פוטנציאל לקידום

מתחדשות 2022

אפשרויות נוספות לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל, בדגש על אלו שפחות תלויות בחסמים וניתן לקדמן בזמן קצר, או על תחומים פחות מטופלים.

​

המצגת אינה כוללת את כלל הפוטנציאל לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל.

אג'נדה:

1. התקנות סולאריות בקליפורניה- מדיניות ותמריצים
2. כיסוי סולארי מעל ומצדי פסי רכבת
3. עידוד החלפת פאנלים ישנים בחדשים והוספת אגירה
4. מדיניות תמריצים ותעריפים המתאימה למדיניות הדו-שימוש
5. בחינת ייצור חשמל מבוסס רוח בים התיכון
6. מודל עסקי לעידוד תוספת אגירה
7. אגירה מתחנות מסוג מחז"מ כתחליף לפיקריות
8. משמעות קצב חדירת המתחדשות על פליטות גז"ח מייצור חשמל
9. משמעות קצב חדירת המתחדשות על תוספת ההספק הפוסילי
10. פוטנציאל הכבישים
11. פוטנציאל איו"ש לייצור חשמל סולארי

התקנות סולאריות בקליפורניה

• קליפורניה הגיעה ל-24.8% ייצור סולארי ברבעון השלישי של השנה שעברה.
• נובע מירידה הדרגתית במחיר הפאנלים ומתן תמריצים.
• מרכיב משמעותי - התקנות על גגות, להן מספר יתרונות.
• ייצור קרוב למוקדי הצריכה
• השקעה תשתיתית מזערית
• רווח מבוזר מייצור אנרגיה

סך והרכב התקנות סולאריות בקליפורניה, 2012-2021 (מקור)

מחיר הקמת מערכת על גגות במרוצת השנים (מקור)

• מדיניות תעדוף התקנות סולאריות על גגות בקליפורניה (מקור):
• זיכוי מס פדרלי: 26% מעלות המערכת.
• פטור מתוספת ארנונה/מס שבח לאחר ההתקנה.
• מענק למשפחות מעוטות יכולת בדיור פרטי/משותף לצורך הקמת מערכת סולארית (3$/וואט).
• ניטור אנרגיה המקנה לצרכן זיכוי/חיוב בהתאם לפער בין הייצור הסולארי לצריכה, אותו ניתן לשמור.
• נק' זיכוי בקיץ יכולות לשמש כתחליף לתשלום חשבון חשמל בחורף.
• ניטור וירטואלי מאפשר למספר צרכנים לחלוק את תשואת המערכת בדיור משותף.
• מענק לצורך תוספת אגירה ביתית (150$/קוט"ש רגיל, 850$/קוט"ש למשפחות מעוטות יכולת).
• יצירת תנאים מועדפים להשכרת גגות פרטיים (למשל, זיכוי המס עובר לחברה המממנת).�
• ממונף ע"י מיסוי פדרלי (זיכוי מס), Cap-and-Trade בין רשות החשמל (ממשלתית) בקליפורניה לבין ספקיות החשמל (פרטיות).

כיסוי סולארי מעל ומצידי פסי רכבת

• נכון ל-2019 קווי הרכבת בישראל  הינם באורך כולל של כ-1,700 ק"מ וברוחב של כ-40 מטר => שטח של כ-68 קמ"ר (עד 2030 יתווספו מאות ק"מ מסילות רכבת).
• הרכבת מצויה בתהליך חישמול, דבר שמשלב קווי חשמל וקונסטרוקציה�לאורך המסילה.
• ברוב מסילות הרכבת בארץ קיים מרווח ביטחון בין הגדר למסילה בן כ-15 מ' לכל צד (שטח מופר), לכן לחשמל המיוצר ממתקן בצדי המסילה עלות דומה לסולארי קרקעי (כ-8 אג לקוט"ש). בגישה חדישה יותר אין צורך בבניית קונסטרוקציה- מניחים את הפאנלים בין פסי הרכבת.
• חלק מהאנרגיה יכול לשמש עבור הרכבת עצמה, דבר שיוזיל עלויות ויפחית את הצורך בחיבור לרשת. רוב קווי הרכבת ממוקמים במרכז וצפון הארץ, לכן פחות מוגבלים על ידי רשת חח"י.

על הקרקע בין המסילות

Euro-train - Belgian

30%�מהחשמל בישראל!

