הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
הצדיק המקובל
הרב מרדכי צמח אליהו
זכר צדיק לברכה
(כ"א באדר ה'תרפ"ט– כ"ה בסיוון ה'תש"ע)
תפילת הרב אליהו: "שתזכנו להרביץ תורה"
ראש לשכתו של הרב אליהו, הרב שמואל זעפרני, ציטט מן הפתק בהספד, וגרר גל של בכי בקהל המלווים. התפילה, המובאת כאן במלואה, הפכה עדות נאמנה לאישיותו המיוחדת של הרב, לענוותנותו הרבה ולכובד הראש שבו התייחס לתפקידו כדיין בבית דין רבני:
מידת הענווה
"ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא על דעתי עמדתי לשרת עם קדושיך, לדון ולהורות.
ידעתי מיעוט ערכי - מך שבערכין. לא ביקשת נפלאות ממני, אך כך הורו לי רבותיי וכך גלגלת כל הגלגולים, וסיבבת כל הסיבות. הקימות מעפר דל ותעש לי שם, כשם הגדולים. גזרה חוכמתו, יתברך ויתעלה שמו, לשרת עם קודש, להורות ולדון, ועל הכל יתברך שמו ויתעלה."
פרקי אבות-ענווה
רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך. �ואם עמלת בתורה, יש שכר הרבה לתן לך.(ד,י)
יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר; וקל כנשר; ורץ כצבי; וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. הוא היה אומר: עז פנים לגיהנם; ובושת פנים לגן עדן. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך. (ה,כ)
רבי לויטס איש יבנה אומר: מאוד מאוד הוי שפל רוח,
שתקוות אנוש רמה. (ד,ד)
�
מידת האמת
"אך רעדה אחזתני, יראה ורעד יבוא בי, על הסכנה הנוראה העומדת עליי, ופי תהום הפעור לנגדי... אנא אפנה לעזרה ואנא אברח, אבל בטחתי ברוב חסדך, מכל תחינותי לפניך כי אתה שומע תפילה. אנא השם, אלוהי הרוחות, חוס ורחם על כל יושבי כיסאות למשפט, ובפרט עלי, אני עבדך בן אמתך, מרדכי בן מזל. רחם עליי ותן לי לב שומע ודעת להבין לשפוט את עמך.
פרקי אבות-אמת
רבן שמעון בן גמליאל אומר: �על שלושה דברים העולם עומד - על הדין ועל האמת �ועל השלום. שנאמר (זכריה ח) "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם". (א,יח)
שמעון בן שטח אומר: הוי מרבה לחקור את העדים, �והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכם ילמדו לשקר.(א,ט)
יהודה בן טבאי אומר: אל תעש עצמך כעורכי הדינין. וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים. וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעינך כזכאין, כשקיבלו עליהם את הדין. (א,ח)
לימוד תורה וקידוש שם שמים
חוננו חוכמה בינה דעת והשכל. שלא נאמר על טהור - טמא, ועל טמא - טהור, על מותר - אסור, ועל אסור - מותר. על זכאי - חייב, ועל חייב - זכאי. ותצילנו מכל שגיאות וטעויות, ויהא ליבי חזק ואיתן להוכיח כל עושי ועוול ולהציל עשוק מיד עושקו. ואל יישאנו יצרנו להעלים עין, חס וחלילה, ותזכנו לגדור פרצות ולהתקין תקנות ולהרביץ תורה, שיהא שם שמיים מתקדש על ידינו. ותהא איימתנו מוטלת על הבריות ואהבתנו חקוקה בלבם ונתרחק מן הגאווה והכעס והקפדנות. ותאזרנו חיל לשפוט את עמך. גל עיניי והביטה נפלאות מתורתיך".
רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר: אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת. (ב,ט)
רבי נחוניא בן הקנה אומר: �כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ. �וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ. (ג,ו)
רבי ישמעאל אומר: �הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. �רבי צדוק אומר: אל תעשם עטרה להתגדל בהם, �ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר: ודאשתמש בתגא, חלף. הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה, נוטל חייו מן העולם. � ��