צילום עיתונות
דויד מסיקה – ישיבת לפיד, מודיעין – תשפ"ו
ניתוח תמונה
ה"אמת" מאחורי התמונה
(Migrant Mother)
"אם נודדת" �דורותיאה לאנג (1936)
תומפסון (האישה המופיעה בתמונה) לא הייתה להוטה להצטלם ולהציג את משפחתה כמטפורה לעוני. לאנג, הצלמת, סיפרה:
"לא שאלתי לשמהּ או על ההיסטוריה שלה. היא סיפרה לי שהם התקיימו מירקות קפואים מהשדות הסמוכים וציפורים שהילדים צדו. היא בדיוק מכרה את צמיגי מכוניתה כדי לקנות אוכל."
מנגד טענה תומפסון כי לאנג מעולם לא שאלה שאלות והבינה את הפרטים לא נכון. טרוי אוונס, אחד מבניה של תומפסון, סיפר:
"לא ייתכן שמכרנו את הצמיגים, משום שכלל לא היו לנו צמיגים למכור. היחידים שהיו לנו, היו על המכונית, ואיתם גם נסענו. אני לא מאמין שלאנג משקרת, אני פשוט חושב שהיא עירבבה כמה סיפורים, או שהשתמשה בסיפור אחר כדי למלא את הפרטים שהיו חסרים לה."
תומפסון טענה שלאנג הבטיחה שהתמונות לא יפורסמו לעולם, אבל לאנג שלחה את התמונות ל"סן פרנסיסקו ניוז". יום למחרת, פרסם העיתון את התמונות תחת הכותרת: "מה המשמעות של הניו דיל לאמא הזו ולילדיה?" ודווח שבין 2,500 ל-3,500 עובדים עניים סובלים מרעב במחנות ליד ניפומו. �בעקבות פרסום הממשל הפדרלי העביר מעל 9,000 קילוגרם מזון למחנות, אבל תומפסון ומשפחתה כבר לא היו שם.
המסר �מאחורי �הצילום
קומפוזיציה
תפקיד �הצילום �העיתונאי
סוגיות אתיות
צילום הלם �וסבל מרחוק
צילום אייקוני
מה נלמד
3
2
1
6
5
4
?
צילום עיתונות
צילום עיתונות
מונח זה, המשלב בתוכו שתי מילים, נועד לציין כי מדובר בשילוב של תמונה עם סיפור עיתונאי.�שני מרכיבים אלה מאפשרים להעביר לקורא עובדות ומידע שנקלטים בכל החושים. �כשם שהטקסט העיתונאי אמור לתעד אירוע או לשרטט דמות באמצעות המילים – עובדות, ציטוטים או תיאורים – כך אמור התצלום להביא לפני הקוראים את האירוע או האדם בצורה חזותית.
מה מוסיף הצילום לשער העיתון?
צילום חדשותי מלווה כתבה חדשותית:
הצילום אינו מתוכנן מראש ולרוב, יהיה מדובר ברגע אחד שנלכד על ידי הצלם בזירת האירוע.
צלמים שונים ילכדו רגעים שונים ולכן, פעמים רבות כתבה באותו נושא תלווה בתצלום שונה
מה מוסיף הצילום לכתבה חדשותית?
הצילום
הכתבה
מעמד הצילום בעיתון
א. מהו תפקידו של התצלום ביחס לכותרת?
ב. מה הוא מוסיף לכתבה? (תומך בה, מתנגד לה, משקף חלקית את הנאמר בה, מוסיף פרשנות משלו)?
ג. האם השימוש בתצלום משפיע על אופן הבנת הכתבה (תוספת מידע או רגש)?
ד. כיצד משפיע אופיו של העיתון (כיוון פוליטי, קהל הקוראים) על אופן הצגת התצלום (מיקום בעמוד, כותרת)?
ה. האם ניתן לבחון את עמדת הצלם ואת מידת התאמתה לתפיסה הרעיונית של העיתון? �(למשל: אופן סיקורה של הפגנה, אופן הסיקור של עימותים בין כוחות החוק לקבוצות שונות בחברה הישראלית).
