מגמת אומנות העיצוב

עבודת גמר בהיקף 5 יח"ל

סמל שאלון 891589

שם העבודה: "מכשיר קשר"

שם המנחה: חגית עוזרי, יפה סופר

שם בית ספר: אולפנת קרית ארבע

סמל בית ספר:140665

​

מוריה ברנס-325845790

רעות חדאד- 326025756

מבוא

ישנם חיילים שלאחר שירות החובה בצבא (כ- 3 שנים), ממשיכים לשרת במסגרת הצבאית כעבודה לכל דבר. השירות בצבא מבוסס על חוזה, במסגרתו מתחייב החייל על תקופת שירות (הניתנת להארכה) תמורתה משולמת לו משכורת.

שרות זה נקרא "צבא קבע".

צבא הקבע מורכב מקצינים ונגדים שזו היא עבודתם הקבועה. עם השנים חלק מהחיילים מתחתנים ומקימים משפחה. לפעמים הם משרתים בבסיס קרוב לבית וחוזרים כל יום הביתה, ולפעמים רחוק מהבית.

מבוא

משפחתו של החייל, אשתו וילדיו משלמים מחיר של היעדר בן זוג ואב פעיל ושותף במטלות הבית, וגם לאבא החייל ודאי קשה כאשר הוא רחוק מילדיו ומתגעגע אליהם.

קושי זה עלה למודעות, ולאחרונה, הרמטכ"ל אביב כוכבי שלח אגרת למשרתי הקבע, בה דרש מהם להקדיש זמן למשפחה ולהצטיין לא רק בתפקידם הצבאי, אלא גם כבני זוג והורים.

הרמטכ"ל גם נתן הנחיות ברורות לכך. לדוגמא: יום בשבוע שהאב ילווה את ילדיו לגן/בי"ס, בימי חמישי לסיים את הדיונים עד שעה 18:00, להקפיד על "אפטר" (אחר צהריים חופשי) בשבוע, לאפשר לחיילים להשתחרר לאירועים חשובים הקשורים לילדים ולבני המשפחה ולצרכים רפואיים ואישיים. כשהסיסמה היא: "האדם יקר, המשפחה יקרה והזמן יקר".

לפי הנחיות הרמטכ"ל, על כל יחידה לוחמת לקיים תוכנית לשמירה על קשר עם המשפחות, מפגש שנתי להכרות עם היחידה ופעילויות משותפות.

כמו כן צה"ל עורך לחיילי הקבע המעוניינים בכך גם סדנאות העוסקות בשילוב ההורות עם שירות צבאי בקבע, כדי להקל ולעזור לחיילים לשלב בין שני העולמות השונים, הצבא והמשפחה.

​

​

מבוא

למרות השאיפה והרצון לחבר יותר בין האבות בצבא והנשים והילדים בבית, הקושי עדיין משמעותי מאוד וחוק זה אינו מגיע לידי ביטוי כי הצבא הוא מוסד עם מצבים משתנים ובלתי נשלטים (מבצעים, מלחמות) ולכן למרות הרצון של הרמטכ"ל חוק זה אינו יכול להתממש במלואו. בנוסף בפועל שמענו ממספר משרתי קבע שדברי הרמטכ"ל אינם מתקיימים במציאות כמו שרוצים.

חריש

הצגת הנושא – תיאור הבעיה:

הבעיה-בישראל ישנם לא מעט אנשי קבע שהם אבות לילדים. בניגוד למשפחות רגילות שבהן האבות נפגשים עם ילדיהם בתדירות יומיומית, אצל אנשי צבא הקבע המפגש מתקיים אחת ל... כל אחד בהתאם למקום שירותו ותפקידו.

על מנת לשמר את החיבור המשפחתי וליצור קשר משמעותי למרות המרחק יש צורך בפתרונות יצירתיים.

אוכלוסיית קהל היעד שלנו:

אבות: ילדים:

גיל: 25-45 גיל: 6-18

מין: זכר מין: זכר ונקבה

 אתגר העיצוב:

אתגר העיצוב- לגשר על הפער בין אבות בצבא לבין הילדים שנמצאים בבית עם אימם

ליצור שיח משותף ואיכות חיים חדשה למרות הקשיים שנלווים.

חריש

שאלת המחקר שלנו היא:

איך אפשר לחזק את הקשר בין אבות שמשרתים בצבא בקבע לילדיהם?

​

​

מטרות נלוות לפרויקט:

לגרום לילדים להיות שמחים וגאים שאבא שלהם משרת בצבא.

לתת לילדים כוחות להתמודד עם חוסר בדמות האב בחיי היום יום.

לעזור לאבות שמשרתים ללכת לשרת בצבא בנחת בלי רגשות מצפון מהילדים.

לגרום לחברה להכיר בקושי שמשרתי הקבע וילדיהם מתמודדים.

לייעץ לאבות איך להתמודד מול הילדים בבית ובצבא.

ההיבטים בהם לא יעסוק הפרויקט: בהתמודדות של האמא, גילים מאוחרים יש ילדים. בילדים שאבא שלהם נפטר בגלל פעולה מבצעית.

חריש

שאלות לדברים שמעניין אותנו למצוא עליהם תשובות בחומר הספרותי:

איך מחזקים קשר בין הורה לילד? (באופן כללי).

איך מרחק מההורים משפיע על ילדים?

