פרק כג' פסוק כז'- פרק כד' פסוקי יג':

בלק בפעם השלישית:

לוקח את בלעם למקום אחר לראש הפעור, שינסה משם לקלל את עם ישראל

בלעם שוב מברך את עם ישראל ולבסוף תגובת בלק על כך.

כז. אמר בלק לבלעם בא בבקשה ואני אקח אותך למקום אחר אולי שם אלוקים יתרצה ויסכים שתקלל את עם ישראל משם.

כח. בלק לקח את בלעם אל הגבעה של העבודה זרה שנקראת "פעור" שממנו אפשר להשקיף על מקום שנקרא "בית הישימות"

כט-ל'. בלעם ביקש שוב שבעה מזבחות ושבעה פרים ואילים. בלק עשה, ובלעם הקריב איל ופר בכל מזבח

כז וַיֹּאמֶר בָּלָק, אֶל-בִּלְעָם, לְכָה-נָּא אֶקָּחֲךָ, אֶל-מָקוֹם אַחֵר; אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם. כח וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת-בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. כט וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִם.

ל וַיַּעַשׂ בָּלָק, כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם; וַיַּעַל פָּר וָאַיִל, בַּמִּזְבֵּחַ.

מדוע לקח בלק את בלעם דווקא לשם?

"ראש הפעור" - קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה אמר שמא הקללה תחול עליהם משם וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואין יודעים מה רואים

א וַיַּרְא בִּלְעָם, כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא-הָלַךְ כְּפַעַם-בְּפַעַם, לִקְרַאת נְחָשִׁים; וַיָּשֶׁת אֶל-הַמִּדְבָּר, פָּנָיו.  

ב וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים

א. בלעם ראה שה' רוצה לברך את עם ישראל ולא הלך כמו בפעמיים הקודמות לנחש אולי ה' יתגלה לרצונו של בלעם לקלל את עם ישראל. והוא שם את פניו לכיוון המדבר (ששם עשו בני ישראל את חטא העגל) וכך יזכיר את עוונם ויוכל אולי לקללם.

ב. הרים בלעם את עיניו ורצה להכניס בהם עין רעה, כיוון שראה את פתחי האוהלים של עם ישראל שאינם מכוונים זה כנגד זה שמראה על צניעות ולא מתערבבים יחד. שרתה עליו רוח ה' ועלה בליבו שוב לברך את ישראל.

"וישא בלעם את עיניו" - בקש להכניס בהם עין רעה והרי יש לך ג' מדותיו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה האמורים למעלה

נפש רחבה- אוהב כסף וזהב

פה אצלנו: "וישא עיניו"

שיש בו את מידת הגאווה

ג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.

ד נְאֻם--שֹׁמֵעַ, אִמְרֵי-אֵל: אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.

ג. ונשא בלעם את נבואתו וכך אמר: זה נאומו של בלעם , הבן של בעור, נאום של האיש שחסרה לו עין אחת. (מכאן שבלעם ראה רק בעין אחת

ד. נאום אדם ששומע דברים מאלוקים, שרואה בחלומו את אלוקים, וה' מתגלה אליו ביום , ואז הוא נופל ומשתטח על הארץ מחמת ההתגלות ועיניו פתוחות

ה מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  

ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.

ג. כמה נאים הם האוהלים בהם גר אתה יעקב (עם ישראל שאין פתחיהן מכוונים זה מול זה) וכמה נאים הם מקומות חנייתך ישראל.

ג. האוהלים של עם ישראל דומים: לנחלים שמתארכים למרחק .

כמו גינות שנטועות על שפת נהר פרת, שהן רעננות תמיד.

כמו הבשמים (אהלים) שאלוקים נטע בגן עדן,

ועצי הארז שצומחים על שפת המים

ז יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.  

ח אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ.

ז. ינבעו מים מהבארות שלו (כלומר יגדל מלך מבני ישראל) והוא יצליח כמו זרע שזורעים בתוך הרבה מים שיצמח (כך מלכותו של אותו מלך תשלוט בעמים רבים.

המלך הראשון שלהם, שאול ינצח את אגג מלך עמלק, ושלטונו של עם ישראל יתחזק יותר ויותר בימי דוד ושלמה.

ח. ומי עושה להם את כל זה? האל שהוציא אותם ממצרים , וכוחו גדול ומתנשא לגבהים. הוא משמיד את העמים ששונאים ומציקים לעם ישראל. ואת העצמות שלהם ישבור. ואת החיצים שלהם ימחץ

ט. לאחר שבני ישראל יכבשו את הארץ הם ישבו בארץ בכח ובגבורה כמו אריה שאיש אינו מעז להעיר אותו, כך ישראל לא תהיה שום אומה שתעמוד מולם.

מי שמברך את עם ישראל – יהיה מבורך.

ומי שמקלל אותם- יהיה מקולל

ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.  

י וַיִּחַר-אַף בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו; וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ, זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים

י. בלק כעס ומחא את כפיו. ואמר: הזמנתי אותך לקלל את אויבי, והנה אתה ברכת אותם שלוש פעמים

יא וְעַתָּה, בְּרַח-לְךָ אֶל-מְקוֹמֶךָ; אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ, וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבוֹד.  

יב וַיֹּאמֶר בִּלְעָם, אֶל-בָּלָק:  הֲלֹא, גַּם אֶל-מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֵלַי--דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר.  

יג אִם-יִתֶּן-לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ, כֶּסֶף וְזָהָב--לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת-פִּי יְהוָה, לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי:  אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֲדַבֵּר

יא. עכשיו תברח לך מפה אל ארצך. ואף שהבטחתי לך שאני אכבד אותך, הנה ה' מנע ממך את הכבוד הזה.

יב. ענה בלעם: אני יודע שאני מפסיד אבל אין לי ברירה, שהרי גם לשליחים ששלחת אלי אמרתי במפורש:

יג. גם אם בלק יתן לי את הבית שלו מלא בכסף, וזהב, לא אוכל לשנות ממה שיאמר לי ה' ולעשות משהו טוב או רע מרצוני, אלא מה שאלוקים יאמר לי זה מה שאני אומר.

אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב

​

​

​

​

​

עמוד 94:

1. מדוע לקח בלק את בלעם למקום אחר?

אולי משם ה' יסכים וייתן לו לקלל את העם

2. פרק כד, א לאיזו מסקנה הגיע בלעם?

הבין שכמו שפעמיים הקודמות ה' ברך אז אין מה לנסות לקללם

3. "נאום הגבר ששתום העין"

שבלעם היה רואה רק בעין אחת

4. מה המיוחד באוהלים של עם ישראל?

שהפתחים שלהם לא היו אחד כנגד השני

6. מה יעשה ה' לגויים שמציקים לעמו?

ישמיד אותם וישבור את החיצים שלהם

7. מי יהיה מבורך? ומי יהיה מקולל?

מי שמברך את ישראל יהיה מבורך, ומי שמקללם יהיה מקולל

8. מה אמר בלק לבלעם אחרי הפעם הזו?

שיקום ויחזור לארצו שה' מנע ממנו כבוד גדול.