עידוד החלפת פאנלים ישנים בחדשים והוספת אגירה

• הנצילות של פאנלים סולאריים עלתה משמעותית בשנים האחרונות וצפויה להמשיך להשתפר.
• המשמעות היא שבהתקן PV שהותקן לפני שנת 2016 הספק הפאנלים היה W300-W200. כיום ההספק הנפוץ הוא כ-W550. לכן, ניתן באותו שטח להכפיל את ההספק על ידי שדרוג.
• שדות וגגות סולאריים שחוברו לרשת עד שנת 2021 לא כללו אגירה.
• תוספת אגירה מאפשרת להכפיל את הספק ההתקן ללא צורך בשדרוג החיבור ומשאבי הרשת.
• שדרוג פאנלים + אגירה מהווים מכפיל אנרגיה, כמעט ללא תוספת שטח (מקטין תלות בוועדות תכנון, רמ"י, רשת חח"י).
• נחוצה אסדרה של רשות החשמל שתאפשר לשדרג את החוזה הקיים ולמכור את החשמל הנוסף בתעריף כדאי לרשת. המחיר צפוי להיות זול אפילו מזה שמייצר שדה סולארי חדש.

תוספת 7%-5% הספק ללא חסמים. על רשות החשמל לקדם�הסדרה כדאית לשדרוג פנאלים והוספת אגירה

• חוסר מימוש מלוא פוטנציאל הגגות הגדולים עקב תעריפי גגות "בצעדים" עד 300 ק"ו 🡨 NPV ו IRR יורדים בגגות גדולים.

​

• דו-שימוש במרחב המבונה דורש קונסטרוקציה ולכן עלויות החשמל ממנו גבוהות יותר מאשר מגגות ומאגרים.
• אגרו-וולטאי - הניסוי הגדול של מדינת ישראל ← העבירה את הסיכון ליזמים.
• בעיית "עמק המוות" - חוסר כדאיות כלכלית בגין המעבר למתח גבוה בין 630 ק"ו ל-2 מגהוואט - מרבית החניונים, המחלפים, המטמנות נפגעים בשל כך.
• עליות הריבית האחרונות מקטינות עוד יותר את הכדאיות המימונית של עסקאות סולארי בפרט דו שימוש (חדש וקטן).
• חוסר הבנת אתגרי חח"י ע"י חברות ממשלתיות בבנית המכרזים שלהם לדו-שימוש (נת"י, מקורות)🡨 נדרשת עזרת המשרד בהכנת המכרז.

מדיניות תמריצים ותעריפים המתאימה למדיניות הדו-שימוש

המדינה סימנה את המטרה: דו-שימוש (מרחב מבונה ואגרו-סולארי)

הבעיה: תעריפי הרשות אינם תומכים בכך.

• דו-שימוש במרחב המבונה דורש קונסטרוקציה ועלויות נוספות משום שאין פטור מהיתר בניה.
• הפרדת מכרזים בין גגות ומאגרים ליתר הדו-שימוש.
• הקלות בפטורים מהיתר בניה או הפחתת עלויות רגולטוריות של היתר בניה (ופטור היטלי רמ"י לדו-שימוש).
• מניעת זכייה של יותר מ-15% מהמכרז ע"י שחקן בודד (דוראל בסוללות ופריים אנרג'י בדו-שימוש).
• אגרו-וולטאי - הניסוי הגדול של מדינת ישראל ← העבירה את הסיכון ליזמים להחזיר את הסיכון למדינה
• מתן תוספת תעריפית של כ-4 אגורות לקוט"ש עבור שיפורים מקדמי ניסוי ומקדמי חקלאות.
• אגרו-סולארי דורש קונסטרוקציה 🡨 נדרש תעריף גבוה יותר.
• בעיית "עמק המוות" - חוסר כדאיות כלכלית בגין המעבר למתח גבוה בין 630 ק"ו ל-2 מגהוואט - מרבית החניונים, המחלפים, המטמנות, בתי העלמין נפגעים בשל כך.
• חוסר מימוש מלוא פוטנציאל הגגות הגדולים בגלל תעריפי גגות "בצעדים" עד 300 ק"ו 🡨 NPV ו IRR יורדים בגגות גדולים.
• לשנות הסדרות לתגמול ליניארי.
• להוסיף מקדם עידוד לכיסוי 100% מהגג מכפיל 1.1 * % כיסוי הגג.
• חוסר הבנת אתגרי חח"י ע"י חברות ממשלתיות בבנית המכרזים שלהם לדו-שימוש (נת"י, מקורות)🡨 נדרשת עזרת המשרד בהכנת המכרז.

