התערבות מבוססת �IPT �בחרבות ברזל
ענת ברונשטיין קלומק
עדכון הפרוטוקול- ליווי פרופ' לורה מפסון
IPT FOR DEPRESSION
Depression/suicide risk INTERPERSONAL DIFFICULTIES
IPT FOR TRAUMA
IPT FOR TRAUMA
באייפיטי בטראומה
מכניזמים אפשריים של השינוי
מטרות
הערכה רגשית
-הצגת ההתערבות – משך התערבות, לא מחליפה טיפול ארוך טווח בהכרח, מבוססת על IPT ו CBT
-נוכחות הורים
-הערכה רגשית – הערכה של טראומה, חרדה, אבל טראומטי או מורכב, דכאון, אובדנות, הפרעות התנהגות.
-תוכנית בטחון / תוכנית חוסן
-פסיכואדיוקציה
-היבטים משמעותיים בהקשר של טראומה:
הבניית נרטיב
החזרת תחושת שליטה – חווית הטראומה מתאפיינת במקרים רבים בחוויה של חוסר אונים, חוסר מסוגלות, שיתוק, אשמה ובושה. בהתערבות יש לשים במוקד את החזרת חווית הכח והשליטה, תחושת המסוגלות והתקווה של האדם שנפגע.
יצירת שגרה ותפקוד –
חיזוק משאבים פנימיים ובינאישיים קיימים, למידה של משאבים חדשים
יצירת משמעות
הגברת תקווה
-ויתור סודיות – בפגישה ראשונה כשלב מקדים לפנייה לצוות החינוכי של בית הספר או כל גור אחר שתתבצע לאחר הפגישה השנייה.
-טיפול המשך
תוכנית בטחון
זיהוי מתי להשתמש וסימני אזהרה
אסטרטגיות פניומיות
אסטרטגיות חיצוניות
אנשי מקצוע
מיון
תוכנית בטחון/תוכנית חוסן
תוכנית חוסן
זיהוי סימני אזהרה. מתי להשתמש?
משאבים פנימיים
משאבים בינאישיים
אנשי מקצוע/מיון
תוכנית בטחון
נקיון הסביבה
זיהוי סימני אזהרה. מתי להשתמש?
משאבים פנימיים
משאבים בינאישיים
אנשי מקצוע
מיון
שרשרת ארועים
הערכה בינאישית
תהליך בניית הנרטיב וחיזוק הכוחות והמשאבים מתבצע במקביל להערכה הבינאישית. ההערכה הבינאישית כוללת:
מעגלי קרבה – נזהה ונתייחס לכל הדמויות במעגלים השונים שיכולים להיות מקור תמיכה בתקופה הזו מהמעגל האישי הקרוב ועד למעגלים רחוקים שמתייחסים לאנשים שונים בקהילה הרחבה שיכולים לסייע
תיחקור בינאישי - נשים במוקד את המשאבים. מי עוזר לך? עם מי אתה מרגיש נוח לדבר? בחברת מי נח לך להיות? עם מי קשה לך עכשיו? מי מבין אותך? נבצע דיפרנציאציה של צרכים שונים ונחבר לאנשים שיכולים לתת מענה לצורך בהקשר של הטראומה ו/או האבל או האובדן
ניתוח שרשרת אירועים –סביב האירועים הטראומטיים שהמטופל חווה (כמובן שבהתאם לרצון שלו לדבר על הארועים באופן ישיר).
הגדרת תחום הבעיה / מטרה טיפולית
אבל
מעברי תפקיד
קונפליקטים בינאישיים
ליקויים בכישורים בינאישיים
מעגלי קרבה ותחקור בינאישי
שאלות על טראומה
תחומי בעיה
מיומנויות רגשיות
EMOTIONS ARE NOT DANGEROUS (JOHN MARKOWITZ)
מודעות רגשית- מודעות לכך שכולנו, בכל גיל , חווים סוגים שונים של רגשות בעקבות הטראומה. כולנו מרגישים עצב, אשמה, יאוש, חרדה, בדידות, חוסר אונים וכל הרגשות הללו לגיטימיים, גם בשגרה ובטח במצבי משבר.
שיום רגשות- היכולת לזהות את הרגשות שאנו חווים ולתת להם שמות, מילים. לדוגמה היכולת לומר שיש לי מחשבות אובדניות כעת מבלי להיבהל שזה מעיד על סיכון אובדני מיידי.
ניטור רגשות- בדיקת העוצמה של הרגשות שאנו חווים, כמה הרגשות גבוהים, נמוכים,
משתנים. ניתן להתייחס לניטור רגשי בסקאלה בין 1 עד 10, לשאול אל עצמנו איפה אני בסקאלה הזאת ברגע מסוים אחרי שראיתי סרטון של אהוב ליבי.