בימוי וזיוף תמונות למען מטרות אידאולוגיות
שימוש בתמונות מזויפות בעיתונות וברשת הפך לכלי משמעותי בעיצוב דעת הקהל. באמצעות עיוות מציאותי או יצירת אירועים שלא התרחשו בפועל, ניתן לעורר רגשות, לחזק נרטיבים פוליטיים או להטעות ציבור רחב. תופעה זו פוגעת באמון במידע ומדגישה את הצורך בביקורתיות ובאימות מקורות.
תרגיל 1
מעמד הצילום במרחב העיתון ויחסיו עם הכתבה
ה"סיפור" מאחורי הצילום
בחירת זווית הצילום, עומק שדה או סוג עדשה משפיעה רבות על "תיעוד המציאות". שתי התמונות שלפניכם צולמו באותו זמן ובאותו מקום ובכל זאת נראות שונות לחלוטין.
שתי התמונות ממחישות "עומס" התור בכניסה לחנות. בתמונה הראשונה, עקב הבחירה בזווית הפרונטלית ובעדשת טלסקופית, נראה כי התור צפוף.�אמנם בתמונה שצולמה מהצד ובעדשה רחבה, ניתן להבחין כי ישנם רווחים משמעותיים בין האנשים העומדים ברחוב
אותם צילומים, שתי כתבות שונות
ה"סיפור" מאחורי הצילום
צלם העיתונות הוא למעשה עיתונאי,
שצריך לתעד את המציאות בצורה נאמנה ולקבל החלטות מהירות בזמן אמת
ניתן להעביר מסרים שונים באמצעות הצגת חלקים מסוימים של המציאות.
מסקנות חותכות �מתמונות חתוכות
תפקיד צילום העיתונות
מה התמונה הזו מספרת לנו?
תפקיד צילום העיתונות
האם באמת ניתן לצלם צילום אובייקטיבית?
דנוטציה / קונוטציה
המסר הדנוטטיבי (דנוטציה):
המשמעות הראשונית, המובנת מיד לרוב הצופים. "הפשט", מה שאני רואה בתמונה. תיאור האובייקטים המצולמים, דימוי חזותי שכדי להבינו נדרש ידע בסיסי בלבד.
המסר הקונוטטיבי (קונוטציה): �ההקשרים השונים שמעלה התצלום �אצל צופים שונים. �המשמעויות, המסקנות, הפרשנויות האישיות והמגוונות שכל אחד מהצופים �עשוי להעניק לתצלום בהתאם להקשרים תרבותיים ואישיים המוכרים לו.
דנוטציה: "המורד האלמוני" עומד מול טנקים בסין (1989)
קונוטציה: סיפור דוד וגוליית
תרגיל 2
כנסו לאתר חדשות�ובחרו צילום עיתונות בעל ערך חדשותי
העלו למצגת המקוונת�מה הופך את הצילום לבעל ערך חדשותי?
צילום תיעודי
צילום תיעודי (דוקומנטרי)
מטרתו של צילום דוקומנטרי הוא בתיעוד אנשים ואובייקטים בסביבתם הטבעית ובצורה אובייקטיבית.
צילום דוקומנטרי קרוב בטבעו לצילום העיתונאי המוצא את מיקודו בחיי היום יום, באירועים מיוחדים במקומות ציבוריים כדוגמת צילומי רחוב וכיוצא באלה.
תכליתו היא לייצג חזותית מודעות חברתית.
הצילום מתבצע מבלי לבצע מניפולציה בצילום באולפן או תוכנות עריכה (פוטושופ...).
צילום תיעודי טוב מסוגל לבטא רגשות בהתרחשות כדוגמת שמחה, עצב, אהבה, �סוג הסביבה וכיו”ב והם צריכים להופיע בצילום הדוקומנטרי באופן שכל מי שיתבונן בצילום יהיה מודע אליהם.
