מה לדעתכם הופך זוגיות למאוזנת וצודקת?
האם איזון/ הדדיות שווה שוויון?
בַּמֶּה מִתְחַיֵּב הָאָדָם לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו:
כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה מִתְחַיֵּב לָהּ בַּעֲשָׂרָה דְּבָרִים
וְזוֹכֶה בָּהּ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֲפִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ:
אֵלּוּ הֵן הָעֲשָׂרָה דְּבָרִים:
מְזוֹנוֹתֶיהָ וּכְסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ
וְעִקַּר כְּתֻבָּתָהּ
וּרְפוּאָתָהּ
וְלִפְדּוֹתָהּ אִם נִשְׁבֵּית
וּקְבוּרָתָהּ
וְלִהְיוֹת נִזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו וְיוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ אַחַר מוֹתוֹ כָּל זְמַן אַלְמְנוּתָהּ וְלִהְיוֹת בְּנוֹתָיו נִזּוֹנוֹת אַחַר מוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְאָרְסוּ
וְלִהְיוֹת בָּנֶיהָ הַזְּכָרִים מִמֶּנּוּ יוֹרְשִׁים כְּתֻבָּתָהּ יוֹתֵר עַל חֶלְקָם בַּיְּרֻשָּׁה שֶׁעִם אֲחֵיהֶם.
אֵלּוּ הֵם הָאַרְבָּעָה:
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ
וּמְצִיאָתָהּ
וּפֵרוֹתֶיהָ
וִירֻשָּׁתָהּ.
שארה
כסותה
עונתה
כתובה
פדיון מהשבי
ריפוי
קבורה
תקנת האלמנות
תקנת הבנים
תקנת הבנות
מעשה ידיה
מציאתה
פירותיה
ירושתה
משנה כתובות פרק א משנה א
הָאָב זַכַּאי בְבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ, בַּכֶּסֶף בַּשְּׁטָר וּבַבִּיאָה,
וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.
וּמְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ,
וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
נִשֵּׂאת, יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל
שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
וְחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, בְּפִרְקוֹנָהּ, וּבִקְבוּרָתָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנָנֶת
מהן 3 חובות הבעל המצוינות כאן?
הָאָב זַכַּאי בְבִתּוֹ [...] וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
נִשֵּׂאת, יָתֵר עָלָיו, הַבַּעַל שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
מה חייבת האישה לבעלה, שאינה חייבת לאביה?
חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְכוּ׳.
תָּנוּ רַבָּנַן: תִּיקְּנוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ תַּחַת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּקְבוּרָתָהּ תַּחַת כְּתוּבָּתָהּ, לְפִיכָךְ בַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת.
הדדיות בין חובותיו של הבעל כלפי אשתו ובין זכויותיו ממנה:
מהן שתי הדוגמאות להדדיות זו?
הבעל חייב...תמורת זכותו...
בבלי, כתובות, מז' ע"ב
נכסי מלוג: נכסים בבעלות האישה, איתם היא מגיעה לנישואין, והבעל זכאי ליהנות מה"פירות" (הרווחים שהנכסים מניבים).
עם פקיעת הנישואין האישה מקבלת אותם בערכם הנוכחי, כפי שהם באותה שעה: אם ערכם עלה היא הרוויחה , ואם ירד ערכם היא הפסידה
נכסי צאן ברזל: נכסים של האישה ההופכים לרכוש הבעל. אבל בעת הגירושין או במות הבעל - הם חוזרים לאישה באותו ערך שהיה בעת הנישואים, גם אם ערכם עלה או ירד
כְּתוּבָּתָהּ = נכסי המלוג
פֵּירוֹת מַאן דְּכַר שְׁמַיְיהוּ?! [מי הזכיר את שמם?!]
חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי:
תִּיקְּנוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ תַּחַת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּפִירְקוֹנָהּ תַּחַת פֵּירוֹת,
וּקְבוּרָתָהּ תַּחַת כְּתוּבָּתָהּ.
לְפִיכָךְ בַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת.
מהי שאלת הגמרא? ומה התשובה? / מהו הקושי ומה הפתרון?
הברייתא חסרה, וכך יש ללמוד אותה.
התלמוד "מתקן" את הנוסח
התלמוד מביא ברייתא (ניתן לזהות לפי______)
שממנה לומדים על ההדדיות בין האיש לאישה:
ולכן שואלת הגמרא ____________________________
וכך היא מתקנת את נוסח הברייתא:
בבלי, כתובות, מז' ע"ב
תלמוד בבלי, כתובות נח ע"ב
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: יְכוֹלָה אִשָּׁה לוֹמַר לְבַעְלָהּ ״אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה״.
קָסָבַר: כִּי תַּקִּינוּ רַבָּנַן מְזוֹנֵי — עִיקָּר,
וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ מִשּׁוּם אֵיבָה [שנאה וכעס]
וְכִי אָמְרָה ״אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה״
הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ.
לפי רב הונא, מהי התקנה העיקרית ומה תיקנו חכמים לאחר מכן?
מדוע?