היישוב שלי
איילת השחר
נטע, רומי, יערה ויותם
כיתה ג' שושי
מבוא הגליל, תשע"ג 2013
תעודת זהות
לאיילת השחר
שם היישוב: איילת השחר
מקור השם: מקור שמו של הקיבוץ
הוא מן הפסוק בתהילים פרק כ''ב
פסוק א': " למנצח,על איילת השחר."
סוג היישוב: קיבוץ
מתי נוסד: 1915
מיקום: גליל עליון
מספר התושבים: כאלף
מקומות פרנסה: רפת (חלב)
מטעים(פרות) מכוורת (דבש)
לול(תרנגולות)
יישובים שכנים: שדה אליעזר, יסוד המעלה, חולתה, מחניים, גדות.
מקומות ייחודיים: מועדון לחבר, הוואדי, פיינטבול, מרכזי הקליטה.
מקורות השם של איילת-השחר:
1. מקור שמה של איילת-השחר הוא מן הפסוק בתהילים פרק כ''ב פסוק א': "למנצח, על-איילת השחר". איילת-השחר בפסוק היא כלי נגינה.
2. איילת-השחר נקראת בערבית "נג'מת א-סובח" שפירושו כוכב הבוקר, ולפיו ניתן השם איילת-השחר".
כוכב איילת-השחר מסמל את תחייתו של עם ישראל בארצו.
ראשיתה של איילת-השחר
קיבוץ איילת השחר נוסד בסתיו1915 בגליל העליון. היישוב הוקם ע"י חמישה גברים ואישה אחת. בשנת 1918 קיבלו עשרים מתיישבים רשות על הקרקע. בשנת 1920 יוצאים מאיילת השחר כוחות להגן על תל-חי וגם לוחמים אחרי הקרב באים לקיבוץ. בשנים אלה יש בקיבוץ פלחה ובעלי חיים. יש מחסור. ובשנים 1922-23 התחילו לבנות את היישוב הקבוע. בשנים 1936 עד 1947הקיבוץ קולט חברות נוער. בתחילת שנות הארבעים הקיבוץ משמש כמרכז ליחידות הפלמ"ח.
הבתים הראשונים באיילת.
הימים הראשונים של הלול
ראשיתה של איילת-השחר - המשך
איילת השחר התמודדה עם בעיות כמו מציאת מים, והפגזות של הסורים. במלחמת השחרור קולטים הרבה נוער לקיבוץ מכל מיני מדינות.
העמסת חציר בשיטות הישנות
המטוס הסורי
ראשיתה של איילת השחר
גלגולו של חדר האוכל
חדר האוכל נבנה בשנות השישים. חדר האוכל נבנה למקום שבו אוכלים בבקר בצהריים ובערב. חדר האוכל שימש גם לימי הולדת בר\ת מצוות אירועים ועוד... וכמובן בעיקר לחגים. המקום ננטש בסוף שנות התשעים. היום חדר האוכל משמש לאירועים. בשנת 1950 נכתב שיר ע''י שרה רבינוביץ'.
הארוחה האחרונה התקיימה ב - 28.10.1995
גלגולו של חדר-אוכל המשך
הסבר על המקום: חדר האוכל
בשנת 2002 נסגר חדר האוכל.
פעם חדר האוכל בקיבוץ היה קטן וכאשר מספר חברי הקיבוץ גדל בנו חדר אוכל גדול ומפואר ושמו יצא לפניו בכל התנועה הקיבוצית.
במלחמת ששת הימים נפל פגז על הדשא המרכזי ושבר את חלונות חדר האוכל.
היום, עדיין משתמשים בחדר האוכל לאירועים ולחגיגת החגים הגדולים.
גלגולה של הסנדלרייה
הסנדלרייה באיילת השחר נמצאת באחד משבעת המבנים הראשונים של הקיבוץ. בתחילה, שימש הבית כבית מגורים למשפחות של מקימי הקיבוץ. אחר-כך, הוא שימש למגורים להורים של חברים שהגיעו לקיבוץ להתגורר בו. כעבור שנים, הבניין הפך לסנדלרייה. אימא שלי זוכרת, כשהייתה ילדה, עבד שם איש מבוגר בשם יצחק שטיימן שהיה מתקן נעליים וסנדלים. במשך השנים הפך המבנה לישן ורעוע מאוד. יום אחד החליט בחור צעיר מהקיבוץ בשם מוש, (משה הראל) לחדש את המקום, והוא הצליח לגייס כספים ולשפץ ולהפוך את המבנה למבנה יפה ומרשים. וכיום הוא עובד בסנדלרייה ומייצר סנדלים ונעליים ומוצרי עור נוספים.