צילום מגזין
צילום מגזין
צילום מגזין הוא צילום מוזמן, בודד או חלק מסדרה. בסוג זה של צילומים, ניתן לעתים ליצור קשר עם המצולמים ואף ללוות אותם במשך תקופה מסוימת (צילומי דיוקן).
ישנם גם צילומי מגזינים שאי אפשר לתכנן במדויק (לדוגמא, צילומי טבע או רחוב). �הצלמים נדרשים להפגין כישורים אמנותיים ומיומנויות טכניות גבוהות במיוחד
מה ניתן ללמוד מצילומי הדיוקן של הפוליטיקאים הבאים?
צילום מגזין
לטובת צילום מגזין ניתנת לצלמים אפשרות לתכנן את ימי הצילום, להיעזר בצוות מקצועי כגון תאורן, מאפרת, מלבישה,..
מאחר והצילום מתוכנן מראש, ניתן לצלָם חופש עיצובי מלא (במסגרת דרישות המערכת).
לרוב מדובר בצילום דיוקן, טבע, יחצ"ניות (יחסי ציבור – קידום אדם או מוצר באמצעים שיווקיים), רטרוספקטיבה (שחזור אירוע),...�
כיום, ניתן לראות תמונות בסגנון חדשותיות גם בשערי מגזינים במטרה לשדר אותנטיות ולבטל את המחסום הביקורתי שיש לציבור ביחס לצילומים "מלאכותיים" ומבוימים.
באמצעות המבע הקולנועי (קומפוזיציה, זווית צילום, עומק שדה, צבע...), הצלם יכול ליצור אינטראקציה בין חלקים של התמונה � וכך לתת משמעויות סובייקטיביות למציאות אותה הוא מציג.
קומפוזיציה: סידור הפריטים בתמונה והקשר ביניהם.
הצלם מקפיד על ארגון הפריטים במסגרת התצלום, �על היחסים בין הדמויות �או הפריטים ועל אופן הייצוג שלהם. ובעיקר – מיקומו של הנושא המרכזי בהשוואה למרכיבי הרקע. �בקומפוזיציה נכונה הפריטים בתמונה מסודרים בצורה שבה העין "מובלת" אל נושא הצילום.
באמצעות המבע הקולנועי (קומפוזיציה, זווית צילום, עומק שדה, צבע...), הצלם יכול ליצור אינטראקציה בין חלקים של התמונה � וכך לתת משמעויות סובייקטיביות למציאות אותה הוא מציג.
זווית הצילום: נקודת המבט שממנה מצולם האובייקט
לזווית ולחדות הצילום יש השפעה על הצופה מבחינת האופן שבו הוא תופס את האובייקט המוצג לפניו.
תצלום טוב ימחיש לצופה את האווירה ואת תחושות המשתתפים באירוע.
למשל על ידי תאורה ממוקדת, התמקדות בהבעות פנים או בתנוחות גוף.
תרגיל 3
השתמשו במבע הקולנועי (קומפוזיציה, תאורה...) �על מנת לצלם בעצמכם �צילום (עיתונאי, דוקומנטרי או מגזין)�אשר יעביר מסר חברתי או פוליטי�שלחו את התמונה לווטסאפ של הכיתה
צילום אייקוני
צילום אייקוני: המושג אייקון מגיע מהדת הנוצרית ומתייחסת לתמונות שהוצבו בכנסיות (איקונין) והציגו את דמותם של הקדושים בעולם הנצרות (ישו, מלאכים ועוד).
הצילום האייקוני קשור בדרך כלל לצילום אירועים היסטוריים משמעותיים.
מלח מנשק אחות לרגל סיום המלחמה (1945)
צילום אייקוני
מה הופך צילום לצילום אייקוני?
אייקון: חפץ שמייצג את הדבר האמיתי. אנשים מסוגלים להתרגש או לבקש בקשות מפסלים או קברי צדיקים מפני שהם מעניקים להם ערך מיוחד,�כמייצגים דברים גדולים וקדושים.
