1 of 24

מלחמת ששת הימים

5 - 10 ביוני 1967

- בלמ"ס-

2 of 24

  • אחרי מלחמת העצמאות, נחתמו הסכמי שביתת נשק מול ארבע המדינות השכנות למדינת ישראל.
  • העם היהודי זכה למדינה אך גבולות הארץ קשים להגנה, ללא עורף אסטרטגי, כאשר אוכלוסייה רבה מתגוררת בטווח אש אויב.
  • בזמן מלחמת העצמאות יצאו מגבולות ישראל כ –750,000 פליטים ערבים והגיעו (עד 1953) כ-850,000 פליטים יהודיים (מאירופה וממדינות האיסלאם).
  • האתגר הגדול של החברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 היה קליטת העלייה הגדולה שהביאה למצוקה חברתית, למצוקת דיור ולמצוקה כלכלית. זאת, לצד הצורך בבניית מערכת ביטחונית איתנה.

רקע למלחמה – 1949-1956

מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות

- בלמ"ס-

3 of 24

הישגי מדינת ישראל במלחמת סיני (1956) ועוצמתה הצבאית היוו כוח הרתעה

כלפי אויביה. מצרים, מנהיגת העולם הערבי במזרח התיכון קבעה שלא תצא למלחמה נוספת

מול ישראל עד אשר יהיה לה יתרון משמעותי בעוצמת הצבא, תהיה אחדות ערבית כנגד

ישראל ושישראל תהיה נתונה לבידוד פוליטי.

גורמים שעדיין השפיעו לאחר מלחמת סיני על מצבה הביטחוני של ישראל:

  1. מדינות ערב הוסיפו להצהיר על כוונתן להשמיד את ישראל.
  2. לצבאות מדינות ערב יתרון כמותי בולט של כוח אדם ואמל"ח על ישראל.
  3. השליטה על נתיבי הים לישראל בדרום ועל מקורות הירדן בצפון בידי מדינות ערב.

רקע למלחמה – השפעות מלחמת סיני

- בלמ"ס-

4 of 24

1965-1964 – "המלחמה על המים": בעקבות בניית והפעלת המוביל הארצי

ע"י ישראל, החליטו מדינות ערב להטות את מקורות הירדן

ולמנוע זרימת מים לישראל. בנוסף, הוחלט להקים פיקוד

משותף לפיקוח הדוק על המאבק נגד ישראל, וכן להקים את

אש"ף (הארגון לשחרור פלשתין). בתגובה לכך פעלה ישראל

לסיכול ההטיה.

1966 – עקב ירי ארטילרי סורי בלתי פוסק מרמת הגולן ליישובי הגליל העליון,

צה"ל הפעיל את חיל האוויר.

06.11.1966 – נחתם חוזה הגנה בין סוריה למצרים.

07.04.1967 – במהלך תקרית סורית יזומה, טייסי חיל האוויר הפילו שישה

מטוסי מיג סורים מעל שמי דמשק במהלך קרב אווירי.

רקע למלחמה – הגבול הסורי

- בלמ"ס-

- בלמ"ס-

5 of 24

מאז 1957 היה הגבול המצרי השקט ביותר.

15.05.1967 – מצרים נסחפה בחמישה שלבים לתוך המלחמה:

  1. מצרים החדירו כוחות מצריים אל חצי האי סיני כדי לסייע לסורים, שלהם נשקפה כביכול הסכנה של מתקפה ישראלית. ההתקדמות והכניסה של גיסות מצרים לחצי האי סיני פורסמו בגל תעמולה רועש.

2. ממשלת מצרים החליטה לשים קץ לנוכחות האו"ם בתוך תחום מצרים וברצועת עזה.�בכך סולקו הכוחות שחצצו בין ישראל למצרים, והכוחות המזוינים של מצרים עמדו עתה על הגבול מול ישראל.

רקע למלחמה – הגבול המצרי

- בלמ"ס-

6 of 24

  1. ג'מאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, הודיע ב-22.05.1967 על סגירת מיצרי טיראן, ובכך מנע כניסת ויציאת ספינות למפרץ אילת. סגירת המצרים היא עילה למלחמה מבחינת מדינת ישראל.
  2. נאצר הגביר את הכוחות המצריים בקדמת סיני והביאם לעמדות זינוק לעבר ישראל. דומה שבכך בשלה החלטתו לעבור לשלב החמישי, וליטול את היוזמה ההתקפית לעבר ישראל.
  3. נאצר יצר לחץ גדול במגמה לכבוש מחדש את עמדת הבכורה של מצרים בעולם הערבי. הצטרפו לברית המצרית - סורית גם ירדן, עיראק וכווית, וכלל הכוחות הערביים נערכו בקרבת הגבולות עם ישראל והגבירו את מוכנתן למלחמה נגד ישראל תחת פיקודה של מצרים.

נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר

- בלמ"ס-

7 of 24

30.5.1967 – ירדן חותמת על ברית הגנה עם מצרים. �לפי ההסכם, הכוחות הירדנים הועמדו תחת פיקוד מצרי. על צבא ירדן מוטלת המשימה לפתוח באש לאורך החזית, להיערך לחבירת התקפה עם הכוחות המצרים מדרום להר חברון, ולשתק את שדות התעופה הישראלים.��

05.06.1967 – מדינת ישראל הצהירה כי לא תנקוט כל צעדים צבאיים נגד ירדן אם לא תשתתף במלחמה.

רקע למלחמה – הגבול הירדני

- בלמ"ס-

חתימת הברית המצרית-ירדנית

- בלמ"ס-

8 of 24

  • רוב הגברים בישראל גויסו למילואים. הגיוס הגובר והולך הכביד מאוד על הכלכלה הלאומית. �העם בישראל חש מאוים מהצהרות מדינות ערב על "השמדת ישראל" ואמון הציבור ביכולת ההנהגה של ראש הממשלה התערער.
  • לאור בקשתו של נשיא ארצות הברית ממשלת ישראל דחתה את תגובתה הצבאית לפעילות המצרית.
  • העורף הישראלי התכונן לנורא מכל, נחפרו תעלות ומולאו שקי חול במרכזי הערים, הבתים הוכנו להאפלה, הוכנו בתי חולים ובתי קברות לקליטת אלפי פצועים והרוגים והצבא עסק באימונים.
  • 01.06.1967 – הוקמה "ממשלת ליכוד לאומי" ומשה דיין מונה לשר הביטחון.
  • לאחר שלושה שבועות של ניסיונות עקרים למצוא פתרון מדיני לסכסוך,�נוכחה ישראל לדעת כי אין מנוס מיציאה למלחמה.

"תקופת ההמתנה" הישראלית

בבוקר יום שני, ה-05.06.1967 מדינת ישראל פותחת במלחמה

תקופת ההמתנה – ילדים ממלאים שקי חול להתמגנות לקראת הלחימה (ארכיון צה"ל)

- בלמ"ס-

9 of 24

- בלמ"ס-

10 of 24

סיכום יחסי הכוחות

10

אביב וישקובסקי

מצרים

ירדן

סוריה

כפי שניתן לראות – עיקר האיום היה מול מצרים ולשם הופנו רוב כוחות צה"ל!

קריקטורה מהעיתונות הערבית ערב מלחמת ששת הימים

- בלמ"ס-

11 of 24

- בלמ"ס-

12 of 24

  • 05.06.1967 בשעה 0712 יצא חיל האוויר ל"מבצע מוקד".

  • בשלב הראשון הותקפו בסיסי חיל האוויר המצרי. בפחות משלוש שעות חוסל החיל, ומטוסי�חיל האוויר הישראלי תקפו את שאר חילות האוויר הערביים.

  • במהלך המבצע נפגעו מסלולים, נהרסו מגדלי פיקוח ומבנים והוצאו מכלל שימוש תותחי נ"מ, מצבורי דלק ותחנות מכ"ם. 374 מטוסי אויב הושמדו בוודאות.

  • אבדות חיל האוויר הישראלי בגל זה הסתכמו בחמישה טייסים הרוגים, שני טייסים שבויים�ושלושה פצועים. חה"א איבד 8 מטוסים ונאלץ�להשבית חמישה נוספים בשל פגיעות.

  • בגל השני נפגעו 107 מטוסים מצרים וכן�בסיסים ותחנות מכ"ם- מפלת חיל האוויר המצרי�הייתה שלמה.

מבצע מוקד

מבצע מוקד-מטוסי אויב שהופלו (לשכת העיתונות הממשלתית ל.ע.ם )

- בלמ"ס-

13 of 24

05.06.1967 – במקביל למבצע "מוקד", נעו כוחות היבשה של צה"ל, בפיקודו של אלוף ישעיהו גביש, לעבר ריכוזי האויב בסיני.