קיימות 2 4 קטגוריות ייצור: ייצור בגז, סולארי קרקעי, סולארי בדו שימוש, רוח

כל קטגוריה דורשת התייחסות נפרדת

מדיניות תמריצים ותעריפים המתאימה למדיניות הדו-שימוש

טורבינות רוח צפות בים

• טכנולוגיות טורבינות רוח צפות התפתחו מאוד. טורבינת רוח אחת מייצרת כ-15 מגה וואט בגובה 250 מטר, בו הרוח בים חזקה יותר.
• עשרות מדינות בעולם, לרבות בים התיכון, מקדמות פרויקטי אנרגית רוח בים.
• אנרגית רוח בים - המשלים הטבעי לאנרגיה סולארית:
• בישראל יש שפע שמש ברוב ימות השנה, למעט מספר סערות חורפיות בהן יש גל קור ועננות ושיא בצריכת החשמל בחורף.
• סערה חורפית מלווה ברוחות חזקות בים. טורבינות רוח בים יספקו חשמל בדיוק כשיש צורך בתיגבור הספק.
• חל עיכוב באספקת שושנת רוחות לים התיכון. יש לקדם פיילוט של מספר טורבינות רוח חדישות (בגובה של כ-250 מטר), על מנת לקבל נתוני אמת ליעילות השימוש בטכנולוגיה זו.

הצעה: פיילוט של מספר טורבינות רוח חדישות (גובה: כ- 250 מטר)

• ברי ונהיר כי קיים צורך בתוספת אגירה בהיקף ניכר לרשת החשמל. האגירה תאפשר לנצל את עודפי החשמל הסולארי לטעינה בצהריים, לצורך שימוש בערב. האגירה הינה מרכיב הכרחי ליציבות הרשת, לכן הכרחי לבנות מודל עסקי שיעודד התקנת אגירה ולהתייחס להיבטים הבאים:
• טעינה במחיר נמוך ופריקה במחיר גבוה (כך שפער המחירים יאפשר את כלכליות מתקני האגירה).
• אבטחת פער המחירים האמור לאורך תקופה של 15 שנה לכל הפחות.
• פעילות לאורך כל ימות השנה.
• מחיר התעו"ז נועד להסיט ביקושים משעות העומס אל שעות השפל. הרוב המוחלט של משקי הבית אינו משתמש במונה תעו"ז. לאור המעבר הצפוי לשימוש מאסיבי ברכבים חשמליים וע"מ להסיטם לטעינה בשעות השפל ולא בשעות השיא – יש לשפר את מחיר התעו"ז או לבנות מודל אחר, כך שישתלם למשק בית להשתמש בו (לפחות 10% הנחה בחשבון למשק בית).

לאפשר מודל עסקי להוספת אגירה

מודל עסקי לעידוד תוספת אגירה

ייעול אספקת האנרגיה בישראל

מחז"מים קיימים

במרכז הארץ

(בקרבת הצרכנים)

בלילה (בשעות השפל) מחז"מים קיימים יטענו את הסוללות. ביום/ בערב (בשעות הפיק) הסוללות יספקו חשמל לצרכנים, במקום טורבינות גז פיקריות.

• מייעל שימוש במחז"מים קיימים; מייתר הקמת טורבינות גז נוספות.
• מייעל שימוש ברשת החשמל; לא זקוק לתוספת משאבי רשת.
• זמן יישום קצר מהקמת תחנות גז נוספות.
• זול משמעותית מחשמל שיסופק מהקמת טורבינות גז נוספות.
• פחות מזהם מתחנות גז פיקריות.
• מונע שימוש בתחנות כוח בקרבת אוכלוסייה.

אספקת חשמל בשיא הצריכה בעזרת אגירה במקום מפיקריות

• יש משמעות גבוהה להיקף התקנת מתחדשות, עבור היקף פליטות גזי החממה מישראל מייצור חשמל.
• הגרף מראה היקף פליטות גזי חממה הצפוי בקצב התקנת מתחדשות של 2% לשנה ויעד של 30% מסך הייצור ב-2030 כקו עליון וכן תרחישים נוספים- קצב התקנת מתחדשות 3% לשנה ויעד 40% מסך הייצור ב-2030 כקו תחתיו וכך הלאה.

