עוגני המחוז
לטיפוח לומד עצמאי ולקידום למידה
מותאמת אישית
תפיסה פדגוגית - מחוז תל אביב
הגדרה מתחדשת של תפיסת ההוראה-למידה-הערכה
ותפקיד המלמד בדגש על טיפוח לומד עצמאי וקידום
למידה מותאמת אישית בהלימה למציאות משתנה.
המחוז שם לו למטרה להטמיע הגדרה מתחדשת של תפיסת ההוראה-למידה-הערכה ותפקיד המלמד,
בדגש על טיפוח לומד עצמאי וקידום למידה מותאמת אישית בהלימה למציאות המשתנה.
על מנת לקדם תפיסה זו יש לארגן אחרת את הלמידה ולשים דגש על מענים דיפרנציאלים, פרסונליים ורלוונטים.
על פי ההגדרה המתחדשת, תפקידו המרכזי של המורה לשמש כמנחה/מנטור, לקיים שיחות אישיות ומפגשים בקבוצות קטנות להנחיית התלמידים בתהליך הלמידה שלהם. ללוות את התלמידים ולתמוך בהם בתהליכי הלמידה: החיפוש, ההתלבטות, ברגעי התסכול וההצלחה, לזמן תהליך של תיעוד ושל רפלקציה, על מנת לבחון היכן מצויים הלומדים בלמידתם, לאן עליהם להתקדם ואיך להגיע ליעד באופן הטוב ביותר.
עוגני המחוז מהווים עקרונות ומיומנויות לקידום תפיסת המחוז. מסמך זה מציג את גלגל העוגנים והסדירויות האירגוניות ככלי לתכנון למידה רלוונטית לעולמו של הלומד, מותאמת אישית לצרכיו ונותנת מענה לשונות ומגוון.
גלגל העוגנים והסדירויות הארגוניות מאפשר יישום של תהליכי הוראה-למידה-הערכה מתוך ראייה הוליסטית של הלומד כאדם הזקוק לתחושת רווחה אישית ורגשית, בעל תחושת חוסן ושייכות חברתית שיאפשרו למידה
מתוך תחושת בטחון, ענין וסקרנות.
השאיפה שלנו להגיע למא"ה בשלושה תחומים: מענה לפרט, אקלים מיטבי, הישגים לימודיים
תפיסה פדגוגית - מחוז תל אביב
באמצעות גלגל העוגנים ניתן ליצור שילובים שונים של כל אחת מהסדירויות הארגוניות (ארגון זמן, ארגון מקום/סביבה, ארגון לומדים, ארגון תכנים), עם כל אחד מעוגני המחוז "במי"ם אלמ"ד", במטרה ליצור מודלים מגוונים ומותאמים אישית של תהליכי ההוראה-למידה-הערכה .
גלגל העוגנים
עוגני המחוז
לטיפוח לומד עצמאי וקידום למידה מותאמת אישית
שואפים למא"ה:
מענה לפרט
אקלים מיטבי
הישגים לימודיים
ארגון לומדים
ארגון לומדים מתייחס לאופן בו מתרחשת הלמידה והאינטראקציות שבין התלמידים לבין עצמם ובינם למורה. ארגון לומדים גמיש כולל מפגשים כיתתיים, מפגשים בקבוצות הטרוגניות והומוגניות, לעיתים בהנחיית מבוגר ולעיתים בלמידה עצמאית, עם עמיתים או יחידנית. גמישות בארגון ויצירת קבוצות רב גילאיות על פי תחומי ענין. אופן הארגון נעשה בהתאם לאופי המשימה הלימודית, מטרות הלמידה, צרכי הלומדים והעדפותיהם.
ארגון זמן
הסדירות של ארגון זמן מתייחסת להתאמת יחידות הזמן לצרכי הלומדים. מערכת השעות מבטאת גמישות באורך מפגשי הלמידה וכוללת מפגשי למידה קצרים וארוכים בהתאם למטרה. סדר היום מאפשר ביצוע מטלות תרגול והעשרה תוך גמישות בזמן ביצוען והגשתן. קיימת גמישות בארגון תכני הלימוד על פני רצף השנה ומעבר להוראת חלק מהנושאים במיקוד זמן.
