כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה

כי האדם עץ השדה�כמו האדם גם העץ צומח�כמו העץ האדם נגדע�ואני לא יודע�איפה הייתי ואיפה אהיה�כמו עץ השדה��כי האדם עץ השדה�כמו העץ הוא שואף למעלה�כמו האדם הוא נשרף באש�ואני לא יודע�איפה הייתי ואיפה אהיה�כמו עץ השדה��אהבתי וגם שנאתי�טעמתי מזה ומזה�קברו אותי בחלקה של עפר�ומר לי, מר לי בפה�כמו עץ השדה��

כי האדם עץ השדה�כמו העץ הוא צמא למים�כמו האדם הוא נשאר צמא�ואני לא יודע�איפה הייתי ואיפה אהיה�כמו עץ השדה��אהבתי וגם שנאתי�טעמתי מזה ומזה�קברו אותי בחלקה של עפר�ומר לי, מר לי בפה�כמו עץ השדה.�כמו עץ השדה.��כי האדם עץ השדה.�כי האדם עץ השדה.�עץ השדה.

עץ השדה

שלום חנוך�מילים: נתן זך�לחן: שלום חנוך

כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃

רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ (פ)

דברים כ' י"ט-כ'

מה משמעות ההקבלה בין האדם לעץ?

הרב יהודה איגר – כי האדם עץ השדה �שבט מיהודה, סימן תרס"ט, סעיף ג'

• רבי יהודה לֵייּב אֵיגֶר נתקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888 נכדו של רבי עקיבא אייגר, ותלמידם של הרב 23 מנחם מנדל מקוצק והרב מרדכי יוסף ליינר מאיז׳ביצא. מייסד חסידות לובלין.

בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות שבו ניתן שרף באילנות, �אף שלעין רואה לא ניכר שום התחדשות באילנות. �נתגלה לחכמינו ז"ל ברוח קודשם שכן הוא שבט"ו בשבט ניתן בחזרה השרף בחזרה.

השרף באילן נראה כמו נחרב ויבש לגמרי, ובוודאי באמת אין זה שרף חדש לגמרי כי אין כל חדש יש מאין אחרי בריאת העולם, רק שבנקודה הפנימית של האילן נשארה איזה נקודה דקה מן הדקה שממנה נתפשט השרף בכל האילן וזה היא לאות נאמן ולסימן טוב

האדם מוצא עצמו חרב ויבש כמעט בלי תקווה שיהיה לו עוד חיים... והאיר לנו ה' יתברך שבחמישה עשר בשבט מתעורר השרף והחיות באילנות הנראים כחרבים לי בשים בלי שום חיות, אשר זה האות שנקודת הארץ והחיות של האדם לא כלה לגמרי חס ושלום, לכן האדם עץ השדה אף שלפי השגתו הוא חרב ונחרב לגמרי חס ושלום בלי השגה לבוא עוד אל החיים, לא יאבד תקוותו ולא יאמר הן אני עץ יבש, כי בוודאי נשאר ונמצא בו נקודה של החיים.

בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽה' �וְהָיָ֥ה ה' מִבְטַחֽוֹ׃ �וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א ירא [יִרְאֶה֙] כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֙רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי׃ �עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃ �אֲנִ֧י ה' חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כדרכו [כִּדְרָכָ֔יו] כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ (ס) �ירמיה י"ז ז'-י'�

אף מי שהוא כעץ יבש יתעורר בו נקודת השרף כבעץ השתול על פלגי מים.

רואים רחוק רואים שקוף�שמוליק קראוס�מילים: יענקל'ה רוטבליט�לחן: שמוליק קראוס

צר היה כל כך�הייתי אז מוכרח�לפרוש כנפיים ולעוף�אל מקום שבו�אולי כמו הר נבו�רואים רחוק רואים שקוף.��בן אדם כעץ שתול על מים�שורש מבקש�בן אדם כסנה מול השמיים�בו בוערת אש.��

אז דרכי אבדה�חיי היו חידה�צמא כמו הלך במדבר�אל מילת אמת�שכוח בה לתת�לשאת פנים אל המחר.��בן אדם...��בערה בי אש�יצאתי לבקש�ימים סערתי כסופה�שבתי אל ביתי�למצוא שאת איתי�עד בוא הדרך אל סופה.��בן אדם...