במובן הזה, צילום אייקוני הוא צילום שמייצג משהו גדול יותר
לוגו, דגל, סימן וכד' הם גם סוג של אייקון מאחר והם סוג של "ייצוג חזותי מזוהה"
צילום אייקוני
צילום אייקוני תופס רגע אחד שהופך לסמל של האירוע כולו (שואה, מלחמת ששת הימים,...) או אדם מפורסם (הרצל, בן גוריון...).
הוא מציג את הדרך שבה רבים זוכרים את האירוע או את האישיות ומתחברים אליו רגשית גם אם התמונה אינה תופסת את ההתרחשות המרכזית או את האיש כולו.
דוגמאות של צילומים אייקוניים יהודים/ישראליים מפורסמים
צילום אייקוני
מה העניק לתמונה הזו מעמד של צילום אייקוני?
הצנחנים בכותל (1967)
צילום אייקוני
החברה היא זו שמעניקה לצילום את המעמד האייקוני שלה.
המעמד מתקבל לא רק בזכות המשמעויות הדנוטטיביות שיש בצילום, אלא (בעיקר?) בגלל המשמעויות הקונוטטיביות שהחברה מעניקה לצילום.
לכן, כשלומדים על צילומים אייקוניים, יש לדעת לא רק לנתח את הצילום, אלא גם את הרקע לאירועים שבהם צולם ומשמעותם לחברה.
צילום פינוי פצוע מלחמת הלבנון השנייה (2006)
"לא ידעתי שזה יהפוך לתמונה�של מלחמת לבנון השנייה"
איך צילום �הופך לצילום אייקוני?
הנפת הדגל אחרי הקרב
באיוו ג'ימה (1945)
הנפת הדגל באיוו-ג'ימה הוא התצלום היסטורי ממלחמת העולם השנייה, המתאר חיילים אמריקאים המניפים את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י שבאי היפני איוו- ג'ימה.
בקרב נלחמו כוחות ארצות הברית מול יפן.
התצלום של רוזנטל הופץ בכל רחבי ארה"ב וזכה להצלחה מיידית. הוא הצליח להרים את מורל הציבור האמריקני שכבר היה מותש מן המלחמה.
צלמים אחרים טענו כי מדובר בצילום "פשוט מושלם: המיקום, שפת הגוף[...] אתה לא יכול לתכנן מראש דבר כזה, זה פשוט מושלם מדי".
איך צילום �הופך לצילום אייקוני?
הנפת הדגל אחרי הקרב
באיוו ג'ימה (1945)
הנפת הדגל אחרי �אסון מגדל התאומים (2001)
קמפיין לעידוד החיסון
נגד הקורונה (2020)
קמפיין לעידוד החיסון
נגד הקורונה (2020)
כאשר פורסמה הכרזה, האיור היה מוכר מהצילום המקורי (הנפת הדגל באיוו-ג'ימה במלחמת העולם השנייה) בעיקר בקרב אזרחי ארה"ב.�הצילום המקורי, בעל המעמד האייקוני, �שרבים מכירים, איפשר לעצב כרזה שמובנת לכולם: מלחמה צודקת, כולנו מגויסים, הרופאים עכשיו הם החיילים הגיבורים והרפואה/המדע הוא הדגל של כולנו.
הצילום האייקוני לא רק מצוי בתודעה שלנו לגבי האירוע המקורי, אלא עוזר לעצב משמעויות קונוטטיביות גם לאירועים אחרים
איך צילום �הופך לצילום אייקוני?
צילום אייקוני
צילום אייקוני קשור בדרך כלל לאירוע היסטורי/חברתי משמעותי. �הוא מקבל את מעמדו ע"י התקשורת והציבור.�האם ניתן לדעת מראש איזו תמונה תהפוך בעתיד לתמונה אייקונית?
מתוך התמונות שלפניכם,
אילו תמונות עשויות להפוך לאייקוניות ומדוע?
