2. פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה

פרק ג'

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל

בשיעורים הקרובים נדבר על:

צורות התיישבות

מסגרות ביטחוניות

מושבה

קבוצה

עיר

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה הראשונה�המושבה

• צורת התיישבות שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, בית מגורים משפחתי ומשק חקלאי שכלל פלחה, מטעי גפנים, פרדסים וזיתים.
• המושבה הראשונה- פתח תקווה. נוסדה ע"י אנשי הישוב הישן ב -1878, ננטשה בשל מחלת הקדחת והוקמה מחדש ע"י אנשי העלייה הראשונה (בשנת 1885).
• זכתה לכינוי: "אם המושבות" והיוותה את הדגם העיקרי לאנשי העלייה הראשונה.
• המושבה הראשונה שהוקמה ע"י אנשי העלייה הראשונה ב-1882 הייתה "ראשון לציון".

​

​

​

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה הראשונה�המושבה – מאפיינים.

• א. קרקע – בעלות פרטית (נקנתה במשותף ע"י קבוצת העולים או ע"י בעלי הון (הברון רוטשילד)
• ב. יחידות המשק והבתים: בבעלות פרטית - שיווק התוצרת החקלאית והרווח היו פרטיים.
• ג. עבודה - העסקת פועלים שכירים: בתחילה - התבססו על עבודה חקלאית עברית במטרה להבטיח את קיום המתיישבים ללא תלות בתושבים הערבים.
• החקלאות נועדה ליצור חברה יהודית חדשה , יצרנית ומתפרנסת בכבוד מעמל ידיה. בהמשך - עברו המושבות להעסקת פועלים ערבים שכירים למטרות חקלאות ושמירה. (הללו היו זולים יותר ומיומנים יותר בעבודת האדמה)

​

צורות התיישבות

• ד. ענף חקלאי אחד: ברוב המושבות התבססו על ענף חקלאי אחד - פלחה (תבואות) או מטעים (שקדים, פרי הדר, גפנים ליין).
• ה. ועד מקומי מנהל: המושבות התנהלו ע"י ועד מקומי (שהורכב מבעלי הקרקעות בלבד), שהוכר כנציג היישוב גם ע"י הממשל העות'מאני- תורכי.
• ו. אורח החיים במושבות העלייה הראשונה היה בדרך-כלל מסורתי-דתי.

​

צורת התיישבות שקמה בעלייה הראשונה�המושבה - מאפיינים

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�הקבוצה

א.ד. גורדון – מנהיגם הרוחני של הפועלים

זכותו המוסרית של העם היהודי תירכש רק כאשר העם ישנה את אורחות חייו והאדם היהודי יעסוק בעבודה יצרנית: "לקינו בעבודה – ובעבודה נירפא".

לעומת העולים בעלייה הראשונה, שביקשו להיות איכרים, הקימו מושבות, ונהפכו לבעלי קרקעות – בקשו עולים מעטים מבני העלייה השנייה להיות פועלים שכירים. הם אלו שהעניקו לעלייה את ייחודה ולכן היא נקראת עליית הפועלים. הפועלים ראו ביצירת מעמד הפועלים העבריים את הדרך להבראת העם היהודי.

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�הקבוצה

א.ד. גורדון – מנהיגם הרוחני של הפועלים

"כיבוש העבודה", "כיבוש האדמה" ו"כיבוש השמירה".

• עבודה עברית

​

• על העם היהודי לעבוד כפועלים, ולכן הם בקשו להיות שכירים במושבות

• המשרד הארץ ישראלי - שהפך לגוף המרכזי בתכנון ההתיישבות בארץ ישראל.

​

• העברת משימת השמירה על המושבות לידיים עבריות ( מערבים ליהודים)

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�הקבוצה

בעקבות ההצלחה של " החוות הלאומיות" וה"קולקטיב", (שהיו קבוצות פועלים שקיבלו הכשרה לעבודה חקלאית וחיו בשיתוף תחת פיקוח של מנהל עבודה חיצוני) הועלתה הצעה לעבור להתיישבות של קבע:

12 - 10 חברים ו-2 חברות החליטו ב- 1910 להקים את הקבוצה:

• יישוב קבע, המבוסס על שיתוף, ללא ניצול וחבריהם לא כפופים לאחרים.
• בשנת 1910 הוחלט להקים את "הקבוצה" באום ג'וני שינו את שמה לדגניה והיא הפכה לקבוצה הראשונה.

ב- 1913 קמה קבוצת כינרת.

