1 of 19

מהות המדע בהוראת הביולוגיה

חיה בן סימון וד"ר דינה ציבולסקי

קבוצת הוראת הביולוגיה, הטכניון

2 of 19

שעת סיפור...���ג'יימס ווטסון נשען לאחור ופלט אנחה עמוקה. גזרי הקרטונים שחתכו הוא וחברו פרנסיס קריק היו פזורים ברחבי החדר. אחרי שעות רבות של אינספור דיונים וויכוחים הוא הרגיש מותש וניסה לעשות סדר במחשבותיו.�"מה אנו יודעים בוודאות?" הוא מלמל לעצמו, "אני אחזור לראיות שכבר יש לנו..."�ווטסון ידע שהחומר התורשתי הוא ככל הנראה ה- DNA, חומצות גרעין המכילות 4 סוגי בסיסים חנקניים שונים. גם תגליתו של ארווין שרגף, מס' שנים קודם לכן עמדה לנגד עיניו, ביודעו שהבסיסים תימין ואדנין באים יחד כזוגות וכך גם גואנין וציטוזין. מכאן הכל מתחיל להסתבך... יש סוכר, זרחה ובסיס החוזרים על עצמם במבנה הגדילי אבל איך הם מסודרים? וכמה גדילים יש? פאולינג, אחד המתחרים הראשיים שלהם, סובר כי יש שלושה גדילים. �

3 of 19

פאולינג הזה, כבר השיג אותם פעם אחת כשפיצח לפניהם את מבנה החלבון. הפעם הם מוכרחים לעלות על מבנה ה- DNA לפניו. מזל שפעילותו הפוליטית הצרה את צעדיו ולא הורשה להשתתף בכנס הבינלאומי באנגליה. ללא ספק השיחה עם וילקינס ותצלומה של פרנקלין היו מקדמים אותו...�המחשבה אודות התצלום העירה את ווטסון מהרהוריו. הוא בחן שוב את הכתמים המושחרים שהתקבלו על הנייר. פרנקלין יודעת לצלם טוב בקרני רנטגן... לפי דפוס הכתמים נראה שמדובר במולקולה דו גדילית... לא, אין כאן שלושה גדילים. מחר בבוקר הוא וקריק מוכרחים לדון שוב במה שמשתמע מהתצלום הזה. נראה שקבוצות הזרחה והסוכר פונות כלפי חוץ בשני הגדילים. יכול להיות שכיווניות גדילי ה- DNA הפוכה? הוא יחשוב על הכל שוב מחר, וינסה לבנות מחתיכות הקרטון דגם חדש. עכשיו הוא עייף מידי...

4 of 19

שעת סיפור...�ג'יימס ווטסון נשען לאחור ופלט אנחה עמוקה. גזרי הקרטונים שחתכו הוא וחברו פרנסיס קריק היו פזורים ברחבי החדר. אחרי שעות רבות של אינספור דיונים וויכוחים הוא הרגיש מותש וניסה לעשות סדר במחשבותיו.�"מה אנו יודעים בוודאות?" הוא מלמל לעצמו, "אני אחזור לראיות שכבר יש לנו..."�ווטסון ידע שהחומר התורשתי הוא ככל הנראה ה- DNA, חומצות גרעין המכילות 4 סוגי בסיסים חנקניים שונים. גם תגליתו של ארווין שרגף, מס' שנים קודם לכן עמדה לנגד עיניו, ביודעו שהבסיסים תימין ואדנין באים יחד כזוגות וכך גם גואנין וציטוזין. מכאן הכל מתחיל להסתבך... יש סוכר, זרחה ובסיס החוזרים על עצמם במבנה הגדילי אבל איך הם מסודרים? וכמה גדילים יש? פאולינג, אחד המתחרים הראשיים שלהם, סובר כי יש שלושה גדילים. �פאולינג הזה, כבר השיג אותם פעם אחת כשפיצח לפניהם את מבנה החלבון. הפעם הם מוכרחים לעלות על מבנה ה- DNA לפניו. מזל שפעילותו הפוליטית הצרה את צעדיו ולא הורשה להשתתף בכנס הבינלאומי באנגליה. ללא ספק השיחה עם וילקינס ותצלומה של פרנקלין היו מקדמים אותו...�המחשבה אודות התצלום העירה את ווטסון מהרהוריו. הוא בחן שוב את הכתמים המושחרים שהתקבלו על הנייר. פרנקלין יודעת לצלם טוב בקרני רנטגן... לפי דפוס הכתמים נראה שמדובר במולקולה דו גדילית... לא, אין כאן שלושה גדילים. מחר בבוקר הוא וקריק מוכרחים לדון שוב במה שמשתמע מהתצלום הזה. נראה שקבוצות הזרחה והסוכר פונות כלפי חוץ בשני הגדילים. יכול להיות שכיווניות גדילי ה- DNA הפוכה? הוא יחשוב על הכל שוב מחר, וינסה לבנות מחתיכות הקרטון דגם חדש. עכשיו הוא עייף מידי...�

המדע מבוסס על ראיות

שיתופיות בין מדענים

יחסי גומלין מדע- חברה

מגוון השיטות המדעיות

5 of 19

הבנת מהות המדע

מעודדת ומשפרת את הבנת התוכן המדעי

מגבירה את רמת העניין

מעודדת חשיבה ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה

מקנה כלים להתמודדות עם מידע מדעי והערכתו

6 of 19

הבנת מהות המדע ודרכי יצירת הידע המדעי

תושג באמצעות הדגשת:

  • האופן שבו נבנה ומתפתח הידע המדעי (המחקר המדעי), תוך מודעות לאופי הזמני והלא מוחלט שלו.
  • ערכי הספקנות והביקורתיות כעקרונות מנחים בהתייחסות לממצאים, למסקנות ולתיאוריות.
  • דרכי עבודתם של חוקרים, היכולות והמגבלות של המדע בכלל ושל תחום הביולוגיה בפרט.
  • דרכי הדיווח וחשיבות היושרה וההגינות המדעית בהצגת ממצאים.
  • האירועים החשובים בתולדות הביולוגיה והבנת נקודות מפנה שהביאו להתפתחות הידע הביולוגי.
  • הבנת המבנה ואופן הכתיבה של המאמר המדעי.

7 of 19

(McComas, 2020)

גישת הקונצנזוס

8 of 19

(Dagher & Erduran, 2014)

גישת ה- FRA

9 of 19

מסיבה את תשומת הלב אל היבטי מהות המדע

מתכוננת מראש

לתוכן המדעי

לחקר

לפעילות מדעית

מתוך הקשר

התבוננות פנימית

הסקת מסקנות אישיות לגבי מהות המדע

רפלקטיבית

מפורשת

קווים מנחים להוראת מהות המדע

10 of 19

פרקטיקות פדגוגיות

לקידום הבנת מהות המדע

11 of 19

היסטוריה של המדע

נרטיבים היסטוריים

ניתוח סיפורי מחקר

12 of 19

ניתוח סיפור מחקר: פענוח מבנה ה- DNA

קראו את הפסקה וענו על השאלות שאחריה.

המדענים ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק הצליחו להציג מודל של מבנה ה- DNA בשנת 1953. פענוח המבנה התאפשר לאחר עבודה מאומצת של השניים, במקביל למדענים נוספים שעמלו על הנושא. חרף העובדה כי יחידות המבנה של ה-DNA – בסיס חנקני, סוכר וזרחה – היו ידועות לווטסון וקריק, הדרך שבה הם מסודרים במולקולת ה-DNA לא הייתה ידועה. לאחר שהגיע לידיהם תצלום רנטגן של גבישי DNA, שצולם בידי החוקרת רוזלין פרנקלין, הצליחו ווטסון וקריק להגיע למודל הנכון, תוך שהם מתבססים על התצלום.

  1. מה ניתן ללמוד מעבודתם של ווטסון וקריק על השיטות שבהן עוסקים מדענים בחייהם המקצועיים?
  2. על מה היו צריכים ווטסון וקריק להקפיד במהלך עבודתם?
  3. מה ניתן ללמוד מהפסקה על יחסי הגומלין בין מדענים שונים?

13 of 19

דרמות וסיפורים

סרטי מדע

Story telling

המחזות

14 of 19

קריאה מדעית

מאמרים מעובדים

כתבות פופולאריות

15 of 19

ביקור במעבדות מחקר אותנטיות

16 of 19

מדע אזרחי

17 of 19

18 of 19

אוצרות דיגיטלית

חיפוש, סינון ובחירת מקורות

בחירת נושא

עריכה

שיתוף

19 of 19

תודה רבה!

shayak@campus.technion.ac.il