חאן יונס

רפיח

ביר לחפן

ניצנה

המערכה בזירה המצרית

לאחר ארבעה ימי לחימה הושמד כל הכוח המצרי בסיני

אוגדה 84 בפיקודו של האלוף ישראל טל

הבקיעה בין חאן יונס לרפיח.

אוגדה 31 בפיקודו של האלוף אברהם יפה

נעה בין שתי האוגדות האחרות, למרחב ביר לחפן.

אוגדה 38 בפיקודו של האלוף אריאל שרון הבקיעה בגזרה המרכזית (אזור ניצנה-אבו עגילה).

- בלמ"ס-

14 of 24

אריאל שרון מפקד אוגדה 38 על לוחמים באום כתף (ארכיון צה"ל)

זחל"מ מאוגדה 84 בציר רפיח-אל עריש בסיני (ארכיון צה"ל)

חייל צה"ל מתפלל בעזה (ארכיון צה"ל)

- בלמ"ס-

15 of 24

05.06.1967 (09:30) – הצבא הירדני התחיל בהפגזת תותחים ואש מרגמות לכל אורך החזית, כולל הפגזות על תל אביב וירושלים, החדרת 2 גדודי קומנדו לעבר שדה התעופה לוד, ורמת דוד ובמקביל כבש את ארמון הנציב.�

בשלב זה, ישראל הגישה תלונה לוועדת שביתת הנשק המעורבת, אולם הצבא הירדני המשיך באש תותחים ובהתקפות אוויר. ממשלת ישראל אישרה לבצע מתקפת - נגד. עקב האש הירדנית, חיל האוויר קיבל אישור לתקוף גם את בסיסי חיל האוויר של ירדן ועיראק.

המערכה בזירה הירדנית

- בלמ"ס-

16 of 24

המערכה מול ירדן נוהלה ע"י שני פיקודים –

בצפון גזרת יהודה ושומרון על ידי פיקוד הצפון.

בדרומה על ידי פיקוד המרכז.

המערכה בזירה הירדנית

- בלמ"ס-

17 of 24

05.06.1967- הירדנים פותחים באש בכל החזית ומשתלטים על "ארמון הנציב", פעולה זו מחייבת את ישראל להגיב. בשעות הצהרים אלוף פיקוד מרכז עוזי נרקיס נותן הוראה להתקפת נגד.

העיר העתיקה

ארמון הנציב

הר הצופים

תל אל פול

המערכה בזירה הירדנית – פיקוד מרכז

המערכה על ירושלים

חטיבה 10- פועלת במרחב צפון פרוזדור ירושלים – תל אל פול – גבעת המבתר

חטיבת צנחנים 55 –פועלת במרחב גבעת התחמושת – רוקפלר – הר הזיתים ופורצת לעיר העתיקה.

חטיבה 4- פעלה לאורך ציר לטרון, בית חורון ורמאללה

החטיבה הירושלמית - פועלת במרחב ארמון הנציב - רמת רחל - אבו תור ופורצת לעיר העתיקה

7 ביוני 10:00 – חטיבת הצנחנים פורצת

דרך "שער האריות" לעיר העתיקה.

מפקד החטיבה, מוטה גור, מדווח:

"הר הבית בידנו".

- בלמ"ס-

18 of 24

לעבר צפון השומרון נעה אוגדה 36 בפיקודו של

האלוף אלעד פלד, בהרכב של 4 חטיבות:

המערכה בזירה הירדנית

פיקוד צפון

חטיבה 37 בפיקודו של אל"מ אורי רום- פעלה באיגוף ממזרח וכובשת את שכם.

חטיבה 9 בפיקודו של אל"מ ברוך גלבוע- כובשת את ג'נין מכיוון צפון.

חטיבה 45 בפיקודו של סא"ל משה בריל- תוקפת את עמק דותן מצפון לדרום.

חטיבה 2 בפיקודו של אל"מ יהודה גביש- מבצעת פעולת הטיה בבקעת הירדן מבית שאן דרומה.

- בלמ"ס-

19 of 24

ג'יפ צהל על רקע העיר העתיקה (ארכיון צה"ל)

כוח צהל עובר דרך שער האריות. ירושלים (לשכת העיתונות הממשלתית ל.ע.ם)

טנק צהל מתקדם לעבר לטרון (לשכת העיתונות הממשלתית ל.ע.ם)

עד ה-8 ביוני היו כל שטחי יהודה ושומרון עד נחל הירדן בידי כוחות צה"ל. �מלך ירדן הודיע למחרת על הסכמתו לשביתת נשק בכל גזרות החזית.

