תנאי כתובה: פדיון משבי
משנה, כתובות, ד' ח'
[אם] לֹא כָתַב לָהּ,
אִם תִּשְׁתַּבָּאִי אֶפְרְקִנָּךְ וְאוֹתְבִנָּךְ לִי לְאִנְתּוּ
[אם תילקחי בשבי אפדה אותך ואשיבך להיות לי לאשה]
וּבְכֹהֶנֶת [אשת כהן], אֲהַדְרִנָּךְ [אחזירך] לִמְדִינְתָּךְ,
חַיָּב,
שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:
מהי חובת הבעל?
מדוע הדין בעניין "כהנת" הוא שונה?
מה הכוונה "תנאי בית דין"?
תנאי בית-דין: �תנאים שנובעים מחובה שקבע בית הדין. �על הבעל לקיים את החיובים הללו כלפי אשתו, גם אם לא נכתבו במפורש בכתובה.
.
משנה, כתובות, ד' ט
נִשְׁבֵּית, חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ.
וְאִם אָמַר, הֲרֵי גִטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ, תִּפְדֶה אֶת עַצְמָהּ,
אֵינוֹ רַשָּׁאי
תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ב עמוד א'
"נשבית חייב לפדותה וכו'".
תנו רבנן:
נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה
הכיר בה בעלה- [ידע על נפילתה בשבי והחל לעסוק בפדיון] יורשין חייבין לפדותה
לא הכיר בה בעלה-
אין יורשין חייבין לפדותה.
מתי היורשים חיים לפדות את האישה?
האם היורשים חייבם להמשיך את חובת אביהם המנוח?
נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה
הכיר בה בעלה
לא הכיר בה בעלה
יורשין חייבין לפדותה
אין יורשין חייבין לפדותה
לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא
[לעשות מעשה כמו הברייתא הזו]
אמר ליה רב: הכי אמר חביבי: [כך אמר דודי, רבי חייא]
לית הלכתא [אין הלכה] כי הא מתניתא [כמו ברייתא זו]
אלא כי הא דתניא [אלא כמו הברייתא הזו]
מה חשב לוי לפסוק ועל מה הסתמך?
נשבית לאחר מיתת בעלה-
אין היתומין חייבין לפדותה
ולא עוד, אלא אפילו נשבית בחיי בעלה
ואחר כך מת בעלה
אין היתומין חייבין לפדותה
שאין אני קורא בה [את התנאי הכתוב]
'ואותבינך לאינתו' [אחזירך לאישה]