ארגון תכנים
ארגון התכנים מתייחס לאופן שבו מאורגנים תכני ההוראה-למידה בהתאמה לגיל הלומדים וליכולותיהם. התכנים עוסקים בראש ובראשונה בהוראה מפורשת של מיומנויות (קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות, גופנית) ומתקיימים בתוך הקשר נושאי. הנושאים הנבחרים עוסקים בשאלות רלוונטיות לעולמו של התלמיד, בתחומים שהוא שותף לבחירתם ושניתנת לו האפשרות להעמיק בהם. הלמידה מתקיימת בשילוב בין תחומי הדעת, בלמידה רב תחומית. פרקטיקות ההוראה המשמשות לרכישת המיומנויות מגוונות ומשלבות למידת חקר, פעילויות משחק ויצירה, פעילויות שיתופיות וכד', ובהתאמה גם דרכי ההערכה (לדוג' כרזות לסיכום נושא נלמד, יצירת דגמי, יצירת סרטונים, איור, דגם, משחק וכד').
ארגון סביבה
ארגון הסביבה מתייחס לאופן שבו מאורגנת סביבת הלמידה כך שתתמוך בתהליך ההוראה-למידה ותשמש כ"מורה השלישי" בכיתה, בנוסף למורה ולעמיתים. הסביבה הינה פעילה, מאתגרת ומזמנת פעילות גומלין בין הלומדים. סביבת הלמידה כוללת הן את הסביבה הפיזית והן את הדיגיטלית. הסביבה הפיזית מאורגנת בתוך הכיתה ובמרחב הצמוד לה ובסביבות חוץ כיתתיות בבית הספר (ספריית ביה"ס, חצר, גינה לימודית, חדר מחשבים ועוד) ומחוצה לו (מוסדות בשכונה, ארגונים עמם ביה"ס משתף פעולה ועוד). הסביבה הדיגיטלית מתנהלת בסביבת ענן קבועה ומוכרת לתלמידים.
אנו חיים בעידן שבו השונות היא אחד המאפיינים המרכזיים של מערכת החינוך. בחירה יכולה לתת מענה לשונות זו. במקום לתת תכנית לימודים זהה לכלל התלמידים לאפשר תכנית שבה קיימת ליבה משותפת ובמקביל מתן מענה דיפרנציאלי לצרכים הייחודיים, לחוזקות ולהעדפות של כל תלמידי ותלמידה ובכך גם לחזק את המוטיבציה ללמידה.
בחירה
בחירה
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן התומכות בבחירה? מהן ?
תכיפות – כמה פעמים ובכמה תחומי דעת?
האם אנחנו פורצים את מסגרת השיעור וחלוקת השעות?
עד כמה יש לתלמידים/למורים אפשרות לבחור באיזה הרכב לומדים ילמדו, בקבוצה/ בזוגות/ בפרטני?
איזו רמת גמישות ניתנת לתלמידים בבחירה והאם הם יכולים להחליף הרכב לומדים במהלך ביצוע המשימה?
האם יש אפשרות ללמידה משותפת למספר כיתות בשכבה/רב גילאי?
האם כל התלמידים מבצעים את אותן משימות?
האם ניתנת לתלמידים האפשרות לבחור בתכנים? באיזו תכיפות?
האם מתקיים רק בתחומי הכיתה/ בתחומי ביה"ס/חוץ בית ספרי/ וירטואלי?
האם המרחב מזמן את העמקת הבחירה ע"י גמישות באופני הישיבה?
האם המרחב מזמן את העמקת הבחירה ע"י הנגשת מגוון אפשרויות לפעולה?
בחירה
כלים דיגיטליים
MOOCs, Podcasts
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה
מוסדות החינוך הטובים בעולם מכירים בחשיבות הקריטית של ראיית ההתפתחות השלמה של הילד בניגוד להתמקדות צרה בתפקודים אקדמיים, כבסיס לשגשוג והצלחה בעולם המשתנה של המאה ה-21. קיימת הסכמה שהערכה עצמית גבוהה, כישורים בניאשיים טובים, יצירתיות, שתוף פעולה ונחישות הינם כישורים קריטיים לחיים המודרנים. מחקרים רבים מצאו שכישורים אלו מהותיים להצלחה בבית ספר, בעבודה ובחיים.
