החוזר בפרק הוא: " יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ / רֹאש"-
שלוש משמעויות שונות:
כג וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.
שר המשקים שכח את הבטחתו ליוסף. �יוסף יישאר בכלא שנתיים נוספות.