גלגולו של הגורן - האסם
הגורן נבנה בשנות העשרים. הוא שימש לאחסון חיטה ושעורה. הגורן שימש גם לעמדת תצפית וירי במלחמת השחרור. הגורן הפסיק לשמש לאחסון בשנות החמישים כי עברו לאחסון אזורי. אחד הסיפורים שזה היה מקום טוב להתחבא. הגורן עדיין קיים אבל אין בו שימוש.
גלגולו של בית אריזה
בשנות השלושים של המאה ה-20, החלו הנטיעות באיילת השחר. תחילתן במטע תפוחים ופרדס במרכז היישוב, במקום בו נמצא כיום הדשא המרכזי. האריזה נעשתה בסככה ניידת עם מחצלות, ליד מבנה הבית העשירי, בכניסה לקיבוץ. בתחילת שנות ה-40, החלה הנטיעה בשטחי "המטע הזקן", מצפון ליישוב. טרקטורים ועגלות לא היו עדיין, ולכן סככת האריזה הייתה מועברת מחלקה לחלקה, כדי להקל על הובלת הפרי שנקטף אל שולחנות המיון.בשנות מלחמת העולם השנייה, התקיימה תחרות קשה עם פירות הרי לבנון והיה צריך לעטוף כל תפוח ותפוח בנייר מיוחד, שישמור על האיכות ויאריך את חיי המדף שלו.
"בית הקירור" הראשון היה ממוקם במרתפים של בתי האבן בראש פינה, שהושכרו לקיבוץ
בשנת 1943 נבנה בית האריזה הישן במרכז המטע. מהר מאוד המקום נעשה צר לכמויות הפרי שהניב המטע המתרחב. בתחילה הוספו סככות סביב המבנה ואז הוקם מערך מיון עם מסילות לניוד הפרי במקום הסחיבה הידנית. בית הקירור, שנבנה בגורן החקלאית, ליד הרפתות ובתי המלאכה, חייב את העברת בית האריזה לקרבתו. היו כבר
טרקטורים ומיכלי קטיף מתאימים לשינוע מן המטע אל מקום
האריזה. אגב, סככת האריזה הראשונה נבנתה בשנות ה-50
בשביל אחסון חביות הזיתים, כלומר, "זיתיה". מהר מאוד הבינו
שהיא מתאימה וחשובה יותר למיון התפוחים והשזיפים. בשלב
מסוים, שימשה סככת האריזה הגדולה כמקום להקרנת סרטים,
לאסיפות קיבוץ, ל"סדר" פסח ולאירועי תרבות וחברה שונים.
בית האריזה הנייד -
בסככות של מחצלות
גלגולו של בית אריזה - המשך
בשנות ה-60 פעל בית האריזה באינטנסיביות רבה והוכנסו בו שיכלולים רבים: מונורייל (מסוע עילי) להובלת הקרטונים, מנוף להורדת משטחי תיבות הפלסטיק הלבנים מהעגלות ושינוע מערכי גלגיליות ממקום למקום. אחסון הפרי בקירור בשיטת האוויר המבוקר, שהייתה שיטה מתקדמת מאד, הביא להקמת המבנה הנוסף, שהורחב עם עוד חדרים בשנות ה-70.
כתוצאה משיקולים כלכליים, תקופה ארוכה בשנות ה-80, נארז הפרי בקריית-שמונה ב"תפוחי גליל" (ת"ג), בית אריזה שהיה משותף לקיבוצי הגליל העליון. בתחילת שנות ה-90 הוחלט להחזיר את המיון לבית, ומאז פועל בית האריזה שוב במבנה הצמוד לבתי הקירור ועובר שיפוצים ושידרוגים, אחת לכמה שנים, לפי הצורך ודרישת השוק.
בית הקירור, שהוא חלק הכרחי לפעילות בית האריזה, עבר אף הוא תהליכים היסטוריים. הבית הראשון נבנה עוד בשנות ה-40 לקירור רגיל. גם היום, חלק ניכר של הפרי מאוחסן בבית הקירור האזורי בקריית שמונה. המבנה שלנו משמש לקירור זמני, של פרי, לפני ואחרי המיון. בית הקירור הישן משמש כיום למשרדים ומחסנים.