מיומנויות רגשיות וטיפוח חוזקות
מיומנויות רגשיות וטיפוח חוזקות
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
עד כמה הלמידה בקבוצות/פרטני/זוגות משלבת מיומנויות רגשיות ותורמת לתלמידים?
עד כמה אנו מאפשרים לתלמידים במהלך היום בלמידה התייחסות לחוזקות שלהם? לתחושת המסוגלות ולהעצמה שלהם? ( למשל ראש קבוצה/מורה צעיר)
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן התומכות בעולם הרגשי של התלמידים? מהן?
תכיפות – האם הסדירות מיושמת פעם בשבוע, פעם ביום, בכל שיעור, בכמה תחומי דעת?
האם אנחנו פורצים את מסגרת השיעור וחלוקת השעות כך שאלה תקדמנה את התלמידים?
עד כמה אנחנו מתיחסים בתכנים למיומנויות רגשיות/חוזקות?
האם אנו מאפשרים התייחסות לחוזקות התלמידים בתכני הלימוד? כיצד?
האם אנו מאפשרים שילוב מיומנויות רגשיות בהערכת הלומדים שלנו?
האם ההתייחסות למיומנויות הרגשיות נעשות רק בתחומי הכיתה או שיש שיתוף בתוך השכבה ובין השכבות?
האם מתקיים במרחב הכיתה, או במרחבים נוספים? האם ועד כמה הסביבה מחזקת את העוגן?
מיומנויות רגשיות וטיפוח חוזקות
תכנים להרחבה
כלים דיגיטליים
סימולציה מצולמת, הפקת סרטונים.
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה
מיומנות הגדרת היעדים מסייעת בהגדרת יעד בר השגה. ניסוח מדויק של "מה שאני רוצה להשיג" עשוי לסייע בהשגת היעד, כי הוא מכיל בתוכו פרמטרים שניתן למדוד אותם ומתוך מדידתם ניתן לקבל חיזוק על הדרך להשגת היעד ולהפיכתו לנגיש ואפשרי מבחינה רגשית ומעשית.
יעד אישי
יעד אישי
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן התומכות במסוגלות וביכולת שלהם להגיע ליעד אישי? ( למשל זמן לשיחת משוב והצבת יעדים)
תכיפות – האם הסדירות מיושמת פעם בשבוע, פעם ביום, בכל שיעור, בכמה תחומי דעת?
האם אנחנו פורצים את מסגרת השיעור וחלוקת השעות כך שאלה תקדמנה את התלמידים להגיע ליעד האישי שלהם? ( למשל חונכות)
עד כמה אנחנו מתייחסים בתכנים להצבת היעד האישי של התלמידים?
האם אנו מאפשרים התייחסות בייצוגי הוראה שונים להצבת יעד אישי?
עד כמה התכנים שלנו מאפשרים למורה להעריך את התלמידים? התלמידים את עצמם?
עד כמה בא לידי ביטוי היעד האישי בארגון הלומדים? (לדוגמא בחירה לעבוד עם תלמיד אחר שיעזור לי להצליח בכתיבה)
האם ועד כמה ארגון הסביבה מחזק את קידום היעד האישי?
יעד אישי
תכנים להרחבה
כלים דיגיטליים
To do list, אפליקציית יומן, גיליון אלקטרוני
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה
משוב בכיתה הוא מידע שמספק/ת מורה לתלמיד יחיד או לכיתה כולה כתגובה על התנהגות, על אמירה או על עבודה כתובה. משוב הוא כלי משמעותי בידי המורה כדי לסייע לתלמידים לבחון, להרהר ולהתקדם בתהליכי הלמידה וההתפתחות שלהם, והוא יכול להתייחס למשימה או לתהליך.
משוב מקדם למידה ורפלקציה
משוב מקדם למידה ורפלקציה
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן התומכות במתן משוב מקדם למידה ? כיצד?
תכיפות – האם הסדירות מיושמת פעם בשבוע, פעם ביום, בכל שיעור, בכמה תחומי דעת?
מתי מתקיים שיח משוב מקדם למידה?