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�הקבוצה - מאפיינים

• א. קרקע – בעלות לאומית- ציבורית.
• ב. עבודה: עצמית - אין עבודה שכירה ואין פיקוח של מנהלים ומשגיחים
• ג. שיתוף ושוויון: מלא בכל תחומי החיים: שיתוף בייצור, בצריכה, במערכות השירותים: חינוך, תרבות, חברה. שיתוף בעבודה ברווחים ועוד. הקו המנחה: "כל אחד עובד לפי יכולתו- ומקבל לפי צרכיו".
• ד. ניהול דמוקרטי: החיים נוהלו במסגרת של הכרעות דמוקרטיות ושיתוף כלל חברי הקבוצה בהחלטות

​

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�הקבוצה

החשיבות :

• הקבוצה מימשה את שני האידיאלים של אנשי העלייה השנייה: רעיונות "כיבוש האדמה" ו"כיבוש העבודה": המטרה הייתה להפוך את העם היהודי לעם יצרני ע"י העבודה החקלאית.
• בנוסף הם בטאו השקפת עולם סוציאליסטית: הקבוצה השיתופית והשוויונית תאמה את השקפתם.
• פתרון לבעיות פרנסה: הקבוצה אפשרה פרנסה לפועלים לאחר שלא הצליחו לקבל עבודה במושבות האיכרים (בני העלייה הראשונה).

צורות התיישבות

שאלת בגרות: קטע מקור

• " ראינו את המושבות שהן מתפרנסות על ניצול אחרים ואמרנו: "ניצור לנו צורה של יישוב, כזאת שמחייבת אותנו לעבוד בעצמנו ולא בידי אחרים ובלי הנהלת אחרים. כך צמחה הקבוצה וכך שימשה היא להרבה מטרות: א. כיבוש העבודה – בלי בעלים ובלי משגיחים. כיבוש שיש בו משום גאולת הארץ וגאולת העבודה גם יחד.
• ב. לתת דוגמא לעבודה – כל העבודות שמסביב התנהלו באופן פרימיטיבי והאדם בן התרבות נהפך לפרא: הקבוצה באה לתת עבודה מודרנית.
• ג. לתת אפשרות לחדשים, הבאים להסתגל לעבודה שהיא קשה מאוד.
• ד. לכבוש מקומות חדשים – דבר שעלה בקושי רב בימי המשטר הטורקי.
• ה. ולבסוף גולת הכותרת של הקבוצה: ליצור על ידיה אפשרות שנהיה בעצמנו המנהלים של חיינו, לברוא חיים של שוויון במובן הכלכלי וקיום של שוויון בין החברים והחברות"

• א. מה דחף, לדברי הכותב, להקמת הקבוצה?
• ב. מה היו יעדי הקבוצה על פי הכתוב בקטע. הסבר במילים שלך.

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�העיר העברית הראשונה

בשנת 1906 חיו ביפו יותר מ-6000 יהודים. בעיר רוכזו גם רוב המוסדות הציוניים: המשרד הארצישראלי, חברת כי"ח, מרכז הסתדרות המורים.

רוב העולים בתקופת העלייה השנייה לא היו חלוצים, אלא התיישבו בערים ובכלל זה ביפו, שהלכה וגדלה ותנאי החיים בה היו קשים מאד.

​

• תנאי היגיינה ירודים,
• סמטאות צרות ומלוכלכות,
• יוקר שכר הדירה
• והיחסים עם הערבים הורעו.

• כתוצאה מכך קמו יזמים בעלי הון והציעו לבנות שכונות יהודיות חדשות בסגנון אירופאי בקרבת יפו כמו: "נווה צדק" ו"נווה שלום".

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�העיר העברית הראשונה

• בשנת 1907 קנו 60 משפחות אמידות שרצו לשפר את איכות חייהן, קרקע ליד יפו והחלו כאגודת "אחוזת בית", בסיוע של המשרד הארצישראלי, לתכנן את הקמת היישוב היהודי.
• בראש הועד של "אחוזת בית" עמד מאיר דיזנגוף (אחר כך הפך לראש העיר ת"א). המגרשים חולקו בהגרלה בשנת 1909.
• נבנו בתים דו-קומתיים, בתי מלאכה, מפעלים שסיפקו עבודה לפועלים היהודים. הוקמו בתי קפה, תיאטרון, קולנוע. הקפידו על ניקיון, שתילת עצים וגנים, ריצוף הרחובות, פנסי רחוב וכ'...
• בהדרגה גדלה השכונה וב- 1910 קיבלה את השם תל-אביב.