בשנים 2003-2004 הוחלט לשפץ ולהקים בית אריזה המתאים לדרישות הייצוא ומתאים לצרכי המטע. היה ברור, שללא בית אריזה מודרני לא ניתן יהיה לפתח את המטע בקיבוץ. לאחר קבלת האישור ממוסדות הקיבוץ, החל תהליך השיפוץ, שכלל הריסת המבנה ההיסטורי של בית האריזה ובניית אולם מיון מודרני, ונרכשה מכונת מיון תוצרת "עשת אילון".
...עם גמר התהליך התקבל מתקן העומד בדרישות ותקנים בין-לאומים
גלגולו של בית האריזה - המשך
בשנים הראשונות מיינו בעיקר שזיפים, אבוקדו ורימונים לייצוא ולשוק מקומי. בעקבות נטיעת רימונים בהיקף גדול בשנת 2006 ועם תחילת הניבה של השטחים, היה ברור שהמתקן הקיים לא מתאים למיון רימונים, וכן לא מתאים לטיפול בכמות הפרי הצפויות ממטעי איילת-השחר. בנוסף, עקב התקשרות עם חברת "אֱדוֹם" בכל הקשור לייצוא רימון ודרישות האיכות הגבוהות של הלקוח בחוץ-לארץ, נוצר צורך דחוף להתאים את בית האריזה ומערכת הארגון שלו לצרכים החדשים. בשנת 2009 התחלף המנהל, ובמקביל החל תהליך חיפוש פתרון למיון הרימונים. לאחר לבטים רבים הוחלט להתקשר עם חברת "שלח מערכות קיבוץ עלומים" והחל תהליך רכישה והקמה של מערך מיון חדש המתאים לרימונים. בנוסף, קיבל בית האריזה הסמכה של מפעל מזון בתקן בין לאומי BRC בית האריזה המשודרג מותאם לאריזת פירות שונים הגדלים בקיבוצנו: שזיף, משמש ורימון, ובחורף - למיון אבוקדו. נארז בו פרי לשוק המקומי וגם ליצוא. הוא מהווה תחנת מעבר ומשלוחים של פרי הנארז בשדה על ידי הקוטפים.
אריזת תפוחים
בבית האריזה הישן, בשנת 1944
מקום אהוב עלי ביישוב
שם הילד: רומי שפר
שם המקום: ברכת השחייה
הברכה היא מקום מאוד כיפי, גם בגלל שאבא שלי הוא המציל וכשחם הכי כיף. כשהמשפחה שלי באה אז הוא לפעמים מביא לנו ארטיקים בחינם.
מקום אהוב עלי ביישוב - הסנדלרייה
שם הילדה: יערה שמידט
שם המקום: סנדלריה
הסנדלרייה היא מקום שבו מייצרים נעליים וסנדלים וגם מתקנים אותם. בשנה שעברה בקייטנת הוואדי היו לנו חוגים ואני הייתי בחוג סנדלריה שבו למדנו להכין סנדלים. אני עשיתי סנדל למתלה מפתחות
ואבא שלי תלה את הסנדל
שהכנתי על המפתחות.
מקומות אהובים עלינו ביישוב
שם הילדה: נטע מירובסקי
שם המקום: ואדי
הסיבות לבחירת המקום:
1. שם מתקיימת הקייטנה שאני אוהבת להיות בה בקיץ.
2. יש שם בריכות וכאשר הברכה סגורה אפשר ללכת לשם ולהשתכשך במים.
3. יש שם הרבה פעילויות של המרכז ושל המשפחה.
4. כייף לתפוס ראשנים מהמים.
תבואו לבקר בוואדי ''זה המקום הכי כיפי באיילת השחר''
מקום אהוב עלי ביישוב - תיירות
שם הילד: יותם
שם המקום:תיירות
במקום יש פיינטבול, קרטינג, וקליעה למטרה
אני אוהב את התיירות כי אני אוהב לראות את הטורניר השנתי של הפיינטבול שאיילת זוכה בו בגביע במקום הראשון כל שנה. אני אוהב לנסוע בקרטינג בתחרות נגד חברים שלי.
למה כדאי לגור באיילת השחר ?
כדאי לגור באיילת השחר כי יש בה ברכת שחיה נהדרת, כי היא קרובה לבית הספר ואפשר להגיע אליו ברגל. מאוד כיף בחגים של הקיבוץ, במיוחד בשבועות כי ישנים באוהלים ואוכלים ארוחת בוקר חלבית. על הדשא המרכזי חוגגים את כל החגים. יש לנו בית ילדים מאוד נחמד הנקרא: "מרכז איילת" והחל מכיתה ד' עוברים ל"מרכז השחר".