כל כמה זמן אבא שנמצא בצבא קבע פוגש את ילדיו?

כמה זמן משותף אבא וילדים צריכים בשביל שהקשר בניהם יהיה משמעותי?

מה יכול לעזור לילדים להתמודד עם געגוע?

מה אבות וילדים אוהבים לעשות ביחד?

האם קיים פתרון לבעיה שהצגנו?

מה הכי קשה לאבות במרחק מהילדים?

מה היתרונות במרחק של ילדים מהאבות בצבא? מה הם לומדים מכך? האם זה מכין אותם לעתיד?

איך אפשר לשמור על קשר מרחוק?

חריש

זריעה

מחקר שולחני

זריעה

על מנת להבין את מהות הבעיה ועוצמתה יצאנו ללמוד וחקרנו את חשיבות הקשר בין הורים וילדים

קשר ומערכת יחסים בין הורים לילדים מצריכים זמן וסבלנות. להורים לוקח זמן להכיר באמת את הילדים שלהם ולבנות ביניהם אמון במיוחד כאשר הם וצרכיהם משתנים בשנים הראשונות של חייהם.

להורים יש השפעה על ילדיהם באופן ישיר ועקיף. אנו טועים לחשוב כי החינוך מוקנה לילדים דרך מילים ודיבורים, אך השפעת ההורים החזקה ביותר היא דרך ההתנהגות והמעשים שלהם. בנוסף יש להורה השפעה חזקה יותר על ילד בעל מין זהה לשלו. כלומר לאב ובן יש קשר מיוחד הקיים רק להם וכך גם לאם ובת. פירוש הדבר הוא שלהורים יש השפעה גדולה על חיי ילדיהם ואם הם רוצים שילדיהם יעשו פעולה מסוימת או ילכו בדרך מסוימת, הדרך הטובה ביותר היא לעשות זאת בעצמם ולשמש לילדיהם דוגמא אישית ולא להורות ולהטיף להם מה הדרך הנכונה לנהוג בה.

​

על פי הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית לאם יש חיבור טבעי עם ילדיה עוד משהותם בתוך רחמה אך לעומת זאת קשר משמעותי בין האב לילדו מתחיל להתפתח מאוחר יותר כאשר הילד מתחיל לפתח את היכולות המוטוריות (תנועת הגוף) והקוגניטיביות (יכולת החשיבה) שלו. האב הוא הגורם המתווך בין עולמו הפנימי של הילד לעולמו החיצוני. כאשר האב לא נמצא מספיק בשביל הילד הדבר עלול ליצור מצב של "חסך בדמות האב" שזהו מצב שבו יש אב אך הוא עסוק ועובד הרבה ולכן אין לו הרבה זמן להקדיש לילד שלו. כאשר אב לא מקדיש את תשומת הלב הנדרשת לילדו הוא עלול לגרום לילד הרגשה של דחיה, ריקנות וחוסר שייכות לעולם החיצוני שלו. בנוסף הילד, ובעתיד גם האב, ירגיש תחושה של ניכור, חוסר ביטחון ומתח באינטרקציות חברתיות.

מסקנות: להורים יש השפעה חזקה על ילדיהם גם באופן עקיף. לאם יש חיבור טבעי עם ילדיה שאין לאב.

​

זריעה

כיצד נוצרת תקשורת בין הורים וילדים?

התינוקות לומדים להבדיל בין האנשים הזרים להם לבין האנשים המוכרים להם ומתנהגים שונה כלפיהם. בחודשים הראשונים כאשר הפעוט מראה סימנים ברורים לתקשורת הוא בדרך כלל יציג אותם בפני המשפחה הקרובה.

לעומת זאת בהמשך הפעוט יכול להתרחק קצת מהסביבה המוכרת לו שמכונה ה"בסיס הבטוח" ולחקור את סביבתו וכאשר הוא כבר מתחיל מסגרות הוא אפילו יכול להתרחק, אך כל זאת בתנאי שהוא יוכל לחזור ל"בסיס הבטוח".

התקשורת של הילד בשנה הראשונה של חייו יוצרת מעין מודל של הדרך בה נתפסות אינטראקציות בין אישיות. כך למשל: הילד לומד שהבכי שלו גורם לאמא שלו לבוא לעזרתו וכן הוא לומד שהוא משמעותי לאחרים ומסוגל להביא לשינוי ולפתרון קשיים העומדים בפניו. המודל הזה מלווה את הילד לאורך כל חייו כאדם ומשפיע על ביטחונו העצמי, תחושת המסוגלות שלו וקשריו הבין אישיים.

מסקנות: תמיכה של הסביבה המוכרת של הילד נותנת לו ביטחון להתרחק ולהכיר דברים חדשים. בשנה הראשונה לחייו של הילד הוא לומד על אינטראקציות בין אישיות.

​

איך מרחק בין הורים לילדים משפיע עליהם?

הורים בעלי קריירה שפוגשים את ילדיהם רק בסופי שבוע נאלצים לדחוס את חינוך הילדים ליום בשבוע והמרחק הקיים ביניהם במשך השבוע עלול לגרום להורים לחוש בייסורי מצפון ולהוות גורם נוסף לקושי במרחק מהילדים. בנוסף כאשר רק הורה אחד נעדר מהבית, למשל האב, עלול להיווצר מצב שבו האם משמשת כ"איש הרע" והקפדני ואילו האב מייצג את הדמות המכילה והקשובה כיוון שאינו רוצה להקפיד עם הילדים ולריב איתם בזמן המועט שבו הוא נמצא בבית.