- בלמ"ס-

20 of 24

המערכה בזירה הסורית

  • 05.06.1967 מעט לאחר פרוץ המלחמה בחזית המצרית, פתחו הסורים בהתקפות נגד ישראל: �מטוסים סורים תקפו יישובים בגליל התחתון ובמפרץ חיפה והארטילריה הסורית הפגיזה יישובים בגליל העליון. חיל האוויר הישראלי הפיל 52 מהמטוסים הסורים התוקפים.

  • 06.06.1967 נהדפת התקפה סורית בהיקף קטן על אזור תל דן, ונמשכה ההתקפה הארטילרית והאווירית על צפון ישראל. היא גרמה לנזק בנפש ובעיקר ברכוש.

ישראל, שהייתה שקועה בלחימה בשתי החזיתות הנוספות, לא נחפזה לפתוח חזית שלישית מול סוריה.

תרשים המערכה בחזית הצפון 10-9.6.1967

- בלמ"ס-

21 of 24

9.6.1967 (7:00)– לאחר שמתוגברים כוחות פיקוד הצפון, מורה משה דין, שר הביטחון, לתקוף:

זעורה

תל פאחר

קונייטרה

רוויה

עד לערב, שלטו כוחות פיקוד הצפון על רמת הגולן. למחרת הונחת כוח של "גולני" בכתף החרמון וכבשו את ההר.

חטיבה 8 וחטיבת "גולני"- פועלות בצפון, כובשות את המרחב בין תל פאחר – זעורה וקלע עד הלילה וממשיכות לעבר קונייטרה.

חטיבה 37 וחטיבה 3- פועלות במרכז, כובשות את המרחב בין רוויה לג'לבינה וממשיכות לקונייטרה.

אוגדה 36 וחטיבה מוצנחת 80 - פועלות מדרום לכנרת.

המערכה בזירה הסורית

כך תמה מלחמת ששת הימים.

- בלמ"ס-

22 of 24

כוח חטיבה 9 שיירת זחל"מים ברמת הגולן (ארכיון צה"ל)

חיילים משקיפים על הכנרת מרמת הגולן (ארכיון צה"ל)

- בלמ"ס-

23 of 24

  • שטחה של מדינת ישראל גדל פי 3 (שטחי סיני, רצועת עזה, יהודה ושומרון, ורמת הגולן).
  • גבולותיה הימיים גדלו פי 4 (תעלת סואץ, מפרץ סואץ, הירדן ומפרץ אילת).
  • אבדות ישראל מסתכמות ב-759 הרוגים, 2,444 פצועים ו- 15 חיילי צה"ל נפלו בשבי האויב.
  • אבדות מדינות ערב מסתכמות ב- 15,644 הרוגים, 53,300 פצועים

ו- 4,230 שבויים.

  • אבדות בציוד לחימה עיקרי ישראלי הסתכמו בכ- 40 מטוסים

וכ- 100 טנקים (20% ממטוסי הקרב ו- 10% מהטנקים).

  • השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים הושמו תחת ממשל צבאי.

דגל ישראל מונף בשדה התעופה באל עריש (לשכת העיתונות הממשלתית ל.ע.ם)

תוצאות המלחמה

- בלמ"ס-

24 of 24

  • טרם מלחמת ששת הימים, נשקפת לישראל סכנה קיומית. במלחמה מהירה, משנה צה"ל את המצב.
  • ישראל לבדה גוברת על שלושה צבאות ערב. ניצחון זה היה תוצאת איתנותם של האזרחים הישראלים, של תכנון וארגון יסודיים, של רוח לחימה שלא ניתנת לערעור ושל תמיכת יהדות העולם.
  • לראשונה זכתה ישראל בנכסים אשר היה מוסכם על

אומות העולם כי ניתן להמירם בשלום.

  • לאחר המלחמה, מדינות ערב חשו השפלה וניסו למצוא

דרכים חלופיות להיאבק בישראל, אחת מהן הייתה תמיכה בארגוני המחבלים.

סיכום מלחמת ששת הימים

חייל צהל במנוחה (ארכיון צה"ל)

- בלמ"ס-