ועוד משהו:
איילת השחר הוא מקום מ-ד-ה-י-ם
צפו בסרטון - הוא מחגיגות ה-90 לקיבוץ
ויש בו המון ביטויים איילתיים.
סיפורי מקום - איילת-השחר
לאיילת השחר יש המון סיפורי מקום.
באתר של הקיבוץ יש דפים מלאים עם סיפורים מאנשים שונים.
אנחנו ממליצים להיכנס לאתר ולקרוא.לחצו על הקישור, לכו לסימניה של "סיפורי מקום" ותבחרו במה שמעניין אתכם.
במיוחד אנחנו ממליצים על הסיפורים הבאים:
1. הסיפור על "עץ המוצצים" - כדאי לכם לקרוא!
2. סיפורים מתקופת הלינה המשותפת, כשההורים והסבים שלנו עוד ישנו בלילה בבית-הילדים. מרתק!
3. סיפורים שאלי אברהמי כתב בצורה י-פ-ה!
4. סיפור על עץ זלמן!
5.סיפורי ממחסן אבוקדו!
מילון איילתי
אספקה קטנה – חנות המכולת המקומית. היום עורכים קניות בכלבו, אלונית, כלבולית, היפר נטו, סופר סל שלי, ברכת השם, לב העיר, וכו'
בית הגמדים - בראש הווגאז. שלוש בנות כיתה, נעמדו דום ביום כיפור 73', שתיים בצהריים
גיוס - קטיף או עישוב או העמסת קש - קטע נוסטלגי של התגייסות הציבור למשימות.
דיברתי עם דוד, הוא מאד מרוצה ממך - דוד לבנה, לא דוד המלך, בתקופת היותו מרכז משק.
העמסת עופות - בלול. ארבע בבוקר קריעת תחת, הבעייתיים בגב פותחים וסוגרים כלובים.
זריחה בכראד - מסורת איילתית קיצית לראות את הזריחה מראש הגבעה.
חבורת זוג דבילים - הפירוש בפנים. יה-יה יאיר בהט, חמוץ שינה, לשני צעירים שהעירו אותו.
טרקטור, ג'יפ, סטירה, ופיפ - סטירה חינוכית של אברהמי לנדסמן לאייל כרמי. כיכבה במסיבת י"ב.
מילון איילתי - המשך
צריפים - הצריפים השבדים באזור הבריכה
יום שלישי, תשע ורבע בערב, סרט למבוגרים
מאבק טיטאנים בין חנהל'ה שרצתה פליני, לליפו שהביא את "חבורת רצח בע"מ" ושות
כשאתה מצביע על מישהו תמיד תזכור ששלוש אצבעות מופנות אלייך - גדעון אלף
באסיפה
לנדסמן ואורן זה לא אלימלך ואגוזי - אברמיקו מסביר לצעיר את עניין המשפחות בקיבוץ
מרק עוף - הילדים פעם היו מוכנים לחלות בקדחת רק כדי לטעום מרק עוף
נוסיה ופסיה - המבשלות שלא שיחררו מתכונים. היום כבר קשה למצוא שמות כאלה
ריסוס לילה - בלאגן גדול שבסופו שותים קומקום חלב בחדר אוכל
.שר המטר, יותר חזק – שירד כבר גשם
תחזיר את הקלמר - עוד אגוזי שלא גמר את חוק לימודיו
כפר היין - שכונת ההרחבה של איילת השחר
בשנת 2009 אוכלסה שכונת הרחבה "כפר היין" מצפון לקיבוץ, ובה 51 בתים.
בין הדיירים - בנים חוזרים ומשפחותיהם, ומשפחות נוספות התורמות לגיוון האוכלוסייה והעשרתה.