ילדה רעבה בדרום סודן (קרטר, 1993)
סוגיות אתיות
בזכות התמונה שלפניכם, הצלם קווין קרטר זכה בפרס פוליצר היוקרתי בשנת 1993.
לאחר פרסום התמונה, קוראים רבים רצו לדעת מה עלה בגורל הילדה. קרטר לא יכל לספק את התשובה כי לא ידע דבר מלבד העובדה שהילדה הצליחה לקום ולברוח מהנשר שרצה לטרוף אותה.
הסיפור עורר ביקורת רבה כלפיי קרטר- מדוע לא סייע הצלם לילדה?
בעקבות הביקורת שקע קרטר בדיכאון ואף התחרט שלא סייע לילדה.
כמה חודשים אחרי הזכייה, הוא התאבד.
האם היה מתפקידו של קרטר �לעזור לילדה?
סוגיות אתיות
עבודה עיתונאית מול�"לא תעמוד על דם רעך": �לצלם או לעזור?
ההתלבטות אם לנצל הזדמנות ולצלם תמונה נדירה או להושיט עזרה במקרה שבו הצלם נקלע, למשל, לזירת מלחמה או פיגוע, לתאונת דרכים, מול אדם בסכנת מוות או בשדה הקרב. �זו שאלה שצלמי עיתונות רבים מתלבטים בה, ואין לה פתרון אחד...
סוגיות אתיות
במטרה לעגן את חובתו המוסרית והברורה של עיתונאי בכללי האתיקה, מועצת העיתונות קבעה בסעיף 13א, שכותרתו "הצלת חיים", את ההגדרה הבאה:
"החובה המוסרית והחוקית להושיט עזרה לאדם המצוי לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו או לשלמות גופו, חלה גם על עיתונאי בעת פעולתו העיתונאית".
מנגד, העיתונאים טענו בין השאר כי:
העיתונאי בוחר בתפקידו מתוך שיקולים מצפוניים – ואין להגדיר אותם במקומו ולכפות אותם עליו.�
קיימים מקרים רבים בהם אין אפשרות לעזור ללא סיכון החיים.�
לעיתים עדות מהאירוע היא בעלת ערך ומהווה מסמך אנושי חשוב.
לצלם?
לסייע?
ילדת הנפלם �(וייטנאם, 1972)
סוגיות אתיות
פרסום תמונות של קורבנות וקטינים מול שמירה על חיסיון רפואי ופרטיות
בתקנון האתיקה של העיתונאים, �כמו גם בחוק, קיימת הגנה על פרסום תמונות של קטינים וקורבנות וחשיפתם לציבור. �עם זאת, לעתים יכולה להיווצר דילמה הקשורה לפרסום תמונה זו או אחרת מסיבות שגוברות על השמירה על הפרטיות או החיסיון המשפטי
האם במקרה של פרסום תמונה בעלת חשיבות רבה ומשמעות מרכזית בקביעת דעת קהל יגבר שיקול זה על החובה לשמור על פרטיות הקורבן או הקטין?
סוגיות אתיות: צילום הלם
צילום הלם מאפיין תמונות של מלחמה, אלימות קשה ואסונות טבע.
צילום הלם הוא סוג של תצלום שהצלם טען אותו ברגש רב מדי, תצלום שבו הצלם "מאכיל" את הצופים בזוועה או ברגשות עזים.
גופות הנטבחים (2024)
מה עלול לקרות לצופים כתוצאה מצפייה בתמונות הלם?
סוגיות אתיות: סבל מרחוק / עייפות מחמלה
צילומי הלם, זוועות וסבל מביאים פעמים רבות לתגובות הנקראות "סבל מרחוק" ו"עייפות מחמלה", �כלומר, התמונות מאפשרות לנו לצפות בסבלם של אחרים מרחוק. כאשר ישנה כמות גדולה של צילומים כאלה, בסופו של דבר,� נוצרת אדישות אצל הצופים
סוגיות אתיות
ייצוג המציאות מול הבניית המציאות: אופן הייצוג של המצולמים
סוגיה אתית אחרת כרוכה ביחסי הצלם והמצולם. כאן עולות שאלות על דרכי ייצוגם של המצולמים.