עד כמה אנחנו מתיחסים בתכנים (בייצוגי ההוראה) למתן משוב מקדם למידה?
האם אנו מאפשרים מתן משוב מקדם למידה והערכת עמיתים?
האם קיים מחוון למתן משוב מקדם למידה?
האם הילדים מכירים את המחוון? בנו אותו בעצמם ?
האם ארגון הלומדים מאפשר מתן משוב מהמורה?
מתן משוב מתלמידים עמיתים?
משוב עצמי?
האם קיימת נראות בסביבה לתהליכי משוב מקדם למידה? לדוגמא הצגת טיוטות וסיפור סופי.
משוב מקדם למידה ורפלקציה
תכנים להרחבה
כלים דיגיטליים
שאלונים, משחוק, סביבות תרגול
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה
המדיה הדיגיטלית כבר שינתה מקצה לקצה את חיי היום-יום של כל אדם בעידן זה. קשה לחשוב היום על פעולות של קריאה, כתיבה (יצירה) ותקשורת ללא תיווך של מדיה דיגיטלית. אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית הינה שם כולל לאוסף מיומנויות וגופי ידע ספציפיים שכל אדם צריך לפתח על מנת להשתתף באופן פעיל בעולם עתיר טכנולוגיה. אוריינות דיגיטלית כוללת מיומנויות, ידע ותהליכי חשיבה המיועדים ליצירת תקשורת, ללמידה ולעבודה במרחב הדיגיטלי. לאוריינות דיגיטלית חמישה ממדים: פעולה, משמעות, תקשורת, חשיבה וזהות.
אורינות דיגיטלית
אוריינות דיגיטלית
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן להתנסות באוריינות דיגיטלית? מהן ?
תכיפות – האם מיושם פעם בשבוע, פעם ביום, בכל שיעור, בכמה תחומי דעת?
האם אנחנו פורצים את מסגרת השיעור וחלוקת השעות?
האם התכנים מכילים היבטים של אוריינות דיגיטלית (איתור והערכת מידע ושימוש בכלים דיגיטליים)?
איזה סוגים של אוריינות דיגיטלית מזמנים התכנים?
האם השימוש באוריינות דיגיטלית נעשה בעבודה אישית/בזוג/בקבוצה?
האם מתקיים רק בתחומי הכיתה או שיש שיתוף בתוך השכבה ובין השכבות?
האם ישנה זמינות של אמצעי קצה דיגיטליים?
האם הסביבה כוללת גם סביבה פיזית וגם סביבה וירטואלית?
האם מתקיים במרחב הכיתה, או במרחבים נוספים?
אוריינות דיגיטלית
תכנים להרחבה
כלים דיגיטליים
מידענות, מחוללי יצירה, פוסטר דיגיטלי.
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה
המונח "למידה חקרנית" מתייחס ללמידה פעילה ומשמעותית המתמקדת בהבנייה מעמיקה של ידע תוכני ושל מיומנויות חקרניות. למידה חקרנית מתמקדת בתהליכי למידה של חקר, פתרון בעיות ופיתוח תוצרים של תהליכי למידה משמעותית ע"י התלמידים. בתהליכים אלו, התלמידים פעילים: הם שואלים שאלות מחפשים דרכים לענות עליהן, מגדירים בעיות ומחפשים דרכים ליצור פתרונות מתאימים ומפתחים מיומנויות חשיבה מגוונות ומתאימות והכל בתמיכה של תרבות חקרנית בית ספרית.
למידה חקרנית ופעילה
למידה חקרנית ופעילה
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן התומכות בלמידת חקר/פעלנות בקרב התלמידים? מהן ?
תכיפות – האם הסדירות מיושמת פעם בשבוע, פעם ביום, בכל שיעור, בכמה תחומי דעת?
האם אנחנו פורצים את מסגרת השיעור וחלוקת השעות כך שאלה תקדמנה את התלמידים ותניע אותם ללמידה פעילה?
עד כמה אנחנו מאפשרים בתכנים למידה חקרנית?
האם לתלמידים יש אפשרות ליזום נושאי חקר?
עד כמה אנו משתמשים בשאלות מסדר חשיבה גבוה?