הקיבוץ כיום
מזה כ-10 שנים מתנהל קיבוץ איילת-השחר כ"קיבוץ מתחדש", בדרגות שונות של הפרטה, תוך שמירה על הערכים הבסיסיים של היותו קיבוץ. חלק ניכר מהחברים עובד בעבודות חוץ ובתפקידים באזור. הקיבוץ מעודד את חבריו למצוא מקורות פרנסה בצורת יזמויות שונות. קיימים ענפי שרות, שעם המעבר להתנהלות כקיבוץ מופרט, הפכו לעסקים קטנים המספקים פרנסה לעוסקים בהם: נגריה, מוסך, מסגריה, חשמליה, מספרה, קוסמטיקה, ספא ועוד... מקומות הבילוי בקיץ – בריכת השחייה, ובחורף - גני שעשועים וספורט. "חפשות" על שלל גווניה. ישנם חוגי יצירה וספורט – הפתוחים לציבור וגם לתושבי הסביבה. בקיבוץ צוות רווחה הדואג לאוכלוסיה המקומית. פועלים שני מועדונים לגימלאים, מועדון גאי"ה ו"ידי זהב" שבבית התחביב. ישנו גם בית סיעודי "כליל החורש", הנותן מענה לחברים הזקוקים לכך וגם לאנשים מבחוץ. |
בחינוך
ב-1930 נכנסו ילדי הקיבוץ לראשונה לכיתה א' ומאז קיים בקיבוץ בית-ספר, שהתפתח וגדל עם השנים. מראשית שנות ה-60 בית-הספר הוא אזורי ונקרא"מבוא-הגליל". לומדים בו ילדים מדרום עמק החולה. בני הנוער לומדים ב"עמק החולה" שבקיבוץ כפר-בלום - תיכון וחטיבת הביניים, וכן בבתי ספר אזוריים נוספים.
מערכת החינוך נותנת מענה לילדי איילת, מגיל בית התינוקות , ומקיפה את כל הגילאים עד סוף כיתה י"ב, בעזרת צוותי חינוך מסורים ובשיתוף ההורים.
תבואו לבקר!
משוב עמיתים
1. למדנו מהמצגת שלכם שפעם בישוב שלכם הייתה סנדלריה.
2.אהבנו את נושא ראשיתה של איילת השחר כי זה היה מעניין לקרוא.
3. עניין אותנו לקרוא על גלגולו של חדר האוכל.
4. העיצוב במצגת שלכם מאוד יפה.
העמיתים: נויה, שי, שהם
משוב עמיתים
1. למדנו מהמצגת שהישוב שלכם נוסד בסתיו 1915 והוקם ע"י חמישה גברים ואישה אחת.
2. אהבנו את הנושא: הסנדלרייה כי זה היה מעניין ויפה
3. עניין אותנו לקרוא על בית האריזה כי ההסבר היה מאוד מפורט.
4. העיצוב במצגת שלכם היה יפה מאד ובמיוחד בשקופיות בהן תמונה הפכה לרקע.
5.הערה: יש כמה שגיאות כתיב.
עמיתים: עופר ודניאל
משוב הורים
פשוט מהמםםםםםם
איזה ילדים מוכשרים, חכמים, נבונים, משקיעים, מעניינים,
רציניים - כל הכבוד.
נהניתי מאוד מהמצגת היה מאוד מעניין, אפילו שאני בת המקום למדתי דברים חדשים והתמלאתי גאווה.
תודה ילדים יקרים.
גלי (אמא של יותם).
משוב ההורים
כתושב חוץ שבא להתגורר באיילת השחר למדתי בזכות מצגת זו את ההיסטוריה של המקום ועל פינות חמד נפלאות שיש לנו בקיבוץ.
אהבתי לקרוא את הסיפור על חדר האוכל והסנדלרייה.
העיצוב של המצגת מאוד יפה ומרשים.
ניכר שהייתה השקעה רבה במצגת הסברים ותמונות.
כל הכבוד לכל ילדי הקבוצה! עשיתם עבודה נפלאה.
המשיכו כך...
מההורים של יערה
משוב הורים
המצגת יפה מאוד, מעוצבת ומעוררת הרבה עניין -
בעקבות המצגת למדנו הרבה דברים חדשים
על איך שהיו חיים כאן אנשים
הצלחנו להבין בפשטות ובדיוק רב
איך חיו בקיבוץ פעם ועכשיו
ולמרות שאנחנו כאן בתוך הקיבוץ גרים
כשראינו את המצגת הרגשנו כמו תיירים
וממש מתחשק לבוא להתרשם ולבקר
בכל המקומות שהצלחתם כל-כך יפה לתאר
(ואם תרצו פעם את המצגת להרחיב
אפשר להוסיף ציטוטים של תושבי המקום השונים
ותיקים מאוד וגם כאלה חדשים)
בקיצור - כל הכבוד על ההשקעה הרבה
ונתראה במצגת הבאה....
משפחת מירובסקי