​

צורות התיישבות

צורת התיישבות שקמה בעלייה השנייה�העיר העברית הראשונה

חשיבות:

1.זו הייתה השכונה הראשונה שניתקה עצמה מהאוכלוסייה הערבית.

​

2. בת"א דיברו רק עברית.

​

3. העיר משכה אליה עולים רבים בעליות הבאות, היות וגלום בה פוטנציאל עצום להתפתחות: העיר הפכה למרכז חיי הכלכלה, החברה, התרבות והמנהל של הבית הלאומי היהודי.

צורות התיישבות

מפת ההתיישבות�בא"י

בר גיורא

השומר

מסגרות ביטחוניות

הקמת ארגוני השמירה

• בתקופת העלייה הראשונה, עקב התגברות ההתקפות הערביות על המושבות היהודיות, החלו מוסרים היהודים את השמירה על היישובים לידי שומרים ערבים וצ'רקסים.
• השמירה הערבית ששכרו הפכה להיות לא יעילה, מכיוון שחלק מהשומרים שיתפו פעולה עם מעשי השוד.
• לבני העלייה השנייה מצב זה לא התאים מבחינה אידאולוגית. הם האמינו שיש צורך בהעברת השמירה על היישובים היהודים לידיים יהודיות: "כיבוש השמירה".

​

מסגרות ביטחוניות

הקמת ארגוני השמירה – בר גיורא

• ב- 1907 הוקם ארגון השמירה הראשון: "בר גיורא". בראשו עמד ישראל שוחט, היה זה ארגון חשאי, ונתון למשמעת קפדנית.
• המשימה הראשונה - כיבוש השמירה בחוות סג'רה (אילניה)
• לאחר כמה חודשים הצליחו אנשי "בר גיורא" לשכנע את מנהל החווה להעביר לידיהם את השמירה, לאחר שהוכיחו לו שהשומר הצ'רקסי מתרשל בתפקידו. כך הפכה חוות סג'רה למרכז הארגון.

​

​

מסגרות ביטחוניות

הקמת ארגוני השמירה – בר גיורא

• בשנת 1908 פנה ועד המושבה מסחה (כפר תבור) לארגון במטרה להעביר את השמירה במושבה לידיים עבריות. חברי "בר גיורא" התלבטו אם לקבל את ההצעה, שכן מספר חבריהם היה מועט.
• " אין שמירה ללא עבודה ואין עבודה ללא שמירה".
• בנוסף לשמירה, עבדו חלק מאנשי הארגון בחקלאות במושבות ואף הקימו יישובים משלהם

​

מסגרות ביטחוניות

הקמת ארגוני השמירה – השומר

• עם התרחבות הצורך בשמירה היהודית הוקם בשנת 1909 על ידי מייסדיו של "בר גיורא" ארגון חדש בעל מסגרת רחבה יותר בשם "השומר". ארגון זה החליף למעשה את "בר גיורא", שחדל לתפקד באופן עצמאי.
• ארגון "השומר" הפך בהדרגה לארגון ארצי, שעד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) אנשיו שמרו על כמעט כל המושבות היהודיות.
• יהודי חדש ואמיץ.

​

​

מסגרות ביטחוניות

מה הייתה מטרת ארגון השומר?

​

​

מסגרות ביטחוניות

• הגברת הביטחון של המתיישבים היהודיים במושבות.

​

• סיום התלות בשמירה הערבית הקיימת במושבות.

​

• הגשמת רעיונות "כיבוש השמירה והעבודה" (כחלק מהאידיאולוגיה הציונית).

​

מה הייתה חשיבות ארגון השומר?

​

​

מסגרות ביטחוניות

• היה כוח מגן עברי ראשון: השומר היה הגרעין הראשון לכוח מגן עברי עם תכנית הגנה כלל ארצית.
• הוא הוכיח את הצורך ואת היכולת בהקמת כוח יהודי לוחם ומאורגן, שרק באמצעותו תוגשם הציונות בא"י.
• שילוב רעיונות השמירה והעבודה העברית.
• העלאת ערכו של היישוב: ארגון "השומר" תרם בפעולותיו לעליית ערכו ודימויו של היישוב, הן כלפי עצמו והן מבחינת הערבים אשר העריכו מאוד וכיבדו את אנשי הארגון ואת עוצמתו.

​

ארגון השומר - סיכום

​

​

מסגרות ביטחוניות