ויסות רגשי – היכולת לשאת רגשות קשים ועזים, להרגיע את עצמנו כדי לא לפעול התנהגותית מתוך הסערה הרגשית. חלק מהמיומנויות של ויסות רגשי הן מיומנות של הרגעה ו/או הסחה. בחלק זה חשוב להבין שניתן ללמד אנשים להתפרק רגשית ולהתחבר מחדש.
מיומנויות קוגנטיביות
מחשבה היא רק מחשבה- השלב הראשון הוא זיהוי מחשבות רק כמחשבות. נשתמש ביכולת לזהות מחשבות אוטומטיות והנחות בסיסיות
נוכל לעבוד עם המחשבות האלה בדתי דרכים ולעיתים אף לשלב את שתיהן.
קבלה של המחשבות – כאשר אנו מזהים את המחשבות שלנו כמחשבות בלבד, אנו יכולים לקבל אותן כפי שהן, להבין שאילו בסך הכל המחשבות שלנו בעקבות האירועים הטראומטיים.
איתגור של המחשבות – לפעמים נרצה לאתגר את המחשבות, לשים סימון שאלה במקום סימון קריאה.
עבודה עם מחשבות חודרניות – כמו בעבודה עם קבלה או איתגור. לזהות שזה מחשבה חודרנית לא להיבהל לקבל את זה שבטראומה יש מחשבות חודרניות. לנסח את זה מחדש כתהליך שבו המח מעבד את מה שקורה לי.
הבניית הזכרון הטראומטי- בחלק של המיומנויות הקוגנטיביות יהיה חשוב לעבוד על הבניית הזכרון הטראומי (יורי גדרון)
מיומנויות התנהגותיות
אקטיבציה התנהגותית – חזרה לתפקוד יומיומי הדרגתי בהתאם למצב הסובייקטיבי, צעדים קטנים עם מגמת התקדמות.
הימנעות מהימנעות- דגש על פעילויות של חזרה הדרגתית לשגרה, יצירת "שגרה חדשה״ של פעילות בעת מצבי משבר וחירום.
הפחתת מסכים
התנדבות
קבלת החלטות ופתרון בעיות בחירום מתמשך –
הגדרת הבעיה
יצירת מספר אלטרנטיבות לפתרון
הערכת הפתרונות – יתרונות וחסרונות של כל פתרון
בחירת פתרון – פתרון טוב דיו אותו נוכל לתרגל ולנסות לפעול על פיו. אם לא יעבוד נעשה את השלבים שוב.
מיומנויות גופניות
שינה
אכילה
נשימות
מיינדפולנס
כיווץ והרפיית שרירים
דמיון מודרך
פעילות גופנית
מיומנויות בינאישיות/חברתיות
תקשורת ישירה – היכולת לבטא את הרצונות, הצרכים והבקשות שלי בצורה ישירה ולדבר על הכל, גם על הנושאים הקשים סביב הטראומה. ללמוד שהיכולת להגיד שקשה לי במצב הזה היא משקפת כוחות ובריאות נפשית
בקשת עזרה – לבקש עזרה מהסובבים אותנו זה שריר חשוב של בריאות נפשית. בקשת עזרה זו עדות לחסן נפשי ואפשר ללמוד לדייק את העזרה לה אני זקוק
ניהול קונפליקטים – קונפליקטים הם לא תקלה בזמן חירום מתמשך. הם חלק מכל מערכת יחסים. מיומנות זו מתייחסת ליכולת לנהל קונפליקט בצורה בריאה, היכול להביע דעה וצורך באסרטיביות יחד עם היכולת להסתכל על צרכי האדם האחר תוך מציאת פשרה המאפשרת לגשר על הקונפליקט.
תמיכת של הקהילה רחבה
ניתוח תקשורת
קבלת החלטות בהתנהלות בינאישית
קבלת החלטות ממקום מווסת
לזהות בעיה
סיעור מוחות
הערכה של יתרונות וחסרונות
בחירה אחת להתנסות
חיזוק
R I B E Y E
פגישת סיום
סיכום התהליך
תוכנית בטחון / תוכנית חוסן
נוכחות הורים
תהליך יצירת התקווה ומציאת משמעות בסיום
המלצות להמשך – במהלך ההתערבות נבנה מפת דרכים להמשך מעקב ו/או טיפול עבור המטופל. מפת דרכים כוללת את סיכום ההמלצות השונות
מעקב- טיפול אייפיטי תמיד יכלול מעקב. יכול להעשות גם במיילים.
תרגיל למניעת השנות
הכנה
לעבור על שרשרת הארועים
לעבור עליה עם המיומנויות שנלמדו
סיכום
סיכום