עד כמה אנו מעריכים את תהליכי החקר על מנת שאלה יהיו נכונים ותורמים?
עד כמה תהליכי החקר משמעותיים ועמוקים ?
האם הלמידה החקרנית נעשית בקבוצות/פרטני/זוגות?
האם יש גמישות בארגון הלומדים בהתאם לפעילות החקר הנדרשת?
כיצד הסביבה תורמת ליכולת התלמידים לבצע פעולות חקר?
האם קיימת נראות לתוצרי התלמידים הקשורים לחקר שביצעו?
האם תהליכי החקר מתקיימים במרחב הכיתה, או במרחבים נוספים?
למידה חקרנית ופעילה
תכנים להרחבה
כלים דיגיטליים
מוזיאון וירטואלי, יישומונים, מילון מקוון, ציר הזמן, מצגת שיתופית.
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה
אחת ממטרות החינוך היא: "לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל" (חוק החינוך הממלכתי התשס"ד, 2003). התכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית.
מעורבות חברתית ויזמות
מעורבות חברתית ויזמות
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן התומכות ביכולת התלמידים להיות מעורבים חברתית וליזום פעולות משמעותיות?
תכיפות – מה תכיפות בה מתקיימת מעורבות ויזמות? בכמה תחומי דעת?
האם אנחנו פורצים את מסגרת השיעור וחלוקת השעות כך שאלה תקדמנה את התלמידים ותתרומנה לרצון ולהנעה הפנימית שלהם ליזום?
האם בתוך תכני הלימוד משולבת אפשרות למעורבות חברתית?
האם יש המשכיות לאחר שעות בית הספר?
האם אנו מאפשרים התייחסות בייצוגי הוראה שונים ליזמות?
האם ארגון הלומדים מעודד מעורבות חברתית עם אחרים?
האם קיימת מעורבות בין כיתתית ובין שכבתית?
האם ההתייחסות למעורבות החברתית נעשית רק בתחומי הכיתה או שיש שיתוף בתוך השכבה ובין השכבות? בקהילת בית הספר? הורים?
האם ועד כמה הסביבה מחזקת את העוגן?
מעורבות חברתית ויזמות
תכנים להרחבה
כלים דיגיטליים
משחקי תפקידים, פרויקטים שיתופיים, Making
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה
מיומנות הדיבור בציבור היא כלי הכרחי בעידן התקשורת הפתוחה והרשתות החברתיות. היא משלבת את מיומנויות התקשורת לצד פיתוח החשיבה ונושאת תרומה כפולה ברכישת מטעני ידע, כלי חשיבה ויכולות רטוריות. עמידה ודיבור בפני קהל תלויים במידה רבה בממד אישיותי של ביטחון עצמי ובחוסן נפשי בהתמודדות עם ביקורת, עם זה אפשר לפתח ולשפר אותם.
דיבור בציבור
דיבור בציבור
ארגון לומדים
ארגון זמן
ארגון תכנים
ארגון סביבה
האם קיימות בבית הספר סדירויות זמן לדיבור בציבור?
מה התכיפות ובאלו מסגרות?
עד כמה התכנים מקדמים דיבור בציבור? האם מלמדים כיצד לדבר בציבור? ( שפת גוף, קול....)
עד כמה אנו מאפשרים להם בתכני הלימוד לבטא את עצמם בעל פה? באופן רהוט/מובן?
האם התלמידים מקבלים הזדמנות לעמוד מול קהל – לבד, בזוג, בקבוצה?
האם אנו מאפשרים לתלמידים לדבר אל מול הכיתה? בית הספר? קהילה?
האם ההתייחסות לדיבור בציבור נראית בסביבה הלימודית? איך?
האם דיבור בציבור מתקיים רק בתחומי הכיתה או שיש שיתוף בתוך השכבה ובין השכבות?
האם מתקיים במרחב הכיתה, או במרחבים נוספים?
האם ועד כמה הסביבה מחזקת את העוגן?
דיבור בציבור
תכנים להרחבה
כלים דיגיטליים
יצירת סרטונים, הפקת פודקאסטים, מצגות, Ted talks , סימולציה מצולמת, רב שיח סינכרוני.
פרקטיקות הוראה
מהלכה למעשה