כאשר אחד מההורים אינו נוכח בשגרת היומיום של ילדיו הדבר משפיע על הקשר בניהם ועל השגרה הנורמטיבית.

רונן ירדן, מנהל יזמות והקמה של פרויקטים נדל"ניים, חוזר הביתה בסופי שבוע ופעם בחודש נמצא שבוע בבית. הוא מספר על המחיר שיש למרחק מהילדים:

"ביום הראשון אחרי הנחיתה הם נצמדים קצת יותר לאימא, ואז מתרגלים אליי. גם השבוע הרביעי הוא סוג של תיקון. אבל המחיר האמיתי הוא בזה שאתה יודע שאתה הפיגורה המשנית, וזה לא כיף ".

הקשר של ההורים עם ילדיהם מושפע עקב המרחק וקיים צורך של ההורים לפצות את ילדיהם על חסרונם.

 מסקנות: ההורים שרחוקים מילדיהם במשך השבוע מרגישים צורך לפצות את הילדים על חסרונם.

​

​

זריעה

איך ניתן לחזק קשר בין הורים לילדים?

כיום הורים נפרדים מילדיהם כל בוקר למשך שליש ואפילו חצי יום!(לא כולל שינה!) בזמן זה הילדים חווים חוויות ומתמודדים עם קשיים שונים ובהגיעם הביתה לא נותר להם זמן רב לבלות יחד עם ההורים ומתחילה שיגרת הערב- מקלחת, ארוחת ערב ולישון. אך למרות חוסר הזמן יש כמה דברים שיכולים לשמור על קשר טוב בין ההורים לילדים אחד מהם הוא לעצור את מרוץ החיים ולהקצות זמן להיות עם הילדים ולבלות איתם. נוכחות ההורים נותנת לילדים הרגשה של ביטחון לשתף מהעובר עליהם ותחושה "שרואים אותם".

מה שמקשה על ביצוע הטיפ הזה הוא האוריינטציה התפקודית שההורים שמים עליה דגש, המטלות, שיעורי בית, אוכל וכו', בעיה זו גוברת כאשר הילדים מתנגדים לביצוע אותם דברים כדי להראות שהם בעלי ערך ובזמן המועט שהם ביחד נוצרת התעסקות בדברים יבשים ותכניים במקום לנצל את הזמן וליהנות יחד.

​

דרך שניה שעליה ממליצה וירג'יניה סאטיר שהייתה פסיכולוגית וחוקרת היא לחבק הרבה, והייתה נוהגת לומר: "אנחנו צריכים ארבעה חיבוקים ביום כדי לשרוד, שמונה חיבוקים כדי לתחזק את עצמנו ו-12 חיבוקים ביום כדי לצמוח". ואליה מצטרפים כמה מגדולי התחום שממליצים לפתוח את הבוקר עם חיבוק גדול ומתמשך ועוד כמה במשך היום. המגע הפיזי חשוב בגילאים הצעירים יותר וככל שהילדים יגדלו ויתקרבו לגיל ההתבגרות הם כנראה ירצו פחות מגע וחשוב לתת להם את המקום שלהם אך לא לוותר על כך לגמרי ומקרה כזה אפשר גם לטפוח על הגב או ליצור קשר עין ולחייך.

כדי לשמור על קשר בריא צריך לשמור על איזון בין הכעס ויצירת החוויות השליליות לחוויות חיוביות. על פי מחקר שערך הפסיכולוג והחוקר ד"ר ג'ון גוטמן מערכת יחסים בריאה היא מערכת יחסים שקיימת בה יחס של 5:1 בין שיח שלילי לשיח חיובי, כך שעל כל חוויה שלילית מפצים חוויות חיוביות. זוהי דרך אידיאלית ליצירת קירבה אמתית בין ההורה לילד. 

בנוסף כאשר מדברים עם הילדים חשוב להימנע מהסחות דעת כגון טלוויזיה, טלפונים ושאר המסכים כיוון שהם פוגעים ביכולתו של הילד להתרכז ויוצרים אדישות.

בנוסף בנסיעה ברכב מומחים ממליצים לנתק את הרדיו והשירים ופסיכולוגים מורים כי זהו זמן מצוין לשוחח כיוון שאין קשר עין ושני הצדדים מרגישים יותר בנוח להשתחרר, לדבר בפתיחות ולצחוק.

 מסקנות: נתינת יחס ותשומת לב לילד והשקעת זמן בבילוי משותף מחזק קשר בין הורים לילדים. התחדש לי שקשר בריא הוא יחס של 5:1 בין חוויות חיוביות לשליליות.

​

זריעה

חשיבות דמות האב

אהבת אם לבנה הוא דבר הנצרך לשני הצדדים והקשר הוא חזק וטבעי אך קיימת נטייה לקדש אותו על חשבון הקשר של הילד עם האב- שהוא לא פחות חשוב.

פעם חלוקת התפקידים הייתה מאוד ברורה, האב- מפרנס והאם- מגדלת ומטפלת בילדים. כיום לאחר שתפיסה זו השתנתה והאם בדרך כלל חולקת עם האב את פרנוס הבית גם הגבר חולק עם האם את הטיפול היומיומי בילדים ובגידולם.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות ובחנו קשרים הנוצרים בין אבות לתינוקות הוכיחו כי תינוקות- גם במשפחות מסורתיות, שהאמהות נשארו בבית עם הילדים, והאבות יצאו לעבודה - נקשרו גם לאם וגם לאב. בנוסף עולה מהמחקרים כי לתקשורת זו יש השפעה גדולה ומשמעותית על התפתחות הילד.

בעשרות השנים האחרונות בדקו חוקרים רבים את ההשפעה שיש לאבות בהתפתחות ילדיהם.

​

בתחילה התמקד המחקר בעיקר בילדים שאבותיהם הוצבו בחזית או התייתמו מאב במהלך מלחמת העולם השנייה. מאוחר יותר החוקרים התמקדו בילדים שהוריהם נפרדו או התגרשו. בתחילה הייתה נטייה לחשוב כי היעדרותו של האב תשפיע בעיקר על הבנים ועל זהותם המינית ועלה החשש שאינם יהיו מספיק גבריים משום חסרונו של האב. לאחר עשור שלם התגבשה ההבנה כי מחסורו של האב עלול להשפיע לרעה גם על הבנות ולכן ההתעניינות בהשפעת היעדר דמות האב לילדים- והפעם גם בנים וגם בנות, גברה.

על פי מחקרו של ד"ר מייקל לאמב מהמכון האמריקני להתפתחות הילד והאדם, ההשפעות שעלולות להיווצר מחסך בדמות האב הן: קשיי הסתגלות פסיכולוגיים, קושי ללמוד בבית הספר, הישגים אקדמיים גרועים, התנהגות אנטי־חברתית ועוד.

מחקרים מעשרים השנה האחרונות מעידים כי חשיבות דמות האב בחיי ילדיו גדולה ואינה פוחתת מדמות האם גם במצב של גירושין. בנוסף דוקטור ניל קלטר טוען כי קיים שיעור גדול של קשיים בהתפתחות הזהות הגברית של בנים להורים גרושים שגדלו בעיקר אצל אימם בגלל החסך בדמות גברית והאבהית. ולדבריו התגלתה אצל אותם בנים נטייה להתנהגות מעין עבריינית וקושי שליטה בדחפים. חוקרים מצאו כי לבנים דרושה הזדהות חיובית ומוצקה עם אבותיהם כדי להפנים שליטה על התנהגותם.

מסקנות: גם אם האב נעדר הרבה התינוק עדיין נקשר אליו. היעדרותו של האב במשפחה משפיעה גם על הבנות ולא רק הבנים. חסרונו של האב מייצר לילדים קשיי הסתגלות פסיכולוגיים וקושי בלמידה בבית הספר.

​

זריעה

קשר בין האב לילדו המתבגר

וויניקוט כותב על הקשר של ההורים עם ילדיהם בגיל ההתבגרות "הילד מסתכן בהרס האב מתוך אמונה ששניהם ישרדו לאחר החורבן, ואף יוכלו להתקרב ולהתחבר בעקבותיו". כלומר בתוך התהליך המכונה "מרד נעורים" קיימת למעשה הבעת האמון של הילד בהוריו ובעצמו בידיעה שהם מסוגלים לעמוד בזה. אך במקרה שבו הילד אינו חש בביטחון למשל במצב שבו הילד יתום או שהוא תופס את הוריו כנוקשים או חלשים, הוא ימנע מלמחוק את הוריו בעולמו הפנימי כיוון שהוא חושש שהוריו ומשפחתו לא יעמדו בתוצאות המרד.

במחקר של ריקי פלח גליל הנקרא "בעקבות האב האבוד", היא ראיינה מתבגרים בנושא הקשר שלהם עם אביהם. תוצאות המחקר הראו כי בניגוד למחשבה שמשימת הבנים בגיל ההתבגרות היא ניתוק מהוריהם, משימת הבנים היא אמנם ניתוק מהסימביוזה עם האם, אך בקשר לאב- הבן יוצא למסע לגילוי אביו. כלומר הצורך והכמיהה העמוקה של הבן המתבגר הם להתקרב לאב ולהכיר אותו מחדש.

זריעה

ד"ר מיכה בלזר ערכך מחקר בנושא "העברה בין דורית ביחסי אבות עם בניהם המתבגרים" והוא מספר עליו: "עסקתי בזווית הראייה של אבות: מה הם מביאים מהקשר שלהם עם אביהם בזמן שהם היו מתבגרים לקשר שלהם עם בניהם המתבגרים היום? ממצא מעניין היה כי אבות ש חזרו באופן מדויק דפוסי התנהגות של אביהם באופן מובהק בכל הממדים שנבדקו. למשל אם אופי האבהות של אביהם היה מאופיין במזג הורי נוח, הם אופיינו באותו ממד; אם אביהם אופיין בשתלטנות, גם הם היו כאלו כאבות, אפילו אם הם שאפו להתנהג אחרת. ממצא מעניין נוסף במחקר היה בנוגע לשביעות הרצון מהאבהות. המאפיין המנבא שביעות רצון גבוהה מהאבהות היה סגנון אבהות המאופיין ברמה גבוהה של מרכזיות הילד. כלומר ככל שהאב היה שותף בפועל, מעורב וראה את הבן כמרכזי בחייו, הוא גם היה יותר שבע רצון מאבהותו. היכולת של האב ליצור דינמיקה אחרת מול בנו מאשר זו שחווה עם אביו קשורה בחיכוך הממשי ובאינטראקציה האקטיבית ביניהם. יש בהיכרות זו תנועה פועלת ליצירה מחודשת ומשותפת בין האב ובנו".

בתקופה זו גם האב וגם הבן זקוקים מאוד להכיר זה את זה מקרוב. אבל עם זאת מפגש של האב עם בנו המתבגר הוא מפגש טעון מבחינות רבות. אחת מהן היא ששניהם מצויים בפרשת דרכים משמעותית בחייהם: הבן נמצא בגיל ההתבגרות המעצב את גבריותו, והאב בדרך כלל נמצא סביבות גיל המעבר ומעצב גם הוא מחדש את גבריותו. יכול להיות שהבן מסתכל על אביו וחושב לעצמו שהוא לא רוצה להיות כמוהו, וכך יכול להיות שגם האב מסתכל על בנו ואומר לעצמו את אותו הדבר, במיוחד אם הוא רואה בבנו את עצמו חוזר על הטעיות שהוא עשה ועם אותם פגמים שלו היו.

מסקנות: בניגוד לתפיסה הרווחת, לבנים בגיל ההתבגרות יש רצון להתקרב לאביהם. אבות מחקים בחינוך ילדם המתבגר את צורת החינוך של אביהם גם אם שאיפתם הייתה להתנהג אחרת.

זריעה

נקודת המבט של נשות אנשי הקבע

שני־ פאולה צורי והילה לוי הן נשים הנשואות למח"טים בצבא. הן כתבו ביחד ספר ילדים שחושף את הילדים לקושי עם ההתמודדות של משפחות עם אבות בצבא, הן אומרות: "שתינו מרגישות ויודעות מניסיוננו שאמנם אבא הוא זה שבצבא, אבל השליחות היא של המשפחה כולה" וכך הן גם קראו לספר- "משפחה בצבא".

הילה מספרת על היומולדת של בנה אלקנה בגן כאשר בעלה לא יכל להגיע אליו כיוון שהיה בצבא. הגננת הציעה להילה לכתוב סיפור שיסביר לילדי הגן למה אבא של אלקנה לא יכל להגיע, הילה עשתה כדבריה והילדים ישבו מרותקים לסיפור. זה היה הרגע שבו הילה החליטה לכתוב ספר ילדים שיעצים את ילדיהם של אנשי הקבע, יעלה את המודעות לאבות שלא נמצאים בבית ויציג את ההתמודדות עם כך.

הילה ושני הכירו במבצע צוק איתן במפגש של נשות מפקדים ולוחמים כדי לסייע להן במצב הקשה והמורכב. למרות השוני בניהן אורח חייהן היה להן חיבור מידי וחזק. שני מספרת: "שתינו אמהות שמנהלות קריירה ומתקדמות במישור המקצועי, יחד עם ניהול משפחה ובית, במקביל לשליחותו של הבעל לשמירה על ביטחון המדינה. שתינו משתדלות לקיים בית עם כמה שיותר שמחה בלב, על אף המורכבות. מדובר בהרבה כדורים שעלינו ללהטט".

והילה מוסיפה "הבעיות שנובעות מהיעדרותו של אבא מהבית זהות אצל שתינו".

זריעה

שני הייתה נוהגת להמציא לילדיה סיפורים לפני השינה. לילה אחד, בנה בארי שהיה בן ארבע ביקש ממנה סיפור על "משפחה כמונו" כשהיא שאלה מה זה משפחה "כמונו" הוא אמר לה: "משפחה בצבא". שני המציאה סיפור עם מסר שאבא הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה למרות שהוא לא נמצא בגלל שהוא תמיד עושה דברים חשובים.

כאשר הילה סיפרה לשני על החלום שלה לכתוב ספר ילדים על אבא בצבא שני אמרה לה: "לא תאמיני, לפני שבוע כתבתי טיוטה ראשונה". שני והילה החליטו לשלב כוחות ולכתוב את הספר ביחד. "לקחנו חלום משותף ולאורך כשנתיים עשינו המון עבודה של סנכרון, עיבוד הרעיון וגיבושו, כדי ליצור ספר שייתן מענה לכל הילדים של המשפחות בצבא - לא רק למשפחות שלנו" מספרת הילה.

 הילה אומרת שהמסר שהוביל אותן בכתיבת הספר היה: "הילדים שלנו צריכים להיות גאים במשימה המשפחתית שלנו. כלומר, לא רק אבא משרת בצבא, אלא כל המשפחה מגויסת. לכן קראנו לספר 'משפחה בצבא'".

שני מוסיפה: "אם הילדים שלנו מרגישים שהם חלק ממשהו גדול וחשוב - הייאוש נעשה יותר נוח".

המטרה של הילה ושני היא שהספר יהיה בכל גן ילדים, בספריות, שיהיה נגיש לכל ילד שצריך להתגאות בשליחות שהוא משתתף בה, וגם לנשותיהם של משרתי קבע כמוהן.

מסקנות: בגלל שהוציאו ספר לילדים על הנושא כדי להעצים אותם מסתמן שהבעיה שהצגנו נוכחת וקיימת. כל המשפחה שותפה לשליחותו של האב.

זריעה

יצאנו לשטח וערכנו סקר כדי לשמוע את הקשיים והצרכים של האבות והילדים בנוגע לבעיה

זריעה

מחקר משתמשים

סקר אבות

זריעה

מהמחקר שערכנו ראינו כי רוב אנשי הקבע שענו לנו על השאלון הם מעל גיל 35 והכמות המועטת ביותר הייתה בין בגילאים 20-25.

רוב אנשי הקבע מתגוררים ביישוב קהילתי.

זריעה

התפקיד שבו הכי הרבה אנשי קבע משרתים הוא מפקד.

רוב אנשי הקבע משרתים במקומות הרחוקים מביתם יותר משעה.

זריעה

רוב אנשי הקבע חוזרים הביתה פעם בשבוע.

כמעט 50 אחוז מאנשי הקבע משוחחים עם ילדיהם לעיתים קרובות במשך השבוע.

זריעה

אנשי הקבע לא מנהלים שיחות ארוכות ומשמעותיות עם ילדיהם.

רוב אנשי הקבע שותפים באירועים בחיי ילדיהם במידה סבירה.

זריעה

לרוב המוחלט של אנשי הקבע יש אירועים של ילדיהם שאינם נוכחים בהם.

יותר מחצי מהאבות שותפים לחיי ילדיהם באמצעות שיחות טלפון ושאר האבות שותפים באמצעות שיחות וידיאו ומתנות או לא שותפים כלל.

זריעה

רוב האבות מרגישים החמצה על כך שאינם קרובים לילדיהם.

אנשי קבע רבים בחרו לשרת בצבא למרות המרחק מהמשפחה משום הרגשת השליחות והתרומה.

זריעה

הרבה אבות מציעים להקדיש זמן עד כמה שאפשר לילדים כדי לחזק את הקשר בניהם.

זריעה

סקר ילדים

זריעה

גילאי הילדים שענו על השאלון הם בתווך הגילאים בין 5-20

רוב הילדים אוהבים לטייל עם אבא שלהם וכל השאר אוהבים פשוט לעשות דברים אחרים במשותף למשל משחק שש בש וסרט

זריעה

רוב הילדים שענו על הסקר רואים יתרון בכך שאבא שלהם משרת בצבא

זריעה

אין ילד שלא שמח כשאבא שלו מגיע

זריעה

רוב הילדים שענו על הסקר אמרו שהכי קשה להם החוסר של האב בשבתות ובחגים כי במשך השבוע מוצאים תעסוקה ושבת וחג זה דברים משפחתיים שמרגישים יותר שהאבא חסר

כל ילד כתב את הדרך שלו להתמודד בלי אבא

רוב הילדים ענו שאולי הסביבה מבינה את הקושי אם המחסור

באבא אבל כן יש יותר מבינים מלא

זריעה

הילדים שיתפו באירועים שהיה להם קשה יש כאלה שקשורים ליום יום ויש כאלה שקשורים לאירועים

מיוחדים

זריעה

במהלך המחקר העיוני נחשפנו לספר "משפחה בצבא" שנועד כדי להעצים את ילדי הקבע אותו הילה לוי ושני שהן נשות לבעלים בקבע בצבא.

פנינו להילה ושוחחנו איתה כדי לשמוע ממקור ראשון את ההתמודדות של הילדים עם מרחקו של האב ובנוסף התייעצנו איתה על פיתרון לבעיה שהצגנו.

נכון לעכשיו שמנו רק תמלול בהמשך נעבד ונקליד.

ראיון עם הילה לוי נשואה לאיש קבע

זריעה

זריעה

זריעה

זריעה

זריעה

תוך כדי תהליך המחקר דיברנו עם שני ילדים בגילאים שונים שאבא שלהם בקבע והופתענו לשמוע את התשובות לשאלות ששאלנו:

​

זריעה

אופק בן ה-10 מדבר על הקושי ומביא אותו לידי ביטוי: "אבא לא נמצא במלא דברים שיעורי בית, טיולים לא בא להיות הורה מלווה וזה ממש מבאס וקשה"

אני: ביום של הטיול מה היה עוזר לך? אופק: אין לי כל כך רעיון, אבל אולי מחברת מכתבים, מתנה קטנה.

​

​

​

איתן בן ה-13 מנסה להדחיק (אולי כדרך התמודדות) "בכלל לא קשה לי זה לא מפריע לי שאבא לא נמצא.

אני: מתנה למשל תוכל לעזור לך? איתן: "טוב יאללה מתנה"

​

מסקנה:

ראינו שיש הבדלי התייחסות בגילאים שונים הקטנים מבטאים את הקושי, והגדולים מבינים את הקושי ומשלימים עם המצב. כמו כן יש הבדל ב"מקומות" בהם האב חסר לילד.

פרסונות

זריעה

מעט אנשים יודעים עליי ש...גם אם אני מגיע מאוחר באמצע השבוע מהצבא אני קם להכין לילדים שלי ארוחת בוקר ומלווה אותם לגן

תחומי עניין..בישול - אני אוהב לבשל את כל השבת אם אני מספיק לבוא בזמן מהצבא הילדים שלי אוהבים רק את האוכל שלי ריצה- בצבא אני רץ הרבה ונכנס לכושר ואני עושה מרתונים

האופי שלי...כריזמטי וסוחף אחרי אנשים בגלל התפקיד שלי בצבא

הכישורים שלי...אני אלוף בכדורסל אני אוהב בסופי שבוע לשחק איתם להרגיע ילדים לפעמים לילדים שלי נמאס להקשיב לאמא אז כשאני פעם ב נמצא הם מקשיבים לי ואני עוזר להם בכל מיני בעיות בחיים שלהם

החלומות שלי...שאני אמצא דרך להיות איתם בקשר ולא פעם ב בדרך שתהיה טובה לי ולהם התסכולים שלי...כשאני מגיע אני עושה מאמצים גדולים להיות קשוב אוהב ולפעמים אני מגיע ופשוט אין לי כוח לכלום בא לי פשוט לישון ויש פעמים שכבר באותו יום אני צריך לחזור ולא הספקתי כלום

אני באמת צריך...לדעת מה קורה לילדים שלי ולתת להם תחושה של ביטחון גם אם אני לא נמצא

אסור לגלות ש...אני נרדם כל פעם כשאני מגיע הביתה מהצבא לכמה שעות

תחומי עניין.. אופניים- אני אוהב לעשות סינגלים מסלולי רכיבה עם הילדים כשאני חוזר

ארץ ישראל- בגלל המעברים של מקומות ותפקידים בצבא יצא לי להיות בהרבה מקומות בארץ לחקור אותם ולהכיר מקרוב

האופי שלי... משפחתי יותר קשה לי להיות כזה בגלל שאני לא נמצא בבית

לוחם – את כל חיי אני מקדיש לטובת עם ישראל

החלומות שלי... להיות יותר נוכח בחיי הילדים לדעת לעשות סטופ ופשוט להיות איתם וגם לעשות איתם כל שבועיים משהו שיפצה על כל הזמן שאני לא נמצא

המצב החברתי שלי.. גבוה גם יש לי הרבה חברים בצבא וגם כאשר אני חוזר ליישוב כולם חברים שלי זה יישוב קהילתי

תסכולים שלי... הם גדלים לי מהר ואני לא מספיק נוכח בחיים שלהם לא יודע נגיד מה הם הכי אוהבים לאכול לארוחת ערב.. אני לא מצליח לחנך אותם הכל דרך הפלאפון אני לא נמצא בכל האירועים כמו אבא רגיל.

מה אני באמת צריך... להרגיש יותר אבא ולחזק את הקשר עם הילדים שלי ולעשות איתם דברים.

שלומי בן 36 נשוי רב סרן בקבע

יונתן בן 41 נשוי קצין הגמ"ר בקבע

זריעה

מעט אנשים יודעים עליי ש... כל ארבע שנים אנחנו עוברים דירה בגלל התפקיד בצבא של אבא שלי כי הוא איש קבע

תחומי עניין... מדעים ובעיקר חלל אבא שלי מלמד אותי כי הוא ממש חכם שחייה אבא לימד אותי לשחות בחוף הגדול בטיול משפחתי ואחרי שכבר הצלחתי לבד פתאום הקפיצו אותו כי היה מקרה

סניף בשבת ארגון הוא הגיע בדיוק בזמן להצגה שלי אם הוא היה מאחר הוא היה מפסיד הכל

האופי שלי... לחוצה- בגלל התפקיד של אבא אני נלחצת הרבה יותר ומשפחתית אנחנו כל שבת מתארחים אצל משפחה אחרת מהמשפחה שלי כדי לא להיות לבד ואני מכירה את כולם

החלומות שלי...לגלוש בחרמון ושאבא ייקח אותי ליום כיף בקניון

התסכולים שלי... כל הזמן קורה לי דברים למשל בבית הספר ואני לא יכולה לספר לו כי אין לו זמן וכשהוא מגיע אני שוכחת לספר לו כי קרו דברים חדשים וגם מבאס אותי שהוא לא נמצא שבתות בבית

אני באמת צריך... שאבא שלי יהיה רק איתי ולא ישכח אותי ויקשיב לי כי לפעמים מעצבן כבר לספר רק לאמא

​

מעט אנשים יודעים עליי ש... אני עושה הכל בבית עם אמא שלי כי אבא לא נמצא הוא בצבא

תחומי עניין... נוער אבא ואמא שלי היו רכזי נוער בזמן שאבא שלי יצא לשנתיים לימודים מהצבא צבא אני מכיר כל דבר בצבא משמות ועד מלחמות בגלל אבא שלי ואני אוהב היסטוריה

האופי שלי... חברותי יש לי מלא חברים ולהם אני מספר את מה שאני מרגיש כי אבא בצבא ואמא טרודה בהרבה דברים אידיאליסט אבא שלי לימד אותי ערכים חשובים שאני חושב שככה צריך לחיות מנהיגות בגלל שאני בכור יוצא לי להיות כמו אבא קטן לאחים הקטנים שלי

החלומות שלי... שאבא שלי ילמד אותי לרכב על טרקטורון ולהיות כמו אבא שלי בתפקיד חשוב בצבא

הכישורים שלי... ציור בתור ילד כל הזמן ציירתי את הגיפים של אבא וזה ממש פיתח לי את כישרון הציור

התסכולים שלי... שאין לו זמן רק אליי אנחנו הרבה ילדים וגם כשהוא מגיע הוא כל הזמן עם הפלאפון אפילו בשבת ועדיין בתפקיד וגם שהוא לא נמצא באירועים חשובים בחיים שלי

אני באמת צריך.... קשר בריא עם אבא שילווה אותי ויסביר לי דברים בגיל ההתבגרות ושיאהב אותי

עוז בן 16 רווק לומד בישיבת דימונה

גילי בת 10 לומדת באורות עציון גרה בכרמי צור

זריעה

נביטה

רעיונות שלנו:

-תזכורות קבועות לאבא ליצור קשר

-מחנות טיולים ימי עיון במשותף מטעם הצבא

-משחק חיים ( להפוך את החיים למשחק)

-תמונות מספרות + תאריכים מיוחדים

-מצלמה נסתרת

-מודעות

-תחליף לאבא לזמן שהוא לא נמצא

-זום

-מונית שלוקחת את הילדים לאבא בהפתעה או להפך

-סדנא לאבות ולילדים

-שוקו דילמה

-בית קפה או מתחם בכל מקום בארץ שאבות וילדים יוכלו להיפגש שם

-אפליקציית קשר

נביטה

-סרטונים של אנימציה

-מדבקות

-כנס של אנשי קבע וילדיהם סוג של ההפנינג

-פתק מהאבא לכל יום

-מארז של מכתבים, לוח זמנים לשיחת וידאו או טלפון

-ללכת לבקר את אבא בבסיס

-מתחם מגורים מעוצב של משפחות עם אבות בצבא רק בסופ"ש

-מגורים במקום קרוב

-משחקייה בבסיס

-פעם בחודש יום של כיף של הילדים עם אבא פרוייקט ארצי

-משחק למשפחה לחיזוק בזמן שאבא לא נמצא

-כרטיסיות כמו של דייטים לחיבור בין אבא לילד

נביטה

רעיונות של הכיתה

הנצה

פיתוח מספר רעיונות לפתרון הבעיה:

​

כרטיסיות כמו של דייטים לחיבור בין אבא לילד

כאשר האבא והילדים מדברים בטלפון בעזרת הכרטיסיות הם יוכלו לפתח שיח טוב ומשמעותי

​

משחק למשפחה לחיזוק

בזמן שאבא לא נמצא בעצם האבא לא נמצא בעזרת חיזוק בצורת משחק הם יבינו את אבא ובכך זה יעזור להם להתמודד ולחזק את הקשר

​

אפליקציית קשר

אפליקציה שמחברת בין האבא לבין הילדים במשך הזמן שהוא לנמצא אפשר לשתף תמונות קטעים ציורים וכן האבא משתף מהצד שלו

​

​

הנצה

הנצה

אפליקציית קשר

כרטיסיות כמו של דייטים לחיזוק הקשר בין האב לבן

משחק למשפחה לחיזוק הקשר

אפליקציית קשר

סקיצות ידניות

הנצה

אפליקציית קשר

אפליקציית קשר

הנצה

פלייר

סקיצות במחשב

הנצה

פריסת קופסא

הנצה

לוגו

הנצה

מדבקות

מגנטים

הנצה

אתר

פריחה

פריחה

המיזם "מכשיר קשר" הוא מיזם לחיזוק קשר בין אבות בקבע לילדיהם

באמצעות האתר הילדים יוכלו לשתף את האבות בחוויות יום יומיות ובאירועים משמעותיים ואב יוכל להגיב בזמנו הפנוי.

מלבד חיזוק הקשר הוספנו אלמנטים כגון מדבקות ומגנטים התורמים להעצמת הילדים בחשיבות השליחות שהמשפחה עושה

לאחר תקופה בה שיתפו והגיבו יהיה ניתן להפוך את האתר לאלבום דיגיטלי למזכרת עבור המשפחה.

פריחה

פריחה

אתר

פריחה

אתר

פריחה

אתר

פריחה

עטיפה לקופסת מגנטים

פריחה

מגנטים

מדבקות

פריחה

פלייר

קופסא

בבילוגרפיה:

​

שרייבר, מירב, 11 בנובמבר 2015, "מערכת יחסים בין הורים וילדים", בלוג טיפול רגשי וליווי רוחני.

https://www.meiravschreiber.co.il/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D

ירון, מיכל, (תאריך), "זה לא יאמן כמה הורים משפיעים", אתר לעוף האומץ להעז.

https://lauf.co.il/%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98

לאונרדו, דניאל, 07.11.19, "כשאבא לא בבית: תסמונת חסך בדמות אב", ynet.

https://www._ynet.co.il/articles/0,7340,L-5618330,00.html

אנבה, קלאודיה, "חיזוק הקשר בין הורה לילד כבסיס לתקשורת היומיומית", בלוג- קול שפה ומה שבניהם.

https://drclaudia.co.il/daily-communication/

שליטא, חן, 29.12.2012, "תופעה: יותר ויותר קרייריסטים פוגשים את ילדיהם רק בסופי שבוע; אפשר לגדל כך משפחה?", גלובס.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000809403

שובל, לילך, 20.10.20 ,כוכבי לאנשי הקבע: "עליכם להיות אנשי משפחה", ישראל היום

https://www.israelhayom.co.il/article/811963

צבא קבע, ויקפדיה 25.11.21

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%91%D7%A2

​

חיימי, מוטי, 28.03.2014, "דמות אב: לא פחות חשוב", כללית.

https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/father_figure.aspx

​

בלזר, מיכה, "נוכחות האב במשפחה", מתוך מחקרו של מיכה בלזר.

https://orot.ac.il/sites/default/files/4-3.pdf

​