משמעות קצב חדירת המתחדשות על פליטות גזי חממה מייצור חשמל

פליטת גזי חממה שנתית ישירות ב-5 תרחישים

• להיקף התקנת המתחדשות יש משמעות גבוהה עבור ההספק הפוסילי הנוסף שיידרש בעשורים הקרובים.
• הגרף מראה את תוספת ההספק שיידרש בקצב התקנת מתחדשות של 2% לשנה ויעד של 30% מסך הייצור ב-2030 כקו העליון, וכן תרחישים נוספים - קצב התקנת מתחדשות 3% לשנה ויעד 40% מסך הייצור ב 2030 כקו מתחתיו וכך הלאה.
• נדגיש כי קיימים הבדלים בין התרחישים גם בתוספת האגירה שתידרש ובפרמטרים נוספים, אך תוספת המתחדשות היא העיקר.

משמעות קצב חדירת המתחדשות על תוספת ההספק הפוסילי

סה"כ הספק פוסילי חדש נדרש ב-5 תרחישים

יתרונות

• כבישים צמודים לאזורי צריכה - דרישות מינימליות להרחבת רשת
• ניתן למימוש מהיר לאחר הסדרת רגולציה ותמחור
• פתיחת הדרך לגריד מקומי, היות שרשויות רבות תוכלנה לספק ביקוש לחשמל בקרבת מקום; יחסוך איבודי אנרגיה; יעיל בהרבה
• מקור הכנסה נוסף לרשויות מקומיות
• הקטנת הלחץ על שטחים טבעיים
• ניצול טוב יותר של השטחים הבנויים- כיום הכבישים משמשים רק לתחבורה.
• שיפור איכות הנסיעה בקיץ
• שימוש בטכנולוגיה קיימת ומוכחת
• פוטנציאל יצוא לידע ולניסיון – תרומה לכלכלה הישראלית
• תוספת גדולה ליכולת הפקת אנרגיות מתחדשות תאפשר קיצוץ פליטות מסקטור האנרגיה בקצב גבוה מהמתוכנן
• חיסכון בתחזוקת הכבישים עקב הקטנת תנודות טמפרטורה
• הפחתת מספר תאונות הדרכים
• הקטנת צריכת דלק בשל ההצללה- הפחתת השימוש במיזוג אוויר

פוטנציאל הכבישים

פוטנציאל להפקת חשמל באמצעות קירוי כבישים - משוער

שטח כבישים קמ"ר

אם ימומש מלוא הפוטנציאל, כבישים לבדם יוכלו לספק כ-54% מסך הביקוש לחשמל ב-2030 וכ-37% מהביקוש ב-2050.

• כבישים צפויים לכסות כ-1.7% משטח המדינה ב-2030 וכ-2.2% ב-2050.
• אין קטגוריה אחרת בשטח הבנוי בעלת פוטנציאל שטח כזה.
• בפועל הפוטנציאל עשוי להיות גבוה יותר- אם ניקח בחשבון מדרכות, שולי כבישים ושטחים אחרים הצמודים לכבישים.

• ביהודה ושומרון קיים פוטנציאל עצום להפקה של אנרגיה מתחדשת בצרוף אגירה. הבנק העולמי העריך ב- 2016 את הפוטנציאל לאנרגיה סולארית ב-3% בלבד משטח C ב-3,000 מגה וואט.

​

• בינתיים היעילות של מערכות סולאריות עלתה, ולכן הפוטנציאל אף גבוה יותר.

פוטנציאל איו"ש לייצור חשמל סולארי

הצעד הבא – הקמת צוותי עבודה משותפים לבחינת מימוש הרעיונות שהועלו�

• בחינת לו"ז אפשרי למימוש הרעיונות השונים.
• הצעת מיקומים להקמה מהירה של מתקנים סולאריים בסמיכות למוקדי הצריכה, במקומות בהם קיימת קיבולת רשת
• בחינת החסמים והמלצה על צעדים להסרתם.
• חישוב מחירי החשמל בחלופות המוצעות, בשימוש בהנחות ריאליות לגבי קצב ירידת העלויות.
• הכנת תכנית להקמת המתקנים הסולאריים על פני ציר הזמן, כך שיענו על קצב העלייה הצריכה בכל אזור (עדיפות למתקנים שיספקו חשמל מוזל).
• חברים קבועים בצוותים: נציגי משרד האנרגיה, רשות החשמל, מנהל התכנון, נגה, הפורום לאנרגיה נקיה.
• צירוף על פי הצורך נציגים מהחשכ"ל, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה.