1 of 13

שם הציפור:שלדג גמדי

מציג:להב

כיתה ד פרח

2015

השלדג בישראל :

בארץ הוא מבין המקדימים להופיע בנדידת הסתיו ומופיע כבר החל מהמחצית השנייה של חודש יולי. חולף מצוי במישור החוף ובחלקי הארץ הצפוניים. מבקר חורף לא שכיח ומבקר קיץ נדיר.

2 of 13

השלדג הגמדי

שלדג גמדי הוא ציפור ממשפחת השלדגיים שבסדרת הכחלאים. נפוץ בעיקר בקו בין אירופה לאסיה ובצפון אפריקה. בארץ ישראל הוא נפוץ בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. השלדג הגמדי נודד באזורים בעולם בהם הנהרות והנחלים קופאים בחורף. הוא דוגר ליד נחלים ואגמים עשירים בדגים.

3 of 13

תעודת זהות שלדג גמדי

ממלכה: בעלי חיים

מערכה: מיתרניים

מחלקה: עופות

סדרה: כחלאים

משפחה: שלדגיים

סוג:HALCYON

מין:שלדג גמדי

4 of 13

מידע כללי

גופו של השלדג הגמדי קטן. אורכו נע בין 17 ל-19.5 סנטימטרים. ראשו גדול, ומקורו הארוך מגיע לאורך של ארבעה סנטימטרים. צבע הכיפה והכנפיים ירקרק-כחול וגוון הבטן כתום-חום. הנקבה זהה במראה לזכר, מלבד החלק התחתון של מקורה, השחור. זנבו קצר מאוד. זהו קטן השלדגים בארץ, וגודלו כגודל דרור: משקלו 21-37 גרם.

מעופו של השלדג הגמדי מהיר, מדויק ובדרך כלל נמוך מעל המים. כנפיו הקצרות והמעוגלות נעות במהירות, ובמעופו נראה כאילו הבזק כחול-בהיר מבזיק מגבו. בצפון אפריקה, באירופה, באסיה ובצפון ההימלאיה זהו השלדג הכחול הקטן היחידי. בדרום ובדרום-מזרח אסיה עשויים להתבלבל בינו ובין שישה שלדגים כחולים ואדמוניים אחרים, אולם הטלאי האדמוני באוזניו מבדיל אותו מן השאר.

השלדג הגמדי אינו שר. קריאת המעוף כוללת שריקה קצרה וחדה, החוזרת על עצמה פעמיים או שלוש. בהתרגשות וחרדה הציפור משמיעה קריאה קצרה.

5 of 13

מידע על מקומותיו.

למין יש טווח תפוצה רחב המשתרעת מאנגליה דרך סקנדינביה משם לדרום אירופה וצפון אפריקה דרך המזרח התיכון למרכז, דרום ומזרחה של אסיה ועד לאיי סולומון. התפוצה העולמית מוערכת בכ- 10 מליון קמ"ר. רוב אוכלוסיותיו יציבות. רק אלה ממרכז אסיה וממזרחה וכן אלה ממזרח אירופה נודדות. האחרונות הן החורפות בארצות הים התיכון והמזרח התיכון. החריפה מתבצעת תמיד ליד מים.

מקום חיות: מעדיף מקווי מים עומדים או בעלי זרימה איטית השופעים דגיגים או דגים קטנים, ולידם גדות העטורים נהרות וחופי ים סלעיים בקנים ושיחים המשמשים לו כעמדת תצפית למארב לדגים. ניתן לראותו גם בנחלים קטנים, תעלות, בריכות ושפכי מים

מזון: מזונו העיקרי – דגים הכוללים: קרפיונים, טרוטות, ביניות ומינים דגים רבים אחרים. נוהג לגוון את מזונו בחרקי-מים כגון זחלי שפיריות, שפיריות, זבובים, פרפרים, דו חיים וסרטנים. בחורף - לעיתים רחוקות - ניזון מגרגרים וגבעולי קנים. את מזונו לוכד בצלילה מעמדת התצפית עד לעומק של 1 מ'. לעיתים ברפרוף מעל המים. את מזונו (לרוב דגים) הוא נושא אל שלחן אכילה, מטיח אותו מספר פעמים על משטח קשה ואז בולע אותו – ראשו

תחילה.

6 of 13

מידע על השלדג הגמדי חלק 1

בדומה לשאר השלדגים, השלדג הגמדי הוא עם הסביבה שלו למדי; מאחר שהוא חייב לאכול כ-60% ממשקל גופו בכל יום, בשל כך חיוני הדבר לשלוט ברצועת נהר או נחל. הם מתבודדים רוב השנה, ישנים לבדם תחת מסתור כבד. אם שלדג נוסף יכנס לטריטוריה שלו, שתי הציפורים יציגו עצמם מהענפים, ועשוי להתפתח ביניהם קרב, כשהציפור תתפוס את המקור של האחרת ותנסה להחזיקו מתחת למים. הזוגות נוצרים בסתיו, אך כל ציפור תשמור על טרטוריה נפרדת, בדרך כלל לפחות ק"מ אורך, אך לא יותר מ-3.4 ק"מ והטריטוריות לא יתמזגו עד האביב. הזכר יוזם את החיזור כשהוא רודף אחר הנקבה כשהוא קורא ללא הרף, ולאחר מכן יחזר באמצעות מזון, ואז יבוא בדרך כלל הזיווג.

הקן נמצא בתוך מחילה, שנחפרה על ידי שני הזוויגים, בגדה נמוכה ואנכית, או לעתים במערות מחצבה וכדומה. אורך המחילה, המסתיימת בגומחה, בדרך כלל 60 עד 90 ס"מ. גומחת הקן אינה מיושרת אבל תמולא במהרה בפסולת שאריות דגים ובצנפות. השלדג הגמדי מטיל 5 עד 7 (יכול להגיע ל-10) ביצים לבנות וחלקות, שרוחבן 1.9 מ"מ ואורכן 2.2 מ"מ, ומשקלן בערך 4.3 גרם כשחצי ממשקל זה הוא הקליפה. אחת או שתיים מהטלה זו ברוב הקנים בדרך כלל אינה בוקעת מאחר שההורים לא מסוגלים לכסות אותן. שני הזוויגים דוגרים במשך היום, אך רק הנקבה דוגרת במשך הלילה. הציפור דוגרת במעין טראנס, כשהיא פונה לעבר פתח המחילה; היא תמיד משאירה שאריות דגים, ותפורר אותה באמצעות המקור. הביצים יבקעו לאחר 19-20 יום, והגוזל שבקע יישאר בקן לרוב במשך יותר מ-25 ימים.

7 of 13

מידע על השלדג הגמדי חלק 2

ברגע שגדלו מספיק הגוזלים יתקרבו לפתח המחילה לשם קבלת מזון. שני גוזלים ולעתים שלושה יגודלו בכל עונה. ימיהם הראשונים של הפרחונים הם המסוכנים ביותר; בזמן הצלילה לתוך המים, בערך 4 ימים לאחר עזיבת הקן, הפרחון עשוי להיות מוצף מים ולטבוע. פרחונים רבים לא ילמדו לדוג עד שיגיע זמנם לעזוב את הטריטוריה של הוריהם ורק 50% מהם ישרדו את השבוע הראשון. רוב השלדגים מתים מקור או ממחסור במזון, וחורף קשה עשוי להרוג אחוז גבוה של ציפורים. הצפות בקיץ עשויות להציף קנים או להקשות על הדייג, וכתוצאה מכך תיגרם מיתה מרעבאצל הצעירים. רק רבע מהצעירים ישרדו ויזכו להתרבות בשנה הבאה, אולם כמות זו מספיקה כדי להמשיך ולקיים את האוכלוסייה. בדומה לכך, רק רבע מהבוגרים ישרדו כדי להגיע לעונת הרבייה הבאה. מעט מאוד פרטים יחיו יותר מעונת ריבוי אחת. הציפור המבוגרת ביותר שתועדה הייתה בת 21 שנים.

גורמים נוספים למוות הם חתולים, חולדות, התנגשות בכלי תחבורה וחלונות, והפרעה של בני אדם באתרי הקינון, לרבות עבודות בגדות נחלים ונהרות באמצעות כלים כבדים. מאחר ששלדגים נמצאים גבוה בשרשרת המזון, הם רגישים להצטברות כימיקלים, וזיהומי נהרות ונחלים על ידי מפעלי תעשייה וחקלאות שגירשו אותם מרצועות נהרות ונחלים רבים, שלולא כך היו מתאימים מאוד כאזורי מחיה.

המין ניצוד בהתקופה הוויקטוריאנית לריפוד ותצוגת תיבות זכוכית ולקישוט כובעים. חוקר הטבע הבריטי וויליאם יארל גם דיווח על הנוהג הכפרי שעל פיו היו צדים שלדגים, תולים אותם מפתיל באמונה כי הוא יסתובב ויפנה לכיוון שהרוח תנשוב בעתיד. דייגים היו צדים אותם ומצרפים את נוצותיהם לפיתיונות חרקים שהיו נפוצים באותה תקופה, אבל כעת נוהג זה ברובו שייך לעבר

8 of 13

משך החיים:

מעט מאוד דברים יחיו יותר מעונת ריבוי אחת אך הציפור המבוגרת ביותר שמצאו הייתה בת 21 שנים

פרטים מיוחדים: שיעור הנדידה של השלדגים הגמדיים מותנה בקפיאת הנהרות שבדרך. הצעירים נודדים יותר ורחוק יותר מאשר הבוגרים, ונקבות בוגרות נודדות בשיעור רב יותר מזכרים. בחורפים קרים במיוחד מושמד חלק ניכר מאוכלוסייתו האירופית ושיקומה הטבעי נמשך מספר שנים

השלדגון הגמדי הוא מדד חשוב לבחינת מצבם של בעלי חיים החיים במים מתוקים

צפיפות רבה של שלדגים בסביבת מים מתוקים בתקופת הרבייה מראה על ראות אופטימאלית של הטרף ומצביעה על צלילות המים. כנ"ל קיום של צמחיה בגדה המאפשרת את העמידה לקראת הצייד. גדות נחל מלאכותיות לשיפור זרימת המים משבשות את אזור המחיה של הדגים, דו-חיים, הזוחלים והצמחייה. מכאן שריבוי שלדגים מאשר את איכות המים.

פרט אחד של שלדג גמדי התמחה בשעתו בציד הסרטן העיוור הנקרא גם סומית הגליל מין אנדמי, נדיר ובסכנת הכחדה המצוי רק במימיו של עין נור בגדתה הצפונית של הכינרת, ולא בשום מקום אחר בעולם!

עוד סדרת הכחלאיים

9 of 13

חברתיות:

השלדג הגמדי היא ציפור טריטוריאלית הרודפת ומגרשת פולשים, לעיתים ניתן לראות שלדים גמדיים הנלחמים ומנקרים זה את זה.

קינון ודגירה:השלדג הגמדי לא דוגר בארץ. ברוב אזורי מחייתו הדגירה מתבצעת בחודשים מארס – יוני. השלדג הגמדי מונוגאמי וטריטוריאלי, לקראת הקינון ניתן לראותו מעופף ומשמיע קריאות, מתיישב באזור הקן עם כנפיים שמוטות, פוער את המקור, מתכופף ונמתח, ומתנדנד מצד לצד. כשמידי פעם רודף אחרי פולש. הקן לרוב מחילה הנחפרת בחול שעל גדת הנחל. לעיתים בחור בקיר הגדה או בגזע רקוב. אורכה של המחילה 50-100 ס"מ. שני בני הזוג עוסקים בחפירה הנמשכת 1-2 שבועות. בתטולה 6-7 ביצים, שני בני הזוג דוגרים במשך היום אבל בלילה רק ע"י הנקבה. הדגירה נמשכת 19-21 ימים

10 of 13

סיכום על מה שלמדתי

אני למדתי הרבה על השלדג הגמדי למשל שהוא נפוץ באירואסיה (הקו בין אסיה לאפריקה).

ושאחרי שבוע הם עוזבים את הוריהם ויש להם 50% סיקוי לחיות.

שהאורך שלו הוא 19.5 ל-17 סנטימטרים.

שהשלדג המבוגר ביותר שנימצא היה בן 21 שנים.

שהשלדגים הצעירים עפים רחוק יותר מהבוגרים.

שיש לו טווח תפוצה רחוק.