בנוסף לכך מתחדדת שאלת ההטיה הסטריאוטיפית הקיימת אצל כל אחד מאיתנו, משום שיש לה משמעות חברתית ומוסרית כשהיא מופיעה בתצלום. כל צלם יודע שתצלום יכול לשנות דעה.
סוגיה זו משמעותית על אחת כמה וכמה כשמדובר בצילומים שיש להם כוח רב בהבניית המציאות.
הצגת מציאות או הבניית מציאות?
אמצעי התקשורת לא יכולים לשקף את מה שקורה במציאות כי ייצוג אובייקטיבי, עובדתי בלתי אפשרי. לעולם שיקוף המציאות יהיה סובייקטיבי. �תקשורת ההמונים מעצבת את תפיסת העולם של הפרטים בחברה ואת מושגי הייסוד שמכוונים את החברה כחברה
הצגת מציאות או הבניית מציאות?
קראו את הכתבה וצפו בתמונות שהתפרסמו בעקבות הודעה על הסגר השלישי
הצגת מציאות או הבניית מציאות?
קראו את הכתבה וצפו בתמונות המתעדות את הפגנות יוצאי אתיופיה ב-2015
שאלות לדיון:
סוגיות אתיות
פרסום תצלומים של ידוענים �ואישי ציבור מול צנעת הפרט
אנשים מפורסמים (סלבריטאים) עושים לא מעט כסף ממעמדם בציבור עקב היותם מפורסמים. אך האם בשל היותם ידוענים הם ויתרו למעשה מראש על פרטיותם? �האם ראוי שהחוק יגן על שמם הטוב של מפורסמים ועל פרטיותם כפי שהוא מגן על שמם של אנשים פרטיים? �האם כתבות רכילות הן "עניין לציבור" הראוי להגנה מפני תביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות?: חוות דעת משפטית
האם לסלבריטאים יש זכות שלא יטרידו אותם צלמי פפראצי ועיתונאי רכילות?
ישנם ידוענים, אשר מעוניינים בחשיפה זו, בזמן הנכון ובמקום הנכון, הואיל ומחייתם הינה פרסומם, ועל כן קיים אינטרס עבורם בשמירת הבאז סביבם. עם זאת, גם אלו המעוניינים בפרסום, לא תמיד חפצים בפרסום במדורי הרכילות או התקשורת, בכל זמן ורגע נתון. החוק מגדיר פגיעה בפרטיותו של אדם כך:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
במילים אחרות, לא ניתן לומר שידוען העושה פרנסתו מפרסומו האישי, מוותר על פרטיותו עד כדי שלילת זכותו לפרטיות. תיעוד ידוען ברשות הפרט, סביר שיהווה הפרה של החוק. ראוי לזכור כי בתי המשפט פרשו את רשות הפרט, בצורה מרחיבה, לא רק ביתו הפרטי של התובע יהווה רשות הפרט. מאידך, יש משמעות לשאלת העניין לציבור, ועל החופש שבית המשפט יתנו לתקשורת בסיקור ידוענים.
האם יש לסלבריטאים זכות לפרטיות?
צילום סלבריטאים: סוגיה משפטית
�לפרסם צילומי עיתונות שאינם אמיתיים כאילו הם האמת.�
1
2
3
4
5
אתיקה בצילום עיתונאי: 5 דברים אסורים באופן מוחלט
לצלם צילומי תקריב בלוויות אלא אם המשפחה הסכימה.
לצלם קטינים ללא רשות ההורים.
לצלם פגועים או הרוגים שניתן לזהותם - כולל צילום בגדים, חפצים אישיים וכו' עד לקבלת אישור מצה"ל או המשטרה.
לצלם קורבנות אסון או פגיעה אישית ללא רשותם